ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יוני 2008

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

גרסאות יציבות

לפי הודעה זו התוספת לתוכנת מדיה-ויקי שמאפשרת "גרסאות יציבות" כבר מוכנה. כל מיזם בכל שפה יכול לבקש אותה על ידי בקשה בבאגזילה.

תוספת זו מאפשרת סימון של דפים שהם נקיים מוונדליזם, וגם הערכת-איכות. ניתן ליישם אותו כך שכל משתמש שמבקש לראות דף מסויים יראה ישירות את הגירסה האחרונה שסומנה שהיא נקייה מוונדליזם (אם גרסה כזו קיימת). אם ירצה לראות את הגרסה הנוכחית של הדף שלא סומנה הוא יכול כמובן לראות גם אותה על ידי "קליק" אחד.

לדעתי תוספת זו חשובה ביותר לוויקיטקסט. יש שאינם רוצים לתרום לכאן טקסטים מהחשש שהטקסט יעוות על ידי משחית או אף על ידי תורם תמים שאינו מבין את הטקסט ואינו יודע מה בדיוק הוא עושה בעריכתו. כשיש את התוספת הזו החשש יורד מהפרק, כי ניתן לסמן את הגירסה שעברה תהליכי הגהה, בדיקה, והערכה. וזו הגירסה הרשמית שייראה למי שמבקר את הדף.

אני מציע שנבקש את התוספת כאן בוויקיטקסט עברית. אם תהיה הסכמה בינינו, אנסח את הבקשה שוב כאן במזנון אבל בשפה האנגלית, כדי להראות שיש הסכמה ציבורית, ואפתח "באג" כדי שיוסיפו אותו בפועל. מה אתם חושבים? חג שמח! Dovi 10:58, 7 במאי 2008 (IDT)

מסכים. -- נחום 21:10, 7 במאי 2008 (IDT)

בסדר. יהיה אפשר להתחרט במקרה שזה לא ימצא חן בעינינו (למשל כי זה יוסיף לנו הרבה עבודה)? אוֹרי 14:30, 8 במאי 2008 (IDT)

חג שמח! (עכשיו חזרתי מטיול מהבוקר.) כמובן שניתן להתחרט ולבקש שיבטלו את זה. אמנם זה לא יוסיף עבודה, כי אף אחד אינו מחוייב לסמן דפים, רק אם ירצה בכך. סך הכל זה מוסיף אפשרות וזהו. בעתיד (ואולי גם קצת עכשיו) זה יכול להוריד את הלחץ "לסתום פרצות" שנגרמים ע"י וונדליזם, וכך קצת להפחית מהעבודה שלנו.

העיקר זה לא בשבילנו אלא בשביל המשתמש, שיכול להיות בטוח שהוא רואה דף נקי שעבר תהליכי הגהה ולא הושחת. חג שמח, Dovi 15:52, 8 במאי 2008 (IDT)

נראה לי רעיון מעולה. אם זה ייושם, נוכל שוב לנסות לפנות למכון ממרא וליוחאי מקבילי ולבקש שיתרמו טקסטים,. --אראל סגל 09:35, 9 במאי 2008 (IDT)

טוב, אם יש כבר 4 תומכים אנסח את הבקשה שוב פעם באנגלית, ואתם מתבקשים לחתום עליו. לגבי הרמב"ם המדוייק של יוחאי מקבילי (וכן ספרים אחרים הדומים לו) נראה לי שעכשיו יש כבר פתרון שיתקבל גם על דעתו של נחום. ויקיטקסט מיועד במיוחד למהדורות ספציפיות שכבר ראו אור, ולכן אין בעיה כלל לעשות כאן מהדורת "רמב"ם המדוייק" שמציג את אותה מהדורה ספציפית. מה שהפריע לנחום בעבר היה הרעיון להגן על הדפים באותה מהדורה, ונימוקיו מכובדים (זה בהחלט לא המדיניות הרגילה). אבל כרגע כבר לא צריך את זה, כי ניתן גם להציג מהדורה ספציפית וגם בו בזמן להציג אך ורק את הדפים שמשקפים את אותה המהדורה נאמנה בלי חשש ונדליזם או טעות תמימה ובלי להגן על הדפים. אז אם תוכל, אראל, לגשת אליו שוב פעם זה יהיה מצויין! שבת שלום, Dovi 09:44, 9 במאי 2008 (IDT)

עדכון: אני מחכה קצת לדווח על הבאג, עד שאוכל לראות איך פרוייקטים אחרים מבקשים, ואיזה configuration בדיוק הם מבקשים. עד כאן לא ראיתי בקשות בבאגזילה שיצאו מאז ההודעה, וייתכן שעדיין לא מיישמים אותו בפועל מחוץ לוויקיפדיה בגרמנית. בינתיים טוב שיש כבר את הבקשה הקבוצתית באנגלית מוכן לרגע שנוכל להשתמש בו. Dovi 23:02, 11 במאי 2008 (IDT)

הפעלה למעשה ואופציות!

שלום לכולם, הקדמתי קצת בהודעה הקודמת, אבל כרגע יש הודעה שבאמת ניתן לבקש את התוספת כזו כרגע. הבקשה שלנו כבר כמעט מסודרת בגלל החתימות שלכם, אבל צריך עדיין להחליט על הפרטים, כלומר על האופציות השונות שיש בתוספת זו. דעתי שכדאי לבקש את כל האופציות שאולי יהיו טובות לנו, בלי חובה להשתמש בכולם בפועל. אני מציע כדלהלן:

• אפשרות טכנית לסמן "גירסה יציבה" בכל דף בכל מרחב-שם.
• אפשרות לסמן הערכת איכות בתחומים הבאים (אם מישהו כאן חושב שיש שמות/הגדרות שמתאימות יותר לפרויקט שלנו, או מספרים שונים, אז נא פשוט לשנות בהתאם, אף בלי דיון, את מה שכתבתי כדלהן):
  • "שלמות" (כמה מהטקסט מופיע?) 5=טקסט מלא; 0=ללא הטקסט עצמו (רק הכנה לטקסט. ראו למשל ערך אקראי בספר החינוך).
  • "הגהה" (עד כמה הטקסט בדוק?) 5=הגהה קפדנית; 0=לא עבר שלבי הגהה כלל.
  • "עיצוב" (עד כמה הטקסט מעוצב, אסתטי וקריא לפי הסטנדרטים שלנו?) 5=מעוצב להפליא; 0=לא מעוצב כלל.
• יהיו תגים בכל דף שמציינים "גירסה יציבה" ו"גירסה עדכנית".
• הגירסה היציבה לדף (אם קיימת גירסה כזו) תהיה הגירסה שהמשתמש יראה בלחיצה הראשונה על הקישור לדף (default), אלא אם כן יציין אחרת ב"העדפות" שלו.
• אם קיימת גירסה יציבה לתבנית שמופיעה בדף, להראות את הגירסה היציבה של התבנית. אותו דבר לתמונות.
• תהיה אופציה לציין הערות בתחתית הדף (כאשר נותנים לו הערכת איכות).

כל מה שכתוב למעלה - רק הצעות. נא לשנות לפי השכל הישר.

השיחה על יישום תוספת זו לתוכנה התחיל ממש עכשיו גם בוויקיטקסט אנגלית, שביקשו את הדבר הזה זמן רב. הקדמנו אותם בדיונים שלנו כאן... :-) כדאי לנו לראות גם מה יחליטו שם, אבל איננו חייבים לעשות אותו דבר. Dovi 04:06, 5 ביוני 2008 (IDT)

נראה לי שבמקום 0-5, 0-3 יספיק. חוץ מזה, מעולה.

ובפירוט:

שלמות: 1=מעט טקסט; 2=הרבה טקסט; 3=טקסט מלא.

הגהה: 1=הגהה מינימלית; 2=הגהה מרובה; 3=מוגה לחלוטין.

עיצוב: 1=חלוקה בסיסית לקטעים; 2=עיצוב יותר מורחב; 3=עיצוב סופי.

0 יישמר רק למקרים הקיצונים של העדר מוחלט, כבהצעתו של דובי.

נחום 16:14, 5 ביוני 2008 (IDT)

אני מסכים עם נחום, אלא אם כן מיזמים אחרים הלכו על 0-5 ואם כן עדיף לישר איתם קו לשם האחידות.

לדעתי מספיק להפעיל את זה רק על המרחב הראשי. בדפים במרחב השם "ביאור" זה לא כל כך שייך, ובמרחב שם "ויקיטקסט:" בטח שלא. מה דעתכם? עם כל היתר אני מסכים. אוֹרי 21:31, 5 ביוני 2008 (IDT)

אז 1-3. לגבי מרחבי שם, בעיני חשוב מאוד שהוא יהיה לפחות אופציה זמינה בכל מרחבי-השם ללא יוצא מן הכלל. זה כלי אם הרבה שימושים. לדוגמה, אני בהלחט רוצה לעשות גירסה יציבה לדף המשתמש האישי שלי, כדי שיישאר תמיד גירסה מאושרת ללא ונדליזם. לגבי "ויקיטקסט" אולי נרצה גירסה יציבה לדף מדיניות שעבר שלבי אישור וניסוח פורמליים. במרחב "ביאור" בוודאי רוצים גירסה מאושרת של הפירוש על פרק מסויים, שניתן להציג אותו בביטחון מלא כמו ב"מכון ממרא" וללא שום חשש ונדליזם (או אף טעויות של "מפרש" תמים שאינו מבין את החומר).

אני חוזר ומדגיש שאף אחד אינו חייב להשתמש בזה אף פעם באף מרחב-שם, חשוב רק שהאופציה תהיה זמינה למי שירצה ליישם אותה. אורי, האם תענה להתגמש בנקודה זו כדי לאפשר את היישום הכי גמיש? :-) Dovi 23:14, 5 ביוני 2008 (IDT)

בסה"כ זה 0-3, לא 1-3. סליחה על הבלבול. -- נחום 04:26, 6 ביוני 2008 (IDT)

גיבשתי הצעה מפורטת בקישור זה (שמתי אותו בויקי אנגלית כי זה יותר קל לגבי עיצוב הדף). ההצעה מה שסיכמנו פלוס עוד שאלות/אופציות שצריך לענות עליהם. אם אין התנגדות, אני אעתיק את הטקסט בקישור זה לתוך באג בבאגזילה שיבקש את היישום למעשה. Dovi 21:13, 24 ביוני 2008 (IDT)

דרגות

שלום לכולם. אני בינתיים לומד איך לנסח את הבקשה (זה יותר מורכב ממה שחשבתי בהתחלה אבל הצלחתי למצוא דוגמאות טובות אצל מיזמים אחרים). בינתיים נראה שיש פרט ששכחתי: כנראה צריך (או עדיף) לתת שמות לארבעה דרגות האיכות. אין לי מינוח מצויין לכולם, במחשבה ראשונה כך:

• 0="חסר".
• 1="קצת".
• 2="הרבה".
• 3="מלא".

אם יש למישהו מינוח יותר טוב, נא לשנות בבקשה. Dovi 22:19, 11 ביוני 2008 (IDT)

אני מנסה סוף סוף לסיים את זה. ממה שלמדתי, זה בנוי שתהיה לפחות דרגת איכות אחת (כגון featured), שרק אנשים שקיבלו אישור מיוחד ממפעיל (reviewers) יכולים לציין אותה. אצלנו אני מציע שדרגה זו תקרא "מאושר" (approved). הצעות למילה יותר טובה יתקבלו בברכה. ביתניים זה יצא כך:

• 0="חסר".
• 1="קצת".
• 2="הרבה".
• 3="מלא".
• 4=מאושר".

תודה, Dovi 14:54, 19 ביוני 2008 (IDT)

לדעתי זה מצויין. -- נחום 02:13, 20 ביוני 2008 (IDT)

Request to enable "Stable Versions" at Hebrew Wikisource

The Hebrew Wikisource community requests that the Flagged Revisions extension be applied at this Wikimedia website.

Please configure the extension for all namespaces in such a way that the last reviewed version is the default version seen by both anonymous and logged-in readers, and allow comments by editors/reviewers. Levels and fields for review are described above in Hebrew and will be explained in English on the Bugzilla page.

• Support. Dovi 09:53, 9 במאי 2008 (IDT)

• Support. --אראל סגל 13:41, 9 במאי 2008 (IDT)

• Support. -- נחום 03:16, 11 במאי 2008 (IDT)

• Support. -- אוֹרי 07:08, 11 במאי 2008 (IDT)

A detailed configuration request may be found here here. Dovi 20:48, 25 ביוני 2008 (IDT)

ויקי חדש: מילון ארמית-עברית

מט"ח בנו אתר ויקי חדש, שאני מתכתב עם מישהו בשם דניאל שאחראי עליו. אולי נוכל לשתף פעולה איתם, ולהחיות את הגמרא המבוארת אצלינו. אם יש לכם רעיונות או השגות, אשמח לשמוע. אוֹרי 17:35, 29 במאי 2008 (IDT)

כדאי מאוד לפנות אליהם. מאוד מקווה שהם ישתמשו ברשיון חופשי אמיתי (ולא ישתמשו ברשיון "ללא רווח" שהוא לא באמת חופשי, אבל כך אני מצפה לצערי ממט"ח). מה קרה בסוף למילון כזה בוויקימילון? אולי פרויקט כזה יכול להתאים גם כאן אם נשתמש במרחב שם "תרגום". Dovi 05:50, 30 במאי 2008 (IDT)

בויקימילון אין התקדמות עם המילון ארמית, לצערי.

אתה צודק לגבי הזכויות יוצרים - הוא אמר שהוא יברר לי לגבי זה.

שכחתי להביא קישור לגמרא עצמה (הנה) בה הגולשים יכולים להוסיף הערות מסוגים שונים, להדגיש טקסט בצבעים, וכו'. השיכלול לגבי המילון ארמית-עברית הוא שכל מילה בארמית בדפי הגמרא שיש לה ערך במילון הופכת אוטומטית ללינק. תנסו להרשם שם ולערוך דפים. יש שם באגים וזה זז לאט, אבל הם אומרים ששבוע הבא הם מעלים גירסא חדשה עם שיפורים. נראה. בינתיים אפשר לקבל משם השראה, ואני שואל שוב, אם למישהו יש רעיון איך אפשר לשתף איתם פעולה בדרך כל שהיא כך ששני הצדדים ירוויחו, אשמח לשמוע. תודה, אוֹרי 09:41, 30 במאי 2008 (IDT)

(הדף של הגמרא (באתר pshita) לא עובד לי בפיירפוקס על לינוקס - יש שגיאות javascript. אני מקווה שבגירסה הבאה זה יסתדר. --אראל סגל 07:13, 1 ביוני 2008 (IDT))

לגבי ויקימילון, אם זה עדיין בגלל מדיניות, אני מציע שלא נתווכח יותר ופשוט נפתח את האפשרות הזו כאן וזהו, ומי שרוצה לעבוד על זה יעשה זאת. במחשבה שנייה אולי "תרגום" לא כל-כך מתאים, אולי במקום זה מרחב-שם "מילון". אם יבוא יום והם ירצו להיות יותר מרק מילון עברי-עברי מודרני, נוכל להעביר לשם את הדפים אוטומטית.

לגבי "פשיטא", אם יש דרך לשתף פעולה יופי. סך הכל מה שהם עושים שם כמעט זהה לגמרא המבוארת כאן. בכל מקרה נראה לי שלגבי מילון יסטרוב כדאי מאוד שתהיה עותק לצילומו בקומונס כדי שנוכל להשתמש בו כאן בוויקיטקסט. Dovi 08:22, 1 ביוני 2008 (IDT)

אכן, לא נראה שהם דואגים למשתמשי FIREFOX - אני אעיר לו על כך.

אני לא רואה צורך לפתוח כאן מרחב שם חדש לצורך מילון ארמית. מספיק לנו דף אחד שיקראו לו למשל ביאור:מילון ארמית-עברית ובו כל מילה תהיה בשורה נפרדת. בגמרא המבוארת, מילים קשות יוסברו על ידי תבנית:ב, ובמילון צריך רק את המילים בארמית שלומדי גמרא מנוסים יודעים אותם גם בלי מילון. כך שהמילון רק יהווה השלמה לגמרא המבוארת, וישמש רק לומדים מתחילים. -- אוֹרי 09:30, 1 ביוני 2008 (IDT)

לגבי FIREFOX אכן מצאת מקום חרפתנו. הכוונה היא שבעתיד תהיה תאימות גם לפיירפוקס, זה ייקח זמן מה. צריך לציין שפרוייקט פשיטא שונה מאתרים אחרים של מט"ח בכך שהוא בנוי על תוכן גולשים בדומה לויקי. אני חושב שבשל העובדה שמספר המתעניינים בתלמוד קטן יחסית נכון 'לאחד כוחות' ולכלול את המיזמים השונים תחת מטריה אחת. כיוון שפשיטא בשלבי פיתוח נשמח מאוד לקבל הצעות ולבצע שינויים . דניאל. דניאל.

קודם כל, ברוך הבא דניאל! (כדאי להרשם בשם מתמתמש...) כולנו כאן מסכימים על הצורך לאחד כוחות לכל מי שרוצה לתרום מזמנו וכשרונותיו באופן חופשי לטובת הציבור, כדי שהחומר יהיה נגיש לכולם. לשם כך צריך קודם כל להיות נגיש לכולם, כלומר: רוב האנשים כאן (והרבה בכל המיזמים האלה) משתמשים בפיירפוקס, כמו בערך שליש המשתמשים ביבשת אירופה היום. לא כדאי כלל לפתוח פרויקט שאינו תומך בפיירפוקס. האמת שאני קצת מתפלא מכך, שהרי אתם משתמשים באותה תוכנה כמו כאן (תוכנת מדיה-ויקי), והוא מיועד לעבוד בפיירפוקס! מוזר...

נקודה שנייה, כל מי שרוצה לתרום מזמנו החופשי גם ירצה שתוצאות מעשיו יהיו באמת תרומה לרשות הציבור, בלי הגבלות של זכויות יוצרים ועל ידי רשיון חופשי אמיתי, כדי שכל מי שרק רוצה בכך יוכל להשתמש בו בעתיד בכל דרך שירצה. אני מקווה שמט"ח יכבד רצון כזה עבור חומר ש"נבנה" על ידי המשתמשים, אחרת לא הרבה אנשים יתרמו כמו שהם תורמים לוויקיפדיה לדוגמה. מתוכנן שכל המיזמים של ויקימדיה (ויקימילון, ויקיטקסט, ויקיפדיה) יעברו לרשיון זה בעתיד הקרוב. אני מקווה מאוד שמט"ח יציע תנאים שמתאימים לרשיון זה (או ל-GFDL).

נקודה שלישית, נא לקחת בחשבון שוויקיטקסט היא ספרייה פתוחה לכל סוגי הספרות, לא רק לתלמוד. אפילו בתוך "ארון הספרים היהודי" יש אין סוף חומר, וכאן יש לנו טקסטים הלכתיים דוגמת ערוך השולחן שחשוב מאוד שתהיה עבורם חומר תלמודי באותו אתר בשביל קישורים קלים. למה לבנות אתר מיוחד לטקסט התלמודי לבד? האם במט"ח שקלו את האפשרות הפשוטה לתרום חומר ישר למיזמי ויקימידה, באופן רשמי, ולקבל על כך הכרה פורמלית? Dovi 11:51, 1 ביוני 2008 (IDT)

dovi שלום.

לגבי הנקודה הראשונה, אין לי אלא להסכים. לגבי הנקודה השניה, ככל הנראה החומר יהיה חופשי. לגבי הנקודה השלישית, אתר פשיטא אמור לספק תמיכה וכלים מעבר למה שויקיפדיה מספקת. (נכנסת לאתר?), היום או מחר אמורה לעלות גרסה משודרגת עם תוספות נוספות. נוסף לכך לגבי טקסטים נוספים, במהלך החודש אמור לעלות 'פשיטא קהילות', במסגרת מיזם זה כל 'קהילה' תותכל לפתוח 'פשיטא' משלה ולהזין בה את הטקסטים שבהם היא מעוניינת. לגבי השאלה למה לבנות אתר לטקסט התלמודי בלבד, בבסיס האתר ישנה כוונה לחשוף את התלמוד לקהל הרחב מהיבטים שונים, כמובן נושא זה דורש דיון כשלעצמו. אבל בשורה התחתונה, בל נמשוך את הדיון לנושאי קרדיטים וכו', האינטרס שלנו זהה לשלכם, לא מדובר באתר למטרות רווח ושיתוף פעולה יועיל לכולם. נקודה נוספת. כפי שתוכל לראות באתר, העמוד הראשי מתיימר להיות מעין 'מגזין לתלמוד', נשמח לשיתוף פעולה גם בעיצוב התכנים של הדף הזה.

האם מבחינה תכנותית תוכלו לסנכרן את הטקסט כאן עם המילון ארמי עברי? דניאל.

נקודה נוספת. אם יש רצון נוכל לארגן פגישה בירושלים או במט"ח להעלאת רעיונות.

טוב, אם הסכמנו בשתי הנקודות הראשונות, הנקודה השלישית כבר דבר קטן... :-) גם לנו יש מטרה לחשוף את התלמוד וכל טקסט אחר לקהל הרחב, כל תורם עובד על הטקסט שהוא רוצה בו: אורי ונחום השקיעו הרבה כאן בתחום של התלמוד, נחום בטקסטים מוגהים וערוכים, ואורי בדפי תלמוד מבוארים. "מגזין לתלמוד" וכל מיני דברים כאלה יכולים להעשות פה או שם או בכל מקום (ראו דברים כאלה בוויקיפדיה). זה לא משנה כל כך והעיקר, כמו שכתבת, שהם ייעשו ויהיו חופשיים...

"לסכרן את הטקסט" -- אינני יודע, אולי אורי ואראל יודעים...

"תמיכה וכלים מעבר למה שויקיפדיה מספקת" -- אני קצת סקפטי שכדאי, לתווך הרחוק, לסמוך על הרחבות שאינן מקבלות את התמיכה המצויינת והיציבה של קהילת מפתחי הקוד בקרן ויקימדיה. אפילו משל מט"ח. הרבה מהדברים האלה מתיישנים די מהר, ואנחנו רוצים לבנות מאגר שיעמוד הרבה שנים ויישאר שימושי. כדאי לבדוק אם הפיתוחים וההרחבות לא כבר נמצאים במאגר של extensions לתוכנת ויקימדיה, ואם הם מיושמים בחלק מהאתרים הרשמיים. ואם לא, להציע אותם שם בתור הרחבות מתועדות. Dovi 13:33, 1 ביוני 2008 (IDT)

נ. ב. מפגשים בירושלים (וכמעט בכל מקום) ממש קשים בשבילי: משפחה ועבודה... ב"ה סיבות טובות... אשמח אם אחרים יבואו... Dovi 13:36, 1 ביוני 2008 (IDT)

הסינכרון של הטקסט, כך שמילים מהמילון יסומנו אוטומטית, זה לא פשוט. אני אישית גם לא חושב שזה נצרך כמו שהסברתי למעלה, אבל זה כבר טעם אישי.

בואו נחכה לעליית הגירסא החדשה של תוכנת עריכת התלמוד ב"פשיטא", לפני שאנחנו מחליטים אם השיטה שלהם מוצלחת או לא.

דובי, ברור שהכי טוב היה אם הם היו מקשרים מתוך פשיטא לויקיטקסט, אבל המצב הוא שכבר יש להם תוכנת עריכה שהם כתבו, וטקסט שהם עבדו עליו לא מעט, ואין סיכוי שתצליח לשכנע אותם לוותר על כל זה. צריך לקבל את זה שיש לנו מתחרה נוסף, וקנאת סופרים תרבה חכמה. אוֹרי 14:40, 1 ביוני 2008 (IDT)

בהתחשב בכך שבפשיטא מתמקדים גם ברובד שמעבר לפירוש הראשוני, אני חושב שיש מקום לחשוב על שילוב מהותי של ויקטקסט כשכבה בפשיטא. נדון בכך על כוס קפה. דניאל.

"קנאת סופרים תרבה חכמה...", נכון. במיוחד כאשר התוכן ברשיון חופשי שמתאים לכל המיזמים, כי אז תוכל להיות בטוח שלא משנה באיזה "מגרש" תתרום את החומר, בכל זאת יהיה תמיד זמין לציבור בעתיד, וניתן לפתח אותו עוד יותר בעתיד ולא משנה איפה הוא כעת. שיהיה בהצלחה. גם אם לא אוכל להגיע לכוס הקפה, אשמח לשמוע על התקדמות ולהחליף רעיונות ברשת. Dovi 15:53, 1 ביוני 2008 (IDT)

דניאל, אם אפשרי מבחינה טכנית לשלב את טקסט התלמוד (עם או בלי המפרשים) שבוויקיטקסט, בעיקר זה המעוצב, או אפילו עם ביאור, כשיכבה בפשיטא, אני בפירוש בעד. זה נראה לי רעיון מצויין אם הוא ניתן ליישום. כל הטקסטים בוויקיטקסט הינם תחת רישיון פתוח, כך שאינני רואה בזה כל בעייה חוקית או מוסרית, כל עוד יצויין באיזה שהוא מקום אצלכם שהטקסט לקוח מכאן. כמובן נחוץ שהקישורים מהטקסט לפסוקי המקרא כאן ימשיכו לעבוד גם אצלכם. -- נחום 00:29, 2 ביוני 2008 (IDT)

נפגשתי אתמול עם דניאל, וניסינו לראות אם אפשר לשלב טקסט מויקיטקסט כשיכבת בסיס בשבילם. זה לא פשוט, וגם לצערי, בתחום התלמוד אין לנו הרבה מה לתת להם. אם למשל היתה לנו מסכת אחת מבוארת, או אם היו לנו כמה מסכתות עם מפרשים וכו' היה על מה לדבר. גם להעביר מהאתר שלהם לכאן לא יהיה פשוט כי את הטקסט של הבבלי הם קנו מtora.co.il

באופן כללי, הגישה שלהם שונה משלנו: אצלינו אנו שואפים ליצור טקסט עם פירוש שיהיה נח ככל שניתן ללומד להעזר בו. אצלם הסיגנון מדמה בית מדרש: כל לומד מוסיף את הגיגיו במקום הרלוונטי בטקסט, כאשר השם שלו מופיע למעלה, וכל אחד יכול להגיב לדבריו במסגרת של אותה הערה שהוא פתח. זה יותר דומה לפורום או צ'ט מאשר אתר ויקי. כתבתי לעיל לגבי "קנאת סופרים" - זה לא כל כך שייך כי שתי הגישות שונות מאוד. ובגדול זה טוב שיש באינטרנט גם את זה וגם את זה.

יתכן שבעתיד הם יפתחו באתר קהילה שתעסוק במקרא ויהיה שם את כל התנ"ך עם אפשרות לכל אחד להוסיף הערות בדומה למה שהם התחילו על הש"ס. כשזה יהיה רלוונטי, נראה אם אפשר להעביר להם את השליש תנ"ך המבואר שכבר יש לנו. אוֹרי 07:33, 2 ביוני 2008 (IDT)

תודה על העדכון! לגבי "קניית" הטקסט של הבבלי, זה מעלה שאלות. מצד אחד המקום ש"קנו" ממנו לא היו לכאורה צריכים "לקנות" ולשלם, כי זה סתם הקלדה של דפוס וילנא (ובלי הרבה הגהה). אז לפי החוק היבש זה ברשות הרבים, והם יכולים להרשות את הפיתוחים שייעשו בו ברשיון חופשי. אבל מצד שני, אם הם יתיחסו לטקסט זה בתור משהו שיש עליו זכויות יוצרים (שהרי "קנו" אותו), אז גם הפיתוחים שייעשו בו הם לא יעבירו לרשיון חופשי (אלא אם כם גם המוכרים יסכימו לזה). נראה לי שבמט"ח חושבים בראש של כסף וזכויות, קניות ובעלות, ולא בראש של תרומה חופשית (למרות שזו חברה "ללא מטרת רווח"). אחרת היו מעלים את הש"ס בלי לשלם עבור דבר שהוא public domain. אין כמובן שום בעיה בחשבונות פיננסיים אחראיים (כגון לקנות טקסט שבאמת יש עליו זכויות יוצרים), הבעיה אם הפיתוח אח"כ רוצים לעשות על ידי תרומות חופשיות בלי לשחרר את המאמצים של התורמים לרשות הרבים. אני מקווה מאוד שהם כן ישחררו.

לגבי "צ'ט" בפירוש הבבלי או המקרא, אל תשכח אורי שגם פה יש מקום נפלא בשביל זה בדפי השיחה של הטקסט או של הביאור! Dovi 08:17, 2 ביוני 2008 (IDT)

הערות שוליים

איך אני מכניס לויקיטקסט את תבנית:הערות שוליים של ויקיפדיה? (שיש יותר מידי הערות שוליים הם נכנסים לתוך ריבוע שניתן לגלול אותו והם לא תופסות מקום) יודא 02:20, 2 ביוני 2008 (IDT)

שלום, העתקתי אותו עכשיו מוויקיפדיה. בא ננסה אותו לראות שהוא עובד. Dovi 05:40, 2 ביוני 2008 (IDT)

שלום יודא, מה נשמע? אם אני מבין אותך נכון, לא התכוונת לתבנית שפשוט יוצרת הערת שוליים רגילה, אלא את התבנית שמאפשרת לשים את ההערות שוליים בתיבה נגגלת כמו שיש למשל כאן. נכון? זו תבנית מצויינת - לא הכרתי אותה. כדאי מאוד להביא אותה לויקיטקסט, אני למשל כבר בונה עליה לגמרא. אוֹרי 06:41, 2 ביוני 2008 (IDT)

זה מגניב! כדאי להעתיק אותו לכאן. Dovi 08:22, 2 ביוני 2008 (IDT)

שמתי את התבנית. משום מה זה לא עבד לי כששמתי את הSTYLE במדיה ויקי:Common.css ורק אחרי ששמתי את ההגדרות בתוך התבנית עצמה. החסרון הוא שבויקיפדיה כשמדפיסים את הדף ההערות מודפסות כולן, ואיך שאני עשיתי רק ההערות הראשונות. כדאי שמישהו שמבין בזה ינסה לסדר. תודה, אוֹרי

כדאי שתחזיר את הסגנון למדיה ויקי:Common.css במקום לתבנית, ולאחר מכן תפעל לפי ההוראות במדיה ויקי:Clearyourcache. ‏– rotemliss – שיחה 15:43, 2 ביוני 2008 (IDT)

כן, אני מודע לזה, אבל זה לא עבד לי. אני אשמח אם תנסה בעצמך (תשחזר גירסה אחת אחורה בתבנית:הערות שוליים) ותראה אם זה מצליח לך - אולי יש בעיה בדפדפן שלי. תודה, אוֹרי

כן, הוא עובד (בפיירפוקס). אם יש בעיות כלשהן, לדעתי הן יסתדרו מעצמן כעבור זמן קצר. ‏– rotemliss – שיחה 21:34, 2 ביוני 2008 (IDT)

תודה, עכשיו זה עובד לי. אולי לחצתי על SHIFT-F5 במקום על CTRL-F5. אוֹרי

זה עובד? ניסיתי לשים את זה בפירוש מן וזה עשה לי כמו הערות שוליים רגילות. הקיצר: {{הערות שוליים}} פועל כמו הרגיל...יודא 00:31, 3 ביוני 2008 (IDT)

זה עובד. תכנס לדף פירוש מן ותעשה CTRL-F5. כדי לטעון קובץ CSS שהשתנה צריך לעשות "רענון חזק". אוֹרי

מילון ארמי-עברי

לגבי מה שהוצע למעלה על ידי ועל ידי אורי, נראה לי שמי שרוצה להוסיף מילה יכול כבר להתחיל.

אם זה יהיה במרחב-שם או בדף אחד כפי שהציע אורי, נראה לי שזה לא כל-כך משנה. חשבתי שלגבי קישורים יהיה יותר קל אם כל ערך בדף נפרד (מה שמצריך מרחב-שם), אבל אם לאורי יש רעיון איך לעשות אותו שימושי בדף אחד (ואני בטוח שיש דרך כזו), בסדר גמור.

מי שרוצה להוסיף - שיוסיף. Dovi 10:46, 3 ביוני 2008 (IDT)

אני מניח שניתן לקשר לכל הגדרה במילון, על ידי הפיכת המילה עצמה לכותרת משנה, ולקשר אליה עם סולמית. -- נחום 12:37, 3 ביוני 2008 (IDT)

אפשר כך ואפשר כך, אך לדעתי הכי כדאי זה להמשיך להוסיף מילים בארמית לויקימילון.

דרך אגב בויקימילון באנגלית, יש המון מילים בארמית מסודרות בקטגוריות. אם מישהו פשוט יעתיק (ויתרגם מאנגלית לעברית) את מה שיש שם לתוך ויקימילון - אנחנו מסודרים. אוֹרי 12:27, 4 ביוני 2008 (IDT)

שלום לכל כותבי ויקיטקסט. מתנהל אצלנו בויקימילון הדיון לגבי ערכים בארמית. רציתי לדעת מבין הכותבים שפה, מי מתמצא בשפות אחרות ויוכל לתרום ערכים בשפות אחרות אלינו? על מנת לרשום יש ללחוץ על # ולאחר מכן לחתום. תודה, Or12 17:25, 5 ביוני 2008 (IDT)

מי מבין פה שפות לועזיות? Or12 09:37, 9 ביוני 2008 (IDT)

1. אני מבין אנגלית וארמית. -- נחום 00:53, 10 ביוני 2008 (IDT)
2. כנ"ל. אגב, אם יש הצבעה בויקימילון לגבי בניית מילון ארמי-עברי, תודיע לנו - נשמח להשתתף. אוֹרי 06:07, 10 ביוני 2008 (IDT)
3. כמו כן אנגלית וארמית-יהודית. יכול במקרה הצורך לבדוק גם את אמינותם הבסיסית של ערכים בשפות אירופאיות כגון צרפתית, גרמנית, לטינית. Dovi 08:39, 10 ביוני 2008 (IDT)

בוט לקיצורי דרך

לבעלי הבוטים שלנו, האם לדעתכם ניתן לבנות בוט שמדי פעם (אולי פעם ביום או בשבוע) יבדוק את הדפים שבהם מופיע תבנית:קיצור דרך ואם קיצור-הדרך עוד לא קיים (כגון בדף ערוך השולחן יורה דעה רפא) הבוט ייצור את קיצור הדרך באופן אוטומטי? אם כן, זה יכול לחסוך הרבה עבודה... תודה, Dovi 11:25, 4 ביוני 2008 (IDT)

אני מניח שזה אפשרי טכנית. השאלה רק היא איך מוצאים את כל הדפים שבהן מופיעה התבנית הזו? לסרוק את כל האתר? אוֹרי 12:29, 4 ביוני 2008 (IDT)

"דפים המקושרים לכאן"? Dovi 14:00, 4 ביוני 2008 (IDT)

ואללה. אז ככה: צריך ליצור תוכנית אחת שתדפדף שם (יש כמה אלפי דפים) ותיצור רשימה של כל הדפים. תוכנית נוספת שפותחת כל דף כזה, מוצאת את שם קיצור הדרך, בודקת אם דף כזה קיים, אם לא אז יוצרת אותו... הרבה עבודה.

אראל - מה דעתך? זה שווה את המאמץ? אוֹרי

זו דווקא לא אמורה להיות עבודה קשה כל-כך, עם הכלים המתאימים. ל-pywikipediabot יש פונקציות שמטפלות בכל זה בצורה אוטומטית (במיוחד בטעינה המהירה של הדפים דרך ה-API או דרך מיוחד:ייצוא), ולכן הפעולה הזו די מיידית. אעבוד על כך. ‏– rotemliss – שיחה 19:13, 4 ביוני 2008 (IDT)

באופן ראשוני, אני מעריך שאין הרבה הפניות לא קיימות כאלה. מצאתי אחת ב-2,000 הדפים הראשונים המשתמשים בתבנית. בסך הכל יש כ-10,000 דפים המשתמשים בתבנית, מהם רבים מאוד לא מכלילים אותה בעצמם. הבוט לא יודע להתמודד עם יצירה דינמית של קיצורי דרך; יש כאלה? ‏– rotemliss – שיחה 20:00, 4 ביוני 2008 (IDT)

יש כבר עשרות בערוך השולחן כרגע. בעתיד יהיה מצויין אם ניתן לעשות את זה אוטומטית במאות ואלפי פרקים גם בספרים אחרים כגון בסימני טור ושולחן ערוך. אבל לא התכוונתי לבלבל לאנשים את המוח... אם זה באמת כואב ראש אז כמובן לא לעשות את זה, זה לא דבר הכרחי. Dovi 20:04, 4 ביוני 2008 (IDT)

אכן יש הרבה דפים כאלה (בעיקר ביאורים). בוט פועל כעת ליצירת ההפניות המתאימות. ‏– rotemliss – שיחה 20:13, 4 ביוני 2008 (IDT)

בוצע. כל ההפניות אמורות להיות קיימות כעת (למעט קיצורי דרך שמקשרים אליהם באופן אוטומטי, דרך תבנית). ‏– rotemliss – שיחה 17:44, 6 ביוני 2008 (IDT)

שבוע טוב ותודה רבה! (ראיתי שכמו נס כולם עשויים...) שאלה אחרונה: האם ניתן שבוט זה יבדוק את זה לפרקים (כל שבוע לדוגמה)? אולי הוא יכול "לזכור" איזה דפים כבר נעשו ורק יבדוק אם יש חדשים ב"דפים הקשורים" לתבנית קיצורי דרך. תודה שוב, Dovi 23:06, 7 ביוני 2008 (IDT)

לטור, שו"ע, ערוה"ש וכל שאר הספרים שבהם שמות הדפים הם אחידים, אפשר לכתוב לולאה פשוטה שתוסיף את כל קיצורי הדרך, אני יכול לעשות את זה ברגע שאחזור הביתה. מה המצב הנוכחי של קיצורי דרך בספרים אלה? --אראל סגל 07:39, 5 ביוני 2008 (IDT)

חידושי הגהות

ההוספה האחרונה בטור הנקראת "חידושי הגהות" האם אין בה זכויות יוצרים? כמדומה שהיא של המהדורות החדשות בלבד של הטור, לא? יודא 13:56, 4 ביוני 2008 (IDT)

לא חדש. הוא נמצא בדפוס הישן של הטור שנעשו ממנו מאות דפוסי הצילום. Dovi 14:03, 4 ביוני 2008 (IDT)

מהחדשות: מעניין בשבילנו.

ראו כאן באנגלית, והנה בעברית. Dovi 19:05, 5 ביוני 2008 (IDT)

"הפרויקט ימומן מתרומות שיגויסו בחסות נשיא המדינה." - אם כך, אולי אפשר לבקש מהתורמים ו/או מהנשיא, שידרשו מהם לפרסם את הספרים ברשיון חופשי? אין שום הצדקה שאוניברסיטת בר אילן תיקח בעלות על פרוייקט שממומן מתרומות של אחרים. --אראל סגל 23:26, 5 ביוני 2008 (IDT)

קישורים לויקיטקסט

משום מה קישורים שאני מנסה להביא לאנשים לדפים בויקיטקסט נשברים בדרך. האם אתם יודעים את הסיבה לתקלה?--צחור 00:08, 6 ביוני 2008 (IDT)

הקישורים ארוכים מדיי. השתמשי ב-Tinyurl (לצערי לא ניתן לקשר מכאן לשם, כי זה נחסם על ידי מסנן הספאם. חפש Tinyurl בגוגל). -- נחום 04:16, 6 ביוני 2008 (IDT)

אפשר גם ליצור קיצור דרך - ליצור דף חדש עם שם שמכיל אותיות אנגליות וספרות בלבד, שיכלול הפניה לדף שאת רוצה לקשר אליו. ראי לדוגמה A0101 --אראל סגל 08:55, 6 ביוני 2008 (IDT)

אפשר לכתוב בעברית, זה עובד. תראו: http://he.wikisource.org/w/index.php?title=ויקיטקסט:מזנון. עדיף לא ליצור הפניות חסרות משמעות כי הן לא משרתות את הקורא. דניאל ב. 06:32, 7 ביוני 2008 (IDT)

דניאל, אני משתמש הרבה במייל ופורומים שונים באנגלית. מצאתי שבמצבים של LTR הקישורים הרבה פעמים לא עובדים, במיוחד כאשר יש רווחים בין המילים. בנוסף לכך, קישורים עם אותיות עבריות הרבה פעמים לא קריאים ויוצרים בלגן על המסך. זאת הסיבה לקיצורי דרך שאני מוסיף, ונראה לי גם לאחרים. Dovi 21:28, 7 ביוני 2008 (IDT)

בשביל רווחים אפשר להשתמש ב"_". דניאל ב. 04:31, 8 ביוני 2008 (IDT)

זה לא כל כך פשוט להוסיף "_" כאשר רואים הכל ג'יבריש, וזה גם מונע פעולה פשוטה של "העתק" וגורם לטעויות. וכן זה לא פותר את בעית שלא רואים כלל את האותיות העבריות אלא ג'יבריש. הרבה יותר קל ובטוח סימן קצר באותיות לועזיות, ועובדתית זה פתר בעיות רבות בעבר. גם קח בחשבון שהרבה משמות הדפים כאן ארוכים. חג שמח. Dovi 05:38, 8 ביוני 2008 (IDT)

אני עדיין לא מבין למה לא להשתמש בטייני-יו-אר-אל, דבר שימנע את הצפת ויקיטקסט בקישורים סתמיים שלא לצורך. -- נחום 12:55, 8 ביוני 2008 (IDT)

אשמח להפניה כיצד להשתמש? אבל בעצם אם זה כ"כ מסובך זה בעצם פוגע במיזם עצמו. אין שום דרך לטפל בזה באופן שיטתי?--צחור 15:04, 8 ביוני 2008 (IDT)

זה ממש לא מסובך, ומאד פשוט לטפל בזה. כל שנחוץ הוא לסמן את כתובת הדף, ללחוץ קונטרול-סי, להיכנס לאתר של Tinyurl, ולהדביק. אין שום בעיה למצוא את האתר הזה בגוגל. הייתי שם לו פה קישור, הבעייה היא שמסנן הספאם חוסם אותו. -- נחום 00:52, 10 ביוני 2008 (IDT)

ביטלתי את סינון האתר הזה, שאין סיבה לקיומו במיזם כל כך קטן (אם יהיה ניצול לרעה של קישורים ל-tinyurl, תמיד אפשר לחסום שוב). קישור לאתר: http://tinyurl.com . ‏– rotemliss – שיחה 13:15, 10 ביוני 2008 (IDT)

ניסיתי באתר ההוא את זה וזה עבד ממש יפה. (אף פעם בעבר לא ידעתי איך אנשים עושים את זה...) תודה על המידע! מצד שני, למעשה נראה לי שעדיין עדיף להשתמש בקיצורים אינטואטיביים והגיוניים, מסווגים וממוספרים, מאשר במספר אותיות ומספרים מקריים. אינני רואה שום בעיה בהפניות הגיוניות, שמשתמשים בהם ברבבות בכל המיזמים. Dovi 10:37, 11 ביוני 2008 (IDT)

מסכים עם דובי. --אראל סגל 21:02, 19 ביוני 2008 (IDT)

משנה

בעבר היו כאן דיונים לגבי העתקת הטקסט של המשנה מ"מכון ממרא". עד כמה שזכור לי, הם לא טוענים לבעלות על טקסט המשנה, כך שמותר להעתיק, אבל רציתי לוודא: האם אכן מותר להעתיק את כל טקסט המשנה מאתר מכון ממרא? והאם צריך להסיר את סימני הפיסוק או סימנים אחרים? --אראל סגל 08:54, 6 ביוני 2008 (IDT)

הטקסט שלהם העתקה של כתב-יד הרמב"ם בעיקרו. אבל הוסיפו שני אלמנטיים מקוריים: (1) פיסוק מיוחד ו-(2) כתיב מלא בסגנון מיוחד. נראה לי שאת הפיסוק ניתן להוריד אוטומטית באופן פשוט. את הכתיב הקצת-מוזר הייתי חושב שגם ניתן להוריד אוטומטית, אבל זה יקח יותר עבודה. אולי ניתן לעשות את זה ע"י הזנת נתונים של דוגמאות-כתיב לבוט יחד עם הוראות איך צריך לטפל בהם.

האם צריך להוריד את כל סימני הפיסוק, או שאפשר להשאיר לפחות את הנקודות בסוף משפט? --אראל סגל 09:58, 8 ביוני 2008 (IDT)

נראה לי שיותר בטוח (זכויות יוצרים וגם שלא לסמוך על פרשנותם) להוריד את הכל ולהתחיל מראש. אבל סימן בסוף הלכה (לפי חלוקת הרמב"ם עצמו) בוודאי ראוי להשאיר. לדעתי עדיף סתם נקודה. Dovi 16:17, 8 ביוני 2008 (IDT)

בכל מקרה דעתי שצריך להביא אוטומטית לוויקיטקסט שתי גרסאות בסיסיות של המשנה: (1) נוסח הרמב"ם, וכן (2) נוסח התוספות יום טוב, שזהו הנוסח הרגיל בכמעט כל הדפוסים. נוסח כתבי יד אחרים הרבה מעבר ליכולתנו כרגע.

בעבר הרחוק לפני כמה שנים העליתי משניות לוויקיטקסט (בעיקר מסכת ברכות) ע"י הגהה עצמית של גירסת מכון ממרא כדי להתאים את הטקסט לכתב-ידו של הרמב"ם. נראה לי שבסופו של דבר זאת הדרך היחידה, אבל ניתן לעשות "קיצור דרך" גדול עם כבר יהיה לנו לפחות בסיס שנוצר אוטומטית. Dovi 09:08, 6 ביוני 2008 (IDT)

אגב, כדי להשוות את הכתיב בגירסת מכון ממרא לכתיב של הרמב"ם (וע"י זה לקבל נתונים לבוט), הכי פשוט לקחת פרק לדוגמה ולהשוות את הכתיב שבו למה שנמצא במהדורת הרב קאפח (פירוש הרמב"ם למשנה). או למשתמש באותם משניות שהגהתי בעצמי בזמנם כאן בוויקיטקסט במסכת ברכות. Dovi 09:11, 6 ביוני 2008 (IDT)

האם לא יותר פשוט להעביר את הטקסט כמו שהוא (בלי סימני פיסוק) ולעבוד עליו ידנית/להכין במקביל בוט שיתקן את הטקסט הזה?--צחור 14:44, 8 ביוני 2008 (IDT)

הבעיה היחידה (כנראה?) = זכויות יוצרים. אלא אם כן יש למישהו מחשבות אחרות האם בכתיב שכזה זכויות יוצרים. Dovi 16:17, 8 ביוני 2008 (IDT)

יצרתי דף כאן שמנסה להתמודד עם הבעיה הזאת. Dovi 14:54, 12 ביוני 2008 (IDT)

מקווה שאני לא מתערב בדיון לא לי ,אבל יש לי טקסטים של המשנה ובבלי (והרבה מכתבי הרב קוק) שהוקלדו בישיבת בית אל ע"י תלמידים להפצה בחינם
אם זה יכול לעזור אשמח להעביר אותם
איתי גל 15:44, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

קטעי פרשנים על התנ"ך

לקראת העלאת הפרשנים מסנונית בע"ה, הסתכלתי במבנה קטעי הפרשנים אצלנו, וראיתי כי בקטעים רבים הד"ה הראשון מתחיל בתבנית:צמ ושאר דיבורי המתחיל הם בתבנית:צ (לדוג' קטע:אבן עזרא על שמות ב יג). השאלה היא האם באמת יש צורך בכך שכל פרשן יתחיל עם הפניה למקור (ויוצא שיש בדף כמו מ"ג שמות ב יג בכל פרשן מחדש את ההפניה לדף של הפסוק עצמו...) או שעדיף שכל דיבורי המתחיל יתחילו בתבנית:צ? חג שמח, שי Sgvb 11:15, 8 ביוני 2008 (IDT)

לדעתי אין צורך בתבנית:צמ. אפשר להסתפק בתבנית:צ בלבד. אוֹרי 11:26, 8 ביוני 2008 (IDT)

השימוש בתבנית:צמ נועד לדפי הפרקים של הפרשנים, למשל רש"י על משלי יג. זה לא חיוני אבל מגדיל את הקישוריות. --אראל סגל 21:15, 10 ביוני 2008 (IDT)

האם לא עדיף במקום זה להוסיף בתבנית:פירוש על פסוק במקראות גדולות קישור אוטומטית מתוך הכותרות "פסוק ב", "פסוק ט" אל דף הפסוק? אוֹרי

זה טיפה מסובך, כי התבנית משמשת גם לדפים של מקראות גדולות על פסוק, ושם אנחנו לא רוצים קישור לפסוק מכל כותרת. אבל אני מנסה. --אראל סגל 18:19, 11 ביוני 2008 (IDT)

בכל מקרה, נראה לי שכדאי לשים בכל פירוש על פסוק את התבנית:פרשן על פסוק (ראו למשל רבי יונה על משלי כ ג), היא מוסיפה סרגל ניווט שמופיע רק בדף של הפירוש על הפסוק (לא בדף של הפרק ולא בדף של מ"ג, שם הוא מיותר), וייתכן שנרצה להשתמש בה בעתיד לדברים נוספים. --אראל סגל 18:19, 11 ביוני 2008 (IDT)

ראיתי שהעלית את כל פירושי רש"י, יישר כוח! כמה הערות:

• במקום לשים את הקטגוריה של הפסוק, עדיף לשים את התבנית:פרשן על פסוק, שכוללת גם קטגוריה, גם סרגל ניווט, וגם אולי דברים שנרצה להוסיף בעתיד. --אראל סגל 06:07, 17 ביוני 2008 (IDT)
• העלית את כל הפירושים למרחב קטע, אבל יש הרבה פירושים (במיוחד בספר משלי) שהעליתי למרחב הראשי. שיניתי את תבנית:פירוש על פסוק במקראות גדולות כך שתבדוק את שני המרחבים, אבל עכשיו יש פרקים שיש בהם כפילות, למשל רש"י על משלי יג. --אראל סגל 06:07, 17 ביוני 2008 (IDT)

אני רק מעלה - שי מכין את הדפים. לגבי תבנית:פרשן על פסוק - הוא ואני חושבים שלא צריך, כי דפים במתחם "קטע:" לא עומדים בפני עצמם אלא מיועדים להכללה בתוך דפים אחרים. כמו כן, לא כדאי להרבות בתבניות במקומות שזה לא הכרחי כי זה מאט את האתר.

זה שלא היה ברור לאיזה מתחם לשייך את הדפים של המ"ג - זו אכן בעיה לא פשוטה. כמה דפים אתה מעריך יש לנו במתחם הראשי - כמה עבודה זה יהיה להעביר אותם למתחם "קטע"? אוֹרי

קשה להעריך במדוייק, נראה לי שיש כמה עשרות פסוקים ובכל אחד כ-5 פרשנים בממוצע. הבעיה היא שאין דרך למצוא ולשלוף את כולם בבת אחת, רק לעבור אחד אחד. --אראל סגל 14:47, 17 ביוני 2008 (IDT)

סליחה על הפלישה. רק רציתי להעיר שלדעתי דף של "מקראות גדולות" עם כל המפרשים על הפסוק מהווה יצירה מספיק משמעותית כשלעצמו בשביל המרחב הראשי. פסוק-פסוק זה בעצם החלוקה הטבעית של היצירה המונומנטלית שנקראת "מקראות גדולות". וגם שאין דרך אחרת להציג את זה. Dovi 11:50, 17 ביוני 2008 (IDT)

ראשית, אין מה להתנצל. שנית אכן דפי המ"ג לכל פסוק הם במרחב הראשי, מה שמדובר עליו הוא קטעי הפרשנים, לדוגמא קטע:רש"י על איוב א ג שלענ"ד אמור להגיע לקורא בדף מ"ג איוב א ג וכן בדף רש"י על איוב א אבל אין סיבה שאנשים יגיעו אליו כדף עצמאי וינווטו ממנו לפירושי רש"י אחרים בפרק זה.

לאראל, נראה לי שיש גם בעיתיות בתבנית:פרשן על פסוק כיוון שפעמים רבות אין פירוש על כל פסוק ואז האם בתבנית ההפניה לפירוש הבא והקודם צריכה להיות בקפיצות(מפס' ב' הפניה לפירוש על פס' ח' וכו') או שמא ההפניות יהיו לדפים אדומים? --Sgvb 12:32, 17 ביוני 2008 (IDT)

ההפניות יהיו לקפיצות, התבנית מקבלת כפרמטר את הפסוק הקודם והפסוק הבא. --אראל סגל 14:47, 17 ביוני 2008 (IDT)

מה גם שכמו שכתבתי לדובי איני סבור שהגולשים צריכים לעיין במרחב השם קטע באופן ישיר שלא למטרות עריכה --Sgvb 12:32, 17 ביוני 2008 (IDT)

זה נכון לפרשנים שהפירושים שלהם קצרים, כמו רש"י או אבן עזרא. אבל פרשנים כמו רמב"ן, רד"ק, ובמיוחד ממלבי"ם, כותבים לפעמים מאמרים שלמים על פסוק אחד, והמאמרים הללו מצוטטים לפעמים כיצירות העומדות בפני עצמן, ויש טעם גם לשים שם סרגל ניווט. אבל זה לא עקרוני, אפשר לסכם שנעלה את רוב הדפים כמו שעשיתם עד עכשיו, ומי שרוצה להוסיף סרגל ניווט לדף ספציפי, יעשה זאת ידנית. --אראל סגל 14:47, 17 ביוני 2008 (IDT)

יופי - אני שמח שהגענו להסכמה. אוֹרי

שאלה שעלתה בעקבות העלאת פירוש הרמב"ן על התורה שאשמח אם יש למישהו רעיון.

שמתי לב שבהעלאה הזו, המתבסססת על המהדורה המוקלדת של סנונית, יש נוהג שרמב"ן שמדבר על מס' פסוקים יופיע בשלמותו בכל הפסוקים אותם הוא מפרש (לדוג' קטע:רמב"ן על דברים כג כג וקטע:רמב"ן על דברים כג כד זהים לחלוטין) מצד אחד יש לזה יתרון בעת קריאת מ"ג על פסוק בודד, שיודעים שהרמב"ן מפרש פסוק זה, בעוד אם היה רמב"ן רק על הפסוק הראשון בפירוש, מי שהיה מגיע למ"ג של הפסוק השני לא ידע שהרמב"ן מפרש אותו. מצד שני כשניצור בע"ה דף רמב"ן על דברים כג תהיה כפילות מיותרת(יש מקומות שיש גם שלושה, ואולי אפילו ארבעה פסוקים עוקבים עם פירוש זהה). מה דעתכם? (בשעת הצורך ניתן לבנות דף עם רשימה של הדפים הכפולים ע"מ למוחקם בשעת הצורך) Sgvb 19:14, 17 ביוני 2008 (IDT)

לדעתי צריך למחוק את קטע:רמב"ן על דברים כג כד (ודומיו). איך אתה מוצא את כל המקרים האלו? אוֹרי

לדעתי צריך לשים את הפירוש רק בפסוק הראשון שבו הוא מופיע, ובפסוקים הבאים לשים הפניה לפסוק הראשון. ראו למשל מ"ג משלי טו יא. --אראל סגל 08:09, 18 ביוני 2008 (IDT)

OK, אני מסכים עם הרעיון של אראל. אך האם להפנות לקטע:רמב"ן על דברים כג כג או למ"ג דברים כג כג#רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק) - השאלה כמובן נוסעת מהתפיסה שמרחב השם קטע לא נועד לגלישה ישירה בדרך כלל. Sgvb 09:28, 18 ביוני 2008 (IDT)

אורי, אם אני אכין לך קובץ של הדפים שצריך להחליף עם התוכן שצריך להיות בהם, אתה תוכל להעלות אותם ולדרוס את הדפים הנוכחיים? Sgvb 09:28, 18 ביוני 2008 (IDT)

כן, אין בעיה. (רק צריך לעשות את זה בזהירות כדי לא להרוס דפים עם תוכן טוב בטעות). אוֹרי 21:04, 18 ביוני 2008 (IDT)

ולשאלתך לעיל, לדעתי עדיף להפנות לקטע:רמב"ן על דברים כג כג. אוֹרי

מסכים עם אוֹרי. -- נחום 05:04, 19 ביוני 2008 (IDT)

תנך מבואר - עריכה חזותית: פיסוק הדגשות ועימוד "שירי"

מה לגבי פרשנות דרך עריכת העיצוב, כפי שעשו בתנ"ך לעם (הוצאת עם עובד) לפני שנים? וכן חלוקה לכותרות של הקורות בפרק, כפי שעשו שם. לדוגמא:

פרשת בראשית
סיכום הפרשה ומאמרים

א

בריאת העולם - מבוא

בְּרֵאשִׁית: בָּרָא אֱלֹהִים,

אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.

ב

וְהָאָרֶץ הָיְתָה:

תֹהוּּ

וָבֹהוּ

וְחֹשֶׁךְ - עַל פְּנֵי תְהוֹם,

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת - עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

היום הראשון: בריאת האור

ג

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר!

וַיְהִי אוֹר.

ד

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר - כִּי טוֹב.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים -

בֵּין הָאוֹר

וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.

ה

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר - יוֹם.

וְלַחֹשֶׁךְ - קָרָא לָיְלָה.

וַיְהִי עֶרֶב,

וַיְהִי בֹקֶר -

יוֹם אֶחָד.

-- Pashute 00:13, 22 ביוני 2008 (IDT)

שלום "פשוט". פעם ערכתי פרק בדיוק כמו שאתה מציע, ובהשפעה ישירה של תנ"ך לעם (ספר שאני מבחבב אותו). לדוגמה זו [כאן]. לדעתי יש מקום להוסיף מהדורה בעיצוב כזה, כמובן רק בהשראת תנ"ך לעם באופן כללי, אבל העריכה למעשה תהיה לפי הסגנון שיחליטו עליה העורכים כאן. צריך גם לחשוב על כותרת ראויה, ועל מיקומו המדוייק בתוך המיזם (באיזה מרחב-שם והאם ואיך להכניס אותו לקטגוריות ולאופציות הקיימות). אבל בהחלט יש מקום לזה. Dovi 08:39, 22 ביוני 2008 (IDT)

אני אישית מעדיף את התנ"ך ערוך בצורת סיפור (חוץ מפרקי השירה כמובן). זה גם מבזבז פחות דפים כשמדפיסים פרק... אוֹרי

תלוי מה מנסים לעשות. אם מדובר על דפוס מקצועי על פי המסורה כמובן שאין מקום לזה (חוץ מספרי אמ"ת). אם מדובר על ביאור ללא טעמי המקרא זה יכול להוסיף הרבה. לא נראה לי שהשאלה מה כל אחד מעדיף (לא זה במקום זה), אלא איך ואיפה לעשות מקום לכל ההעדפות (זה בצד זה). חוץ מהערך המהותי שבתוספת העריכה השירית, נראה לי שזה גם תוספת אטרקטיביות למהדורת המקרא בוויקיטקסט לעומת אחרות. אבל כמובן צריך מי שירצה לעשות את זה. אם פשוט רוצה לערוך פרשות בצורה הזו בפועל נראה שזה מצויין. Dovi 10:16, 22 ביוני 2008 (IDT)

ויקיחדשות:סטטיסטיקה/יומית

מישהו יודע איך אפשר להכין דף של סטטיסטיקות על ביקורים בויקיטקסט כמו שעשו בויקיחדשות? אוֹרי 07:30, 23 ביוני 2008 (IDT)

קישורי היררכיה בתנ"ך ובארון הספרים היהודי

למי והיכן עלי להציע שבכל דף של פסוק בתנ"ך בפרט ובארון הספרים היהודי בכלל יופיעו גם קישורי הררכיה שיאפשרו מעבר קל למיקום אחר.

לדוגמה, חיפשתי בגוגל את הביטוי "אשפוך רוחי" ומצאתי אותו בויקי טקסט בדף [מ"ג_יואל_ג_א] אך חסרים בו קישורים בסגנון:

תנ"ך> מקראות גדולות > יואל > ג

כך שיתאפשר בקלות לעבור לקרוא את כל הפרק/ספר ובמקרים אחרים לעבור במהירות לקטגוריה הכללית אליו משתייך הדף. בואו נזכור שאנחנו ב"ויקי טקסט" ורוב הטקסטים - לפחות בארון הספרים היהודי - הינם בעלי היררכיה של ספר > חלק > פרק > חלוקה פנימית בפרק.

-- (הקטע הנ"ל נוסף ע"י מתי, 25 ביוני 2008, 18:57)

מתי, אם תבחן שוב את מ"ג יואל ג א, תראה שלטקסט של הפסוק יש כותרת, "מקרא". הקלקה על כותרת זו תעביר אותך ישירות לדף הקטגוריה של הפסוק, קטגוריה:יואל ג א. בברכה, -- נחום 07:53, 26 ביוני 2008 (IDT)

דווקא יש קישורים בראש הדף: מקראות גדולות II מקראות גדולות יואל II פסוק הבא. ייתכן שכדאי גם להוסיף מקראות גדולות יואל ג. --אראל סגל 13:43, 29 ביוני 2008 (IDT)

שני דברים טכניים

ראשון: בהתאם לנאמר למעלה אבל קצת באיחור, בקשתי את את הפעלתו של Flagged Reviews ב"באג" הזה. אני מקווה שזה יתן לנו תוספת יעילה למי שרוצה להשתמש בו (וכאמור למעלה אין חובה להשתמש בו). אני לדוגמה רוצה לסמן גירסה יציבה לאותם סימנים ב"ערוך השולחן" שכבר עברו הגהה, ומי שירצה יוכל לעשות אותו דבר לדפי גמרא, מקראות גדולות, ביאור לתנ"ך, מגילת העצמאות, ועוד היד נטויה...

שני, בשביל אורי ואראל: בהתחלה כשהתחלתם את הפעילות הברוכה שלכם כאן, ביקשתם אז תוספת לתוכנה שנקראת DynamicPageList requests (DPL). הוספתי בשביל זה בקשה ב"באג", אבל עכשיו ראיתי באג חדש שמטפל בזה כאן. לא ברור לי אם משהו זז שמה, אבל אולי כדאי להצביע שם ולקדם את הדיון... Dovi 21:14, 25 ביוני 2008 (IDT)

יפה, תודה, הצבעתי. אוֹרי

גם אני. --אראל סגל 13:46, 29 ביוני 2008 (IDT)