פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי מעשרות ג א

<< | ירושלמי · מסכת מעשרות · פרק ג · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנהעריכה

המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין והפועלין שעמו בזמן שאין להן עליו מזונות אבל אם יש להן עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו המוציא פועליו לשדה בזמן שאין להן עליו מזונות אוכלין ופטורין אבל אם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאינה אבל לא מן הסל ולא מן הקופות ולא מן המוקצה השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים אמר לו על מנת לוכל זיתים אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב לנכש בבצלים אמר לו על מנת לוכל ירק מקרטס עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב

הלכה א גמראעריכה

המעביר תאנים כו' הוא עצמו מהו שיאכל רב אמר הוא אסור לוכל עולא ב"ר ישמעאל בשם רבי לעזר הוא מותר לוכל רב כרבי מאיר רבי לעזר כרבנן רב כרבי מאיר אין כרבי מאיר אפילו בניו ובני ביתו יהו אסורין אלא רב כרבי ורבי לעזר כרבנין דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי רבי יוסי בן שאול בשם רבי אין אוכלין על המוקצה אלא על מקומו דברי חכמים רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי אוכלין על המוקצה בין על מקומו בין שלא על מקומו מותיב רבי יוסי בן שאול לרבי והתנינן החרובין עד שלא כינסן לראש הגג אמר ליה לא תתיביני חרובין חרובין מאכל בהמה הן על דעתיה דרב מה בין הוא מה בין בניו הוא על ידי שהוא תלוי במוקצה אסור בניו על ידי שאינן תלוין במוקצה מותרין ניחא בניו ובני ביתו ואין לה עליו מזונות כמאן דאמר אין מזונות לאשה דבר תורה כהדא דתני אין בית דין פוסקין מזונות לאשה מדמי שביעית אבל ניזונת היא אצל בעלה שביעית ויעשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה הדא אמרה שלא עשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה אפילו כמאן דאמר אין לה עליו מזונות אין לה עליו בית דירה כהדא דתני אנשים ששיתפו שלא מדעת אנשים שיתופן נשים ששיתפו שלא מדעת אנשים אין שיתופן שיתוף תני וכולן שנכנסו משדה לעיר נטבלו מתניתא דרבי דתני הביא תאנים מן השדה לאוכלן בחצר שאינה משתמרת ושכח והכניסן לתוך ביתו או שהכניסום התינוקות הרי זה מחזירן למקומן ואוכל לא אמרו אלא שוגג הא מזיד אסור מאן תניתה רבי דתני הביא תאנים מן השדה והעבירן לחצירו לאוכלן בראש גגו רבי מחייב רבי יוסי בי רבי יהודה פוטר הוי מאן דתנא המעביר תאנים בחצירו לקצות הא לא לקצות חייב רבי עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר רבי ורבי יוסי בי רבי יהודה היו מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות ראה אותן רבי יודה בי רבי אלעאי אמר להן ראו מה ביניכם לראשונים רבי עקיבה היה לוקח שלשה מינין בפרוטה בשביל לעשר מכל מין ומין ואתם מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות מה לי לאחורי הגגות אפילו הכניסם בחצירו לאוכלן בראש גגו ולא רבי יוסי בי רבי יהודה היא בגין רבי דהוה עימיה חמתון חד סבא אמר לון יהבון לי אתון אמרון ליה אין אמר לון לאבוכון דבשמיא לא יהביתון אלא לי רבי יוחנן כרבי ורבי שמעון בר לקיש כרבי יוסי בי רבי יודה רבי יוחנן כרבי אפילו דיסבור כרבי יוסי בי רבי יודה חומר היא בשבת שכן נשרים שנשרו מאיליהן אסורים רבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי רבי יודה אפילו דיסבור כרבי חומר היא בחצר בית שמירה דאמר רבי יוחנן מקח וחצר ושבת אינן תורה רבי אימיב שם רבי שמעון [בן לקיש] המחוור שבכולן זה חצר בית שמירה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי היו לו שתי חצירות אחת במגדלא ואחת בטיבריא העבירו בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטיבריא מכיון שהעבירן דרך היתר מותר אתיא דרבי שמעון בן יוחי כרבי יוסי בי רבי יודה ורובה מן דרבי יוסי בי רבי יודה מה דאמר רבי יוסי בי רבי יודה בעומד במקום פטור מה דאמר רבי שמעון בן לקיש בעומד במקום חיוב מכיון שהעבירן דרך היתר מותר רבי אליעזר דרובא מן תרוויהון דרבי ליעזר אמר מכיון שהתחיל בהן דרך היתר מותר ניחא לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה כמה דתימר תמן מלקט אחת אחת ואוכל ואם צירף חייב ואמור אוף הכא כן א"ר יצחק מוקצה עשו אותה כמצורף תני דבי רבי אוכל כדרכו ופטור רבי יונה בעי מה נן קיימין אם כששכרו לעשות עמו בזיתים כל עמא מודיי שהוא אוכל כדרכו ופטור ואם ששכרו לעשות עמו בגופן של זיתים כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב אלא כי נן קיימין כששכרו לנכש עמו בזיתים מן דבתרה לנכש עמו בבצלים אמר לו על מנת לוכל ירק מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב אלא כי נן קיימין כששכרו לנכש עמו בזיתים מן דבתרה לנכש עמו בבצלים אמר לו על מנת לוכל ירק מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב רבי חגיי שאל לחבריא מהו אהן פטור דתנינן הכא א"ל משום אוכל עראי בשדה והוא פטור אמר לון וכא אתינן מתני' משום אוכל עראי בשדה והוא פטור אלא משום הבקר שכן אם הכניסו לביתו פטור דתני מצא כלכלה מחופה בעלין אסורה משום גזל וחייבת במעשרות אסורה משום גזל משום דבר שיש בו סימנין וחייבין במעשרות שעד עכשיו דעת בעלים עליה עד היכין עד כדי שיכול לתרום מן המובקר לא היה יכול לתרום מן המובקר עושה אותה דמים ואוכלה רבי יונה בעי דמים מהו שיטבלו כמקח או מאחר שהבעלים מוציאין אותה לא נטבלה רבי מנא בעי הגע עצמך שהיתה נתונה בפיו לא נמאס הוא יכול הוא להחזירה אם אומר את כן לא נמצא אוכל טבל למפרע הדא אמרה דמים כמקח הן מצא כלכלה במקום שהרוב מכניסין לשוק אסור לוכל ממנה עראי ומתקנה דמאי במקום שהרוב מכניסין לבתים מותר לוכל ממנה עראי ומתקנה ודאי מחצה על מחצה מתקנה דמאי מכניסה לבית מתקנה ודאי רבי יונה בעי דמאי מהו שיטבול לודאי אם אומר את כן לא נמצאת מקדים רבי יוסי בי רבי בון רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק צריך להתנות ולומר אם מאותן שמכניסין לשוק היא מה שעשיתי עשוי ואם לאו לא עשיתי כלום שלא תהא מאותן שמכניסין לבית ונמצאת תרומת מעשר טבולה לתרומה גדולה מחצה על מחצה בשדה מתקנה דמאי מכניסה לבית מתקנה ודאי וחש לומר שמא מאותה שמכניסין לבית היא ונמצאת תרומה גדולה טבולה לתרומת מעשר אמר רבי מתניה בקורא שם על מעשרותיו עד כדון דבר שאין לו גורן אבל דבר שיש לו גורן מפרישין תרומת מעשר ואין צריך להפריש תרומה גדולה כהדא דתני מצא פירות ממורחין בשדה מכונסין אסורין משום גזל מפוזרין מותרין משום גזל בין כך ובין כך חייבין במעשרות ופטורין מתרומה גדולה שאי אפשר לגורן שתיעקר אלא אם כן נתרמה [תרומה גדולה] נישמעינה מן הדא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו בו ביום הכניסן הרי אלו בחזקת מתוקנים ואפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת א"ר בון בר חייא תפתר שמת מתוך יישוב רבי חנינא בשם רבי פינחס שמע לה מן הכא עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה בן יוסף שיזכה בו לעניים הדא אמרה מן הבית רבי חייא בר אבא שמע להן מן הכא מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני הדא אמרה מן הבית רבי אבא מרי שמע לה מן הכא מן הבית זו חלה הדא אמרה מן השדה