קטגוריה:שמואל א כד י
הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני כי משיח יהוה הוא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָנְךָ֩ יְהֹוָ֨ה ׀ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַהֲרָגְךָ֖ וַתָּ֣חׇס עָלֶ֑יךָ וָאֹמַ֗ר לֹֽא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִי֙ בַּאדֹנִ֔י כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָ֖ה הֽוּא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הִנֵּה֩ הַ/יּ֨וֹם הַ/זֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗י/ךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָנְ/ךָ֩ יְהוָ֨ה׀ הַ/יּ֤וֹם׀ בְּ/יָדִ/י֙ בַּ/מְּעָרָ֔ה וְ/אָמַ֥ר לַ/הֲרָגֲ/ךָ֖ וַ/תָּ֣חָס עָלֶ֑י/ךָ וָ/אֹמַ֗ר לֹא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִ/י֙ בַּֽ/אדֹנִ֔/י כִּי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
הצניעות של שאול הצילה אותו
בשמואל א, פרק כד, מתואר אחד המרדפים ה"חמים" של שאול ואנשיו אחרי דוד ואנשיו. דוד הסתתר במערה, ושאול הלך "להסך את רגליו" (לעשות את צרכיו) באותה מערה:
ביאור:שמואֶל א כד ג : "וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים"
דוד ראה את שאול ויכל להרוג אותו, אבל לא עשה זאת; ולאחר מכן אמר לו:
(שמואל א כד י): "הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה, וָאֹמַר לַהֲרָגֲךָ, וַתָּחָס עָלֶיךָ, וְאָמַר 'לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא'"
מדוע "ותחס עליך" בלשון נקבה?
בתלמוד ירושלמי פירשו כך:
" "ויבא שאול להסך את רגליו, והוה חמי ליה משולשל ציבחד ומסליק ציבחד, משולשל ציבחד ומסליק ציבחד;"
"אמר דוד: היאך מינגע בהדין גופא צדיקא?"
"הדא היא דו אמר ליה: הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך היום בידי במערה ואמר להרגך ואחוס עליך אין כתיב כאן אלא ותחס עליך - צניעותך" "
כלומר: כששאול נכנס לעשות את צרכיו, דוד "חמי ליה" = ראה אותו "משולשל ציבחד ומסליק ציבחד" = משלשל חלק מבגדיו ומרים חלק אחר מבגדיו, כדי לשמור שגופו לא יתגלה, למרות שחשב שהיה לבד במערה;
אמר דוד: " "היאך מינגע" = איך אגע "בהדין גופא צדיקא?" = בגוף הצדיק הזה?" איך אוכל לפגוע בגוף של אדם כל-כך צדיק, ששומר על צניעותו גם בתוך מערה חשוכה?! ולכן החליט שלא להרגו.
"הדא היא דו אמר ליה" = זה הוא אשר אמר לו:... לא כתוב "ואחוס עליך" אלא " ותחס עליך" - הצניעות שלך היא חסה עליך והצילה את חייך.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-22.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמואל א כד י"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.