קטגוריה:במדבר יט טו
וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/כֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑י/ו טָמֵ֖א הֽוּא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וְכָל מָאן דַּחֲסַף פְּתִיחַ דְּלֵית מְגוּפַת שְׁיָע מַקַּף עֲלוֹהִי מְסָאַב הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל מַאן דְפָחַר פָּתִיחַ דְלֵית מְגוּפְתָּא מְחַבְּרָא בֵּיהּ מַקַף עַל פּוּמֵיהּ דְיַפְרֵישׁ בֵּינֵיהּ וּבֵין סוּבְתָּא מְסָאָב הוּא בִּגְנֵינָא בְּאַוִירָא דְסוֹבְתָּא דְמִפּוּמֵיהּ וּמִגַוֵיהּ וְלָא מִגַבֵּיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְכָל מַאן דַחֲסַף פָּתִיחַ דִי לֵית פּוּרְיָיתָא מִשְׁעָא עִילוֹי מְסָאָב הוּא: |
רש"י (כל הפרק)
"וכל כלי פתוח" - (שם כח) בכלי חרס הכתוב מדבר שאין מקבל טומאה מגבו אלא מתוכו לפיכך אם אין מגופת צמידתו פתולה עליו יפה בחבור טמא הוא הא אם יש צמיד פתיל עליו טהור
"פתיל" - לשון מחובר בלשון עברי וכן (בראשית ל) נפתולי אלהים נפתלתי נתחברתי עם אחותירש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"נ ""וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו", אא"ל שמדבר בכל הכלים, דהא כלם מטמאין מגבם ומה מועיל צמיד פתיל, וע"כ מדבר בכ"ח, שמצאנו בטומאת שרצים שיצא מכל הכלים להקל שאין מטמא מגבו ולהחמיר שמטמא מאוירו, וכן בטומאת מת צוה לטהר כלי מדין ולא נזכר כ"ח כי אין לו טהרה גם בטומאת מת כמו שאין לו טהרה בטומאת שרץ דכתיב ואותו תשברו, וה"ה מ"ש להקל אם יש בו צמיד פתיל מדבר בכ"ח, ור' יונתן מוכיח שמדבר מכ"ח ממ"ש וכל כלי פתוח שמיותר שכבר אמר אשר אין צמיד פתיל עליו רק מרמז שמדבר בכלי שמקבל טומאה דרך פתחו וכמ"ש בחולין (דף כ"ה) ור' אלעזר מוכיח זה ממ"ש טמא הוא ולא אמר יטמא בדרך הפעל, וכבר בארתי (תזריע סי' ו') הבדל בין אם מדבר בדרך השם או דרך הפעל, ומפרש טמא שנשאר טמא לעולם כי אין לו טהרה, שלעמת מה שיאמר על כל הטמאים ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת והזה על האהל ועל כל הכלים בא כאן כמאמר מוסגר שכלי פתוח וכו' דהיינו כ"ח טמא הוא ר"ל ישאר בטומאתו ואינו בכלל מ"ש והזה על כל הכלים, ולפ"ז מיותר מ"ש כלי פתוח ודרש שר"ל אפי' פתוח כל שהוא, ואבא חנן דרש שמלמד שאין הצמיד פתיל מועיל רק בפתחו לא על כל הכלי אם נפחת רובו והקיפו בצמיד פתיל אינו מציל דבטיל מתורת כלי:
"נא "צמיד פתיל, רש"י ז"ל פי' אם אין מגופת צמידתו פתולה עליו יפה בחבור, פתיל לשון מחובר וכן בת"א דלית מגופת שייע מקף עלוהי, ובת"י דלית מגופתא מחברא ביה מקף על פומיה, מפרש צמיד היינו המגופה ועז"א זה הפקק, כמו פקק החלון (שבת קכ"ה), שהמגופה נעשית להיות נצמד ומתחבר עם הכלי, ופתיל הוא חתיכת בגד או חוטין הקושרים את המגופה אל הכלי בהיקף סביב והוא פעל בינוני, ר"ל מגופה הנקשרת סביב, ובהגהות הגר"א צמיד זה המוקף פתיל זה הפקק וצריך להגיה כמו שכתבתי:
"נב "וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל, רק בכלי צריך צמיד פתיל, לא באהלים שדי בכסוי, כמ"ש הרמב"ם בפ"ה דאהלות:
"נג "אשר אין צמיד פתיל עליו, מדייק שצריך שיהיה הצמיד פתיל על הכלי לא בשהצמיד פתיל מוטל על גביו, ר"ל על גב עצמו לא על הכלי, כן פי' התוי"ט בפ"י דכלים מ"א, ומיירי בכלי חרס שבהם כ"ע מודים, כי בשאר כלים מציל מדין אהל (עי' ברמב"ם פכ"א מה' טומאת מת ה"ג), והגר"א גורס שנאמר צמיד פתיל עליו ולא כלי על צמיד פתיל דברי ר"א, ועי'
בהשגת הראב"ד שם ותבין כונתו ויש להאריך בזה ואכ"מ:מדרש ספרי (כל הפרק)
וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו. בכלי חרס הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בכל הכלים? הרי אתה דן: נאמרו ד' כלים, ויקרא יא בשרץ, והוציא כלי אחד להקל ולהחמיר עליו - ונאמר ד' כלים במדבר לא במת, והוציא כלי אחד להקל ולהחמיר עליו. מה להלן בכלי חרס הכתוב מדבר - אף כאן בכלי חרס הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בכל הכלים? ת"ל כל כלי פתוח - כלי שנטמא אין לי טהרה מטומאתו, ואיזה? זה כלי חרס.
מה ת"ל פתוח - ואפילו כל שהוא.
ר' אליעזר אומר: בכלי חרס הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכל הכלים? ת"ל כל כלי פתוח - כלי שמקבל טומאה דרך פתוחו, ואיזהו? זה כלי חרס. מה ת"ל טמא? טמא לעולם.
אבא חנין אומר משום ר' אליעזר: כל כלי פתוח, שומע אני אפילו כולו - תלמוד לומר פתוח. על פתוחו אמרתי, ולא על כולו:
פתיל - זה העודף. צמיד - זה הדופק. ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר במדבר כה ויצמד ישראל לבעל פעור:
וכל כלי... טמא הוא - מכאן אמרו: כלים מצילים צמיד פתיל - באהל המת, אוהלים - בכסוי.
וכל כלי פתוח - מכאן אמרו: חבית שכפאה על פיה - ממרחה בטיט מן הצדדים - טמאה, שנאמר צמיד פתיל עליו, ולא צמיד פתיל על גביו.
וכל כלי פתוח - אין לי אלא כלי חרס. כלי גללים, כלי אבנים, וכלי אדמה מנין? ודין הוא: ומה כלי חרס, שהם עלולים לקבל טומאה, הרי הם מצילים צמיד פתיל באהל המת; כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, שאין עלולים לקבל טומאה, אינו דין שיצילו צמיד פתיל באהל המת? ת"ל וכל כלי פתוח טמא הוא. מה ת"ל טמא הוא? אלא הוא שיציל את עצמו, צמיד פתיל באהל המת - יציל על עצמו במגע השרץ:בעל הטורים (כל הפרק)
פתוח. ד' במסרה וכל כלי פתוח. שרשי פתוח אלי מים. קבר פתוח גרונם. אשפתו כקבר פתוח. היינו דאמרו ד' מדות בכלי חרס ניקב ככונס משקה נפסל מלקדש בו מי חטאת והיינו כלי פתוח האמור כאן אצל מי חטאת שאינו חשוב כלי. ועדיין כלי הוא לענין זרעים. ניקב כשורש קטן כלוף (פי' הוא מאכל עורבים) דהיינו מין קטניות טהור הוא לענין זרעים שאם היו זרעים זרועים בעציץ נקוב אינו מקבל טומאה והיינו שרשי פתוח אלי מים. ועדיין כלי הוא לענין זיתים. ניקב כמוציא זית טהור מסתם כלי חרס העומד לזיתים והיינו פתוח גרונם דסתם אכילה בכזית. ועדיין כלי הוא לרמונים. ניקב כמוציא רמון טהור מכלום והיינו אשפתו כקבר פתוח כלומר כשניקב כרמון ופתוח כמוציא רמון זורקין אותו לאשפה ואין שם כלי עליו עוד:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר יט טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.