ביאור:צ = צדק וקנאות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב13:09:36  11.05.2005

תהלים קיט קלז-קמד: "

"137 צַדִּיק אַתָּה, ה';    וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ.

138 צִוִּיתָ, צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ;    וֶאֱמוּנָה מְאֹד.

139 צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי:    כִּי-שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי.

140 צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד;    וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ.

141 צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה;    פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי.

142 צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם;    וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת.

143 צַר-וּמָצוֹק מְצָאוּנִי;    מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי.

144 צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם;    הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה"

בבית צ יש 5 מילים מהשורש "צדק" - לא כולן בראש הפסוק. נושא הבית הוא רדיפת הצדק - המשורר מתאר את רצונו לשפוט בצדק על-פי חוקי התורה:

הבית מתחיל בהצהרה, שה' הוא צדיק, וחוקיו הם ישרים וצודקים: "צַדִּיק אַתָּה, ה';    וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. צִוִּיתָ, צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ;   וֶאֱמוּנָה מְאֹד" (ואולי כוונת המשורר היא לומר, שראוי לשפוט אחרים לפי חוקי ה', כי הם צודקים).

בהמשך המשורר מתאר את קנאותו הבוערת והיצמדותו לדבר ה': "צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי; כִּי-שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי. צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד; וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ"; המילה "צמתתני" דומה למילה "לצמיתות", שמשמעה היצמדות לנצח; הקנאות נצמדת אל המשורר ומנחה את צעדיו. המילה "צרוף" משמעה - ללא סיגים ופגמים; היא מזכירה את עבודתו של הצורף, שמעביר את המתכת באש כדי לנקותה ולזקקה. משני הפסוקים משמע, שבליבו של המשורר בוערת אש של קנאה לדבר ה' (ומכל ארבעת הפסוקים 137-140 משמע, שהמשורר היה רוצה לשפוט את האנשים העוברים על חוקי ה', כי חוקי ה' צודקים, והוא מקנא לקיומם).

לאחר ש"התפאר" בקנאותו לה', המשורר חוזר ומדגיש את ענוותו וקטנותו לעומת ה': "צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה; פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם; וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת" (ייתכן שכוונתו היא, שלמרות רצונו לשפוט את הרשעים ע"פ חוקי התורה, הוא עדיין צעיר, ואינו יכול לשפוט אותם, והוא יכול רק לזכור את פיקודי ה' בתקוה שיזכה לשפוט לפיהם בעתיד, משום שצדקתם של חוקי ה' היא נצחית).

רדיפת הצדק גורמת למשורר צרות ומצוקות, אך הוא עדיין דבק במצוות ה',   וכל שאיפתו היא להבין אותן ולשפוט לפיהן בצדק: "צַר-וּמָצוֹק מְצָאוּנִי; מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי. צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם; הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה"

בבית פ ראינו, שהמשורר "עלה בדרגה" - לאחר זמן רב של לימוד התורה וקיומה, הוא זכה שה' דיבר אליו וגילה לו דברים נסתרים. ה"עליה בדרגה" הגדילה את בטחונו העצמי: הוא כבר לא פוחד מאויביו, ולא מסתפק בקריאה שיעזבו אותו לנפשו ( כמו בבית ס ), אלא מקנא לה', ומוכן לצאת ולשפוט את אויביו על-פי חוקי התורה. וייתכן שגם מעמדו בחברה עלה, מתלמיד שלומד את התורה ומנסה לקיימה - לדיין שיכול לשפוט אחרים על-פי חוקי התורה.

המשך בבית ק

מידת הכעס

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119pc