ירושלמי מעשרות ג ג

<< | ירושלמי · מסכת מעשרות · פרק ג · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ג משנה

ואיזה היא חצר שהיא חייבת במעשרות רבי ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה רבי עקיבה אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה חייבת רבי יוסי אומר כל שנכנס לה ואין אומר לו מה אתה מבקש בתוכה פטורה רבי יהודה אומר שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה הגגות פטורין אף על פי שהן של חצר חייבת בית שער ואכסדרה ומרפסת הרי אלו כחצר אם חייבת חייבין ואם פטורה פטורין הצריפין והבורגנין והאליקטיות פטורין סוכת גינוסר אף על פי שיש בה ריחים ותרנגולין פטורין סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה סוכת החג בחג רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין

הלכה ג גמרא

איזו היא חצר תני רבי ישמעאל כל שהשומר יושב על פתחה ומשמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כולהון מן הבית למדו בית טובל דבר תורה אמר ביערתי הקדש מן הבית שמעון קומי רבי יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהון להחמיר ולמה לא אמרינן ליה משמיה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על מילתא תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר' עקיבה כל שאחד פותח ואחד נועל פטור בשני שותפין לא בשני דיורין מה בין שותף מה בין דיור כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה אמר רבי יונה בבעל הבית ודיורו היא מתניתא בעל הבית ממחה על ידי דיור ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית עליה שמעון קומי רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה רבי יונה אמר זעירא ורבי אימי תריהון בשם רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה אמר רבי אימי הורי רבי יוחנן באילין דבי רבי אימי הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה רבי בון בר חייא בעי קומי ר' זעירא מה בא רבי יהודה להוסיף על דברי רבי עקיבה רבו אמר לו לא כלום א"ר לעזר לגג מבוצר לאויר חצר היא מתנית' מכיון שהעבירן דרך חצר לא נטבלו תפתר אי כרבי יוסי בי רבי יודה אי כרבי בשהיה דעתו לעשותן מוקצה ונמלך שלא לעשותן אמר רבי אבין והוא שיהא בגג ארבע על ארבע מה הבית אינו טובל עד שיהא בו ארבע על ארבע אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע על ארבע דתני בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ומן העירוב ואינו טובל למעשרות ואין עושין אותו חיבור לעיר והנודר מן הבית מותר לישב בו ואין נותנים לו ארבע אמות לפני פתחו ואין צמית ביובל ואינו מטמא בנגעים ואין הבעלים חוזרין עליו מעורכי מלחמה מהו שיטבלו לבעל הבורגנין מן מה דתני בית ספר ובית תלמוד טובלין לספר ולא למשנה אבל לא לאחרים הדא אמרה שאין טובלין לבעל הבורגנין רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות ר"ש אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות וכן היה רבי יודה מחייב במזוזה מסתברא רבי יודה יודי לאילין רבנין אילין רבנין לא יודון לרבי יודה אף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהוא פטור מן המזוזה ואינו טובל למעשרות