מ"ג דברים כב יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כְּרוּסְפְּדִין תַּעֲבֵיד לָךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפֵי כְּסוּתָךְ דְּתִתְכַּסֵּי בַּהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרַם לְאִצְטוֹלֵי כִיתָּן חוּטֵי צִיצְיַית מִן עֲמַר תְּהוֹן מַרְשַׁן לְמֶעֱבַד לְכוֹן עַל אַרְבַּע כַּנְפֵי גוּלְיַיתְכוֹן דְּתִתְעַטְפוּן בָּהּ בִּימָמָא: |
רש"י (כל הפרק)
"גדלים תעשה לך" - (יבמות ד ספרי) אף מן הכלאים לכך סמכן הכתוב
מדרש ספרי (כל הפרק)
פג.
גדילים תעשה לך . (אמור מעתה) שניהם נאמרו בדבור אחד.
זכור ושמור , נאמרו בדבור אחד.
מחלליה מות יומת , וביום השבת שני כבשים בני שנה , נאמרו בדבור אחד.
ערות אשת אחיך לא תגלה , יבמה יבא עליה , נאמרו בדבור אחד.
וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וגו' , ולא תסוב נחלה ממטה למטה , בדבור אחד.
נאמר מה שאי אפשר לבשר ודם, לומר שני דברים כאחד, שנאמר (תהלים סב) אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי .
פד.
גדילים תעשה לך . למה נאמר? לפי שנאמר (במדבר טו) ועשו להם ציצית , שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו, תלמוד לומר גדילים .
(מנחות מא וש"נ) כמה גדילים נעשים? אין פחות משלשה חוטים, כדברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, מארבעה חוטים של תכלת, וארבעה חוטים של לבן של ארבע ארבע אצבעות.
[ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות (את ה) [חוט אחת של] תכלת? תלמוד לומר (במדבר שם) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ].
והלכה כדברי בית שמאי. במה דברים אמורים – בתחלה; אבל בשיריה ובגרדומיה, כל שהוא.
פה.
( על ארבע . יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'). (ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות את התכלת? תלמוד לומר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ).
תעשה . ולא מן העשוי. שלא יוציא נימין מן הטלית, ויעשה [ציצית]. על ארבע , ולא על ח'. [יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'. ( כסותך ). ופרט ליגע ולתכלתא ולתבלטירים ולקרקים לסדסים לבורדסים, לפי שאינם מרובעים.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא יתן על אמצע בגד, אלא על שפתו? שנאמר על ארבע כנפות כסותך , פרט לסדין.
תכסה . פרט לסגוס.
בה . פרט למעפורת, שלא מכסה בה ראשו ורובו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פג.
גדילים תעשה לך . דריש סמוכין להתיר כלאים בציצית, ועיין ביבמות ד.
וכל מאמר זה נמצא במכלתא פ' יתרו, על פסוק זכור את יום השבת .
ומ"ש " ולא תסוב נחלה ", היא ראיה למה שפרשתי שם הכתובים האלה, שהוא היתר לדורות. ובזה הוא בדמיון כל הנחשבים, שאוסר ומתיר בדבר אחד.
פד.
גדילים . אין גדיל פחות משלשה. וידעינן דצריך ג'. ונוסחא הכתובה ד' חוטין וד' חוטין, מובא בתוס' ריש פ' התכלת בשם הספרי.
ומ"ש "ד"א, גדילים תעשה ", נדפס להלן בטעות. וזה שייך לפה, והוא כנוסח הספרי פ' שלח, שגרס כן.
והגר"א הגיה למעלה, "וב"ש אומר, שלשה של צמר ורביעית של תכלת", ומחק הגי' בפנים.
פה.
גדילים תעשה . ולא מן העשוי. וכן בפ' ראה קצד , לענין סוכה.
וממ"ש על ארבע , ממעט בעלת חמש. ועי' בארי' י פלפולים הרבה בזה.
ומ"ש שלא יתן על אמצע בגד, יש לפרש לענין טלית כפולה. עי' בא"ח י ו.
ומ"ש "פרט למעפורת", הארכתי בזה במאיר לארץ י מב.