רש"י על איוב א
רש"י על איוב · א · >>
פסוק א
"והיה האיש" - אע"פ שהוא לשון עתיד כן דרך לשון עברית ולשון מליצתו והווה האיש ההוא גדול מכל בני קדם בני ארץ המזרחי שארם במזרחו של עולם הוא שנאמר (במדבר כג) מן ארם ינחני בלק מהררי קדם דבר אחר עוץ זה איוב בוז זה אליהוא בן ברכאל הבוזי והרי הוא שאמר (איוב לא) ובוז משפחות יחתני זה הוא ממשפחתי שמחתה דברי והיינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא ד"א בארץ עוץ בארץ שנוטלין ממנו עצות רעות על הקב"ה שנאמר (בראשית י) מן הארץ ההיא יצא אשור ומה עצה נטלו שהיו אומרים לא כל הימנו ליטול את העליוני' וליתן לנו את התחתונים אלא בואו לארץ שנער ששם אלוהות הרבה שנאמר בה (ירמיהו נ) ארץ פסילים היא ונעשה מגדל וראשו מגיע בשמים ונעשה לנו שם (בראשית יא) ואין שם האמור כאן אלא עבודת כוכבים שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמות כג) מה עשה הקב"ה ישב עליהם בדין והעמיד עליהם עדים שנאמר וירד אלהים לראות את העיר ואת המגדל (בראשית יא) וכי צריך ירידה לפני המקום לראות והכתיב עיני ה' משוטטות בכל הארץ (זכריה ד) אלא ללמד הלכה לדורות שאין דנין אלא ע"פ עדי ראייה שנאמר או ראה או ידע (ויקרא ה)
"והיה" - פשוטו כמו ויהי ומשמעו לעבר ולהבא
"תם וישר" - אבל בדברים שבין קונו ובינו לא היה צדיק לכך נאמר וירא אלהים וסר מרעפסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
"והשכים בבקר והעלה" - מליצתו שהיה משכים ומעלה עולות לכן כתב בלשון עתיד שהיה נוהג לעשות כן תמיד לסוף כל שבעת הימים
"מספר כולם" - הבנים והבנות
"וברכו" - לשון כינוי כלפי מעלה
"ככה יעשה איוב" - כמו היה עושה מחר כשכתב בדבר ההוה ותדיר פעמים שכתב בו לשון עבר ופעמים ל' עתידפסוק ו
"ויבואו בני האלהים להתיצב על ה'" - לריב עמו שאין להתיצב אלא על דין שנאמר (ישעיהו ג) נצב לריב ה'
"ויבא גם השטן בתוכם" - לקטרג הבריותפסוק ז
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"בני האלהים" - צבא השמים הקרובים לשכינה להיות בני ביתו ועל שם כך נקראו בניו
"להתיצב על ה'" - סביבותיו כמו (בראשית מה) לכל הנצבים עליו
"מאין תבא" - דבר הכתוב דרך ארץ שהגדול מדבר תחילה ומרשה הקטן לענות
"משוט בארץ" - כאשר מפורש למעלה ובהגדה דהשותפין הוא
"השמת" - לשון תימה הוא
"תם וישר" - שלם במעשיו
"שכת בעדו" - הגנת בעדו כמחיצה זו כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה) מחיצתו וכל בעד האמור בלשון עברי אינו אלא לשון כנגדו ובפניו כמו וכפר בעדו (ויקרא טז) קנח העון כנגדך ובפניך להיות הכפרה מגן בעדך וכן ה' מגן בעדי (תהלים ג)
"פרץ בארץ" - נתחזקו כמו וכן יפרוץ (שמות א) ומתרגמינן יתקוף זהו פשוטו ורבותינו ז"ל אמרו בהגדה שהטעימם הקב"ה מעין עולם הבא שלאחר חרישת האתונות היו זורעים עם החרישה ורועות האתונות מיד חזיז מן התלם
"על ידיהם" - כמו (במדבר ב) איש על ידו ואינו לשון מקום אלא על שם שהוא מוכן ומזומן לידופסוק טו
"ואת הנערים" - משרתיך השומרים אותם
"ואמלטה" - אין מליטה אלא לשון השמטה שנשמט מן הצרהפסוק טז
פסוק יז
פסוק יט
"על הנערים" - בנים אבל אין צריך להזכיר הבנות
"להגיד לך" - שהיה לו רשות להגיד והיה מת באותו רגע סא"אפסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
"ולא נתן" - להטיל תפלה ועול אל הקב"ה כמו (שמואל א' יח) נתנו לדוד הרבבות ולי נתנו האלפים
רש"י על איוב · א · >>