התורה והמצוה על דברים כב יב

<< | התורה והמצוה על דברים • פרק כ"ב • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •

גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃

פג.

גדילים תעשה לך . דריש סמוכין להתיר כלאים בציצית, ועיין ביבמות ד.

וכל מאמר זה נמצא במכלתא פ' יתרו, על פסוק זכור את יום השבת .

ומ"ש " ולא תסוב נחלה ", היא ראיה למה שפרשתי שם הכתובים האלה, שהוא היתר לדורות. ובזה הוא בדמיון כל הנחשבים, שאוסר ומתיר בדבר אחד.

פד.

גדילים . אין גדיל פחות משלשה. וידעינן דצריך ג'. ונוסחא הכתובה ד' חוטין וד' חוטין, מובא בתוס' ריש פ' התכלת בשם הספרי.

ומ"ש "ד"א, גדילים תעשה ", נדפס להלן בטעות. וזה שייך לפה, והוא כנוסח הספרי פ' שלח, שגרס כן.

והגר"א הגיה למעלה, "וב"ש אומר, שלשה של צמר ורביעית של תכלת", ומחק הגי' בפנים.

פה.

גדילים תעשה . ולא מן העשוי. וכן בפ' ראה קצד , לענין סוכה.

וממ"ש על ארבע , ממעט בעלת חמש. ועי' בארי' י פלפולים הרבה בזה.

ומ"ש שלא יתן על אמצע בגד, יש לפרש לענין טלית כפולה. עי' בא"ח י ו.

ומ"ש "פרט למעפורת", הארכתי בזה במאיר לארץ י מב.