ספרי על במדבר יט טו
<< | ספרי על במדבר • פרק י"ט • פסוק ט"ו | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃
וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו. בכלי חרס הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בכל הכלים? הרי אתה דן: נאמרו ד' כלים, ויקרא יא בשרץ, והוציא כלי אחד להקל ולהחמיר עליו - ונאמר ד' כלים במדבר לא במת, והוציא כלי אחד להקל ולהחמיר עליו. מה להלן בכלי חרס הכתוב מדבר - אף כאן בכלי חרס הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בכל הכלים? ת"ל כל כלי פתוח - כלי שנטמא אין לי טהרה מטומאתו, ואיזה? זה כלי חרס.
מה ת"ל פתוח - ואפילו כל שהוא.
ר' אליעזר אומר: בכלי חרס הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכל הכלים? ת"ל כל כלי פתוח - כלי שמקבל טומאה דרך פתוחו, ואיזהו? זה כלי חרס. מה ת"ל טמא? טמא לעולם.
אבא חנין אומר משום ר' אליעזר: כל כלי פתוח, שומע אני אפילו כולו - תלמוד לומר פתוח. על פתוחו אמרתי, ולא על כולו:
פתיל - זה העודף. צמיד - זה הדופק. ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר במדבר כה ויצמד ישראל לבעל פעור:
וכל כלי... טמא הוא - מכאן אמרו: כלים מצילים צמיד פתיל - באהל המת, אוהלים - בכסוי.
וכל כלי פתוח - מכאן אמרו: חבית שכפאה על פיה - ממרחה בטיט מן הצדדים - טמאה, שנאמר צמיד פתיל עליו, ולא צמיד פתיל על גביו.
וכל כלי פתוח - אין לי אלא כלי חרס. כלי גללים, כלי אבנים, וכלי אדמה מנין? ודין הוא: ומה כלי חרס, שהם עלולים לקבל טומאה, הרי הם מצילים צמיד פתיל באהל המת; כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, שאין עלולים לקבל טומאה, אינו דין שיצילו צמיד פתיל באהל המת? ת"ל וכל כלי פתוח טמא הוא. מה ת"ל טמא הוא? אלא הוא שיציל את עצמו, צמיד פתיל באהל המת - יציל על עצמו במגע השרץ:
<< · ספרי על במדבר · יט · טו · >>