פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְפַק בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא וְהָא תְּרֵין גּוּבְרִין יְהוּדָאִין נָצַן וַאֲמַר לְחַיָּבָא לְמָא אַתְּ מָחֵי לְחַבְרָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְפַק בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא וְאוֹדִיק וְהָא דָתָן וַאֲבִירָם גוּבְרִין יְהוּדָאִין נָצָן וְכַד חֲמָא דִי זְקַף דָתָן יְדֵיהּ עַל אֲבִירָם לְמִימְחֵיהּ אָמַר לֵיהּ לְמָא אַנְתְּ מָחֵי לְחַבְרָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שני אנשים עברים" - דתן ואבירם הם, שהותירו מן המן.

"נצים" - מריבים.

"למה תכה" - אף על פי שלא הכהו, נקרא "רשע" בהרמת יד.

"רעך" - רשע כמותך.

ראו גם ביאור:שמות ב יג.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות ב יג): "נצים" - שם התואר, מבניין נפעל, והשלם "ננצים", כמו "נראים".

"לרשע" - העושה חמס.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות ב יג): "ויאמר לרשע" - מפני היות כל אחד מהם אחיו, לא התעורר לעזור, אבל הוכיח במישור.

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות ב יג): "ויאמר לרשע למה תכה רעך" - פירש רש"י: (קטע:רש"י על שמות ב יג): "אף על פי שלא היכהו, בהרמת יד נקרא רשע. רעך - רשע כמותך". וקשה:

  • מי הגיד למשה כי זה רשע כמותו?
  • ועוד: היכן כתוב שביקש להכותו, שהרי לא נאמר "וירם ידו להכותו"?

ונראה לפרש, שלשון 'הכאה' שייך גם בלשון, כמו שנאמר (משלי יב יח): "יש בוטה כמדקרות חרב", וכתיב (דברים כז כד): "ארור מכה רעהו בסתר", כי המטיל מום בחברו, אין לך מכה גדולה ממנה, ורז"ל אמרו (קידושין ע א): "כל הפוסל - במומו פוסל", ומשה ראה שני עברים נצים בחרופים וגידופים, ואם כן, שניהם רשעים, כי מידת הצדיקים להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, שומעים קול מחרף ואינם משיבין. וקראו "רעך" - רשע כמותך ממש, כי באותו מום שאתה פוסל ומכהו בשוט לשונך, ודאי אותו מום נמצא גם בך, כי הפוסל במומו פוסל. על כן אמר "למה תכה רעך", כי הוא רעך במום זה.

והראיה על זה שלא היתה כאן הכאה ביד כי אם בפה, ממה שאמר (שמות ב יד): "הלהרגני אתה אומר", "וכי אתה חושב להרגני באמרי פיך, לשלם לי מידה כנגד מידה? הלא עדיין לא הרגתיו ממש שתחשוב להרגני, כי כך דרכך להזהיר בעונש יתר על החטא, כי המצרי היה גם כן מכה איש עברי ואתה הרגתו, כך תחשוב לעשות גם לי".

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות ב יג): "נצים" -

  • (נדרים סד ב): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: כל מקום שנאמר נצים ונצבים אינן אלא דתן ואבירם"

"ויאמר לרשע" -

  • (סנהדרין נח ב): "אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו, אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך, "למה הכית" לא נאמר אלא "למה תכה", אף על פי שלא הכהו נקרא רשע"

-

<< · מ"ג שמות · ב · יג · >>