רש"י על במדבר יח
<< · רש"י על במדבר · יח · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"ויאמר ה' אל אהרן" - (ספרי) למשה אמר שיאמר לאהרן להזהירו על תקנת ישראל שלא יכנסו למקדש
"אתה ובניך ובית אביך" - הם בני קהת אבי עמרם
"תשאו את עון המקדש" - עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע
"ואתה ובניך" - הכהנים
"תשאו את עון כהונתכם" - שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכםפסוק ב (כל הפסוק)
"וגם את אחיך" - בני גרשון ובני מררי
"וילוו" - ויתחברו אליכם להזהיר גם את הזרים מלהתקרב אליהם
"וישרתוך" - בשמירת השערים ולמנות מהם גזברין ואמרכלין (ספרי)פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"ואני הנה נתתי לך" - (ספרי) בשמחה לשון שמחה הוא זה כמו (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין בא אחד וערער (עליו) על השדה א"ל המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן לו (חולין קלג) כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם ולכך נסמכה פרשה זו לכאן
"משמרת תרומתי" - שאתה צריך לשמרן בטהרה
"למשחה" - לגדולה (ספרי)פסוק ט (כל הפסוק)
"מן האש" - לאחר הקטרת האישים
"כל קרבנם" - כגון זבחי שלמי צבור
"מנחתם חטאתם ואשמם" - כמשמעו
"אשר ישיבו לי" - זה גזל הגרפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"תרומת מתנם" - המורם מן התודה ומהשלמים ומאיל נזיר
"לכל תנופת" - שהרי אלו טעונין תנופה
"כל טהור" - (ספרי) ולא טמאים ד"א כל טהור לרבות אשתופסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"כחזה התנופה וכשוק הימין" - (זבחים נו) של שלמים שנאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם לשני ימים ולילה אחד אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד
"לך יהיה" - (ספרי) בא רבי עקיבא ולמד הוסיף לך הכתוב הויה אחרת שלא תאמר כחזה ושוק של תודה שאינו נאכל אלא ליום ולילהפסוק יט (כל הפסוק)
"כל תרומת הקדשים" - מחיבתה של פרשה זו כללה בתחלה וכללה בסוף ופרט באמצע
"ברית מלח עולם" - כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים
"ברית מלח" - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולםפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
"ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן" - תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן
"וכמלאה מן היקב" - כתרומת תירוש ויצהר הניטלת מן היקבים
"מלאה" - לשון בישול תבואה שנתמלאת
"יקב" - הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא וכן (זכריה יד) יקבי המלך הוא ים אוקיינוס חפירה שחפר מלכו של עולםפסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
"בהרימכם את חלבו ממנו" - לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו
"ונחשב" - המותר ללוים חולין גמורין
"כתבואת גרן" - לישראל שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנא' כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה יכול יהא כולו אסור ת"ל ונחשב ללוים כתבואת גרן מה של ישראל חולין אף של לוי חולין