ערכי לשון הקודש - אול
- "אֱוִיל הנביא" (הושע ט ז), ועם יו"ד היחש, "כּלי רעה אֱוִילִי" (זכריה יא טו), "וֶאֱוִילִים בחסר לב ימותו" (משלי י כא), ענינם שוטה, שוטים.[* 1]
- "וְאִוֶּלֶת בידיה תהרסנו" (משלי יד א), פירש אשת אולת, כי אולת שם דבר ולא שם תאר. וכן "אִוֶּלֶת אדם תסלף דרכו" (משלי יט ג). ויתכן להיות השם והתאר משקל אחד, ויהיה "אִוֶּלֶת בידיה" תאר, בפלס "עַוֶּרֶת" (ויקרא כב, כב), ואף על פי שזה חירק וזה פתח הכל אחד במשקל.
- ומלת "אוּלַי" נכתבנה בשרש אלה.
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: אול
הערות שוליים
- ^ [שׁטה שׁוטים], א"א ענין שוטה ושטות אינו לשון עברי אלא לשון ארמי. וכן אויל, וסכל וכסיל על הרוב מתורגם שטיא.