פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כביסה = ניקיון יסודי ומדוקדקעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: כבס
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: כבס

"כביסה" בתנ"ך, כמו בלשון ימינו, מציינת בעיקר ניקיון של בגד, ע"י שפשוף במים וסחיטה, כמו למשל:

  • (שמות יט י): "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם"
  • (ויקרא ו כ): "כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש"(וכן פעמים רבות בפרשיות הטהרה בויקרא יא, יג, יד, טו, טז, יז)
  • (במדבר ח ז): "וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו"(וכן במדבר ח, יט, לא)
  • (שמואל ב יט כה): "ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום"
  • (ירמיהו ב כב): "כי אם תכבסי בנתר, ותרבי לך ברית, נכתם עונך לפני, נאם ד' ה'"= גם אם תכבסי את בגדייך, כדי להסיר מהם את כתמי הדם של האביונים שרצחת, זה לא יעזור לך, כי הכתם נמצא לפניי ( פירוט ופירושים נוספים ).

כשמנקים בגד, מתייחסים לכל כתם בפני עצמו ומשקיעים הרבה מאמץ בהסרתו, ולכן הפועל "כיבס" משמש בלשון המקרא גם כמשל לניקיון יסודי בתחומים אחרים:

  • ניקיון המחשבות (ירמיהו ד יד): "כבסי מרעה לבך, ירושלם, למען תושעי; עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך?"= אל תסתפקי בכיבוס הבגדים מכתמי-הדם; את צריכה לכבס את הלב שלך, כדי להוציא ממנו את המחשבות הרעות שגרמו לך לשפוך דם ( פירוט ).
  • ניקיון החברה (מלאכי ג ב): "ומי מכלכל את יום בואו, ומי העמד בהראותו? כי הוא כאש מצרף, וכברית מכבסים"- מלאך הברית ינקה ויטהר את החברה ע"י השמדת הפושעים.

דוד ביקש מה' שיכבס אותו כדי לטהר אותו מעוון בת-שבע תהלים נא ד: " "הרבה כבסני מעוני, ומחטאתי טהרני" ... "תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני ומשלג אלבין" ": רוב המפרשים פירשו גם כאן, שהכוונה לניקיון יסודי - דוד ביקש מה' שימחק לו את כל העוונות שהיו קשורים למעשה זה, עד שלא יישאר בו שום כתם; ורבי עקיבא פירש , שהמשל מתייחס לא רק לניקיון אלא גם לתהליך שמביא לניקיון - תהליך של סחיטה ושפשוף, שהוא משל לייסורים.

קצת קשה להסביר לפי זה את הפסוק (בראשית מט יא): "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה"; ייתכן שהפועל "כיבס" מופיע כאן במשמעות מושאלת "טבל בנוזל", והפסוק מלמד שלבושם של בני יהודה יהיה תמיד טבול ביין מרוב שפע; וייתכן שבימיהם נהגו להשתמש ביין לשם כביסה (אבל להשערה זו אין תמיכה משום מקור אחר).

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-15.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כביסה - ניקיון יסודי ומדוקדק

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kbs