הגאון מווילנה על משלי טו טו

| הגאון מווילנה על משליפרק ט"ו • פסוק ט"ו |
ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • טו • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט"ו, ט"ו:

כׇּל־יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים
  וְטֽוֹב־לֵ֗֝ב מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד׃


(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים" - כמו שאמרו חכמינו ז"ל (אבות פרק ד משנה א): "איזהו עשיר? השמח בחלקו". ואם כן, העני הוא מי שנפשו רחבה, ואינו מסתפק בכל אשר לו, וכל חללי דעלמא לא יספיקנו בדעתו, ולכן כל ימיו רעים, כי אינו אפשרי שישיג כל חפצו וימלא דעתו. וכמו שאמרו (קהלת רבה א יג): "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו".

"וטוב לב משתה תמיד" - אבל מי שמסתפק במה שיש לו, ליבו שמח תמיד, כמו האיש אשר משתה בביתו, שליבו שמח בעת שהוא שתוי יין, עד שאז אפילו המלך אינו שווה לו, אך זהו אינו אלא בעת שיכרותו, אך לאחר שפג יינו אינו בשמחה שהיה בתחילה, מה שאין כן ה"טוב לב", הוא תמיד שמח, כשמחת השתוי בעת המשתה.