פתיחת התפריט הראשי

משלי ג כא: "בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה;"

תרגום מצודות: בני! הואיל וחשובה היא כל-כך, מהראוי שאל ילוזו (יסורו) מנגד עיניך; נצור תושיה ומזמה (שמור התורה במעשה ובמחשבה) -

תרגום ויקיטקסט: בני! ראה כמה חשוב לתכנן ולעשות כל דבר בחכמה ותבונה - הרי ה' בכבודו ובעצמו השתמש בהן כשברא את העולם! ולכן גם אתה אל תתעלם מהן, אלא שים אותן לנגד עיניך, תכנן את מעשיך בחכמה ותבונה; הייה ערני, נצור ושמור והשגח היטב על כל הזדמנות לעשות תושיה, תוכנית מועילה; וכן על כל סכנה של מזימה, תוכנית מזיקה של אויביך -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג כא.


דקויותעריכה

הפסוקים הקודמים (פסוקים 19-20) מלמדים שה' ברא את העולם בחכמה, והפסוק שלנו מפיק מסרים מעשיים מקישור זה:

1. "אפילו ה', בכבודו ובעצמו, לא יצר את העולם באופן ספונטני, אלא יסד אותו בחכמה, כונן ותיכנן אותו בתבונה, ומילא אותו מים בדעת. לכן גם אתה, בני, אל תחשוב שאתה מסוגל לבנות את חייך באופן ספונטני, "לזרום" ולקוות שהכל יסתדר מעצמו, אלא תכנן את כל חייך בחכמה, תבונה ודעת!" (ע"פ רש"י, מצודות, דעת מקרא).

2. "ה' לא שמר את חכמתו לעצמו, כתיאוריה בלבד, אלא השתמש בה באופן מעשי, כדי לברוא עולם: בחכמה - יסד ארץ, בתבונה - כונן שמים, ובדעת - מילא את העולם במים. לכן גם אתה, בני, אל תחשוב שהחכמה נועדה ללימוד ועיון בלבד, אלא השתמש בה כדי לבנות וליצור. קיבלת חכמה כדי שתשתמש בה בעולם המעשה!".

לפי שני הפירושים הללו אפשר לפרש את הפסוקים:

אל ילוזו מעיניך = אל תעלים את עיניך, אל תתעלם:

  • לפי פירוש 1: אל תתעלם מהחכמה, התבונה והדעת, אלא שים אותן כל הזמן לנגד עיניך, כך שתוכל לתכנן את חייך על-פיהם (רש"י).
  • לפי פירוש 2: אל תתן לחכמה, לתבונה ולדעת להתעקם מנגד עיניך אל תוך ליבך, ולהישאר בעולם התיאורטי בלבד, אלא השאר אותן תמיד בחוץ, מול עיניך, כך שתוכל ליישם אותן בעולם המעשה.

נצור תושיה ומזימה = השגח היטב על כל תושיה מועילה ועל כל מזימה מזיקה:

  • לפי פירוש 1: בעזרת החכמה, התבונה והדעת תוכל לשמור ולהשגיח על התוכניות שלך ושל אחרים, תוכל לדעת מתי התוכניות מועילות ומתי הן עלולות להזיק, תוכל לדעת מתי להיעזר בהם ומתי להישמר מהם.
  • לפי פירוש 2: שמור וזכור תמיד את המטרה המעשית שלשמה קיבלת חכמה: השתמש בחכמה כדי ליצור תוכניות מועילות כשצריך, וגם כדי לתכנן תוכניות מזיקות כשצריך: תושיה בעת שלום, ומזימה בעת מלחמה. אל תסתפק בחכמה בינה ודעת תיאורטיים, אלא דאג שיהיו לך גם הצדדים המעשיים - תושיה ומזימה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-21