המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים
"שמעתי את תפלתך". הנה בתפלתו התפלל על שני דברים, א] שישכן ה' שכינתו בבית בתמידות וישמע תפלות
המתפללים שם, ב] על התמדת מלכות בית דוד. א"ל ששמע תפלתו בשני אלה, אם בענין המקדש "הקדשתי את הבית", וא"ל
שהקדישו לשני ענינים, א] "לשום את שמי שם", היינו שיקרא תמיד בית ה' ויהיה שם ה' נקרא עליו. ב] "שעיני ולבי יהיו"
"שם", שישגיח עליו בהשגחה נסיית מיוחדת, שזה הוראת העינים, ושיהיה באהבה רבה שזה ענין הלב. וזה בשני זמנים, שבעת
שיעמד המקדש ויהיו ישראל ראוים "יהיו שם עיניו ולבו", וגם בעת שיוחרב "יקרא שם ה""'" "עליו", וכולם יחזיקו את המקום
למקודש לשם ה'. ויש הבדל בין "עד עולם" ובין "כל הימים", ש"כל הימים" מציין הימים המיוחדים להמשך איזה דבר (כמו כל
הימים אשר בן ישי חי (ש"א כ, לא), "כל הימים" אשר אתם חיים על האדמה (דברים יב, א)), ור"ל "כל הימים" שיהיה בנוי "יהיו"
"עיני ולבי שם". אבל "שמי אשים שם עד עולם", שזה לא יופסק בשום פעם אף בחורבנו:
