ביאור:שער = מקום המשפט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: שער = מקום המשפט

שַעַר הוא המקום שדרכו נכנסים לעיר ויוצאים ממנה, אולם בעולם המקרא לשער יש תפקיד נוסף - השער הוא גם המרכז של חיי הציבור.

השער הוא מעין "בית משפט" פתוח לכולם:

השופטים ישבו בשער (דברים טז יח): "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק"
המשפט היה בשער (דברים יז ח): "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך , וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו"
רוצח שוגג נשפט לראשונה בשער עיר המקלט (יהושע כ ד): "ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם"
עלי השופט ישב בשער (שמואל א ד יח): "ויהי כהזכירו את ארון האלהים, ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער, ותשבר מפרקתו וימת, כי זקן האיש וכבד; והוא שפט את ישראל ארבעים שנה"
אבשלום - שרצה להבטיח לכולם משפט-צדק, ישב בדרך לשער (שמואל ב טו ב): "והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער, ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך"
(משלי כב כב): "אל תגזל דל כי דל הוא, ואל תדכא עני בשער"- אל תעוות את דינו ( פירוט )
(עמוס ה יב): "כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו"
(עמוס ה טו): "שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ידוד אלהי צבאות שארית יוסף"
(זכריה ח טז): "אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"

השער הוא גם המקום שבו חוטאים באו על עונשם - מעין "לשכת הוצאה לפועל":

עובד אלילים נסקל באבנים בשער (דברים יז ה): "והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו"
גם המשפט לעובדי העגל נעשה בשער שמות לב כו: " "ויעמד משה בשער המחנה ויאמר 'מי לה' אלי!' ויאספו אליו כל בני לוי" . "ויאמר להם כה אמר ידוד אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו" "
בן סורר ומורה נשפט בשער (דברים כא יט): "ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו"
גם מוציא שם רע (דברים כב טו): "ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה"
וגם נואפים (דברים כב כד): "והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך"

פעולות בעלות משמעות משפטית נעשו בשער :

קניית מערת המכפלה בראשית כג י: " "ועפרון ישב בתוך בני חת; ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר" ... "לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו" "; באי שער עירו = היושבים בבית המשפט, השופטים והעֵדים.
ייבום נעשה בשער (דברים כה ז): "ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו, ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים, ואמרה 'מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי'"
נישואי בועז ורות - שהיה בהם גם ייבום וגם קניין של שדה - נעשו בשער רות ד א: " "ובעז עלה השער וישב שם, והנה הגאל עבר אשר דבר בעז; ויאמר 'סורה שבה פה פלני אלמני', ויסר וישב" ... "וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום" . "ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים 'עדים; יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם'" "

לא רק השופטים - גם המנהיגים האחרים - זקנים, מלכים ונביאים - ישבו בשער :

זקנים (איכה ה יד): "זקנים משער שבתו, בחורים מנגינתם"
מלכים (מלכים א כב י): "ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם"
נביאים מוכיחים (עמוס ה י): "שנאו בשער מוכיח, ודבר תמים יתעבו"
(ישעיהו כט כא): "מחטיאי אדם בדבר, ולמוכיח בשער יקשון, ויטו בתהו צדיק"

גם החכמה קוראת לתלמידים בשער , כך שהשער הוא מעין "בית ספר" ציבורי (ראו האם יש לקיים שיעורי תורה באמצע הרחוב? )

(משלי א כא): "בראש המיות תקרא, בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר"

(משלי ח ג): "ליד שערים, לפי קרת, מבוא פתחים תרנה"

השער הוא גם המקום שבו מתאספים כל האנשים הנזקקים לעזרה - מעין "לשכת הסעד":

הלוי, הגר, היתום והאלמנה אשר בשעריך - ביטוי שנזכר פעמים רבות בתורה; אלה הם האנשים שמוטל על הציבור לדאוג להם ולהחיותם.
וגם העבד הנמלט צריך לקבל מקום טוב "באחד שעריך" (דברים כג יז): "עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו"
בניו של הרשע - שמבקשים עזרה לשווא (איוב ה ד): "ירחקו בניו מישע, וידכאו בשער ואין מציל"

ואולי גם "שר האוצר" ישב בשער וקבע משם את מחירי התבואה:

(מלכים ב ז א): "ויאמר אלישע שמעו דבר ה' כה אמר ה' כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון"( פירוט )

ולכן מחיר רשמי נקרא, בלשון התלמוד ובלשון ימינו, " שער ": " "אין פוסקין על הפרות עד שיצא השער" " ( משנה בבא מציעא ה ז ) , וכמו ב"שער הדולר". אך ייתכן שה"שער" ההוא הוא מלשון "השערה", שמשערים מהו ערכו של הפרי/הדולר.

בנוסף לכך, אויבים שרצו לכבוש את העיר ניסו קודם-כל להיכנס דרך השער , ולכן השער מסמל גם מלחמה וכיבוש:

מלחמת דבורה וברק ביבין וסיסרא שופטים ה ח: " "יבחר אלהים חדשים, אז לחם שערים; מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל" ... "מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ידוד צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם ה'" "
מלחמת ישראל ויהודה נגד ארם (מלכים א כב י): "ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם"
דברים כח נב: " "והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן ידוד אלהיך לך" ... "מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך" ... "ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך" "
(מלכים א ח לז): "רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה"
(ישעיהו כב ז): "ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב, והפרשים שת שתו השערה"
(ישעיהו כח ו): "ולרוח משפט ליושב על המשפט, ולגבורה משיבי מלחמה שערה"
(ירמיהו א טו): "כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם ידוד ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה"
(איכה ד יב): "לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם"
(עובדיה א יא): "ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם"
(עובדיה א יג): "אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו"
(מיכה א ט): "כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם"
(מיכה א יב): "כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת ידוד לשער ירושלם"
(מיכה ב יג): "עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם וידוד בראשם"
(נחום ג יג): "הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך"
(יחזקאל כא כ): "למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח"
(יחזקאל כא כז): "בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק"
(יחזקאל כו י): "משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה"

פסוקים נוספים

(דברים ו ט): "וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך", וכן דברים יא כ - כלומר, התורה צריכה להנחות גם את האדם הפרטי (בתוך ביתו), וגם את הציבור (בשערים).
משלי לא כג: " "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ" ... "תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" " - בעלה של "אשת חיל" הוא כנראה שופט או בעל תפקיד ציבורי אחר, אולי משום כך היא צריכה לעבוד ולפרנס את הבית בעצמה .
(משלי כד ז): "ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו"- אינו יכול להשתתף בדיונים הציבוריים ( פירוט ).
מרדכי ישב בשער המלך, בשושן בירת פרס - ייתכן שהיה שופט בכיר או בעל תפקיד ציבורי אחר.

ניתן להסביר כמה פירושים ומדרשים תמוהים על-פי הפירוש שער = בית המשפט:

(בראשית יט א): "ויבאו שני המלאכים סדמה בערב, ולוט ישב בשער סדם; וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה"- " "אותו היום מינוהו שופט עליהם" " (רש"י) .

(שמואל ב ג כז): "וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו"- חז"ל פירשו שיואב שפט את אבנר על כך שהרג את עשהאל.
שמואל ב כג טו: " "ויתאוה דוד ויאמר 'מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער'" . "ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לה'" " - חז"ל פירשו שדוד התאוה לפסק-דין מבית-הדין הגבוה שישב בשער.

פסוקים נוספים

(בראשית כב יז): "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו"
(בראשית כד ס): "ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו"
(בראשית כו יב): "ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה'"
(בראשית כח יז): "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים"
בראשית לד כ: " "ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר" ... "וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו" "
(דברים יב טו): "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת ידוד אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל"
(דברים יב יז): "לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך"
(דברים יב כא): "כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ידוד אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ידוד לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך"
(דברים טו כב): "בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל"
(דברים טז ה): "לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר ידוד אלהיך נתן לך"
(יהושע ח כט): "ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה"
שופטים ט לה: " "ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב" ... "וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער" ... "ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום" "
שופטים יח טז: " "ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן" . "ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה" "
(שמואל א ט יח): "ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה"
(שמואל א כא יד): "וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו"
(שמואל ב י ח): "ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה"
(שמואל ב יא כג): "ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער"
שמואל ב יח ד: " "ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים" ... "ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו" ... "וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר" "
שמואל ב יט א: " "וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני" ... "ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו"
(מלכים ב ז ג): "וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו"
(מלכים ב ז י): "ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה"
(מלכים ב ז יא): "ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה"
(מלכים ב ז טז): "ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר ידוד"
(מלכים ב ז יז): "והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו"
(מלכים ב ז יח): "ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון"
(מלכים ב ז כ): "ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת"
(מלכים ב ט לא): "ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו"
(מלכים ב י ח): "ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער עד הבקר"
(מלכים ב כג ח): "ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר"
(ישעיהו יד לא): "הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו"
(ישעיהו כד יב): "נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער"
(ישעיהו כו ב): "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים"
(ישעיהו לח י): "אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי"
(ישעיהו מה א): "כה אמר ידוד למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו"
(ישעיהו ס יא): "ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים"
(ישעיהו ס יח): "לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה"
(ישעיהו סב י): "עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים"
(ירמיהו ז ב): "עמד בשער בית ידוד וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר ידוד כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות לידוד"
(ירמיהו יד ב): "אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה"
(ירמיהו טו ז): "ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו"
(ירמיהו יז יט): "כה אמר ידוד אלי הלך ועמדת בשער בני עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם"
(ירמיהו יז כ): "ואמרת אליהם שמעו דבר ידוד מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה"
(ירמיהו יז כא): "כה אמר ידוד השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם"
(ירמיהו יז כד): "והיה אם שמע תשמעון אלי נאם ידוד לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה"
(ירמיהו יז כה): "ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם"
(ירמיהו יז כז): "ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה"
(ירמיהו יח יג): "לכן כה אמר ידוד שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל"
(ירמיהו יט ב): "ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך"
(ירמיהו כ ב): "ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית ידוד"
(ירמיהו כב ב): "ואמרת שמע דבר ידוד מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה"
(ירמיהו כב ד): "כי אם עשו תעשו את הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו"
(ירמיהו כב יט): "קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם"
(ירמיהו כג יד): "ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה"
(ירמיהו כו י): "וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית המלך בית ידוד וישבו בפתח שער ידוד החדש"
(ירמיהו כט יז): "כה אמר ידוד צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע"
(ירמיהו לט ג): "ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך נרגל שר אצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שר אצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל"
(ירמיהו נא נח): "כה אמר ידוד צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו"
(יחזקאל ח ג): "וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה"
(יחזקאל ח ה): "ויאמר אלי בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה"
(יחזקאל ח יד): "ויבא אתי אל פתח שער בית ידוד אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז"
(יחזקאל ט ב): "והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת"
(יחזקאל י יט): "וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית ידוד הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה"
(יחזקאל יא א): "ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית ידוד הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם"
(נחום ב ז): "שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג"
(דברי הימים ב ח יד): "ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים"
(דברי הימים ב לא ב): "ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות ידוד"
(דברי הימים ב לב ו): "ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר"
(דברי הימים ב לה טו): "והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם"
(תהלים ט יד): "חננני ידוד ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות"
(תהלים ט טו): "למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך"
תהלים כד ז: " "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד" ... "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד" "
(תהלים סט יג): "ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר"
(תהלים פז ב): "אהב ידוד שערי ציון מכל משכנות יעקב"
(תהלים ק ד): "באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה הודו לו ברכו שמו"
(תהלים קז יח): "כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות"
(תהלים קיח יט): "פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה"
(תהלים קיח כ): "זה השער לידוד צדיקים יבאו בו"
(תהלים קכב ב): "עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם"
(תהלים קכז ה): "אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער"
(תהלים קמז יג): "כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך"
(איוב יח כ): "על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער"
(איוב כט ז): "בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי"
(איוב לא כא): "אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי"
(איוב לח יז): "הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה"
(משלי יד יט): "שחו רעים לפני טובים, ורשעים על שערי צדיק"
(נחמיה א ג): "ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש"
(נחמיה יג יט): "ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת"
(נחמיה יג כב): "ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך"
(איכה א ד): "דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה"
(איכה ב ט): "טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מידוד"
(רות ג יא): "ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jar