קטגוריה:תהלים סב ה
אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ ׀ יָ֥עֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֢וּ כָ֫זָ֥ב
בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ
וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַֽלְלוּ־סֶֽלָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אַ֤ךְ מִ/שְּׂאֵת֨/וֹ׀ יָעֲצ֣וּ לְ/הַדִּיחַ֮ יִרְצ֪וּ כָ֫זָ֥ב בְּ/פִ֥י/ו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝/בְ/קִרְבָּ֗/ם יְקַלְלוּ־סֶֽלָה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
רש"י (כל הפרק)
"משאתו" - לפי שאתם יגורים מן בני אדם שמא ימלוך וישלם גמולכם יעצתם להדיח עליו הרעה
"בפיו" - של כל אחד ואחד מהם יברכו
"ובקרבם" - ובמחשבותם יקללו סלהאבן עזרא (כל הפרק)
אך משאתו - הטעם כמו: הלא שאתו תבעת אתכם, כי נשא אשא להם.
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"בפיו" - כ"א מהם מברך אותי בפיו מן השפה ולחוץ אבל בקרב לבם מקללים אותי לעולם אף בעת שמברכים אותי בפה
"אך משאתו" - ר"ל הן לא הרעותי את אחד מהם אך כל אחד מהם בעבור רוממתו וגאותו יעצו ביניהם להדיחני מן העולם ורוצים הם בהכזב הנאמר עלי בפני שאול
מצודת ציון
"משאתו" - ענין הרמה
"כזב" - ענין דבר הנפסק כמו אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נח)מלבי"ם (כל הפרק)
"אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב", מה שהם אומרים שמה שהם ידחו את הגדר על דוד להרגו הוא מפני שאתו ופחדו של שאול שהוא הקיר המפיל אותם להדיח את הגדר, בזה ירצו כזב, הוא טענה של כזב ולא ירצו את עונם בזה, כי מבואר הפך שהם עושים דבר זה מלבם ומרצונם לא מפני פחד שאול, כי "בפיו יברכו", כי שאול צוה להם להתראות לפני דוד כאוהבים ולחקור ולרגל את מקומו, כמ"ש (ש"א כ"ג כ"ב) לכו נא הכינו עוד וראו את מקומו כי אמר אלי ערום יערים הוא, והם מה שמברכים אותי בפני ומתדמים כאוהבים הוא רק "בפיו של שאול", מפני ששאול צוה להם כך, אבל "בקרבם יקללו", והם שונאים לי ודורשים רעתי בעצמם לא משאתו של שאול, "סלה" סיום הענין: (חלק ב')
ביאור המילות
"משאתו". מוסב על שם איש הנזכר, מפחדו של שאול.
"להדיח". שרשו נדח ומשתתף עם דחה, לדחות את הגדר:הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים סב ה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.