רש"י על ויקרא טז
<< · רש"י על ויקרא · טז · >>
פסוק א
פסוק ב
"ולא ימות" - שאם בא הוא מת
"כי בענן אראה" - כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני ולפי שגלוי שכינתי שם יזהר שלא ירגיל לבא זהו פשוטו ומדרשו לא יבא כי אם בענן הקטרת ביוה"כפסוק ג
פסוק ד
"קדש ילבש" - (ת"כ) שיהיו משל הקדש
"יצנף" - כתרגומו יחית ברישיה יניח בראשו כמו (בראשית לט) ותנח בגדו ואחתתיה
"ורחץ במים" - אותו היום טעון טבילה בכל חליפותיו (יומא ל') וחמש פעמים היה מחליף מעבודת פנים לעבודת חוץ ומחוץ לפנים ומשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב ובכל חליפה טעון טבילה ושני קדושי ידים ורגלים מן הכיורפסוק ו
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"מלפני ה'" - מצד שלפני הפתח והוא צד מערבי
"דקה" - (יומא מו) מה ת"ל דקה והלא כל הקטורת דקה היא שנאמר (שמות ל) ושחקת ממנה הדק אלא שתהא דקה מן הדקה שמערב יום הכפורים היה מחזירה למכתשתפסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"ומפשעיהם" - אף הנכנסין מזיד בטומאה
"וכן יעשה לאהל מועד" - (יומא נז) כשם שהזה משניהם בפנים אחת למעלה ושבע למטה כך מזה על הפרוכת מבחוץ משניהם אחת למעלה ושבע למטה
"השכן אתם בתוך טמאתם" - אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהםפסוק יח
פסוק יט
"וטהרו" - ממה שעבר
"וקדשו" - לעתיד לבאפסוק כא
פסוק כג
"ובא אל אהל מועד" - להוציא את הכף ואת המחתה שהקטיר בה הקטרת לפני ולפנים
"ופשט את בגדי הבד" - אחר שהוציאם ולובש בגדי זהב לתמיד של בין הערבים וזהו סדר העבודות תמיד של שחר בבגדי זהב ועבודת פר ושעיר הפנימים וקטרת של מחתה בבגדי לבן ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וקטורת ההיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב וסדר המקראות לפי סדר העבודות כך הוא ושלח את השעיר במדבר ורחץ את בשרו במים וגו' ויצא ועשה את עולתו וגו' ואת חלב החטאת וגו' וכל הפרשה עד ואחרי כן יבא אל המחנה ואחר כך ובא אהרן
"והניחם שם" - מלמד שטעונין גניזה ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כפורים אחרפסוק כד
"במקום קדוש" - (ת"כ יומא שם) המקודש בקדושת עזרה והיא היתה בגג בית הפרוה וכן ד' טבילות הבאות חובה ליום אבל הראשונה היתה בחיל
"ולבש את בגדיו" - שמנה בגדים שהוא עובד בהן כל ימות השנה
"ויצא" - מן ההיכל אל החצר שמזבח העולה שם
"ועשה את עולתו" - איל לעולה האמור למעלה בזאת יבא אהרן וגו'
"ואת עולת העם" - (יומא ע"ג) ואיל לעולה האמור למעלה ומאת עדת בני ישראל וגו'פסוק כה
פסוק כז
פסוק לב
"ואשר ימלא את ידו" - (ת"כ) אין לי אלא המשוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת"ל ואשר ימלא את ידו וגו' והם כל הכהנים גדולים שעמדו מיאשיהו ואילך שבימיו נגנזה צלוחית של שמן המשחה
"לכהן תחת אביו" - (ת"כ) ללמד שאם בנו ממלא את מקומו הוא קודם לכל אדםפסוק לד
<< · רש"י על ויקרא · טז · >>