פתיחת התפריט הראשי

בראשית יב ו: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב ו.


והכנעני (והפריזי) אז (יושב) בארץעריכה

המילה אז היא תיאור זמן - באותו זמן היה הכנעני בארץ, ולא בזמן אחר. אולם בזמן מתן תורה כן היו כנענים בארץ!

1. אפשר לפרש שהכוונה "אז ולא קודם":  "והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד) ומלכי צדק מלך שלם; לפיכך "ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת", עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם" ( רש"י ) .

רש"י מסתמך, כנראה, על מקורות חיצוניים המלמדים שארץ ישראל נפלה בחלקם של בני שם. ראו למשל ספר היובלים פרקים ח-ט , ובסוף פרק י :  "(מא) וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים. (מב) וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לארץ הירדן ועש שפת הים לארכו. (מג) ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור: "הן נאחזת בארץ לא לך, אשר לא נפלה לנו בגורל. (מד) לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה. (מה) כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם. (מו) אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה. (מז) ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נח." (מח) ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה, הוא ובניו עד היום הזה, על כן קרא לארץ ההיא כנען". 

- אולם, בספר בראשית, בפרק המתאר את  70 צאצאיו של נוח, נאמר בפירוש שכל הארץ מלבנון ועד עזה וים המלח היתה גבול הכנעני, (בראשית י יט): "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי: מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע".

אפשר גם לפרש שהכוונה היא "והכנעני גם אז היה בארץ" – לא רק עכשיו. ויש עוד פירושים (ראו מלבי"ם, דעת-מקרא; וראב"ע פירש: "ייתכן שארץ כנען כבשה כנען מיד עם אחר. ואם אינו כן – יש לו סוד, והמשכיל יידום"). 

2. חכמי המדרש פירשו: "והכנעני אז בארץ - עד עכשיו נתבקש להם זכות בארץ" ( בראשית רבה לט טו ) . הם כנראה פירשו, שהמילה אז משמעה "אז ולא עכשיו": אז היתה להם זכות להיות בארץ, ועכשיו (בזמן מתן תורה) כבר התמלאה סאת עוונותיהם, וכבר אין להם זכות; הם אמנם עדיין גרים בארץ, אבל באופן זמני בלבד.

3. ע"פ הפשט, הפסוק מהווה רק הקדמה לפסוק הבא, (בראשית יב ז): "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת". מכיוון שהכנעני היה אז בארץ, וכנען קולל ע"י נוח, לקח ה' את ארצו ונתן אותה לאברם. המילה אז משמעה "באותו זמן שבו אברם הגיע לארץ וה' נראה אליו"; היא לא באה כניגוד לתקופה קודמת או מאוחרת יותר, אלא רק כדי להדגיש את הקשר להבטחת הארץ לאברם.

4. ואפשר גם לפרש שהכוונה "אז ולא עכשיו", כדברי הרמב"ן בסוף פירושו לבראשית יג ז. כדי להסביר פירוש זה, נקרא את הפסוק:

בראשית יג ז: "ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט; והכנעני והפרזי אז ישב בארץ"

בפסוק הזה נזכר לא רק הכנעני אלא גם הפריזי. והסיבה לכך היא פשוטה: בפסוק שראינו מפרק יב מדובר על האזור של שכם, ובפרק יג מדובר על האזור של בית-אל (בראשית יג ג: "וילך למסעיו... עד המקום אשר היה שם אהלה בתחילה בין בית - אל ובין העי"). באזור שכם (בצפון הר-אפרים) היה רק הכנעני, ובאזור של בית-אל (בדרום הר-אפרים) היו גם הכנעני וגם הפריזי. מכאן אפשר להסיק שתי מסקנות:

  • כשהתורה אומרת "בארץ" היא לא מתכוונת לכל ארץ ישראל אלא רק לאזור שבו הסתובב אברם באותו זמן – אזור הר-אפרים (שכם ובית-אל).
  • כשהתורה אומרת "הכנעני" היא לא מתכוונת באופן כללי לכל עממי כנען אלא רק לאחד מעממי-כנען (כמו ש"הפריזי" הוא רק אחד מעממי כנען), וחשוב לה לציין איזה מבין עממי כנען היה בכל אזור בארץ.

הנקודה האחרונה היא חשובה, כי יש הרבה אנשים שנוטים להתייחס אל עממי כנען כאל גוש אחד: "מה זה כבר משנה אם היו שם כנענים או חיתים? זה אותו דבר...". כדי להראות שזה לא אותו דבר נסטה קצת מהנושא כדי לחקור את ההבדלים בין עממי כנען השונים, כפי שהם מתגלים בפסוקי התנ"ך .

נחזור לימי אברהםעריכה

התורה מדגישה, שכאשר אברם הגיע לארץ – לאזור של שכם – הוא נתקל דווקא בכנענים, וגם אחר-כך – כשהלך לאזור בית-אל – הוא נתקל בכנענים ובפריזים. לפי מה שהסברנו עד כאן, אפשר להציע כמה הסברים לחשיבות של העובדה הזאת:

  • התורה רוצה להדגיש, שאברם נתקל בראשית-דרכו בעמים שוחרי-שלום – לא אנשי-מלחמה כמו האמורים . זה בוודאי עזר לו מאד למלא את הייעוד שלשמו נשלח לארץ – לבנות מזבחות לה' (בראשית יב ז) ו"לקרוא בשם ה'" (בראשית יב ח). לאחר מכן המצב השתנה: כשאברם הלך דרומה יותר, והגיע לאזור חברון (בראשית יג יח), הוא פגש שם גם אמורים (בראשית יד יג), ונקלע בעל-כרחו למלחמה שבין האמורים (ועמים נוספים) לבין ארבעת המלכים המסופוטמיים (ע' למעלה בפרק 1), ומאותה המלחמה והלאה לא בנה אברם שום מזבח (חוץ מהמזבח שעליו עקד את יצחק בנו).
  • התורה רוצה להדגיש שאברם נתקל בראשית-דרכו באנשים 'בינוניים' מבחינה רוחנית – לא מושחתים מאד (כמו האמורים והחיתים ) ולא צדיקים (כמו החיווים ). דווקא באנשים האלה, 'הקולות הצפים', היה חשוב מאד להשקיע מאמצים כדי לקרב אותם לעבודת ה' – וזה היה עיקר משימתו של אברם באותו זמן.
  • בבראשית יג ז מתואר הריב בין רועי-מקנה-אברם לרועי-מקנה-לוט, ומיד לאחר מכן אומר הכתוב "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ", כדי ליצור ניגוד – שאר יושבי הארץ היו אנשים שלווים, ורק הרועים של אברם ולוט, שני המהגרים הכשדיים, הפרו את השלווה [ראו פירוש ספורנו לפסוק]. זה בוודאי פגע בתדמית של אברם ולוט, ולכן היה כל-כך חשוב לאברם שהם ייפרדו ולא יריבו.

אפשר להציע עוד כמה הסברים, אבל מה שחשוב לענייננו הוא שהפסוקים "והכנעני אז בארץ" ו"והכנעני והפריזי אז יושב בארץ" מתייחסים דווקא לעממי-כנען שישבו באזור שבו עבר אברם – אזור הר-אפרים – ההר שבין שכם לבית-אל.

בימי מתן תורהעריכה

עכשיו נראה אלו עמים ישבו באזור הר-אפרים בימי מתן תורה. המידע הזה מופיע בדברי המרגלים:

במדבר יג כט: "עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל - יד הירדן"

בתקופה זו אזור ההר היה מאוכלס בעמים אחרים – החתי, היבוסי והאמורי – ולא הכנעני והפריזי! הכנעני לא ישב באזור ההר אלא באזורים הנמוכים – מישור-החוף ובקעת-הירדן. [גם בדברים יא ל נזכר "הכנעני היושב בערבה" – כלומר במישור שליד הירדן. ואני הצעיר תמה על מפרשי 'דעת-מקרא', שכתבו בפירוש לפסוק "והכנעני אז בארץ" שהוא מדבר על "הכנעני היושב בערבה"! זה לא מתאים לתקופה וגם לא מתאים לאזור שבו נמצא אברם].

 והפריזי בכלל נעלם מהשטח. [יהושע מכנה את הר-אפרים "ארץ הפרזי והרפאים" (יהושע יז טו), ומכאן ניתן אולי להסיק שהפריזי שישב שם בעבר נכחד מהעולם, כמו הרפאים.

לפי זה, כמו שאמרנו, המילה אז מתפרשת כפשוטה – "אז ולא עכשיו" – בלי שום דוחק.

נספח - בימי הכיבוש וההתנחלותעריכה

במאמר התייחסתי רק למצב שהיה בארץ בימי מתן-תורה ולא למצב שהיה בארץ כ40 שנה אחר-כך – בימי הכיבוש וההתנחלות. בתקופה הזאת המצב היה שונה במקצת -- היו כנענים ופריזים בהרי-הגליל ובהרי-יהודה:

  • בהרי-הגליל -- כמו שכתוב בפרשת מלחמת-מלכי-הצפון (יהושע יא ג-ב): " "ואל המלכים אשר מצפון" "," "בהר ובערבה נגב כנרות" "..." "הכנעני ממזרח ומים" "," "והאמרי" "," "והחתי" "," "והפרזי" "," "והיבוסי בהר" "," "והחוי תחת חרמון בארץ המצפה" ".
  • בהרי-יהודה -- כמו שכתוב בתחילת ספר שופטים (שופטים א י-ג): יהודה מבקש משמעון אחיו " "עלה אתי בגרלי ונלחמה בכנעני" "," "והלכתי גם אני אתך בגורלך" ", והם מכים את "הכנעני והפרזי", ואז יורדים "להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה", ומכים את "הכנעני היושב בחברון".

אין זה מפתיע שבמשך 40 שנה התחוללו שינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסיה; דברים דומים קורים גם בימינו.

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

שכם, אלון מורהעריכה

בפסוק שלנו, מקומה של שכם נקרא אלון מורה (שכם עצמה עדיין לא היתה קיימת - היא הרי נקראה על-שם בנו של חמור, בימי יעקב). השם הזה נזכר גם בהמשך התורה, בקשר לפרשת הברכה והקללה, (דברים יא ל): "הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה, מוּל הַגִּלְגָּל, אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה". גם חכמי המשנה קישרו בין הדברים, ראו משנה סוטה ז ה . וגם רש"י: "ויעבר אברם בארץ - נכנס לתוכה. עד מקום שכם - להתפלל על בני יעקב כשיבאו להלחם בשכם. אלון מורה - הוא שכם; הראהו הר גריזים והר עיבל, ששם קבלו ישראל שבועת התורה" ( רש"י ) .

שכם לאור מכתבי אל עמארנה / דפנה שלזינגר, טללי אורות י, ה'תשס"ב .

" ""ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם" - אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת וכולם באים ללמד על העתיד כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל דמיון תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות כמאמר ירמיהו שצוה לברוך והיה ככלותך לקרוא את דברי הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל וגו' (ירמיה נא סג סד) וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת (מלכים ב יג טז-יז) ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה' וחץ תשועה בארם ונאמר שם (פסוק יט) ויקצוף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם ולפיכך החזיק הקב"ה את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו והבן זה ואני מתחיל לפרש הענינים בפרט בפסוקים בעזרת השם."

""ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם" - היא עיר שכם כן זה שם המקום ההוא ושכם בן חמור על שם עירו נקרא וכתב רש"י נכנס לתוכה עד מקום שכם להתפלל על בני יעקב כשיבואו מן השדה עצבים ונכון הוא ואני מוסיף כי החזיק אברהם במקום ההוא תחלה וקודם שנתן לו את הארץ נרמז לו מזה כי בניו יכבשו המקום ההוא תחלה קודם היותם זוכים בו וקודם היות עון יושב הארץ שלם להגלותם משם ולכן אמר והכנעני אז בארץ וכאשר נתן לו הקב"ה הארץ במאמר אז נסע משם ונטע אהל בין בית אל ובין העי כי הוא המקום אשר כבש יהושע בתחלה ויתכן שהזכיר הכתוב והכנעני אז בארץ להורות על ענין הפרשה לומר כי אברם בא בארץ כנען ולא הראהו השם הארץ אשר יעדו ועבר עד מקום שכם והכנעני הגוי המר והנמהר אז בארץ ואברם ירא ממנו ולכן לא בנה מזבח לה' ובבואו במקום שכם באלון מורה נראה אליו השם ונתן לו הארץ וסרה יראתו כי כבר הובטח בארץ אשר אראך ואז בנה מזבח לה' לעבדו בפרהסיא."

""ואלון מורה" - זהו במקום שכם ונקרא גם כן "אלוני מורה" כמו שכתוב (דברים יא ל) מול הגלגל אצל אלוני מורה ושם הר גריזים והר עבל בשכם וקרוב לירדן שבאו שם בתחילת ביאתם בארץ אבל "אלוני ממרא" הוא מקום אשר הוא בארץ חברון רחוק מן הירדן ודע כי בכל מקום שיאמר הכתוב "אלוני ממרא" שם "ממרא" הוא על איש אמורי שהמקום ההוא שלו כמו שנאמר (להלן יד יג) והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר וכל "אלון מורה" ו"אלוני מורה" נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו "מורה" אבל זה כנעני הוא מארץ הכנעני היושב בערבה וכשיזכיר הכתוב ממרא סתם הוא שם העיר כמו שנאמר (להלן לה כז) ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון על פני ממרא היא חברון (להלן כג יט) כי האיש אשר לו אלוני נקרא על שם העיר וכן שכם בן חמור כשם העיר שכם ובבראשית רבה (מב ח) על דעתיה דרבי יהודה אתרא הוא דשמיה ממרא ועל דעתיה דרבי נחמיה גברא הוא דשמיה ממרא." " ( רמב"ן ) .

"עד מקום שכם עד אלון מורה. הראהו קבלת התורה והשבועה שבהר גריזים והר עיבל. הראה לו קבלת התורה להורות שבזכות קבלת התורה זכה לייעוד לזרעך אתן את הארץ כמ"ש (תהלים קה.מד) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו. וכלפי שאמר למעלה ומקללך אאר הורה שזה יהיה עד אלון מורה ולא עד בכלל כי כל המברכים והמקללים שבהר גריזים והר עיבל יהיו בהסכמת השי"ת ולא יאור את המקללים ההם כי קללתם היא לשם התכלית וברכה תחשב" ( כלי יקר ) .

תגובותעריכה

והכנעני אז בארץ = לאמור נאחז חזק בארץ ומושל בה בגבורה

-- daian moshe, 2012-01-30 18:55:50


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:והכנעני (והפריזי) אז (יושב) בארץ


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/az