שולחן ערוך אורח חיים שצח ו
<< · שולחן ערוך אורח חיים · שצח · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
היה בית קרוב לעיר בשבעים אמה ובית שני קרוב לבית הראשון בשבעים אמה ובית שלישי קרוב לשני בשבעים אמה וכן עד מהלך כמה ימים הרי הכל כעיר אחת וכשמודדין מודדין מחוץ לבית האחרון והוא שיהיה בית דירה זה ד' אמות על ד' אמות או יותר וכן בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזנים ובית תפלה של אינם יהודים שיש בו בית דירה לכהניהם והאוצרות שיש בהם בית דירה והגשר והקבר שיש בהם בית דירה ושלש מחיצות שאין עליהם תקרה ויש בהם ד' אמות על ד' אמות והבית הבנוי בים ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה ומעזיבה ומערה שיש בנין על פיה ויש בה בית דירה כל אלו מצטרפין עמה אם היו בתוך שבעים אמה ושירים ומאותו הבית היוצא רואים כאלו חוט מתוח על פני כל העיר ומודדין חוץ מאותו החוט אלפים אמה:
- הגה: ואם היו שני בתים כאלו נגד העיר דינם כעיר העשויה כקשת (טור).
אבל שתי מחיצות שאין עליהם תקרה אף על פי שדרים ביניהם והגשר והקבר ובית הכנסת ובית עבודת אלילים והאוצרות שאין בהן בית דירה והבור והשיח והמערה והשובך ובית שבספינה כל אלו וכיוצא בהם אין מצטרפין עמה:
- הגה: ואם היו שני בתים כאלו נגד העיר דינם כעיר העשויה כקשת (טור)
מפרשים
(ו) על ד"א: ואם אין בה רוחב ד"א אף על פי שארוכה כמה לא מקרי בית עיין סי' שמ"ה:
(ז) הבנוי בים: שעשוי' לפנות בו כלים שבספינ':
(ח) ומערה וכו': בגמרא פריך ותיפוק ליה משום בנין ומשני לא צריכא אלא להשלים פי' הבנין והמערה מצטרפין לד"א ובלבד שיהא רוב הד"א מן הבנין א"נ קמ"ל שמתחילין למדוד מסוף המערה ואיירי שיש בבנין לבד ד"א (תו') הבורגנין שעושין שומרי גנות ושומרי העיר אין נמדדין עמה מפני שהם עראי ודוקא במקום דשכיח גנבי או גשמים ששוטפין אותו (ב"י רשב"א):
(ט) דינם כעיר כו': צ"ע דהא כל בית עומד בתוך ע' ולעיל בס"ד כ' שאם אין בין קשת ליתר אלפים מודדין מן היתר וא"כ היינו מתעברין עמה לכן נ"ל דהסופר החליף התיבות וכן צ"ל אם היו בתים כאלו נגד שני ראשי העיר וכו' וכונתו למ"ש הרא"ש שאם הרבה בתים יוצאין זה אח"ז עד רחוק מאלפים מן העיר וכן בצד הב' דינה כעיר העשויה כקשת וכ"מ בד"מ ונ"ל דכ"ש אם בצד א' יוצאים בתים עד חוץ לאלפים אם העיר ארוכה יותר מאלפים אין מותחין המידה נגד הבית בצד הב' ודע דעכ"פ מותר לילך עד הבית האחרון וכמ"ש ריש הסעיף (ע' ת"ש):
(י) ובית שבספינה: דלא קביעא ופעמים שהולכות חוץ לע' אמה:
(ד) ארבע: ואם אין בה רוחב ד"א אע"פ שארוכה כמה לא מיקרי בית עיין סימן שמ"ה.
(ה) ומערה: הבורגנין שעושין שומרי הגנות ושומרי העיר אין נמדדין עמה מפני שהם עראי ודוקא במקום דשכיחי גנבי או גשמים ששוטפין אותן. ב"י.
(ו) כעיר: עיין מ"א שכתב שיש כאן ט"ס ע"ש.
(כג) כעיר אחת - שבתיה מפוזרין:
(כד) מחוץ לבית האחרון - אזיל לטעמיה בס"ה ולרמ"א שם נותנין בתחלה בסוף בית האחרון שבעים אמה ושיריים ואח"כ מודדין התחום ולמעשה העיקר בזה כדעת המחבר כמו שכתבנו בבה"ל:
(כה) לחזנים - דסתם בית הכנסת לאו לדירה עביד:
(כו) לכהניהם - דלענין הצטרפות לעיבור לא בעינן דוקא דירת ישראל:
(כז) והאוצרות - לתבואה וליין ולשמן ולאו לדירה מקרי הלכך בעינן שיהיה בהן בית דירה לשומרים וכל הנך בית דירה בעינן שיהיה בהן ד"א על ד"א [תוספות]:
(כח) שיש בהם בית דירה - לשומר הגשר [ליטול מהם מכם] ובית הקברות:
(כט) ושלש מחיצות וכו' - שהיה שם בית דירה מתחלה ונהרס וה"ה בכל הני דקחשיב מקודם אם נהרס ונשארו עדיין ג' מחיצות ובלא תקרה או שתים עם תקרה וכדלקמיה:
(ל) הבנוי בים - שעשוי לפנות בו כלים שבספינה לכך נחשב בית דירה וגם זה מיירי שיש בה ד"א על ד"א ועומדת בתוך שבעים אמה ושיריים לעיר:
(לא) ושתי מחיצות וכו' - איירי ג"כ שהיה בית דירה מתחלה ונהרס:
(לב) ומעזיבה - ט"ס וליתא בגמרא ופוסקים (הגר"א):
(לג) ומערה שיש וכו' - דאל"ה אין מערה נחשבת לבית דירה. הבורגנין [סוכות] שעושין שומרי גנות ושומרי העיר לשמור העיר והפירות אין נמדדין עמה ודוקא במקום דשכיחי גנבי דגנבי להו או גשמים ששוטפין אותן הלכך לא חשיבי מידי אבל בעלמא נמדדין עמה. ועיין בשע"ת דבורגנין אין צריך להיות בהן ד"א ועיין עוד מה שכתב בזה:
(לד) ובית שבספינה - דלא קביעא ופעמים שהולכת חוץ לשבעים אמה [רש"י]:
(לה) שני בתים כאלו נגד העיר - ט"ס הוא וצ"ל בתים כאלו נגד שני ראשי העיר וכו'. ור"ל שאם הרבה בתים יוצאין זה אחר זה עד רחוק מאלפים מן העיר וכן בצד השני דינה כעיר העשויה כקשת והיינו דאם היה בין שני הצדדין ארבע אלפים אמה אין מודדין התחום אלא מעצם העיר ולא מן אלו הבתים וכ"ש אם בצד אחד יוצאין בתים עד חוץ לאלפים אם העיר ארוכה יותר מארבע אלפים אין מותחין המדה נגד הבית בצד השני. ודע דעכ"פ מותר לילך עד הבית האחרון כמש"כ ריש הסעיף:
(*) ד' אמות על ד' אמות: עיין במגן אברהם שכתב דאם אין בה רוחב ד"א אף ע"פ שארוכה כמה לא מקרי בית ולא העתקתיו כי האחרונים השיגו עליו ודעתם דדבר זה תלוי בפלוגתא המובא ביורה דעה סימן רפ"ו סי"ג ובש"ך שם לענין מזוזה ע"ש:.
(*) והאוצרות: וה"ה אורוות סוסים שיש בהן בית דירה [גמרא]:.
(*) תקרה ומעזיבה: הגר"א כתב דלא גרסינן מעזיבה כי בגמרא ליתא וכן בפוסקים ע"ש. ואני בעניי מצאתי זה הלשון בסמ"ג ובעבוה"ק:.
(*) שיש בנין על פיה: בגמרא פריך ותיפוק ליה משום בנין ומשני לא צריכא אלא להשלים פי' הבנין והמערה מצטרפין לד"א [רש"י] וכתבו התוספות והוא שיהא רוב הד"א מן הבנין א"נ קמשמע לן שמתחילין למדוד מסוף המערה ואיירי שיש בבנין לבד ד"א עכ"ל התוספות והעתיקו המגן אברהם והריטב"א הוסיף עוד דאפילו הבנין היה עומד חוץ להשבעים אמה ושיריים והמערה בתוך השיעור הזה ג"כ מהני כאלו היה הבית ומערה דבר אחד. והנה אף דבגמרא לא נזכר ענין השלמה אלא לגבי בנין שע"ג מערה לכאורה נראה לומר דה"ה באינך ובפרט לפירוש התוס' וריטב"א דהיינו לחשוב כל המערה במדידת השבעים אמה ושיריים מסתבר לומר דה"ה באינך דמ"ש וגם הלשון משמע קצת כן דנקט' ביהכ"נ שיש בו בית דירה וכן באוצרות וכולהו ומשמע דכל הבהכ"נ או האוצרות נמדדין ע"י הבית דירה שבתוכם:.
(*) ואם היו שני בתים וכו': עיין במ"ב מה שהגהנו והוא ממגן אברהם וביאור הגר"א והוא כשיטת הר"י ור"ח המוזכר בתוספות דפגום היוצא מהעיר יש לו דין קשת וכן הוא ג"כ דעת הראב"ד המובא בחידושי הרשב"א אמנם דעת הרשב"א גופא והסכים עמו הריטב"א דפגום קיל מקשת ואפילו החלל שבין שני שורות הבתים מחזיק יותר מארבעה אלפים ג"כ מודדין התחום של העיר מבית האחרון וכן אם הוא יוצא מצד אחד לעולם מודדין התחום של העיר מבית האחרון [והיינו אפילו כשהולך מצד השני שאין שם בתים] והוא כס"ד דהתוספות ועיין ברא"ש שגם הוא לא הכריע בזה ואפשר שיש לסמוך עליהם להקל בשעת הדחק. ודע דאם הבתים שיוצאין זה אחר זה הוא כנגד אמצע העיר גם דעת הראב"ד להקל בזה והביאו הרשב"א בחידושיו ע"ש ואפשר שגם הר"י ור"ח מודים לו. ודע דמה שכתבנו דכ"ש אם בצד אחד יוצאים בתים וכו' אם העיר ארוכה יותר מד' אלפים וכו' הגם שבמ"א כתב מאלפים ט"ס הוא וכמו שהגיה בתו"ש ומחצית השקל שצ"ל יותר מד' אלפים וכן מוכח בהדיא בדברי הר"ח והראב"ד [המובא בחידושי הרשב"א והריטב"א] שהם בעלי שיטה זו וכ"כ בגאון יעקב ודלא כח"א והיד אפרים שרצו ליישב הגירסא במגן אברהם כמו שהיא לפנינו ואלו ראו ברשב"א דברי הר"ח והראב"ד לא כתבו זאת [ומה שרצה היד אפרים לחדש במהדידה בין אם מודדין באלכסון או בשוה הוא נגד הרשב"א והריטב"א שכתבו בהדיא דהיכא שהוא פחות מד' אלפים באלכסון לענין גאם אז צריך לרבע אותה אח"כ בשוה וכמו שהעתקתי במ"ב ס"ק י"ג]:.