פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) על החרס:    הוא דבר שיכול להזדייף וכותבים עליו כשמוסר לפני עידי מסירה דוקא וכתב הר"ן דוקא כשאין חותמין עליו עדים אבל אם היה חותמים ע"ח חיישינן שמא יבוא לסמוך על ע"ח ועיין עוד מזה בסימן קכ"ד:


(ב) ונותנו לה בפני עדים:    לקמן סימן קל"ג גבי גט כתב דאם חתמו על הגט ע"ח ומוסרו בינה לבינו כשר וי"א פסול ופלוגתא זו שייך הכא גם כן בקדושין ח"מ:


(ג) לשם האשה:    עיי' בש"ג ריש דף תרכ"ה דצריך לכתוב שם עירו ושם עירה כמו בגט ואצ"ל הרי את מקודשת לי אלא אומר ה"ז לקדושיך:


(ד) ספק מקודשת:    בלאו הכי היא ספק מקודשת מחמת הנייר כמ"ש בסמוך אלא נ"מ אם התנה דלא מקדש בנייר וכ"כ בח"מ, גם נ"מ בספק זה הולד ספק ממזר ובחשש שמא ש"פ הנייר אינו אלא חשש דרבנן:

סעיף בעריכה


(ה) שמין הנייר:    הב"י כתב בלשון אפשר אפילו אם קידש בתורת שטר והשטר פסול מ"מ מקודשת אם הנייר ש"פ, ובאמת מבואר כן בש"ס דף מ"ח שוב ראיתי בב"ה שכתב בעצמו כן וע' סימן כ"ח מ"ש:

סעיף געריכה


(ו) בתך כו':    עיין סימן ל"ז כמה פרטי דינים בזה:

סעיף דעריכה


(ז) המחובר לקרקע:    כבר כתבתי ריש סימן כ"ז אם מקדש בתורת כסף יכול לקדש אפילו במחובר, ושטר מחובר כתב רש"י ריש גיטין דף ח' ורשב"א בתשובה סימן אלף רכ"א והר"ן דפסול ומ"ש הרשב"א בתשובה סימן ת"ר דכשר לא החליט ותימא על רמ"א שכתב ויש מכשירין היינו הרשב"א סימן ת"ר ח"מ, ואם ש"פ מקודשת מתורת כסף כמ"ש בסעיף ב':


(ח) או על איסורי הנאה:    מה שמציין המגיד הוא פסול ליתא אלא מצינו פלוגתא בזה בירושלמי וכן איתא בד"מ, ובתשו' רשב"א סימן תר"ג שם הביא הירושלמי תופס עיקר כרבנן דאמרו דלא פליגי ומ"ד מקודשת היינו אם הוא איסור הנאה דרבנן ומ"ד דאינה מקודשת היינו באיסור הנאה דאורייתא ותימא על רמ"א דלא הזכיר חילוק זה שחילק ח"מ, ומה שמציין כאן המגיד קאי על דבר מחובר, ועיין סימן כ"ח שם כתב בנדרה הנאה הוי קדושין:


(ט) ואין עליו עד:    בנ"י פד"א הביא פלוגתא בקדושין אם כתב בכת"י דקי"ל בגיטין כשר מדאורייתא אם אמרינן בקדושין ג"כ דהיא מקודשת מדאורייתא או דלמא דוקא גט שכתוב וכתב לה והרי כתב לה אבל בקידושין י"ל אין דבר שבערוה פחות משנים ויש כתבו בגיטין ג"כ אמרינן אין דבר שבערוה פחות משנים ורחמנא הכשיר כת"י משום דחשוב כאלו היה שנים חתומים עליו א"כ בקדושין ג"כ כשר ובסימן קל"ג שם מבואר פלוגתא בגט אם איכא ע"ח בלא עידי מסירה לכמה פוסקים הגט בטל א"כ בקדושין נמי אם ליכא ע"מ הקדושין בטילים ואם איכא ע"מ וליכא ע"ח כשר מדאורייתא והפלוגתא הנ"ל בנ"י ע"כ אתיא אליבא דמ"ד ע"ח בלא ע"מ מהני וכ"כ בח"מ, דאל"כ קשה ממ"נ אם ליכא ע"מ אפילו אם כת"י הוי כע"ח מ"מ הגט והקדושין בטל ואם איכא ע"מ א"כ למה הקדושין בטילין ע"כ אתיא למ"ד ע"ח בלא ע"מ כשר א"כ לדידן אם ליכא ע"מ הוי קדושי ספק בלא פלוגתא שהביא הנ"י אלא מספק אם ע"ח מהני בלא ע"מ לפ"ז הוי בס"ס להתיר א' אם ע"ח מהני בלא ע"מ ואת"ל דמהני ספק אם כת"י הוי כעידי חתימה ואם בא שטר קידושין לפנינו כתב שכת"י וא"י אם היה שם ע"מ כתבתי לקמן סימן ק"ל כל כה"ג לא אמרינן בודאי היה ע"מ גם לא אמרינן בודאי לא היה ע"מ והקידושין פסולים מדרבנן עד שנתברר שהיה שם ע"מ:


(י) נתן לה שטר ומקדש בתורת שטר ואמר ע"מ שהנייר שלי:    נמצא אותיות פורחות באויר אבל אם אמר ע"מ שתחזיר הנייר מקודשת דמתנה ע"מ להחזיר מהני אם מקדש בתורת שטר ואם מקדש בנייר בתורת כסף ואומר ע"מ שתחזיר הנייר אז הוי מתנה ע"מ להחזיר ולא הוי קידושין ח"מ ועיין ריש סימן ל"ח שם מבואר דין זה על מכונו גם שם כתבתי לענין אם הוי התנאי ומעשה בד"א: