יריעות שלמה על רש"י/במדבר/יח
פסוק א עריכה
בד"ה ויאמר יי' שרש"י ז"ל סובר כו' נ"ב אבל קשה מכ"ש שהיה לו לרש"י לפרש בפרשה שאחריה שהיא מקומה אלא נראה שרש"י לא הקשה מידי למי נאמרה אלא שחיבור המקראות בא ליישב דבפרשה שלפניה כתוב שבני ישראל באו אל משה ואמרו כולנו גוענו כו' ולא מצינו שהשיב להם משה ובודאי דיבר משה דבריהם אל ה' ולא מצינו שהשיב לו השי"ת על דבריו אלא בודאי א"ל ה' שיאמר לאהרן והחזקוני פירש שהפרשה נאמרה כבר ולא דק מהרש"ל: (בד"ה) [בא"ד] ת"ל זכרון לבני כו' פירש האי קרא כתיב לעיל בשריפת עדת קרח ובסיפא כתיב כאשר דיבר יי' ביד משה לו ומשמע ליה שכל הדברים שדיב' לאהרן כולן דיבר לו ע"י משה מצאתי בספר ישן פירוש על הספרי:
פסוק ח עריכה
בד"ה ואני הנה כו' מן העולם כו' והא דתנן בפרק נגמר הדין שהקב"ה מיצר על דמן של רשעים שנשפך התם ברשעי ישראל ותימה דתנן בפרק אחד דיני ממונות גבי עדים שהיו הורגין את הנפש ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה והלא כבר נאמר באבוד רשעים רינה ובגמ' פריך ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים וכו' ומשני א"ר יוסי בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים משיש אלמא אפילו על רשעי אומו' העולם אינו שש ועוד פריך ליה מדכתי' שם ולא קרב זא"ז מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה ושמא שאני בין דור המבול לשאר רשעים מצאתי בס"י פי' על הספרי: