מ"ג דברים כב יב



<< · מ"ג דברים · כב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
כְּרוּסְפְּדִין תַּעֲבֵיד לָךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפֵי כְּסוּתָךְ דְּתִתְכַּסֵּי בַּהּ׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרַם לְאִצְטוֹלֵי כִיתָּן חוּטֵי צִיצְיַית מִן עֲמַר תְּהוֹן מַרְשַׁן לְמֶעֱבַד לְכוֹן עַל אַרְבַּע כַּנְפֵי גוּלְיַיתְכוֹן דְּתִתְעַטְפוּן בָּהּ בִּימָמָא:
ירושלמי (קטעים):
גְּדִילַן דְּצִיצִית תַּעַבְדוּן עַל אַרְבַּע צְנָפַת גּוֹלָתֵיכוֹן דְּיִתְכַסּוּן בָּהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גדלים תעשה לך" - (יבמות ד ספרי) אף מן הכלאים לכך סמכן הכתוב

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ – אַף מִן הַכִּלְאַיִם, לְכָךְ סְמָכָן הַכָּתוּב (יבמות ד' ע"א).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

גדילים: ציצית צריך שיהא גדול וקלוע:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

גדלים תעשה לך. נקראו הציציות גדלים. וקבלו רז"ל כי מה שנסמכה פרשת ציצית לכלאים להורות שמצות ציצית דוחה אסור כלאים, ודרשינן סמוכין, שאם לא בא להתיר כלאים במצות ציצית למה הוצרך להזכיר כאן אסור כלאים ולהסמיכו למצות ציצית, והלא כבר הוא מוזכר בסדר קדושים. וסוד מצות ציצית כבר הזכרתיו במקומו בפרשת ויאמר. (במדבר טו) ולשון גדילים שהזכיר כאן במלבוש הציצית הוא רמז למה שכתוב (תהלים קד) ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת, והבן זה, כי הלובש ציצית בל"ב חוטין הוא דוגמא, וזה מבואר. על ארבע כנפות כסותך. ממה שכתוב בפרשת ציצית (שם) על כנפי בגדיהם, היה האדם מבין לחייב בציצית כל מה שנקרא בגד, כענין שכתוב (שמות כח) ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל, ואפילו אין לו אלא שתי כנפים או שלש בלבד, שהרי הוא אומר כנפי בגדיהם, אבל הכתוב הזה יגלה עתה שאין חיוב הציצית בכל בגד אלא אם כן יש לו ארבע כנפים, כענין הטליתות והסדינין וכיוצא בהן, וטלית בת שתים ושלש כנפים פטור מן הציצית שהרי כתוב ארבע, אבל בעלת חמש חייבת בציצית, שהרי יש בכלל מאתים מנה ויש בכלל חמש ארבע. וכן אמרו רז"ל על ארבע כנפות כסותך, ארבע ולא שלש, אתה אומר ארבע ולא שלש או אינו אלא ארבע ולא חמש, כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי בעלת חמש אמור, הא מה אני מקיים ארבע, ארבע ולא שלש, ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש, מרבה אני בעלת חמש שבכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע.

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פג.

גדילים תעשה לך . (אמור מעתה) שניהם נאמרו בדבור אחד.

זכור ושמור , נאמרו בדבור אחד.

מחלליה מות יומת , וביום השבת שני כבשים בני שנה , נאמרו בדבור אחד.

ערות אשת אחיך לא תגלה , יבמה יבא עליה , נאמרו בדבור אחד.

וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וגו' , ולא תסוב נחלה ממטה למטה , בדבור אחד.

נאמר מה שאי אפשר לבשר ודם, לומר שני דברים כאחד, שנאמר (תהלים סב) אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי .

פד.

גדילים תעשה לך . למה נאמר? לפי שנאמר (במדבר טו) ועשו להם ציצית , שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו, תלמוד לומר גדילים .

(מנחות מא וש"נ) כמה גדילים נעשים? אין פחות משלשה חוטים, כדברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, מארבעה חוטים של תכלת, וארבעה חוטים של לבן של ארבע ארבע אצבעות.

[ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות (את ה) [חוט אחת של] תכלת? תלמוד לומר (במדבר שם) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ].

והלכה כדברי בית שמאי. במה דברים אמורים – בתחלה; אבל בשיריה ובגרדומיה, כל שהוא.

פה.

( על ארבע . יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'). (ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות את התכלת? תלמוד לומר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ).

תעשה . ולא מן העשוי. שלא יוציא נימין מן הטלית, ויעשה [ציצית]. על ארבע , ולא על ח'. [יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'. ( כסותך ). ופרט ליגע ולתכלתא ולתבלטירים ולקרקים לסדסים לבורדסים, לפי שאינם מרובעים.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא יתן על אמצע בגד, אלא על שפתו? שנאמר על ארבע כנפות כסותך , פרט לסדין.

תכסה . פרט לסגוס.

בה . פרט למעפורת, שלא מכסה בה ראשו ורובו. 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

גדלים. ב' הכא ואידך גדלים מעשה שרשרת וזה שאמרו ב"ה גדיל שנים דתרי גדלים כתיב ופתלהו מתוכו כדכתיב מעשה שרשרות כדרך שעושים שרשרות:

אשר תכסה. בגימ' להביא בכסות סומא שהוא חייב:

אשר תכסה בה כי יקח. רמז להא דאיתא בנדרים ר"א מגלה טפח ומכסה טפח בעת ביאה. ד"א אשר תכסה כי יקח רמז לת"ח שמאפיל בטליתו. ד"א רמז כי יקח אשר תכסה מלמד שמכסים לו על כל עונותיו:

<< · מ"ג דברים · כב · יב · >>