קטגוריה:במדבר יח ח
נוסח המקרא
וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם.
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכׇל־קׇדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל לְךָ֨ נְתַתִּ֧ים לְמׇשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחׇק־עוֹלָֽם׃
וַ/יְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַ/אֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְ/ךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑/י לְ/כָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל לְ/ךָ֨ נְתַתִּ֧י/ם לְ/מָשְׁחָ֛ה וּ/לְ/בָנֶ֖י/ךָ לְ/חָק־עוֹלָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַלֵּיל יְיָ עִם אַהֲרֹן וַאֲנָא הָא יְהַבִית לָךְ יָת מַטְּרַת אַפְרָשְׁוָתָי לְכָל קוּדְשַׁיָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָךְ יְהַבְתִּנּוּן לִרְבוּ וְלִבְנָךְ לִקְיָם עָלַם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵיל יְיָ עִם אַהֲרן וַאֲנָא בְּחֶדְוָא יְהָבִית לָךְ יַת מַטְרַת אַפְרָשׁוּתִי חַלְתָא וּבִכּוּרַיָא וְכָל קוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל לָךְ יְהַבְתִּינוּן לִרְבוּ וְלִבְנָךְ לִקְיַים עֲלָם: |
רש"י
"משמרת תרומתי" - שאתה צריך לשמרן בטהרה
"למשחה" - לגדולה (ספרי)
ונראה דלא קשיא, דודאי אין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא בשעת המבול, דכתיב (ר' בראשית ו, ו) "ויתעצב ה' אל לבו", ואיך יתכן לומר שיש שמחה לפניו, אלא הכתוב אומר שיש שמחה באבוד רשעים, דהיינו שאחרים ששים, וכיון שיש שמחה באבוד רשעים כתב אצלו לשון "ואני הנני", שהוא לשון זריזות, אף על גב דאין שמחה לפניו באבוד רשעים, אין "הנני" הכתוב לשון שמחה, רק שהוא לשון זריזות, הזריז לדבר, והזירוז הוא שמחה בכל מקום, רק שאצל המבול, מפני שאינו שמח במפלתן של רשעים, מכל מקום הוא זריז לדבר, שהרי טוב הוא שיאבדו רשעים. אבל גבי מתנות כהונה, בודאי הוא שמחה גמורה, שאין שום דבר שלא יהיה הזריזות שמחה. והא דאמר בספרי (כאן) יש שמחה לפני המקום כשיאבדו רשעים, משמע שיש שמחה גמורה, אין זה שהוא שש, רק שאחרים ששים, וזה שאמר שיש שמחה לפניו:
[י] ארבע ועשרים מתנות כהונה. כל הדברים שיש לכהנים, כגון תרומות ומעשרות ובכורים, הם כ"ד. ונתן אותם לו הקדוש ברוך הוא בברית מלח, כמו שברית כרותה למלח שלא יסריח (רש"י פסוק יט), כן לא יתבטל מהם כ"ד מתנות כהונה:
[יא] שאתה צריך לשמרן בטהרה. לא שיהיו שומרים אותם מן הזרים שלא יאכלו אותה, דומיא "ומשמרת אהל מועד" (ר' פסוק ד), שהרי התרומה ביד זרים היתה, ומי שמרה עד עתה:
[יב] למשחה לגדולה. לא למשיחת שמן, שאין תרומה אלא מדגן ותירוש (פסוק יב), דלא שייך בהו משחת שמן:בד"ה ואני הנה כו' מן העולם כו' והא דתנן בפרק נגמר הדין שהקב"ה מיצר על דמן של רשעים שנשפך התם ברשעי ישראל ותימה דתנן בפרק אחד דיני ממונות גבי עדים שהיו הורגין את הנפש ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה והלא כבר נאמר באבוד רשעים רינה ובגמ' פריך ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים וכו' ומשני א"ר יוסי בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים משיש אלמא אפילו על רשעי אומו' העולם אינו שש ועוד פריך ליה מדכתי' שם ולא קרב זא"ז מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה ושמא שאני בין דור המבול לשאר רשעים מצאתי בס"י פי' על הספרי:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי – שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָן בְּטָהֳרָה (בכורות ל"ד ע"א).
לְמָשְׁחָה – לִגְדֻלָּה (ספרי שם; זבחים כ"ח ע"א).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יח. ואני (ברצון) הנה בשמחה דברי ר”י. אמרו לו תלמידיו רבינו (לפי שהוא) [הרי הוא] אומר ואני הנני מביא את המבול מים, שומע אני שיש שמחה לפני המקום. אמר להם יש שמחה לפני המקום, כשיאבדו מכעיסים מן העולם. וכן הוא אומר (משלי יא) בטוב צדיקים תעלוץ קריה ובאבוד רשעים רנה. ואומר (תהלים ג) שני רשעים שברת. (ואומר) לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. ואומר (שם י) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו. ואומר (שם קד) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. [אמר לו] ר' נתן (אומר) אני מוסיף על (עבודתם) [דבריך ואני ברצון] הנה בשמחה וכן הוא אומר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו.
כ. לך נתתים בזכותך. למשחה אין משיחה אלא גדולה שנאמר זאת משחת אהרן ומשחת בניו. רבי יצחק אומר אין משחה אלא שמן המשחה שנאמר כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן:
ולבניו. בזכות בניו. לחק עולם. עד שינהוג הדבר לדורות:
מלבי"ם - התורה והמצוה
יז. וידבר ה' אל אהרן כבר התבאר התו”ה ( ויקרא ד ) באורך שלשון דבור לא בא מה ' לשום נביא זולת משה, ובאו י”ג מעוטים נגד י”ג דברות. ופסוק כאשר דבר ביד משה לו הוא אחד מן המעוטים
יח. ואני הנה , כ”מ שבא מלת הגוף נוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל יש בו דרוש ודיוק. ופה בא על הכוונה שנתתי לכם מתנות אלה מרצון נפשי ובשמחה שבזה תתיחס הפעולה אל הפועל עצמו. כי אין משותף עמו בזה איזה הכרח מבחוץ. ור' ישמעאל פי' שמציין שנתן להם מתנות אלה בשמחה. ור' נתן פי' דבריו שמן מלת אני, לא מוכח רק שנותן ברצון שלא על פי הכרח, שעל זה אמר אני בעצמי ברצוני נתתי. רק ממ"ש אני הנה, שמלת הנה מציין ג”כ שהוא מזומן ומוכן לזה בכל לבו, א"כ בא להוסיף על ציון מלת אני שלא לבד שנותן ברצון כי גם נתן בשמחה. ומפרש שמ"ש ואני הנני מביא את המבול כי גם בזה יש שמחה לפניו באבדן מכעיסיו
כ. הנה נתתי לך לך נתתים, הוא כפל לשון, ופי ' חז"ל שתחלה מדבר מן המתנה והוסיף לך נתתים היינו בזכותך ובזכות בניך, ובפי' למשחה פה מענין גדולה כמ"ש בשאס זבחים (דף כח צא) ובס"מ, ור' יצחק פי' משיחה ממש, ופלוגתתם תליא במה שחקרתי בהתו"ה ( צו מא צו קעג ) אם גם בני אהרן נמשחו ודעת הת"ק שרק אהרן נמשח כדעת המד' (במדבר פ' י"ב) וע"כ פי' משחת בניו מענין גדולה, ודעת ר"י שגם הבנים נמשחו
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר יח ח"
קטגוריה זו מכילה את 19 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 19 דפים.