יהושע י יב: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י יב.


מה מטרת הנס? עריכה

1. הפירוש המקובל הוא, שיהושע ביקש שהשמש יעמוד באזור גבעון (במזרח) ולא ישקע, ושהירח יעמוד באזור איילון (במערב), כדי שלבנ"י יהיה אור והם יוכלו לרדוף אחרי אויביהם בקלות.

  • אבל לפי תצפיות שנעשו, התגלה שאף-פעם אין מצב כזה לפנות ערב -- שהשמש נמצאת מעל גבעון והירח נמצא מעל עמק איילון. מצב כזה קורה רק בשעות הבוקר המוקדמות.
  • גם לפי מה שנאמר על יהושע "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם: כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל" (ביאור:יהושע י ט) נראה שהנס קרה בבוקר.

2. לפי זה מטרת הנס היתה שונה: הנס קרה כנראה בקיץ (בנ"י נכנסו לארץ בפסח, כבשו את יריחו ביום כיפורים 'ראשית היובל', כבשו את העי, כתבו וקראו בשכם את "מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה", ומאז יהושע היה בגלגל), ובאזור השפלה וההר בקיץ, כשהשמש בשיא הגובה, חם מאד וקשה מאד לרדוף. לכן יהושע ביקש שהשמש יעצור באמצע הגובה, בין הזריחה לרום השמים, כ45 מעלות, ככתוב: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים" (ביאור:יהושע י יג), וכך לא יהיה חם מדי.

3. אלוהים כפה על יהושע לצאת למלחמה נגד חמשת המלכים, ואמר: "כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים" (ביאור:יהושע י ח), ויהושע רצה לכפות על אלוהים לגרום שהוא יצליח לתפוס את כולם, כדי:

  • להראות את כוחו וגדולתו של אלוהים לכל עמי כנען, שאין להם מקלט לא בעיר (החומות יפלו) ולא בשדה (השמש תעמד (ביאור:יהושע י יג), ואבני ברד יפלו מהשמים (ביאור:יהושע י יא).
  • להראות את גדולתו של יהושע כנביא אלוהים, שאלוהים הסכים לבצע את פקודותיו, ואנשי כנען חייבים לברוח לארץ אבותיהם בצפון, אם הם רוצים לשרוד.

אולם אין מניעה שכל האפשרויות נכונות ביחד: יהושע רצה שהשמש תעצור בבוקר כדי שלא יהיה חם, והיום יהיה ארוך כדי לתפוס את הבורחים לפני שהם מגיעים לעיר חומה ומתארגנים להיות יחידות מלחמה מחדש, כדברי יהושע לחיילים: "וְאַתֶּם, אַל תַּעֲמֹדוּ. רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם" (ביאור:יהושע י יט), וכולם יִרְאוּ את גדולת יהושע ואלוהיו, ויִרָאוּ.

תגובות עריכה

  • כשהשמש באמצע השמיים, חצי הדרך מהמזרח למערב, בצהרים, דוקא הכי חם - לא?
  • "בחצי השמים" = בחצי הגובה, בין הזריחה לשיא בצהרים.
  • אם זה רק ענין של חום, יהושע היה יכול לבקש ענן, הן אלוהים ממילא הביא עננים כדי להכות את הכנענים במכת ברד, ככתוב: "וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב" (ביאור:יהושע י יא).

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן עריכה

התאור הוא פיטי, הן כאשר יש שמש אין צורך בירח.
ניתן להבין שהיום המשיך כדרכו, וכדור הארץ לא חדל מלסוב על צירו, או אפילו להאיט, הן קשה לתאר את ההרס והחורבן שהיה נגרם לכל כדור הארץ מדבר כזה.

במצרים אלוהים עשה את מכת החושך, ככתוב: "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שמות י כב). כמובן שאלוהים לא כיבה את השמש והירח, אלא רק כיסה אותם בענן כבד. כאן אלוהים הביא מכת ברד כמו במצרים שהרגה רבים, וכיוון שהעננים הקטינו את האור ביום ובלילה, אלוהים עושה את ההפך ממכת חושך, והוא הוסיף מאורות בשמים מתחת לעננים, שהאירו וסִינְוְורוּ כאור השמש ביום, ודעכו אחרי שעות כדי להיות כאור הירח בלילה. כידוע המלאכים שהלכו לסדום ידעו לבצע דברים כאלה למספר שעות, ככתוב: "הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (ביאור:בראשית יט יא).

לפי הכתוב אלוהים הוריד ברד כבד (ביאור:יהושע י יא), וסביר שהיו עננים כבדים שהשחירו את השמים וקיצרו את שעות האור. ייתכן שיהושע ביקש שאלוהים יעניק לו שמש וירח בזמנם, וכך הוא ביקש מאלוהים שהעננים יעמדו דום ויפתחו חלונות לשמש ולירח, כדי שלבני ישראל תהיה שמש וירח להמשיך לרדוף.

הנס של ברד כבד על האמורים, כמו מכת ברד במצרים, לא הספיק לעורכי הספר, והם היו צריכים להמציא נס גדול יותר, וכבוד גדול יותר ליהושע, מכל הניסים שקרו אי פעם או יקרו בעתיד.


קיצור דרך: tnk1/nvir/yhojua/jmj_bgveon