(תהלים ה ז): "תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'"

בספרים שלנו הפסוק מנוקד: "תאבד דֹּבְרֵי כזב", כלומר, ה' יאבד וישמיד את האנשים המדברים כזבים;

אולם, אפשר גם לנקד אחרת: "תאבד דִּבְרֵי כזב": לא דוברי הכזב יאבדו אלא רק דברי הכזב שהם אומרים, ולאחר שהכזבים יאבדו, הכזבנים יעשו תשובה וידברו רק אמת.

תופעה דומה נמצאת ב (תהלים קד לה): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם"- גם שם, הניקוד המקובל מציין את מפלתם של החוטאים, אך כמה מחכמי ישראל פירשו את הפסוק בניקוד שונה המציין את ביטולו של יצר הרע ( פירוט ).