ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשרות/פרק שלישי
פרק שלישי - המעביר תאנים עריכה
ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה א עריכה
מתני’: המעביר תאנים בחצרו לקצות, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין שחצר לא קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו. והפועלין שעמו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יב עמוד ב]
בזמן שאין להן עליו מזונות אוכלים מדובר שאינם אוכלים מהתורה. אבל אם יש להן עליו מזונות, הרי אלו לא יאכלו. והרי זה מקח בדבר שנגמרה מלאכתו שהרי הם רוצים אותם לאכילה
ג_א המוציא פועליו לשדה. בזמן שאין להן עליו מזונות, אוכלין ופטורין. אבל אם יש להן עליו מזונות, אוכלין אחת אחת. מן התאינה, אבל לא מן הסל ולא מן הקופות ולא מן המוקצה. ג_ב השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים. אמר לו, על מנת לאכול זיתים, אוכל אחת אחת ופטור, ואם צירף חייב. ג_ג לנכש בבצלים. אמר לו, על מנת לאכול ירק. מקרטם עלה עלה ואוכל. ואם צירף חייב:
גמ’: תנן , המעביר תאנים בחצרו לקצות, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין. הוא עצמו מהו שיאכל? רב רב (אמורא)° אמר הוא אסור לאכול . עולא ברבי ישמעאל עולא ברבי ישמעאל° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, הוא מותר לאכול. רב רב (אמורא)° כ°רבי מאיר רבי מאיר דמקח וחצר קובעים אף בדבר שלא נגמרה מלאכתו, ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° כרבנן . אין רב רב (אמורא)° כ°רבי מאיר רבי מאיר , אפילו בניו ובני ביתו יהו אסורין? אלא רב רב (אמורא)° כ°רבי רבי יהודה הנשיא, ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° כרבנין. דאמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° , ורבי יוסי בן שאול רבי יוסי בן שאול° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. ג_ד אין אוכלין על המוקצה משום מראית עין, שיחשבו שנגמרה מלאכתו אלא על מקומו ליד המוקצה שרק שם ניכר שלא נגמרה מלאכתן. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . לדברי חכמים אוכלין על המוקצה, בין על מקומו בין שלא על מקומו. מותיב רבי יוסי בן שאול רבי יוסי בן שאול° ל°רבי רבי יהודה הנשיא. והתנינן, ג_ה החרובין עד שלא כינסן לראש הגג, מוריד מהן לבהמה ופטור מפני שהוא מחזיר את המותר וקשה לדעת °רבי רבי יהודה הנשיא שהרי מותר אף לא במקום המוקצה? אמר ליה, לא תתיביני חרובין. חרובין רכין מאכל בהמה הן. וכשמוריד ונותן לפני הבהמה, אין חשש משום מראית עין. שהכל מבינים שמדובר בחרובים רכים שלא נגמרה מלאכתם, כיוון שאחר שיבשו ונגמרה מלאכתם וראויים למאכל אדם. אין דרך לתת אותם מאכל לבהמה . על דעתיה דרב רב (אמורא)°, מה בין הוא מה בין בניו? הוא על ידי שבדעתו תלוי המוקצה, אסור. שאם יראו שאוכל, יחשבו שחזר בו ואינו רוצה להקצות. וכבר נגמרה מלאכתם ואוכל שלא כדין . בניו על ידי שלא בדעתן תלוי המוקצה , מותרין. ניחא שבניו אוכלים. אבל איך בני ביתו אשתו אוכלת? וכי אין לה עליו מזונות? ונמצא שמה שהיא לוקחת נידון כמקח ולמה היא פטורה?
[ע"א]
[ע"ב]
1 ג_א מיי' פ ה' מהל' מעשר הלכה י"ג:
2 ג_ב מיי' פ ה' מהל' מעשר הלכה י':
3 ג_ג מיי' פ ה' מהל' מעשר הלכה י"א:
4 ג_ד מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה י"ז, מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה י"ח:
5 ג_ה מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה י"ז, מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה י"ח:
-----------------------------------דף יג עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יג עמוד א]
כמאן דאמר אין מזונות לאשה דבר תורה. כהדא דתני, ג_ו אין בית דין פוסקין מזונות לאשה מדמי שביעית כי אסור לפרוע חוב מדמי שביעית . אבל ניזונת היא אצל בעלה שביעית. משמע שכיוון שאין הבעל חייב לזון אותה מהתורה, אין זה כפריעת חוב בשביעית. אלא כחסד כמו שנאמר אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. אפילו אם אינו חייב במזונותיה אלא מדרבנן. עדיין למה לא יעשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה. שגם אותו בעל הבית חייב להאכיל רק מדרבנן ואף על פי כן נחשב כפורע חוב ואינו יכול לאכול ללא מעשר. אף באשה נאמר שאף שאינו חייב לזון אותה מהתורה אלא רק מדרבנן, עדיין יחשב כפורע חוב ותהיה אסורה לאכול מהפירות בלא מעשר. הדא אמרה שלא עשו אותה כפועל שאינו יפה שווה פרוטה. ומה שאדם נותן לאשתו מזונות אף שהוא מתקנת חכמים נחשב מרצון כחסד, שגם ללא תקנתם היה רוצה לתת לה מזונות. אפילו למאן דאמר אין לה עליו מזונות, וכי אין לה עליו בית דירה? וכיוון שיש לה בית דירה איתו, נמצא שלגביה הפירות ראו פני הבית ונקבעו למעשרות, ואיך היא יכולה לאכול בלא מעשר? אפילו הכי אין זה נקרא דירתה אלא דירתו . כהדא דתני. אנשים ששיתפו שלא מדעת נשים, שיתופן שיתוף. נשים ששיתפו שלא מדעת אנשים, אין שיתופן שיתוף. תנן, המעביר תאנים בחצרו לקצות בראש גגו, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין . תני, וכולן תאנים שהיו במוקצה שבשדה שנכנסו משדה לעיר דרך החצר נטבלו. מתניתא ד°רבי רבי יהודה הנשיא. דתני, ג_ז הביא תאנים מן המוקצה שבשדה לאוכלן אכילת ארעי בחצר שאינה משתמרת, ושכח והכניסן לתוך ביתו או שהכניסום התינוקות, הרי זה מחזירן למקומן ואוכל. לא אמרו, אלא שוגג, הא מזיד, אסור. מאן תניתה? °רבי רבי יהודה הנשיא. דתני, ג_ח הביא תאנים מן השדה והעבירן לחצירו לאוכלן בראש גגו מקום שאינו קובע. °רבי רבי יהודה הנשיא מחייב כיון שעברו דרך החצר . °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה פוטר, שחצר אינה קובעת אלא אם התכוון לאכול שם.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יג עמוד ב]
הוי אומר, מאן תנא המעביר תאנים בחצירו לקצות בראש גגו, כיוון שלא נגמרה מלאכתם, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין. הא אם נגמרה מלאכתם ולא העבירם לגג לקצות אלא לאכול , חייב. °רבי רבי יהודה הנשיא היא. אמר רבי עולא בר ישמעאל רבי עולא בר ישמעאל° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. °רבי רבי יהודה הנשיא ו°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה, היו מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות שלא דרך החצר כדי לפוטרן מן המעשרות . ראה אותן °רבי יודה בי רבי אלעאי רבי יהודה בר אלעאי, אמר להן. ראו מה ביניכם לראשונים. °רבי עקיבה רבי עקיבא היה לוקח שלשה מינין בפרוטה, בשביל לעשר מכל מין ומין. ואתם מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות להיפטר מן המעשרות . אם רצו להיפטר ממעשרות מה לי למה היו צריכים להכניסם לאחורי הגגות. הרי אפילו הכניסם בחצירו לאוכלן בראש גגו ואכלן בחצר פטור שהרי °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה הוא זה שפוטר בהעביר דרך חצר לאכול בגג ואכל בחצר? בגין °רבי רבי יהודה הנשיא דהוה עימיה ואוסר. חמתון חד סבא ראה אותם זקן אחד. אמר לון, יהבון לי אתון תתנו לי מהם?. אמרון ליה אין. אמר לון, לאבוכון דבשמיא לא יהביתון, אלא לי? רבי יוחנן רבי יוחנן° שסובר שאם ליקט שלא לצורך שבת, השבת קובעת. כ°רבי רבי יהודה הנשיא שסובר שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן קבעה החצר, ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שסובר שאם ליקט שלא לצורך שבת, השבת לא קובעת, כ°רבי יוסי בי רבי יודה רבי יוסי בר יהודה שסובר שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן לא קבעה החצר. אין הכרח לומר שרבי יוחנן רבי יוחנן° כ°רבי רבי יהודה הנשיא, דאפילו אם יסבור כ°רבי יוסי בי רבי יודה רבי יוסי בר יהודה שסובר שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן לא קבעה החצר. אף על פי כן יסבור רבי יוחנן רבי יוחנן° שאם ליקט שלא לצורך שבת, השבת קובעת. חומר היא בשבת. שכן נשרים שנשרו מאיליהן בערב שבת השבת קובעת למעשר. ואם נפלו מהאילן לחצר, אין החצר קובעת. שהרי אפילו הכניס בשוגג החצר לא קובעת. נאמר שרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כ°רבי יוסי בי רבי יודה רבי יוסי בר יהודה. אין חובה לומר כך כי אולי אף על פי שרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° סובר שאם ליקט שלא לצורך שבת, אין השבת קובעת אפילו כן, יכול להיות שיסבור כ°רבי רבי יהודה הנשיא שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן קבעה החצר, חומר היא בחצר בית שמירה. דאמר
[ע"א]
6 ג_ו מיי' פ ה' מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד:
7 ג_ז מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה י"ג:
8 ג_ח מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה י"ג:
[ע"ב]
-----------------------------------דף יד עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יד עמוד א]
רבי יוחנן רבי יוחנן°, ג_ט מקח וחצר ושבת אינן תורה. ואמר רבי אימי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. המחוור שבכולן שהוא מהתורה זה חצר בית שמירה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. היו לו שתי חצירות. אחת במגדלא ואחת בטיבריא. העבירו בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטבריא. מכיון שהעבירן דרך היתר, מותר. כיון שכוונתו הייתה שלא לאכול במגדלא, נמצא שהחצר שבמגדלא לא קבע, לכן אף כשיגיע לטבריא יכול לאכול אפילו בחצר אף שדעתו היתה לאכול שם. אתיא ד°רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי כ°רבי יוסי בי רבי יודה רבי יוסי בר יהודה שאמר שאם העבירם בחצר לאוכלן בגג לא קבעה החצר, ורובה מן ד°רבי יוסי בי רבי יודה רבי יוסי בר יהודה. מה דאמר °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה בעומד ומתכוון לאכלם במקום פטור בגג. והחידוש הוא שאף שהעבירן בחצר שהיא מקום חיוב לא התחייב . מה דאמר °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי בעומד ומתכוון לאכלם במקום חיוב החצר בטבריא. והחידוש הוא שאף שהתכוון לאכלם במקום חיוב החצר בטבריא אם העבירן דרך חצר שהיא עצמה מקום חיוב החצר במגדלא ולא התחייב בה כיוון שלא התכווין לאכול שם מכיון שהעבירן דרך מקום בעל דרגת חיוב דומה בהיתר, גם כשיגיע למקום החיוב החצר בטבריא יהיה מותר. וד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס רובא מן תרוויהון. דתנן, היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר . מכיון שהתחיל בהן דרך היתר, מותר. ש°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי לא התיר אלא כיוון שעבר בחצר שהוא מקום שראוי לקבוע ולא קבע לכן פטור. אבל ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אף אם התחיל לאכול במקום פטור בגינה, יכול אחר כך להמשיך לאכול בלי לעשר אפילו במקום חיוב בחצר. תנן, המוציא פועליו לשדה. בזמן שאין להן עליו מזונות, אוכלין ופטורין. אבל אם יש להן עליו מזונות, אוכלין אחת אחת. מן התאינה, אבל לא מן הסל ולא מן הקופות ולא מן המוקצה. ניחא שלא אוכלים מן הסל ולא מן הקופה שכבר נגמרה מלאכתם. אבל למה לא מן המוקצה? הרי לא נגמרה מלאכתו. כמה דתימר תמן מן התאנה מלקט אחת אחת ואוכל, ואם צירף חייב. אמור אוף הכא כן שמותר? אמר רבי יצחק רבי יצחק° . מוקצה כיוון שהכל מונח לפניו בערמה, גם כשאוכל אחת אחת עשו אותו כמצורף. תנן, השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים. אמר לו, על מנת לאכול זיתים, אוכל אחת אחת ופטור, ואם צירף חייב . תני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא. אוכל כדרכו ופטור אפילו אם צרף. רבי יונה רבי יונה° בעי. מה אנן קיימין? אם כששכרו לעשות עמו בזיתים, כל עמא מודיי שהוא אוכל כדרכו ופטור שהרי אוכל מדין תורה . ואם ששכרו לעשות עמו בגופן של עצי הזיתים כגון לעדור שאינו אוכל מהתורה, כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור, ואם צירף חייב. אלא כי אנן קיימין, ג_י כששכרו לנכש לדלל עמו בזיתים. להוציא חלק כדי לתת מקום לזיתים שנשארו לגדול. דל°רבי רבי יהודה הנשיא הווה גמר מלאכה של מה שלקט ואוכל כדרכו מדבר תורה, ולתנא קמא כיוון שעושה לצורך אלו שנשארו ואצלם אין זה גמר מלאכה, אינו אוכל מהתורה אלא מחמת התנאי. והווה כמקח ולכן אוכל אחת אחת ופטור, ואם צירף חייב. וראיה שבזה מדברת המשנה . מן דבתרה ממה שנאמר אחריו. דתנן, לנכש לדלל עמו בבצלים אמר לו על מנת לאכול ירק, מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף, חייב . משמע שאף ברישא מה שנאמר לעשות עימו בזיתים, הכוונה לדלל עימו בזיתים כמו בסיפא. תנן התם, מצא קציעות בדרך, אפילו בצד שדה קציעות, וכן תאנה שנוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים, מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר . שעם נפילתה נמאסת והבעלים מתיאשים. רבי חגי רבי חגי (אמורא)°י שאל לחבריא. מהו אהן פטור ממעשרות דתנינן הכא? אמר לו, משום אוכל עראי בשדה שהוא פטור. אמר לון וכי צריך הכא אתינן מתניתין משום אוכל עראי בשדה שהוא פטור? הרי כבר למדנו שכל שלא ראה פני הבית, אוכל עראי ופטור . אלא משום הבקר. שאני אומר שוודאי הבעלים הפקירו אותם, ואפילו אם יכניסם לבית יהיה פטור . שאם לא היה הפקר היה חיב אף להחזיר. וראיה שהסיבה לפטור היא משום הפקר . דתני, ג_יא מצא
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יד עמוד ב]
כלכלה מחופה בעלין, אסורה משום גזל וחייבת במעשרות. אסורה משום גזל, משום דבר שיש בו סימנין. וחייבין במעשרות, שעד עכשיו דעת בעלים עליה. עד היכין חייב לשמור עליהם? עד כדי שיכול לתרום מהם ויהיה מן המובחר שלא התקלקלו יותר מדי. לא היה יכול לתרום מן המובחר, עושה אותה דמים ואוכלה. רבי יונה רבי יונה° בעי. אם עשה אותם דמים, מהו שיטבלו? האם זה כמקח וטובל, או מאחר שאם הבעלים יבואו מוציאין אותה מידו, אין זה מקח ולא נטבלה. רבי מנא רבי מנא° בעי. הגע עצמך שהיתה נתונה בפיו. לא נמאס הוא ואינו יכול הוא להחזירה? וכיוון שכך התברר שהיה כאן מקח . אם אומר את כן, לא נמצא אוכל טבל למפרע? שהרי עד שלא נתנה בפיו, לא יכול לעשר. שאינה שלו ולא היה מקח שיקבע למעשרות. וכשהתחיל לאכל, נהיה מקח ונקבע למעשרות, ונמצא אוכל טבל. הדא אמרה , עשהה ג_יב דמים כמקח הן שודאי כך תקנו חכמים. ג_יג מצא כלכלה. במקום שהרוב מכניסין לשוק שנטבל כבר בגורן, אסור לאכול ממנה עראי, ומתקנה דמאי. במקום שהרוב מכניסין לבתים. מותר לאכול ממנה עראי ומתקנה ודאי. מחצה על מחצה, מתקנה דמאי שמא נפלה מאלו שמוכרים בשוק. ואם מכניסה לבית מתקנה ודאי. רבי יונה רבי יונה° בעי הפריש תרומת מעשר על פירות דמאי שלקח מעם הארץ והתברר שהם ודאי וצריך להפריש תרומה גדולה. מהו שיטבול לודאי כיוון שכבר הפריש תרומת מעשר כשחשב שהם דמאי, יהיה אסור לאכול מהם עראי? אם אומר
[ע"א]
9 ג_ט מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ב':
10 ג_י מיי' פ ה' מהל' מעשר הלכה י', מיי' פ ה' מהל' מעשר הלכה י"א:
11 ג_יא מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"ב:
[ע"ב]
12 ג_יב מיי' פ ה' מהל' מעשר הלכה א':
13 ג_יג מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"ב:
-----------------------------------דף טו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טו עמוד א]
את כן שאם הפריש משום דמאי ואחר כך נודע שהוא ודאי מה שהפריש הפריש ומפריש תרומה גדולה ונפטר. הא דתנן, מחצה על מחצה, מתקנה דמאי. מכניסה לביתו מתקנה ודאי . לא נמצאת מקדים תרומת מעשר שכבר הפריש בדמאי לתרומה גדולה? ואיך חכמים יתקנו לעבור על הלאו שכתוב מלאך ודמעך לא תאחר? אלא ודאי המעשרות שהפריש בתורת דמאי בטלים, ועכשיו מתקן את הפירות כראוי. ואף כאן מה שהפריש דמאי בטל, ויכול לאכול עראי עד שיראה פני הבית. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם שמעון בן יוצדק שמעון בן יוצדק°. מה שאמרה הבריתא שמחצה על מחצה מתקנה דמאי, וכשמכניסה לביתו מתקנה ודאי. כשמתקנה צריך להתנות ולומר. אם מאותן שמכניסין לשוק היא, מה שעשיתי עשוי. ואם לאו, לא עשיתי כלום. וכשמכניסה לבית מתקנה ודאי חוזר ומתנה. והסיבה שמתנה, זה לא רק כדי לא להקדים מעשר ראשון לתרומה גדולה, אלא גם מפני החשש שמא תהא מאותן שמכניסין לבית, ונמצא מכשיל את הכהן. שנמצאת תרומת מעשר שנתן לכהן כשהפריש משום דמאי טבולה לתרומה גדולה. לכן יתנה ויאמר לכהן, והכהן יקרא שם לתרומה גדולה שבה על תנאי. איתמר מחצה על מחצה. בשדה, מתקנה דמאי. מכניסה לבית, מתקנה ודאי. אם הכניסה לביתו ולא הפריש קדם משום דמאי. וחש לומר שמא מאותה שמכניסין לשוק היא והרי היא דמאי, ולא היה צריך להפריש תרומה גדולה , ונמצאת תרומה גדולה שנותן לכהן טבולה לתרומת מעשר? אמר רבי מתניה רבי מתניה° . אומר לכהן שהתרומה גדולה הופרשה מספק, והכהן קורא שם על מעשרותיו על תנאי ומתקנם. איתמר במקום שהרוב מכניסין לבתים. מותר לאכל ממנה עראי, ומתקנה ודאי . עד כדון ג_יד דבר שאין לו גורן כמו תאנים שמוליכים לבית ושם מתקנים הכל. אבל דבר שיש לו גורן, מפרישין תרומת מעשר, ואין צריך להפריש תרומה גדולה, שנהגו להפריש בגורן. כהדא דתני. ג_טו מצא פירות ממורחין בשדה. מכונסין, אסורין משום גזל. מפוזרין, מותרין משום גזל. בין כך ובין כך חייבין במעשרות, ופטורין מתרומה גדולה. שאי אפשר לגורן שתיעקר, אלא אם כן נתרמה תרומה גדולה. מעשרות היכן ניטלות לכתחילה? בבית או מן השדה? נישמעינה מן הדא דתנן , ג_טז חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות. אפילו בו ביום שמת הכניסן, הרי אלו בחזקת מתוקנים. ואם חייב לעשר רק אחר שהכניסם לבית, איך יש חזקה שעישר? הרי אפשר שהכניסם לבית ולא עישר משום שנטרפה דעתו שעה אחת קדם שמת ולא הספיק לעשר. אלא ודאי שתקנם בשדה . אמר רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° . תפתר שמת מתוך יישוב ואם לא היה מתקן ודאי היה מודיע. רבי חנינא אמר, רבי פנחס רבי פינחס° שמע לה שמפריש בבית מן הכא. דתנן, מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה והגיעה זמן הביעור אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל עשור שאני עתיד למוד נתון ל°יהושע יהושע ומקומו מושכר לו. עשור אחר שאני עתיד למוד נתון ל°עקיבא בן יוסף עקיבא בן יוסף שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו. אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה עשור שאני עתיד למוד נתון ל°אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה ומקומו מושכר לו. ונתקבלו זה מזה שכר. הדא אמרה שמעשר מן הבית . שהרי בזמן הביעור ודאי שהתבואה הייתה כבר בבית. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° שמע לה מן הכא דתנן, מי שהיו פירותיו במגורה. ונתן סאה לבן לוי, וסאה לעני. הדא אמרה מן הבית. רבי אבא מרי רבי אבא מרי° שמע לה מן הכא דכתיב (דברים כי תבא כו יג) בערתי הקדש מן הבית. ג_יז זו חלה. הדא אמרה שאת שאר המעשרות מפריש מן השדה:
ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה ב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טו עמוד ב]
מתני’: ג_יח מצא קציעות בדרך, אפילו בצד שדה קציעות. וכן ג_יט תאנה שהיא נוטה על הדרך, ומצא תחתיה תאנים. מותרות משום גזל, ופטורות מן המעשרות. הזתים והחרובין חייבין. ג_כ מצא גרוגרות. אם דרסו רוב בני אדם, חייב שוודאי נפלו אחר גמר מלאכה, וכבר התחייבו קדם שנעשו הפקר. ואם לאו, פטור. מצא פלחי דבילה, חייב. בידוע שמדבר הגמור. ג_כא החרובין. עד שלא כינסן לראש גגו, מוריד מהן לבהמה ופטור, מפני שהוא מחזיר את המותר:
גמ’: תנן, מצא קציעות בדרך, אפילו בצד שדה קציעות. וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים. מותרות משום גזל, ופטורות מן המעשרות . אמר רבי יונה רבי יונה°. לא אמרו אלא בתאנה שנוטה לדרך. שאני תולה שנפלו מהעוברים ושבים . הא בינו לבין חבירו לא. תנן, הזיתים והחרובים חייבין . אמר רבי יונה רבי יונה° ג_כב והוא שמצא זיתים תחת זיתים. וחרובין תחת חרובין. אבל אם מצא זיתים תחת חרובין, וחרובין תחת זיתים, לא בדא ויכול לקחתם שאני תולה שנפלו מהעוברים ושבים. תנן, מצא גרוגרות. אם דרסו רוב בני אדם, חייב . שוודאי נפלו אחר גמר מלאכה, וכבר התחייבו קדם שנעשו הפקר. ואם לאו, פטור . ולא בבתים הן נדרסות? אם כך כיוון שמצא בשדה ודאי לא נדרסו. אמר רב בון בר חייא רבי בון בר חייא° . תפתר שרוב דורסין בשדות. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. ואינה ניכרת אם דרוסה היא אם אינה דרוסה? אמר רבי שאול רבי שאול° . פעמים שהיא פוקעת תחת הגלגל. והיא דרוסה, והיא נראית שאינה דרוסה. פעמים שהרגל דורסתה. והיא אינה דרוסה, ונראית כדרוסה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° . הדא דתימא במקום שהכל דורסים בשדות. אבל במקום שרק רוב דורסין בשדות, אותן שדורסים בבית ואותן המיעוט שעתידין לדרוס ועדין לא דרסו מצטרפין. ופטור.
[ע"א]
14 ג_יד מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"ב:
15 ג_טו מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"ב:
16 ג_טז מיי' פ י' מהל' מעשר הלכה ב':
17 ג_יז מיי' פ י"א מהל' מעשר הלכה י"ב, סמ"ג עשין קמא:
[ע"ב]
18 ג_יח מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"א:
19 ג_יט מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"ד, מיי' פ ט"ו מהל' גזלה ואבדה הלכה ט"ו, , טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ס סעיף ו':
20 ג_כ מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"א:
21 ג_כא מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה י"ח:
22 ג_כב מיי' פ ג' מהל' מעשר הלכה כ"ד:
-----------------------------------דף טז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טז עמוד א]
תנן, מוריד מהן לבהמה ופטור, מפני שהוא מחזיר את המותר . למה לא נאמר שמוריד לאדם ואוכל מהן עראי ופטור? אית תניי תני, ג_כג שאין שבחו של תלמיד חכם להיות אוכל בשוק. כהדא. °רבי אלעזר בר רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון הוה אכיל בשוקא. חמתיה °רבי מאיר רבי מאיר . אמר ליה, בשוקא את אכיל וביטל גרמיה מלאכול:
ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה ג עריכה
מתני’: ואיזה היא חצר שהיא חייבת במעשרות? °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר. ג_כד חצר הצורית שהיו מושיבים שם שומר, שהכלים נשמרים בתוכה. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. ג_כה כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. ורק חצר של אדם אחד קרויה חצר משתמרת. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר. ג_כו כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה חייבת. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. ג_כז כל שנכנס לה אדם מהשוק ואין אומר לו מה אתה מבקש בתוכה, פטורה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אומר ג_כח שתי חצירות, זו לפנים מזו. הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. ג_כט הגגות פטורין, אף על פי שהן של חצר חייבת. ג_ל בית שער ואכסדרה ומרפסת, הרי אלו כחצר. אם חייבת, חייבין. ואם פטורה, פטורין. ג_לא הצריפין והבורגנין והאליקטיות פטורין. סוכת גינוסר. אף על פי שיש בה ריחים ותרנגולין, פטורין. ג_לב סוכת היוצרים. הפנימית חייבת, והחיצונה שבה מוכרים פטורה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים, פטורה. סוכת החג בחג. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מחייב, וחכמים ג_לג פוטרין:
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טז עמוד ב]
גמ’: איזו היא חצר? תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. כל שהשומר יושב על פתחה ומשמר. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. כולהון מן הבית למדו. ומנין ג_לד שבית טובל דבר תורה? שנאמר, ביערתי הקדש מן הבית. מה בית משתמר אף חצר המשתמרת . שמעון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן° דאמר לון, ג_לה הלכה כדברי כולהון להחמיר. ולמה אמרינן שמעון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, ולא אמרינן ליה משמיה? כיוון שיש שמועה אחרת בהמשך שסותרת את השמועה הזו. לכן אמרו ששמעו קמיה רבי יוחנן רבי יוחנן° דלא תהיה מילתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° פליגא על מילתא. תנן, °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. תני, °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר משום °רבי עקיבה רבי עקיבא. כל שאחד פותח ואחד נועל פטור . בשני שותפין, ולא בשני דיורין שוכרים. מה בין שותף מה בין דיור הרי כשם שהשותף ממחה, כך הדיור ממחה? אמר רבי יונה רבי יונה°. בבעל הבית ודיורו היא מתניתא. בעל הבית ממחה על ידי דיור, ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית. עליה שמעון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן° הלכה כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר שאמר משום °רבי עקיבה רבי עקיבא. זו השמועה השניה שנאמרה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° שסותרת את הקדמת שהרי קדם נאמר שהלכה כדברי כולם להחמיר רבי יונה רבי יונה° אמר רבי זעירא רבי זעירא°ורבי אימי רבי אמי° תריהון אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הלכה כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר שאמר בשם °רבי עקיבא רבי עקיבא. אמר רבי אימי רבי אמי°. הורי רבי יוחנן רבי יוחנן° באילין דבי רבי אימי רבי אמי°. הלכה כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר שאמר בשם °רבי עקיבא רבי עקיבא. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אומר שתי חצירות, זו לפנים מזו. הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בעי קומי רבי זעירא רבי זעירא°. מה בא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי להוסיף על דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא רבו? שהרי דבריו הם בדיוק תוצאה מדברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. שהרי בגלל שבחצר החיצונה יש רשות לשני הדיירים לפתוח ולסגור לכן החצר פטורה. אמר לו, לא כלום ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי רק הביא דוגמא. תנן, הגגות פטורין, אף על פי שהן של חצר חייבת. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אפילו לגג מבוצר מוקף באויר חצר מארבע רוחות היא מתניתין. מכיון שהעבירן דרך חצר לא נטבלו? תפתר, אי כ°רבי יוסי בי רבי יודה רבי יוסי בר יהודה שהמעביר לגג דרך חצר פטור. אי כ°רבי רבי יהודה הנשיא שחצר לא קובעת בפירות שלא נגמרה מלאכתן, בשהיה דעתו לעשותן מוקצה, ונמלך שלא לעשותן. אמר רבי אבין רבי אבין° . ג_לו והוא שיהא בגג ארבע על ארבע שאם לא כן הרי הוא בטל לחצר. דמה ג_לז הבית אינו טובל עד שיהא בו ארבע על ארבע. אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע על ארבע. דתני, בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות. ג_לח פטור מן המזוזה, ג_לט ומן המעקה, ג_מ ומן העירוב, ג_מא ואינו טובל למעשרות, ג_מב ואין עושין אותו חיבור לעיר אם נמצא בתוך שבעים אמה ושיריים אנו מצטרף לתחום העיר בכדי שיתחילו ממנו תחום שבת. והנודר מן הבית, מותר לישב בו. ואין נותנין לו ארבע אמות לפני פתחו כשמחלקים את החצר. ג_מג ואין צמית ביובל כבית עיר חומה אלא נידון כשדה שחוזר ביובל. ג_מד ואינו מטמא בנגעים. ג_מה ואין הבעלים חוזרין עליו מעורכי מלחמה. תנן, הצריפין והבורגנין והאליקטיות פטורין . מהו שיטבלו לבעל הבורגנין שהרי הוא לן שם בקביעות ? מן מה דתני. ג_מו בית ספר ובית תלמוד טובלין. למלמד ספר ולמלמד משנה , אבל לא לאחרים. הדא אמרה, שהם טובלין לבעל הבורגנין. על איזה בית אמרו שהוא טובל? °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. ארבע אמות, אף על פי שאין שם ארבע דפנות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. ארבע דפנות, אף על פי שאין שם ארבע אמות. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. ארבע אמות וארבע דפנות. תנן, סוכת החג בחג. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מחייב . וכן היה °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי מחייב במזוזה. מסתברא, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי יודי לאילין רבנין. דכיוון שאפילו סוכה שהיא עראי קובעת למעשרות וחיבת במזוזה, כל שכן אם יש ארבע דפנות או ארבע אמות של בנין. שאף שהם דירה גרוע, מהותם קבע . אילין רבנין לא יודון ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. דאף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות כיוון שסוכה במהותה היא עראי, יסברו שהוא פטור מן המזוזה ואינו טובל למעשרות:
ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה ד עריכה
מתני’: ג_מז תאינה שהיא עומדת בחצר, אוכל אחת אחת ופטור שנחשב כאוכל ברשות התאנה. ואם צירף חייב שכיוון שמלקט לאכול נחשב כגורן וכגמר מלאכה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר רק שנים בידו אחת נחשב כגורן לכן יכול ליטול. אחת בימינו, ואחת בשמאלו, ואחת בפיו. עלה לראשה, ממלא חיקו ואוכל שנחשב כרשות אחרת. גפן שהיא נטועה בחצר. נוטל את כל
[ע"א]
23 ג_כג מיי' פ ה' מהל' דעות הלכה ב':
24 ג_כד מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ח':
25 ג_כה מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ח':
26 ג_כו מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ח':
27 ג_כז מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ח':
28 ג_כח מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה י':
29 ג_כט מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ג':
30 ג_ל מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ט':
31 ג_לא מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ד':
32 ג_לב מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ד':
33 ג_לג מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ד':
[ע"ב]
34 ג_לד מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה א':
35 ג_לה מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ח':
36 ג_לו מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ג':
37 ג_לז מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ג':
38 ג_לח מיי' פ"ו מהל' תפילין הלכה א', , טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ו סעיף י"ג, סמ"ג עשין כג:
39 ג_לט מיי' פ י"א מהל' רוצח הלכה א', סמ"ג עשין עט:
40 ג_מ מיי' פ א' מהל' עירובין הלכה ט"ז, , טור ושו"ע או"ח סי' שס"ו סעיף ג':
41 ג_מא מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ג':
42 ג_מב מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ב', , טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ו', סמ"ג לאוין סו:
43 ג_מג מיי' פ י"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב, סמ"ג עשין קנד:
44 ג_מד מיי' פ י"ד מהל' טומאת צרעת הלכה ו', סמ"ג עשין רלח:
45 ג_מה מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ה', סמ"ג עשין קכ:
46 ג_מו מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ה':
47 ג_מז מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ט"ו:
-----------------------------------דף יז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יז עמוד א]
האשכול, וכן ברימון, וכן באבטיח, דברי °רבי טרפון רבי טרפון. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. ג_מח מגרגר באשכול, ופורט ברימון, וסופת באבטיח. ג_מט כוסבר שהיא זרועה בחצר. מקרטם עלה עלה ואוכל. ואם צירף, חייב. ג_נ סיאה ואיזוב והקורנית שבחצר. אם היו נשמרים, חייבין. תאינה שהיא ג_נא עומדת בחצר ונוטה לגינה, אוכל כדרכו ופטור שהכל הולך אחר הנוף. ג_נב עומד בגינה ונוטה לחצר. אוכל אחת אחת, ואם צירף חייב. ג_נג עומדת בארץ ונוטה בחוץ לארץ. או עומדת בחוצה לארץ ונוטה לארץ. הכל הולך אחר העיקר. ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר לדעת °רבי מאיר רבי מאיר שגם שדות נחלטות. ג_נד ובערי מקלט הכל הולך אף אחר הנוף לקולה שאם הגזע בחוץ והרוצח עליו והנוף בפנים אסור להרגו. ג_נה ובירושלם הכל הולך אף אחר הנוף לחומרה:
גמ’: תנן, תאינה שהיא עומדת בחצר, אוכל אחת אחת ופטור. ואם צירף חייב . תני, נותנין לו שהות לפצע בה כדי לרכך את התאנה שתהיה ראויה לאכילה פעם ראשונה שנייה שלישית. מה הכוונה? אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי זעירא רבי זעירא° הכוונה שאם ליקט את השנייה בתוך כדי שהות שלוקח לפצוע שלושה תאנים מהראשונה , נטבלו שתיהן. ואם לא, הראשונה פטורה שכבר נפטרה כשהיתה לבדה והשניה חייבת . רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. זרק את הראשונה למעלה מאויר עשרה. לא הספיקה לירד למטה מאויר עשרה, עד שליקט את השנייה. נטבלו שתיהן? תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אחת בימינו, ואחת בשמאלו, ואחת בפיו. °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר. שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו. °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון על ידי דהוה אכלן, הוה משער גרמיה כן היה משער בעצמו שיעור גדול כזה. °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון, אזל לגביה רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא° חמוי. הוה מזג ליה והוא שתי. מזג ליה והוא שתי. אמר ליה, לא שמעת מן אבוך בכמה לגימות אדם צריך לגמות בכוס? אמר ליה. כמות שהיא לא מזוג, בלגימה אחת. מזוג בצונין בשתים. מזוג בחמין בשלש. ולא שיערו חכמים, לא ביינך שהוא נאה. ג_נו ולא בכוסך שהוא קטן, ולא בכריסי שהיא רחבה. והוה °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה צווח ליה, חלא בר חמרא קורא לו חומץ בן יין. לפי שהיה ממונה לתפוס גנבים מטעם המלכות . אמר ליה. למה את צווח לי כן למה אתה קורא לי כך הרי אין לי ברירה שאני מצווה לעשות מטעם המלך? אמר ליה, היה לך לברוח עד דערקת ואזלית לך ללודקיא, ואל תמסור יהודים למלכות . אמר ליה. ולא טוב עשיתי שקוצין כסיחין כסחתי שאני מסגיר את הגנבים? אמר ליה, לא. היה לך לילך לסוף העולם ולהניח בעל הגינה שיקוץ את קוציו. תנן, אוכל אחת אחת ופטור שנחשב כאוכל ברשות התאנה. ואם צירף חייב. קטף תאנה ונפלה מיד מידו ונתגלגלה מאיליה לחצר מהו מחזרתה? האם כיוון שהייתה בחצר כבר התחיבה במעשר. או כיוון שכוונתו הייתה לאכול אחת אחת שפטור אף שנפלה למקום חיוב יהיה פטור, כמה דתימר תמן, הביא תאנים מן המוקצה בשדה לאוכלן אכילת ארעי בחצר שאינה משתמרת, ושכח והכניסן לתוך ביתו, או שהכניסום התינוקות, הרי זה מחזירן למקומן ואוכל. ואוף הכא כן אם חוזר ולוקחה בידו פטור. מי דמי? תמן במחזירן לחצר שאינה משתמרת שהוא מקום פטור. ברם הכא במחזירן לידו שהיא בחצר שהוא מקום חיוב ורק כשקוטף ישירות מהתאנה אחת אחת אומרים שהוא ברשות התאנה ופטור. מה דמי לה? היה עומד בראש התאנה ונתגלגלה תאנה לחצר, ובכגון זה הדין הוא שיכול להעלות את התאנה לראש האילן, כיון שמחזיר למקום פטור. תנן. עלה לראשה, ממלא חיקו ואוכל . שהיא כרשות אחרת. גבי שיכחה מה את עביד לה? כעומד בעיר או כעומד בשדה? למאי נפקא מינא? ייבא כהדא. דתנן, ג_נז היה עומד בשדה ואמר, יודע אני שהפועלים שוכחין עומר שבמקום פלוני. ושכחוהו, אינה שכחה. היה עומד בעיר ואמר, יודע אני שהפועלים שוכחין עומר שבמקום פלוני. ושכחוהו, הרי זה שכחה. דכתיב, בשדה ושכחת, ולא בעיר ושכחת. והשאלה אם בעל הבית עומד בראש האילן. האם נחשב כעומד בצד שדהו ואין כאן שכחה. או כיון שעומד ברשות אחרת, הרי זה כעומד בעיר? תנן, גפן שהיא נטועה בחצר, נוטל את כל האשכול, וכן ברימון וכן באבטיח, דברי °רבי טרפון רבי טרפון.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יז עמוד ב]
תמן תנינן. היה אוכל את האשכול ונכנס מן הגינה לחצר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, יגמור. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, ג_נח לא יגמור. רבי זעירה רבי זעירא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. או ד°רבי טרפון רבי טרפון כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שסובר שכיוון שהתחיל בהיתר בגרגר ראשון יכול לגמור . או °רבי טרפון רבי טרפון עבד עוקצת קביעות האוכל מתחילתו. שקביעות האכילה נגררת אחר תחילתה, וכיוון שגרגר ראשון נחשב אכילת עראי, אף כל האשכול יחשב עראי. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי איסי רבי איסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. או °רבי טרפון רבי טרפון כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . או ש°רבי טרפון רבי טרפון עבד אכילה של פרי אחד כגון אבטיח או אשכול, אפילו יש בו שתים ושלש אכילות, כאכילה אחת. מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ? משום שהתחיל בו בהיתר. אמר °רבי נתן רבי נתן. לא ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר משום שהתחיל בו בהיתר, יגמור אפילו בחצר אפילו בשבת. אלא ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר , ימתין עד שיצא שבת, או עד שיוצא חוץ לחצירו ויגמור. תני בשם °רבי נחמיה רבי נחמיה. ג_נט חצר שהיא נעדרת הרי היא כגינה ואוכלין בתוכה עראי. אמר רבי שמלאי רבי שמלאי° , הלכה כ°רבי נחמיה רבי נחמיה. תני, ג_ס חצר שזרע רובה, פטורה שהופכת לגינה. נטע רובה, חיבת. שאף בחצר דרך לנטוע אילנות לצל . אמר רב חסדא רב חסדא° והוא שנטעה לנוייה של חצר. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא. זרע רובה פטורה, והוא שתהא נעדרת. אבל אם זרע סתם, לא ביטלה מתורת חצר . וההיא ילפא מן הדא. שאם היתה נעדרת שהיא פטורה אפילו בלא שזרע, והוא שעידר רובה. תנן, תאינה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגינה, אוכל כדרכו ופטור. עומד בגינה ונוטה לחצר, אוכל אחת אחת, ואם צירף חייב . הדא דתימר שאוכל כדרכו ופטור, בעומד האדם בגינה. הדא דתימר שאוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב, בעומד האדם בחצר. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי קומי רבי זעירא רבי זעירא°. תאנה שעמדה בגינה והנוף נוטה לחצר, והאדם עמד בגינה ולקט מהעץ על ידי בדוקני מוט. האם הולכים אחרי האדם והוא עומד בגינה ויהיה פטור, או הולכים אחר המקום שלוקט ממנו, והרי לוקט מהחצר וחייב? דלמא את זה מספרים. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° ורבי לוי רבי לוי° הוון יתבין. והוה רבי זעירא רבי זעירא° מקנתר לאילין דאגדתא. וצוח להון, סיפרי קיסמי היה מקניט את דורשי האגדות והיה מכנה אותם קוסמים כי מוציאים את הפסוק ממשמעותו. אמר ליה רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°. למה את מקנתר לון? שאל ואינון מגיבין לך והם יענו לך. אמר ליה. מהו דין דכתיב (תהלים ע"ו, י"א) כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור? אמר ליה. כי חמת אדם תודך בעולם הזה, שאם הקדוש ברוך הוא מביא פורענות על האדם בעולם הזה והוא מודה לקדוש ברוך הוא בזכות זה שארית חמות תחגור לעולם הבא. הוא ניצול מן הכעס בעולם הבא. אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם
[ע"א]
48 ג_מח מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה י"ז:
49 ג_מט מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה י"ח:
50 ג_נ מיי' פ ב' מהל' תרומות הלכה ב':
51 ג_נא מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ט"ז:
52 ג_נב מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה ט"ז:
53 ג_נג מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה כ"ד:
54 ג_נד מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה י"א:
55 ג_נה מיי' פ"ב מהל' מעשר שני הלכה ט"ו:
56 ג_נו טור ושו"ע או"ח סי' ק"ע סעיף ח':
57 ג_נז מיי' פ ה' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
[ע"ב]
58 ג_נח מיי' פ ד' מהל' מעשר הלכה י"ז:
-----------------------------------דף יח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יח עמוד א]
הבא שארית חמות תחגור בעולם הזה? שבעולם הבא נודה לקדוש ברוך הוא שלא הביא עלינו פורענות בעולם הזה כפי חטאנו. רבי לוי רבי לוי° אמר, כשתעורר חמתך על הרשעים. צדיקים רואין מה את עושה להן, והן מודין לשמך. אמר רבי זעירא רבי זעירא° . שמענו שלוש פירושים , היא הפכה והיא מהפכה. ולא שמעינן מינה כלום שאין אנו יודעים מה הפירוש הנכון. אמר ליה רבי זירא רבי זירא° לרבי ירמיה רבי ירמיה°. ירמיה בני. אזל צור צור בדוקינתך עסוק במה ששאלתה גבי אם היתה ניטלת בדוקניתא, שהפלפול בהלכה היא טבא מן כולם. תנן, ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר . תמן תנינן. ג_סא כל שהוא לפנים מן החומה, הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אף השדות. מה טעמא דרבנין? דכתיב וקם הבית. אין לי אלא בית. מנין לרבות בתי בדין בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ומגדלות? תלמוד לומר אשר בעיר. יכול אף השדות? תלמוד לומר בית. מה בית שהוא מיוחד, שהוא בית דירה. יצאו שדות שאינן בית דירה. מה טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר ? דכתיב (ויקרא בהר כה ל) וקם הבית. אין לי אלא בית. מנין לרבות בתי בדין בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ומגדלות והשדות? תלמוד לומר (ויקרא בהר כה ל) אשר בעיר. כתיב, אשר לו חומה. ג_סב פרט לבית הבנוי בחומה שאין לו חומה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כותל החיצון הוא החומה ואף בית הבנוי בחומה בכלל. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דריש אשר לו חומה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דריש אשר לא חומה אפילו אם אין לו חומה גמורה. תנן, בערי מקלט הכל הולך אחר הנוף . אמר רבי חיננא רבי חיננא° . מה שנוף לא קולט אם העיקר בפנים והנוף בחוץ, זה רק אם עלה הרוצח בשגגה דרך הנוף. אבל אם עלה דרך העיקר שבפנים, כבר קלטו העיקר. תנן, ובירושלם הכל הולך אחר הנוף. מתניתא ד°בית שמאי בית שמאי היא. דתנן, בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ, או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים , °בית שמאי בית שמאי אומרים הכל כלפנים לחומרה שמעשר שני שנכנס לשם לא נפדה. אבל אין אוכלים שם מעשר שני וקדשים קלים אף כאן סוברים °בית שמאי בית שמאי שהולכים לחומרה אף אחר הנוף . תני אילן שהיה כולו עומד בחוץ החזיר את הנוף מבפנים כולו כלפנים. אף העיקר נידון כלפנים, כי אומרים שדי עיקרו בתר נופו. ואף בריתא זאת אית בהן תנייא מחלוקת, והיא כקדמייא כ°בית שמאי בית שמאי:
[ע"א]
61 ג_סא מיי' פ י"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"א, מיי' פ י"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב:
62 ג_סב מיי' פ י"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"א, מיי' פ י"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב:
[ע"ב]
הדרן עלך פרק המעביר תאנים