ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נדרים/פרק תשיעי
פרק תשיעי –רבי אליעזר אומר עריכה
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה א עריכה
מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. וחכמים ט_אאוסרין. אמר °רבי צדוק רבי צדוק, ט_בעד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו, יפתחו לו בכבוד המקום, ואם כן אין נדרים. ט_גמודין חכמים ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, בדבר שבין אדם לבין אביו ואמו, שפותחין לו בכבוד אביו ואמו:
גמ’: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. וחכמים אוסרין. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר , חזקה
[ע"א]
[ע"ב]
1 ט_א |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י"א, סמ"ג לאוין רמב:
2 ט_ב |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י':
3 ט_ג |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י"א:
-----------------------------------דף כט עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כט עמוד א]
שאדם מעמיד בכבוד אביו ואמו. ולא חיישינן שמא יתביש וישקר ויאמר שלא היה נודר, לכן אפשר לפתוח בכבודם. חכמים אומרים, פעמים מעמיד ופעמים אינו מעמיד וחוששים שמא ישקרו. מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לאחר מיתה שאינו מעמיד וחיישינן שישקר. הכל מודין בכבוד רבו שאינו מעמיד וחיישינן שישקר דתנינן, ומורא רבך כמורא שמים. תנן יפתחו לו בכבוד המקום, ואם כן אין נדרים. ולא יהו נדרים ומה אכפת לנו? אם כן ביטלתה פרשת נדרים וכתיב (במדבר מטות ל ב) וידבר משה אל ראשי המטות תלה הפרשה בראשי המטות. שיהו מתירין את נדריהן. ואם אומר את כן לעולם אין צורך במומחים ונמצאת עוקר פרשת נדרים מן התורה. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. את אומר לחכמים שאמרו שאין פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. דחיישינן שמא ישקר שאינו חצוף לאמר שאף אם היה יודע שיגרום להוריו בושה בזה שבנם נדרן היה נודר. מודים חכמים שפותחין לו בכבוד אביו ואמו בנדרים שבינו לבין אביו ואימו. דכיוון שהוא חצוף להדיר את הוריו, לא חיישין שיתבייש וישקר. האם גם מה שאמרנו שאין פותחים בכבוד המקום שאינו חצוף לאמר שאף אם היה יודע שזה אינו רצוי בעיני ה’ היה נודר יפתחו לו בכבוד המקום בדברים שבינו לבין המקום? דכיוון שגילה שהוא חצוף להדיר מדברים שהם כבוד ה’, לא חיישין שישקר. אי זהו דברים שבינו לבין כבוד המקום? כגון סוכה שאיני עושה. לולב שאיני נוטל. תפילין שאיני נותן. והיינו כבוד המקום. אין זה דומה. דכשנודר לא לקיים מצוות, אינו חושב שפוגע בכבוד ה’, דמשמע ליה דלנפשיה הוא מהני לעצמו הוא מועיל. כהדא דכתיב (איוב לה ז ו) אם צדקת מה תתן לו. אם חטאת מה תפעל בו. ובאמת אין אדם חצוף לאמר שאף אם היה יודע שלידור זה נגד רצון ה’ היה נודר. ואם יפתחו לו בכבוד המקום ודאי ישקר . אמר רבי ינאי רבי ינאי°, כל השומע ליצרו כאילו עובד עבודה זרה. מה טעמא דכתיב (תהלים פ"א, י') לא יהיה בך אל זר, ולא תשתחוה לאל נכר. זר שבקרבך, אל תמליכהו עליך. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° פתח פתח לנדר על ידי שהיה שואל את הנודר , אילו היית יודע שהנודר כאילו נותן קולר על צוארו נודר היית? משל לקסטורייה אשתו של שוטר שהיתה עוברת, וראתה קולר פנוי, והכניסה את ראשה לתוכו. אף זה כן שנאמר (במדבר מטות ל ג) לאסור אסר על נפשו. כמה דאת אמר (ירמיהו מ א) והוא אסור בזיקים. רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° פתח, אילו היית יודע שהנודר כבונה במה והמקיימו כמקריב עליו נודר היית? וקשיא עבודה זרה בסקילה והנדרים בלא תעשה ואת אמר אכן? לית לך אלא כיי דאמר רבי ינאי רבי ינאי°, כל השומע ליצרו כאילו עובד עבודה זרה. רבי יצחק רבי יצחק° פתח, אילו היית יודע שהנודר כאילו נוטל חרב ודוקרה בלבו נודר היית? דכתיב. (משלי י"ב, י"ח) יש בוטה מלשון נודר כמדקרות חרב רב (אמורא)°. אמר רבי חנינה דציפורין רבי חנינה דציפורין° בשם רבי פינחס רבי פינחס°. כמדקר אין כתיב, אלא כמדקרות חרב. לאחר שנדר מן הככר, ווי דייכול ווי דלא ייכול. אין אכיל, עבר על נידריה. אין לא אכיל, חטי על נפשיה. כיצד הוא עושה? הולך אצל חכם והוא מתיר נדרו. כדכתיב (משלי י"ב, י"ח) ולשון חכמים מרפא. רב דימי רב דימי° אמר בשם רבי יצחק רבי יצחק°. פותחים לאדם על ידי שאומרים לו, לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים? כתיב לאסור אסר. רבי יוחנן רבי יוחנן° פתח נדר על ידי ששאל את הנודר ותהי את האם התחרטתה? ואותו אדם היה אומר לרבי יוחנן רבי יוחנן°, אילולי דהו תהא הוא אתי אלמלי התחרטתי הייתי בא? והיה מתיר . ותהות לא
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כט עמוד ב]
כנולד הוא ואין פותחים בנולד? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° התהות חרטה מצויה ואין זה נולד. כהדא. רבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי° לא מצא פתח לנדרו דסבר שאין פותחים בחרטה. עד שבא אחד מזקני גליל, אית דאמרין עד שבא °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. הוה נסיב ליה מכא, ומוקים ליה הכא. נסיב ליה מכא, ומוקים ליה הכא. עד דאוקמיה גו שמשא, ושרי מפלי מנוהי שהתחיל לגרד ולהזיעה מהחום. אמרון ליה, אילו הויתה ידע דהדין סבא עבד לך הכין, נדר הויתה? אמר לון לא, ושרון ליה. וליה אמרין, הדא החכמה להתיר כך מנא לך? אמר לון, משרת °רבי מאיר רבי מאיר הייתי, בברחו שנים פעמים פעם ראשונה ברח מפני הרומאים אחרי ששיחרר את גיסתו, ואחת אחר שהתבייש כששלח אחד מתלמדיו לנסות את ברוריה אשתו וכשנכשלה והתאבדה ברח. ויש אומרים, מקלו של °רבי מאיר רבי מאיר היתה בידו והיא היתה מלמדתו דעת. רבי ירמיה רבי ירמיה° שרי נדרא, ומקיים ליה אחר שעשה התרת נדרים היה מקיים את הנדר. אין משום דהוא חשש לההוא דשרי ליה שהתיר לו, שמא אינו מומחה, לא ידעין, אין משום שאין היצר תאב אלא דבר שאסור לו, לא ידעין. רבי ירמיה רבי ירמיה° כד לא הוה בעי מידון אמר, עיני כהייא כהות וכתיב (דברים שופטים כא ה) ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. הקיש ריבים לנגעים מה נגעים מי שעניו כהות פסול שנאמר לכל מראה עיני הכהן. אף ריבים פסול שהוקש לנגע שבו נאמר לכל מראה עיני הכהן. רבי מנא רבי מנא° נדר מן חמרא מהיין דאבוהי. אתא אבוהי סלק לגביה אמר לו, אילו היית יודע דאנא מצטער נודר היית? אמר לו לא, ושרא ליה. תנן, מודין חכמים ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, בדבר שבין אדם לבין אביו ואמו, שפותחין לו בכבוד אביו ואמו: מה אנן קיימין? אם באומר הנייתי על אבא. הדא היא דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, כופין את הבן שיזון את האב. אלא כן אנן קיימין באומר הניית אבא עלי. רבי מנא רבי מנא° נדר, וסלק לגבי רבי שמי רבי שמי°. אמר לו, אילו היית יודע שהבריות רחקין מינך דאת נדרן, נודר הויתה. אמר לו לא, ושרא ליה
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ב עריכה
מתני’: ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, פותחין בנולד. וחכמים ט_דאוסרין. כיצד? אמר קונם שאיני נהנה לאיש פלוני, ונעשה סופר, או שהיה משיא את בנו בקרוב. אמר, אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר, או שהיה משיא את בנו בקרוב, לא הייתי נודר. קונם לבית זה שאיני נכנס, ונעשה בית הכנסת. אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת, לא הייתי נודר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר, וחכמים ט_האוסרין:
גמ’: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ממשה למד °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, שפתח לו הקדוש ברוך הוא בנולד. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אילו היית יודע (שמות שמות ד יט) כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, נודר הייתה? ומיתה זה נולד. ורבנן אמרי וכי מתים היו? והלא דתן ואבירם היו, ורק במדבר מתו בעדת קרח, אלא שירדו מנכסיהם. ועניות דבר מצוי ואין זה כנולד. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, הדא דאת אמר, עד שלא נשאו ונתנו בדברים שלא נתן על ליבו בשעת הנדר אף על גב דאפשר דאתי רק אז כנולד הם. אבל אחר שנשאו בדברים אם נתן על לבו בשעת הנדר שיכול להיות שיקרו אינם נולד. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר אפילו נשאו ונתנו בדבר כנולד הם
[ע"א]
[ע"ב]
4 ט_ד מיי' פ ו' מהל' שבועות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י"ב:
5 ט_ה מיי' פ ו' מהל' שבועות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י"ב:
-----------------------------------דף ל עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ל עמוד א]
חיליה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מן הדא. דתני, זו טעות טעה °נחום המדי נחום המדי. שעלו נזירים מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב אמר להן נחום המדי אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב נודרין, הייתם להיות נזירין? אמר רבי זעורה רבי זעורה° הכין הוה צריך °נחום המדי נחום המדי מימר לון כדי שלא יהיה פותח בנולד. לא הייתם יודעין שניבאו לכם נביאים הראשונים בזמן שבית המקדש קיים שעתיד הוא ליחרב? ואז לא הוה כנולד. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, עוד הוא כנולד. דיכלין הוון מימר, ידעין הוינן אלא דהוינן סברין, דמילייא רחוקין דכתיב (יחזקאל י"ב, כ"ז) החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא ניבא ואתייא. דרבי ירמיה רבי ירמיה° כרבי זעירא רבי זעירא° ודרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. דתנינן תמן אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי. עד כדון שבנייה לשם כנסת. בנייה לשם חצר והקדישה מהו? נישמעינה מן הדא דתנן, קונם לבית זה שאיני נכנס ונעשה לבית הכנסת. הדא אמרה בנייה לשם חצר והקדישה קדשה אימתי היא קדושה מיד או בשעת תשמיש? נישמעינה מן הדא דתנן, העושה תיבה לשם ספר ומטפחות לשם ספר עד שלא נשתמש בהן ספר, מותר להשתמש בהן הדיוט. משנשתמש בהן ספר, אסור להשתמש בהן הדיוט. ומה אילו שנעשו לשם ספר אינן קדושות אלא בשעת תשמיש. זו שבנייה לשם חצר לא כל שכן? מכאן שאילו עשאן לשם חולין והקדישן קדשו: ואתייא דרבי ירמיה רבי ירמיה° שסובר שאם נתן על לבו בשעת הנדר שיכול להיות שדברים אלו יקרו לא הוי נולד כרבי זירא רבי זירא° דאמר שאם היה °נחום המדי נחום המדי אומר להם לא יודעין הייתם שניבאו לכם נביאים הראשונים בזמן שבית המקדש קיים שהוא עתיד ליחרב אף על גב דלא ידעי אימתי לא הוי לי נולד: ודרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שסובר שאפילו אם נתן על לבו בשעת הנדר שיכול להיות שדברים אלו יקרו הוי נולד כרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° שסובר שאפילו אם היה °נחום המדי נחום המדי אומר כרבי זירא רבי זירא° היה זה נולד.
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ג עריכה
מתני’: °רבי מאיר רבי מאיר אומר, יש דברים שהן כנולד ט_וואינן כנולד וחכמים מודין לו. כיצד? אמר קונם שאיני נושא פלנית שאביה רע. אמרו לו, מת או שעשה תשובה. קונם לבית זה שאיני נכנס, שהכלב רע בתוכו, או שהנחש בתוכו. אמרו לו, מת הכלב ונהרג הנחש. הרי הן כנולד ואינן כנולד. וחכמים מודין לו:
גמ’: שמואל שמואל (אמורא)° אמר, משם נדר טעות שכבר מת הכלב וכבר נהרג הנחש קדם שנדר . רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אף אם מת הכלב ונהרג הנחש אחר שנדר , מפני שהוא כתולה נדרו בדבר. הרי זה כאומר, קונם שאיני נהנה לאיש פלוני כל הזמן שהוא לבוש שחורים. לבש לבנים, מותר בו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אף הוא אינו צריך היתר חכם
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ד עריכה
מתני’: ט_זועוד אמר °רבי מאיר רבי מאיר, פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומר לו, אילו היית יודע שאתה עובר על (ויקרא קדושים יט יז יח) לא תקום, ועל לא תטור, ועל לא תשנא את אחיך בלבבך, ועל ואהבת לרעך כמוך, ועל וחי אחיך עמך, שמא יעני ואין את יכול לפרנסו. ואמר, אילו הייתי יודע שהוא כן, לא הייתי נודר. הרי זה מותר:
גמ’: כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ל עמוד ב]
היך עבידא? הוה מקטע קופד חותך בשר ומחת סכינא לידוי, תחזור ותמחי לידיה? (ויקרא קדושים יט יח) ואהבת לרעך כמוך. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, זהו כלל גדול בתורה. °בן עזאי שמעון בן עזאי אומר (בראשית בראשית ה א) זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה. שמא יעני, לא כנולד הוא? אמר רבי זעירא רבי זעירא°, עניות מצויה. כהדא חד בר נש הוה בעל דיניה עתיר. אתא בעי מידון קומי רב רב (אמורא)°. שלח רב רב (אמורא)° בתריה. אמר עם ההוא אנא בעי מיתי מידון? אין אתון כל גמלייא דערבייא, לא טענין קורקסייא דאפותיקי דידי שטרות האוצרות שלי. שמע רב רב (אמורא)° ואמר, מהו מתגאה דלא ליה. תהא פחתה בה שירד מנכסיו. מיד נפקת קלווסים מן מלכותא דייעול הוא ומדליה לטימיון מיד יצאה גזרה ממלכות שיכנס העשיר ונכסיו לאוצר המלך. אתא גבי רב רב (אמורא)° ואמר לו, צילי התפלל עלי דו נפשי תחזור. צלי התפלל עלוי וחזר עלה
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ה עריכה
מתני’: ט_חפותחין לאדם בכתובת אשתו. מעשה באחד שנדר מאשתו הנייה, והיתה כתובתה ארבע מאות זוז. ובאת לפני °רבי עקיבה רבי עקיבא, וחייבו ליתן לה כתובתה. אמר לו, רבי, שמונה מאות זוז הניח לי אבא, ונטל אחי ד' מאות, ואני ד' מאות. לא דייה שתיטול היא מאתים ואני מאתים? אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, אפילו את מוכר שער ראשך, את נותן לה כתובתה. ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן, לא הייתי נודר. והתירו °רבי עקיבה רבי עקיבא:
גמ’: תנן, אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, אפילו את מוכר שער ראשך, את נותן לה כתובתה. הרי שער זה מטלטלין, וגובין מן המטלטלין? אמר רבי אבא רבי אבא°, אף על גב דתימר אין גובין בכפיה מן המטלטלין, אבל ודאי אומרים לו שיתן שהרי חיייב לפרוע חובו. רבי מישא רבי מישא° שאל, מהו לומר ליורשין להגבות כתובה מן המטלטין. האם כמו שאומרים לאב לפרועה ממטלטלין אף שלא כופין, כך גם ליורשים אומרים לפרוע ממטלטלין אף שלא כופין? אמר רבי אבא מרי רבי אבא מרי°. מתניתא אמרה שאין אומרים להן. דתנינן תמן, מי שמת והניח אישה ובעל חוב ויורשים והיה לו פיקדון או מלוה ביד אחרים, למי יתנו את החוב או הפיקדון הזה? °רבי עקיבא רבי עקיבא אמר יינתנו
[ע"א]
6 ט_ו מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף י"ט, סמ"ג לאוין רמב:
7 ט_ז מיי' פ ו' מהל' שבועות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י':
[ע"ב]
8 ט_ח |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף ט':
-----------------------------------דף לא עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לא עמוד א]
ליורשים שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה. ואם האשה חוזרת וגובה מהם, למה נותנים להם? שיתנו לה. מהו מישבעונה האם משביעים את האשה שנדר בעלה לגרשה שמא כבר נתן לה תמן אמרין מן תבנא לא גבאי ומן גופיה גבאי. דברים פשוטים כמו תבן לא נתן לי ואתם חוששים שמא נתן לי כסף:
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ו עריכה
מתני’: ט_טפותחין בימים טובים ובשבתות. בראשונה היו אומרין, אותן הימים מותרין, ושאר כל הימים אסורין עד שבא °רבי עקיבה רבי עקיבא ולימד, ט_ישהנדר שהותר מכללו, הותר כולו. כיצד? אמר ט_יאקונם שאיני נהנה לכולכם. הותר אחד מהן, הותרו כולן. שאיני נהנה לזה ולזה ולזה. הותר הראשון, הותרו כולן. הותר האחרון, האחרון מותר וכולן אסורין. שאיני נהנה לזה קרבן, ולזה קרבן, צריכין פתח לכל א' ואחד. קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים. אמרו לו, והלא המיושן יפה למעיים. הותר למיושן. ולא במיושן בלבד הותר, אלא בכל היין. קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב. אמרו לו, והלא הכופרי יפה ללב. הותר בכופרי. ולא בכופרי בלבד הותר, אלא בכל הבצלים. מעשה היה והתירו °רבי מאיר רבי מאיר בכל הבצלים:
גמ’: שאיני נהנה לזה ולזה ולזה. הותר הראשון, הותרו כולן. הותר האחרון, האחרון מותר וכולן אסורין. תני הותר האמצעי, ממנו ולמטה מותר, ממנו ולמעלה אסור. תני בשם °רבי נתן רבי נתן, יש נדר שמקצתו בטל ומקצתו קיים. כיצד? נדר מן הכלכלה והיו שם בנות שבע. אמר, אילו הייתי יודע שיש שם בנות שבע, לא הייתי נודר. הותר בבנות שבע. ולא בבנות שבע בלבד הותר, אלא בכל הכלכלה. אבל אם אמר, אילו הייתי יודע שיש שם בנות שבע, לא הייתי נודר מבנות שבע משמע שמשאר הכלכלה היה נודר. לא הותר אלא בבנות שבע בלבד
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ז עריכה
מתני’: ט_יבפותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו ואומר לו, אילו היית יודע שלמחר יהו אומרין עליך, כך היא ווסתו של פלוני, מגרש נשיו. ועל בנותיך יהו אומרים, בנות גרושה הן. מה באת אימן של אלו להתגרש אולי זינתה ובניה ממזרים? ואמר, אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר. הרי זה מותר:
גמ’: תני °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אומר, אין פותחין לאדם אלא בכבוד עצמו בלבד אבל בכבוד אשתו ובניו אין פותחין שמא יתבייש וישקר. כהדא, חדא איתתא נדרת מן ברתה. אתת לגבי רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לה, אילו הווית ידעת דברתיך נסבה שום ביש, נודרת הוית? אמרה לא, ושרא לה. ולא מתניתא היא? דתנן פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. ולמה הבאנו ראיה ממה שעשה רבי יוחנן רבי יוחנן°? דלא תיסבור שהלכה כ°רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא שאמר שאין פותחין לאדם אלא בכבוד עצמו בלבד
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לא עמוד ב]
מתני’: קונם שאיני נושא את פלנית שכעורה היא. והרי היא נאה. שחורה והרי היא לבנה. קצרה והרי היא ארוכה מותר בה. לא מפני שהיא כעורה ונעשית נאה. שחורה ונעשית לבנה. קצרה ונעשית ארוכה. ט_יגאלא שהנדר טעות. מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה. והכניסוה לבית °רבי ישמעאל רבי ישמעאל וייפוה, אמר לו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, בני מזו נדרת? אמר לו לאו. והתירו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. באותה שעה בכה °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ואמר, בנות ישראל נאות הן אלא שעניות מנוולתן:
גמ’: אמרי עשה לה עין של זהב שן של זהב בלשון הזה אמר לו, זכה במה שעליה
ירושלמי נדרים, פרק ט, הלכה ט עריכה
מתני’: וכשמת °רבי ישמעאל רבי ישמעאל נושאות קינה ואומרות, בנות ישראל, על °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר, בשאול (שמואל ב א כד) בנות ישראל, אל שאול בכינה וגו':
גמ’: כתיב, בנות ישראל אל שאול בכינה וגו'.°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה חד אמר, בנות ישראל ממש. שהיו בעליהן הולכין למלחמה, והיה מעלה להן מזונות. מה תלמוד לומר (שמואל ב א כד) המעלה עדי זהב על לבושכן? שאין תכשיט נאה אלא על גוף מעודן. וחרנה אמר, בנות ישראל, הכוונה לניות שבישראל היינו סנהדריות של ישראל. שהיה רואה כת חבירים, ומאכילן ומשקן. ומה תלמוד לומר המעלה עדי זהב על לבושכן? שהיה שומע טעם הלכה מפי חכם ומקלסו
[ע"א]
9 ט_ט מיי' פ ו' מהל' שבועות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רט"ו סעיף ב', |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ט סעיף א', סמ"ג לאוין רמ, סמ"ג לאוין רמא:
10 ט_י מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ט סעיף א', סמ"ג לאוין רמב:
11 ט_יא מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ט סעיף א', סמ"ג לאוין רמב:
12 ט_יב מיי' פ ו' מהל' שבועות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף ט', סמ"ג לאוין רמב:
[ע"ב]
13 ט_יג מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף ו', סמ"ג לאוין רמב:
הדרן עלך פרק רבי אליעזר