קטגוריה:בראשית א ל
נוסח המקרא
ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן
וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן.
וּֽלְכׇל־חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכׇל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כׇּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאׇכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וּֽ/לְ/כָל־חַיַּ֣ת הָ֠/אָרֶץ וּ/לְ/כָל־ע֨וֹף הַ/שָּׁמַ֜יִם וּ/לְ/כֹ֣ל׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָ/אָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּ/וֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְ/אָכְלָ֑ה וַֽ/יְהִי־כֵֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְכָל חַיַּת אַרְעָא וּלְכָל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וּלְכֹל דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא דְּבֵיהּ נַפְשָׁא חַיְתָא יָת כָּל יָרוֹק עִסְבָּא לְמֵיכַל וַהֲוָה כֵן׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וּלְכָל חַיַּת [נ"א: חֵיוַת] אַרְעָא וּלְכָל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וּלְכֹל דְּרַחֵישׁ עַל אַרְעָא דִּי בֵיהּ נַפְשָׁא חַיְתָא יַת כָּל יְרוֹק עִסְבָּא לְמֵיכָל וַהֲוָה כֵן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְכָל חֵיוַת אַרְעָא וּלְכָל עוֹפָא דִשְׁמַיָא וּלְכָל דְרָחִישׁ עַל אַרְעָא דְבֵיהּ נַפְשָׁא חַיְיתָא יַת כָּל יְרוֹקֵי עִסְבִּין וַהֲוָה כֵן: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: ולכל החיות, העופות והרמשים על הארץ נתתי את כל ירק עשב (העלים הירוקים של העשבים) לאכול; ואופן חלוקת המזון בין האדם לבעלי-החיים היה כן (יציב).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א ל.
ירק עשב - מדוע כל-כך קשה לאכול חסה כשרה ובריאה?
בימינו, יהודי שרוצה לאכול חסה כשרה (או ירקות עליים אחרים - פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, כרוב...) צריך לבחור אחת משתי אפשרויות לא טובות:
- להשקיע זמן רב בניקוי העלים מחרקים ותולעים;
- לקנות חסה ללא תולעים - שבדרך-כלל מכוסה בריסוס כבד המזיק לבריאות.
כדי להבין מדוע זה כל-כך קשה, נקרא את הפסוקים שמגדירים את המזון המיועד לאדם ולחיה (בראשית א כט-ל):
- "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (פסוק כט);
- "וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה - אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה;" (פסוק ל).
מייד לאחר הבריאה, לא הייתה תחרות בין האדם לבין החיות; האדם לא אכל חיות והחיות לא אכלו בני אדם או חיות אחרות; וגם המזונות מן הצומח התחלקו בין האדם לבין החיות (ע' רש"ר הירש) :
- האדם קיבל את העשבים עם הזרעים (דגנים, קטניות וכו') ואת עצי הפרי;
- והחיות קיבלו את ה"יֶרֶק עֵשֶׂב", כלומר את העלים, הגבעולים, ואולי גם הפרחים (ראו ביאור:חלוקת עולם הצומח בתורה).
העלים מראש לא היו מיועדים לנו, ולכן אין פלא שקשה לנו לאכול אותם.
אחרי המבול היה שינוי בחוקי האכילה, וה' אמר לבני נוח (בראשית ט ב): "כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל"; ה' התיר לנוח ולבניו לאכול חיות, ויחד עם זה התיר להם לאכול עלים. ואכן, לבני נוח אין שום בעיה לאכול חסה או פטרוסיליה - הם לא צריכים לנקות אותה מחרקים, כי מותר להם לאכול אותה יחד עם החרקים.
חוקי האכילה של עם ישראל קרובים יותר לחוקי האכילה שהיו לפני המבול (כפי שכתב הרב קוק ב"חזון הצמחונות והשלום") - יש מגבלות רבות על אכילת בשר, אסור בכלל לאכול חרקים ותולעים, וכתוצאה מכך קשה יותר לאכול ירקות עליים.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-21.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית א ל"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.