פתיחת התפריט הראשי

רש"י על ויקרא טז


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו'" - מה ת"ל היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצלו רופא אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני זה זרזו יותר מן הראשון לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא" - שלא ימות כדרך שמתו בניו

"ולא ימות" - שאם בא הוא מת

"כי בענן אראה" - כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני ולפי שגלוי שכינתי שם יזהר שלא ירגיל לבא זהו פשוטו ומדרשו לא יבא כי אם בענן הקטרת ביוה"כ

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בזאת" - גימטריא שלו ד' מאות ועשר רמז לבית ראשון

"בזאת יבא אהרן וגו'" - ואף זו לא בכל עת כי אם ביוה"כ כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחודש

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתנת בד וגו'" - מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ שיש בהם זהב לפי שאין קטיגור נעשה סניגור (ר"ה כו) אלא בד' ככהן הדיוט וכולן של בוץ

"קדש ילבש" - (ת"כ) שיהיו משל הקדש

"יצנף" - כתרגומו יחית ברישיה יניח בראשו כמו (בראשית לט) ותנח בגדו ואחתתיה

"ורחץ במים" - אותו היום טעון טבילה בכל חליפותיו (יומא ל') וחמש פעמים היה מחליף מעבודת פנים לעבודת חוץ ומחוץ לפנים ומשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב ובכל חליפה טעון טבילה ושני קדושי ידים ורגלים מן הכיור

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את פר החטאת אשר לו" - האמור למעלה ולמדך כאן שמשלו הוא בא ולא משל צבור

"וכפר בעדו ובעד ביתו" - (יומא לו ת"כ) מתודה עליו עונותיו ועונות ביתו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתן אהרן על שני השעירים גרלות" - מעמיד א' לימין וא' לשמאל ונותן ב' ידיו בקלפי ונוטל גורל בימין וחברו בשמאל ונותן עליהם את שכתוב בו לשם הוא לשם ואת שכתוב בו לעזאזל משתלח לעזאזל

"עזאזל" - (יומא ס"ז ת"כ) הוא הר עז וקשה צוק גבוה שנא' ארץ גזרה חתוכה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשהו חטאת" - (ת"כ) כשמניח הגורל עליו קורא לו שם ואומר לה' חטאת

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעמד חי" - כמו יועמד חי על ידי אחרים ותרגומו יתקם כד חי (ת"כ) מה ת"ל לפי שנא' לשלח אותו לעזאזל ואיני יודע שילוחו אם למיתה אם לחיים לכך נאמר יעמד חי עמידתו חי עד שישתלח מכאן ששליחותו למיתה

"לכפר עליו" - שיתודה עליו כדכתיב והתודה עליו וגו'

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכפר בעדו וגו'" - (ת"כ) וידוי שני עליו ועל אחיו הכהנים שהם כלם קרוים ביתו שנ' (תהלים קלה) בית אהרן ברכו את ה' וגו' מכאן שהכהנים מתכפרים בו (ת"כ) וכל כפרתן אינה אלא על טומאת מקדש וקדשיו כמו שנא' וכפר על הקדש מטומאות וגו'

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעל המזבח יא" - החיצון (יומא מה)

"מלפני ה'" - מצד שלפני הפתח והוא צד מערבי

"דקה" - (יומא מו) מה ת"ל דקה והלא כל הקטורת דקה היא שנאמר (שמות ל) ושחקת ממנה הדק אלא שתהא דקה מן הדקה שמערב יום הכפורים היה מחזירה למכתשת

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על האש" - שבתוך המחתה

"ולא ימות" - הא אם לא עשאה כתקנה חייב מיתה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והזה באצבעו" - הזאה אחת במשמע

"ולפני הכפרת יזה שבע" - הרי אחת למעלה ושבע למטה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר לעם" - מה שהפר מכפר על הכהנים מכפר השעיר על ישראל והוא השעיר שעלה עליו הגורל לשם

"כאשר עשה לדם הפר" - אחת למעלה ושבע למטה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מטמאת בני ישראל" - (ת"כ) על הנכנסין למקדש בטומאה ולא נודע להם בסוף שנאמר לכל חטאתם וחטאת היא שוגג

"ומפשעיהם" - אף הנכנסין מזיד בטומאה

"וכן יעשה לאהל מועד" - (יומא נז) כשם שהזה משניהם בפנים אחת למעלה ושבע למטה כך מזה על הפרוכת מבחוץ משניהם אחת למעלה ושבע למטה

"השכן אתם בתוך טמאתם" - אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המזבח אשר לפני ה'" - זה מזבח הזהב שהוא לפני ה' בהיכל ומה ת"ל ויצא לפי שהזה ההזאות על הפרוכת ועמד מן המזבח ולפנים והזה ובמתנות המזבח הזקיקו לצאת מן המזבח ולחוץ ויתחיל מקרן מזרחית צפונית (יומא נח)

"וכפר עליו" - ומה היא כפרתו ולקח מדם הפר ומדם השעיר מעורבין זה לתוך זה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והזה עליו מן הדם" - אחר שנתן מתנות באצבעו על קרנותיו מזה ז' הזאות על גגו (ת"כ)

"וטהרו" - ממה שעבר

"וקדשו" - לעתיד לבא

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש עתי" - (יומא סו) המוכן לכך מיום אתמול

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובא אהרן אל אהל מועד" - אמרו רבותינו שאין זה מקומו של מקרא זה ונתנו טעם לדבריהם במסכת (יומא דף לב) ואמרו כל הפרשה כולה אמור על הסדר חוץ מביאה זו שהיא אחר עשיית עולתו ועולת העם והקטרת אימורי פר ושעיר שנעשים בחוץ בבגדי זהב וטובל ומקדש ופושטן ולובש בגדי לבן

"ובא אל אהל מועד" - להוציא את הכף ואת המחתה שהקטיר בה הקטרת לפני ולפנים

"ופשט את בגדי הבד" - אחר שהוציאם ולובש בגדי זהב לתמיד של בין הערבים וזהו סדר העבודות תמיד של שחר בבגדי זהב ועבודת פר ושעיר הפנימים וקטרת של מחתה בבגדי לבן ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וקטורת ההיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב וסדר המקראות לפי סדר העבודות כך הוא ושלח את השעיר במדבר ורחץ את בשרו במים וגו' ויצא ועשה את עולתו וגו' ואת חלב החטאת וגו' וכל הפרשה עד ואחרי כן יבא אל המחנה ואחר כך ובא אהרן

"והניחם שם" - מלמד שטעונין גניזה ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כפורים אחר

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורחץ את בשרו וגו'" - (יומא לב) למעלה למדנו מורחץ את בשרו ולבשם שכשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה (שבאותה טבילה פשט בגדי זהב שעבד בהן עבודת תמיד של שחר ולובש בגדי לבן לעבודת היום) וכאן למדנו שכשהוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה

"במקום קדוש" - (ת"כ יומא שם) המקודש בקדושת עזרה והיא היתה בגג בית הפרוה וכן ד' טבילות הבאות חובה ליום אבל הראשונה היתה בחיל

"ולבש את בגדיו" - שמנה בגדים שהוא עובד בהן כל ימות השנה

"ויצא" - מן ההיכל אל החצר שמזבח העולה שם

"ועשה את עולתו" - איל לעולה האמור למעלה בזאת יבא אהרן וגו'

"ואת עולת העם" - (יומא ע"ג) ואיל לעולה האמור למעלה ומאת עדת בני ישראל וגו'

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת חלב החטאת" - אימורי פר ושעיר

"יקטיר המזבחה" - על מזבח החיצון דאלו בפנימי כתיב לא תעלו עליו קטרת זרה ועולה ומנחה (שמות ל)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר הובא את דמם" - להיכל ולפני ולפנים

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכפר הכהן אשר ימשח וגו'" - (ת"כ) כפרה זו של יוה"כ אינה כשרה אלא בכ"ג לפי שנאמר כל הפרשה באהרן הוצרך לומר בכהן גדול הבא אחריו שיהא כמוהו

"ואשר ימלא את ידו" - (ת"כ) אין לי אלא המשוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת"ל ואשר ימלא את ידו וגו' והם כל הכהנים גדולים שעמדו מיאשיהו ואילך שבימיו נגנזה צלוחית של שמן המשחה

"לכהן תחת אביו" - (ת"כ) ללמד שאם בנו ממלא את מקומו הוא קודם לכל אדם

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעש כאשר צוה ה' וגו'" - כשהגיע יום הכפורים עשה כסדר הזה ולהגיד שבחו של אהרן שלא היה לובשן לגדולתו אלא כמקיים גזירת המלך (ת"כ)