פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ט · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנהעריכה

רבי אליעזר אומר פותחין אדם בכבוד אביו ואמו וחכמים אוסרין אמר ר' צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום אם כן אין נדרים מודין חכמים לר' אליעזר בדבר שבין אדם לבין אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו

הלכה א גמראעריכה

רבנין אמרין חזקה שאדם מעמיד בכבוד אביו ואמו רבי ליעזר אומר פעמים מעמיד ופעמים אינו מעמיד מודה ר' ליעזר לאחר מיתה שאינו מעמיד הכל מודין בכבוד רבו שאינו מעמיד דתנינן ומורא רבך כמורא שמים א"כ אין נדרים לא יהו נדרים והכתיב (במדבר ל) וידבר משה אל ראשי המטות תלה הפרשה בראשי המטות שיהו מתירין את נדריהן אם אומר את כן נמצאת עוקר פרשת נדרים מן התורה רבי ירמיה בעי את אומר פותחין לו בכבוד אביו ואמו דברים שבינו לבין המקום אל יפתחו לו בכבוד המקום מעתה דברים שבינו לבין אביו ואמו פותחין לו בכבוד אביו ואמו ודכוותה יפתחו לו בכבוד דברים שבינו לבין המקום אי זהו כבוד המקום כגון סוכה שאיני עושה לולב שאיני נוטל תפילין שאיני נותן והיינו כבוד המקום משמע ליה דלנפשיה הוא מהני כהדא (איוב לה) אם צדקת מה תתן לו אם חטאת מה תפעל בו אמר ר' ינאי כל השומע ליצרו כאילו עובד ע"ז מה טעמא (תהילים פא) לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר זר שבקרבך אל תמליכהו עליך רשב"ל פתח אילו היית יודע שהנודר כאילו נותן קולר על צוארו נודר היית לקסטוריי' שהיתה עוברת וראה קולר פנוי והכניסה את ראשה לתוכו (במדבר ל) לאסור אסר על נפשו כמה דאת אמר (ירמיהו מ) והוא אסור בזיקים רבי יונתן פתח אילו היית יודע שהנודר כבונה במה והמקיימו כמקריב עליו נודר היית וקשיא ע"ז בסקילה והנדרים בלא תעשה ואת אמר אכן לית לך אלא כיי דמר ר' ינאי כל השומע ליצרו כאילו עובד ע"ז רבי יצחק פתח אילו היית יודע שהנודר כאילו נוטל חרב ודוקרה בלבו נודר היית (משלי יב) יש בוטה כמדקרו' חרב ר' חנינ' דציפורין בשם ר' פינחס כמדקר אין כתיב אלא כמדקרות חרב לאחר שנדר מן הככר ווי דייכול ווי דלא ייכול אין אכיל עבר על נידריה אין לא אכיל חטי על נפשיה כיצד הוא עושה הולך אצל חכם והוא מתיר נדרו (שם) ולשון חכמים מרפא רב דימי בשם רבי יצחק לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים לאסור אסר ר' יוחנן פתח ותהי ואילולי דו תהא הוא אתי ותהות לא כנולד הוא אמר ר' הילא התהות מצויה כהדא ר"ש לא מצא פתח לנדרו עד שבא אחד מזקני גליל אית דאמרין ר' שמעון בן אלעזר הוה נסיב ליה מכא ומוקים ליה הכא נסיב ליה מכא ומוקים ליה הכא עד דאוקמיה גו שמשא מפלי מנוהי אמרין ליה אילו היית יודע דההן סבא עבד לך כן נודר היית אמר לון לא ושרא ליה אמרון מנא לך הדא אמר להן משרת ר' מאיר הייתי בברחו שניה ואית דאמרי מקלו של ר' מאיר היתה בידי והיא מלמדת לי דעה ר' ירמיה שרי נדרא ומקיים ליה אין משום דהוא חשש להוא דשרי ליה לא ידעין אין משום שאין היצר תאב אלא דבר שאסור לו ולא ידעין ר' ירמיה כד לא הוה בעי מידון אמר עיני כהייא (דברים כא) ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע הקיש ריבים לנגעים מה נגעים לכל מראה עיני הכהן אף ריבים לכל מראה עיני הכהן ר' מנא נדר מן חמרא דאבוהי אתא אבוהי סלק לגביה א"ל אילו היית יודע דאנא מצטער נודר היית א"ל לא ושרא ליה מה אנן קיימין אם באומ' הנייתי על אבא הדא היא דמר רבי יעקב בר אחא רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כופין את הבן שיזון את האב אלא כינן קיימין באומ' הניית אבא עלי ר' מנא נדר וסלק לגבי ר' שמי א"ל אילו הייתי יודע שהבריות רחקין מינך דאת נדרן נדר הויתה א"ל לא ושרא ליה