בבא בתרא קו א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' אבסימניו ובמצריו פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה:
גמ' איתמר רב הונא אמר בשתות כפחות משתות רב יהודה אמר שתות כיותר משתות רב הונא אמר שתות כפחות משתות הכי קאמר פחות משתות ושתות בכלל הגיעו יותר משתות ינכה רב יהודה אמר שתות כיותר משתות הכי קאמר פחות משתות הגיעו עד שתות ושתות בכלל ינכה מיתיבי בסימניו ובמצריו פיחת שתות או הותיר שתות הרי הוא כשום הדיינין הגיעו והא שום הדיינין דשתות כיותר משתות הוא אמר לך רב הונא ולטעמיך הגיעו קא תני אלא כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כשום הדיינין לשתות ולא כשום הדיינין דאילו התם בטל מקח ואילו הכא הגיעו רב פפא זבן ארעא מההוא גברא
רשב"ם
עריכהמתני' בסימניו ובמצריו - האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך בתוך הסימנין והמצרים הללו שאתה רואה הכל קח לך:
פחות משתות הגיעו - דהיינו טפי מרובע לסאה כפלי כפלים דשתות היינו קב לסאה וה"נ טעמא דלא דמי להן חסר הן יתר דהתם הוי שיעוריה ברובע לסאה אבל הכא בעי טפי דהא כיון. דאמר בית כור עפר אני מוכר לך כהן חסר הן יתר דמי כדאוקימנן לעיל והשתא דאמר בית כור בסימניו ובמצריו אני מוכר לך מטפינן שיעורא ואמרי' אפילו פחות משתות הגיעו דכיון דהראה לו המצרים כמאן דזבין ליה שדה זו סתמא דמי כמות שהוא בין קטן בין גדול אלא דאהני מאי דאמר בית כור שיהא קרוב לבית כור שאינו חסר יותר משתות וכן דלא ליהוי מותר יתר על שתות: הכי גרסי' בסדר המשנה פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה ובגמ' פליגי אמוראי בשתות עצמה אי הוי כפחות משתות והגיעו וה"ק פיחת מן הבית כור שתות וכ"ש פחות משתות הגיעו אבל יותר משתות ולמטה עד שתות ולא שתות בכלל ינכה או דלמא שתות כיתר משתות וה"ק פחות משתות הגיעו כלומר אם יש אונאה ביניהן פחות משתות כגון שהותיר או חיסר פחות משתות הגיעו אבל יותר משתות עד שתות ושתות בכלל ינכה:
ינכה - מן הדמים ואם הותיר יחזיר לו קרקע והאי שתות לאו משום דין אונאה דאין אונאה אלא למטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה שאם מכר לו שוה פרוטה במנה או שוה מנה בפרוטה הגיעו אלא שיעורא דרבנן היא דהכי מחיל איניש היכא דאמר בסימניו ובמצריו טפי לא מחיל:
גמ' שתות - הגיעו כפחות משתות היכא דא"ל בסימניו ובמצריו וה"ק פחות משתות ושתות הגיעו דהאי דקתני פחות משתות הגיעו היינו פיחת מן הבית כור שתות וכ"ש פחות משתות הגיעו וממתני' דקתני עד שתות ינכה משמע ליה לרב הונא עד ולא עד בכלל ולרב יהודה עד ועד בכלל:
מיתיבי - לרב הונא: הכי גרסינן בתוספתא (פ"ו) בסימניו ובמצריו פיחת שתות או הותיר שתות כשום הדיינין הגיעו בכתובות בפרק אלמנה ניזונת (דף צט:) תנן שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל. שום הדיינין ב"ד שירדו לשום נכסי יתומים למכרן למזון האשה והבנות:
והא שום הדיינין - דטעות שתות דידהו הוי ביטול מקח כיתר משתות כדתנן בפרק אלמנה ניזונת כדפרישית וכיון דמדמי שתות דמכירת בית כור דמתני' כשום הדיינין אלמא כיתר משתות הוא ויחזיר וקשיא לרב הונא והאי דקתני הגיעו לקמיה מפרש לה שפיר:
אמר לך רב הונא ולטעמיך הגיעו קתני - דמשמע דהוי כפחות משתות ואדמקשית לי מרישא תקשי לך מסיפא אלא ודאי ה"ק פיחת שתות או הותיר שתות הגיעו כשום הדיינין דאמרי' נמי הגיעו ורשב"ג הוא דפליג בכתובות ואמר א"כ מה כח ב"ד יפה ולכך הוי מכרן קיים והגיעו דקתני הכא אתרוייהו קאי דהוי שתות דידהו כפחות משתות וקשיא לרב יהודה ואמר לך רב יהודה לדידי נמי ל"ק דאיכא לתרוצי כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כו' דהאי דקתני הגיעו לאו משום דשתות הוי מחילה כפחות משתות ולעולם שתות כיתר משתות ויחזיר והאי דקא מדמי ליה לשום הדיינין ה"מ בשתות כי היכי דבשום הדיינין לא הוי מחילה ה"נ לא הוי מחילה ולא כשום הדיינין דבשום הדיינין הוי השתות ביטול מקח כדתנן התם מכרן בטל ואילו הכא הגיעו כלומר אין המקח בטל אלא מקחו קיים ויחזיר כדתנן במתני' עד שתות ינכה ואתא לאשמועינן אע"ג דדמו להדדי דבתרוייהו שתות כיתר משתות אפ"ה התם ביטול מקח ואילו הכא המקח קיים והתם היינו טעמא דכיון דטעו ב"ד חוזרין מכל מה שעשו אבל הכא דתרוייהו חפצים במכר זה למכור וזה ליקח המקח קיים והאונאה יחזיר כן נראה בעיני שיטה זו וכן עיקר דליכא הכא תיובתא לא לרב הונא ולא לרב יהודה וה"נ מסתברא מדתרצינן כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כו' ואין כתוב בספרים אלא כשום הדיינין הלכך ליכא לפרושי דמסקנא דמאן דאמר ולטעמיך הוא כו' יש לשונות אחרים ואין בהן ממש וזה שלי הוא ועיקר (והשתא לא איפשיט לן אי כרב הונא אי כרב יהודה) ויש מפרשים אמר לך רב הונא ולטעמיך הא מתרצתא היא משבשתא היא דקתני הגיעו דאי שתות כיתר משתות דמי ינכה איבעי ליה למימר ואמאי קתני הגיעו אלא הכי קתני לה בסימניו ובמצריו הרי זה כשום הדיינין לשתות דלא יהבינן ליה ז' ומחצה לכור ולא כשום הדיינין ממש כלומר ולא לגבי מקח כשום הדיינין הוא דאילו כשום הדיינין שתות בטל מקח ואילו הכא הגיעו דעד שתות ושתות עצמו הגיעו וללשון זה כתוב בספרים אלא כשום הדיינין ולא כשום כו':
אמר ליה - ההוא מוכר לרב פפא הך קרקע דמזבנא לך הויא עשרים גריוי מישחא עשרים סאין מדתה וכגון דאמר ליה בסימניו ובמצריו ולא הוי אלא חמיסר דהיינו פחות רביע:
אמר ליה - אביי לרב פפא סברת וקבילת:
הני מילי - מתניתין היכא דלא קים ליה ללוקח במדת השדה אבל מר קים ליה בגויה מכיר אתה שדה זו ויודע היית שאין בו אלא חמשה עשר וכיון דידעת מחלת והכי הלכתא:
תוספות
עריכהדלא מהדר הדר ביה אלא פרושי קא מפרש וה"ק ליה בי"ב זהובים לשנה ומשום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף הוצרך להתנות שהיה לו ליתן לסוף כל חדש דינר מאותן י"ב זהובים שהוא חייב לשנה וכן יש לפרש בהשואל (ב"מ קב:) ואיצטריך כל תלת מילי דרב דההוא דאיסתירא אית למימר דלא הוי מטעם תפוס לשון אחרון אלא משום דפרושי קא מפרש כפירוש רש"י ומההיא דהמשכיר נמי לא שמעינן דתפוס לשון אחרון דאיכא למימר פרושי קא מפרש כפי' הקונטרס או משום דסבר כרב נחמן דקרקע בחזקת בעליה קיימא הלכך איצטריך ההיא דכור בשלשים סאה בסלע דראשון ראשון קנה ואי מההיא הוה אמינא משום דתפיס אפי' אפיך מיפך כמו לשמואל להכי איצטריך כולהו ולא ידע ר"י דמנא לן א"כ דסבר רב דתפוס לשון אחרון אלא נראה משום דהנך דיחויי לאו עיקר טעם נינהו ואיצטריכו נמי שלשה מילי דשמואל דמההיא דאוקי שמואל בבא באמצע החדש הוה אמינא כדדחי לעיל ר' אבא דפרושי קא מפרש ולעולם בעלמא תפוס לשון אחרון וההיא דראשון ראשון קנה הוה אמינא משום דתפוס לשון אחרון הוא כמו לרב להכי איצטריך לאשמועינן אבל חכמים אומרים הלך אחר פחות שבלשונות וההיא דבבא באמצע החדש איצטריך לאשמועי' דזו ולא סבירא ליה ולפרש המשנה וההיא דראשון ראשון קנה דאיצטריך לאשמועי' דתפיסה שלו תפיסה היא דמההיא דהמשכיר לא שמעינן תפיסה דאיכא למימר משום דאודי ליה:
הכי גרסי' פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה. אבל ספרים דגרסי פחות משתות הגיעו יפרש רב יהודה פיחת עד שתות ולא שתות בכלל אע"ג דלא קתני עד וכענין זה יש בהזהב כמה תהא הסלע חסר' ולא יהא בה אונאה ובעי למימר עד כמה ולגירסא זו קשה דקאמר בגמרא ורב הונא ה"ק פחות משתות ושתות עצמו הגיעו הא להדיא אתיא מתני' כוותיה וא"ת בשלמא רב יהודה דאמר שתות כיתר משתות ניחא הא דלא תנן שתות ינכה משום דה"א דיתר משתות מקחו בטל אלא לרב הונא דאמר שתות כפחות משתות ליתני שתות הגיעו וכ"ש פחות וי"ל דנקט הכי ליתן טעם לדבר דדבר פשוט הוא בפחות משתות ואמר ממילא דשתות כפחות משתות והשתא דאתינן להכי לרב יהודה מצינו לשנויי סיפא כהאי גוונא: ה"ג ולטעמיך הא הגיעו קתני אלא כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כו'. והכי פירושו אמר לך רב הונא אדמקשית לי תסייעני מדקתני הגיעו דמשמע דשתות כפחות משתות אלא הא דקתני כשום הדיינין לאו משום דליהוי כיתר על שתות אלא כשום הדיינין לשתות דכמו ששיעורו התם כמו כן שיעורו כאן לאפוקי שלא שיערו ברובע לסאה כמו בהן חסר הן יתר ורב יהודה דאותיב מינה לרב הונא משמע ליה דהכי קתני פיחת עד שתות או הותיר עד שתות הרי הוא כשום הדיינין והגיעו דהא בשום הדיינין נמי עד שתות הגיעו אבל שתות ויתר על שתות לא הגיעו:
עין משפט ונר מצוה
עריכהכח א ב מיי' פכ"ח מהל' מכירה הלכה י"ב, סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ט"ו:
ראשונים נוספים
פיס' בסימניו ובמצריו. של שדה הראה לו המוכר ללוקח דאמר ליה בית כור עפר בסימניו ובמצריו אני מוכר לך הואיל דהראה לו סימניו ומצריו גמר וקנה אפי' פחות שתות כל השדה הגיעו. משום דסימניו ומצריו קא מקני ליה כעין שהוא ועד שתות פחת ינכה לו מן הדמים. כלומר אם פיחת לו יותר משתות כגון שליש או רביע או חומש עד שתות מן השדה ינכה לו מן הדמים כנגד הפחת:
רב הונא ורב חסדא פליגי[2]אדמי' דקתני עד שתות ינכה רב הונא אמ' שתות כפחות משתות. דכי היכי דפחות משתות כגון שמינית שביעית הגיעו הכי נמי פיחת שתות עצמו הגיעו דלא ינכה לו דהכי קאמר מתני' פיחת שתו' הגיעו אבל אי פיחת שליש או רובע או חומש או עד שתות מן השדה ינכה אבל שתות דמועט הוא הגיעו משום דעד שתות ינכה ולא השתות בכלל (דעד השתות אמרי' ולא עד בכלל). ורב יהודה אמר שתות עצמה כיותר משתות דמי. דכי היכי דיותר משתות ינכה דאי פיחת לו שלישית ורביעית וחמישית דינכה לו ה"נ שתות עצמה ינכה לו דהכי קתני מתני' פחות משתות כגון שביעית או שמינית הגיעו:
עד שתות ושתות בכלל. הרי הוא כפחות חומש או רובע וינכה:
מיתיבי פיחת שתות או הותיר שתות. להיכא דמכר לו קרקע:
הרי הוא כשום הדיינין. דאי שיימו דיינין (מעות) [קרקע] של יתומין וטעו שתות בטל מקח:
והא שום הדיינין. להיכא דטעה שתות דמי כמאן דטעי יותר משתות וקשיא לרב הונא דאמר שתות כפחות משתות דמי הגיעו ולא השתות בכלל ינכה והכא קתני דשתות כיותר משתות דמי וכי היכי דיותר משתות בטל מקח ה"נ שתות עצמה דעד ועד בכלל הוא:
אמר לך רב הונא ולטעמיך. הא מתרצתא היא משבשתא היא דקתני הגיעו דאי כיותר משתות דמי ינכה מיבעי ליה למימר ואמאי קאמר הגיעו:
אלא הכי קתני לה בסימניו ובמצריו הרי זה כשום הדיינין ולא כשום הדיינין ממש. כשום הדיינין לשתות ממש ולא יהבי ליה ז' קבין ומחצה לכור ולא גבי מקח וממכר כשום הדיינין (הוא) דאילו בשום הדיינין שתות בטל מקח ואילו הכא הגיעו דעד שתות ושתו' עצמה הגיעו:
רב הונא אמר שתות כפחות משתות, והגיעו, ורב יהודה אמר שתות כיתר משתות, וינכה. ואוקי' פלוגתייהו בעד ועד בכלל: ותימה הוא, לרב הונא היאך יתיישב לשון המשנה, שהרי שנינו פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה, ואם המשנה אמרה פחות משתות הגיעו, היאך אפשר לומר דשתות נמי הגיעו.
והראב"ד ז"ל נראה שנשמר מקושיא זו ואמר דרב הונא גריס פחות שתות הגיעו ורב יהודה גריס פחות משתות. ומיהו עיקר מחלוקתן תלויה בעד ועד בכלל ואין עד ועד בכלל. ואינו מתיישב בעיני, דלא הזכירו זה במחלוקתה כלל בגמרא, ובפירושא בעלמא מצינו להם בגמרא שנחלקו, ובגירסא לא נחלקו.
ונראין יותר דברי ר"ש ז"ל שכתב בסידורא דמתניתין פחות שתות הגיעו. ועכשיו אפשר למחלוקתם בפירוש המשנה, דרב הונא מפרש אי מה שהוא פחות מן המדה שתות הגיעו, ורב יהודה מפרש אם הטעות הוא פחות שתות, כלומר פחות משתות, הגיעו, הא שתות ינכה. ומפני שגרסת הספרים אינה מסכמת לגירסת הרב ז"ל וגם לא כפירוש ר"ח ז"ל, שבכולן גורסין פחות משתות, אני אומר דאף על פי כן גרם להם מחלוקתם מה שיראה רישא שלא כסופא, דרישא תני פחות משתות הגיעו, דמשמע הא שתות ינכה, ואילו בסופא קתני עד שתות ינכה, והיה לו למתני שתות ינכה, ולפיכך אמר רב הונא עד שתות דקאמר מלמעלה למטה קתני ועד ולא עד בכלל, והכי קא אמר, שליש ורביע וחמש ושתות ולא שתות בכלל ינכה, ורב יהודה סבר כיון דאמר ברישא פחות משתות הגיעו, זה גילה על מה שאמר בסופא עד שתות ינכה דעד ועד בכלל הוא. כנ"ל.
מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/בבא בתרא/פרק ז (עריכה)
ד. והאי דקתני בסימניו ובמצרניו, לאו אמדה בחבל קאי ולאו אהן חסר הן יתר קאי, דא"כ הוה דינא אליבא דהאי תנא למתנייה לשון אחרון ואליבא דהלכתא הלך אחר הפחות שבלשונות. אלא לישנא באנפי נפשיה קמ"ל, דאי אמר בית כור עפר אני מוכר לך וסיימיה נהליה בסימניו ובמצרניו, אפי' פחות שתות הגיעו. דלמאי איכפל לסיומיה בסימניו ובמצרניו, אי לשיעורא דבית כור, הא א"ל בית כור, ואי דלא לדחייה בארעא אחריתי, תיסגי ליה בסימניו, (לימא) [למה] ליה למימצר ליה מצרניו. אלא למימרא דמאי דאיכא בין הני מצרי הוא דזאבין ליה, דאפילו פחת יתר מרובע קב לסאה עד שתות לסאה הגיעו. ובדין הוא דאפילו יתר משתות נמי, (ד) אלא.כעידרמה [ד]א"כ בית כור דאמר ליה מאי אהני ליה. אלא אהני ליה בסימניו ובמצרניו דאי פחת עד שתות הגיעו, ואהני ליה בית כור דאי פחת יתר משתות ינכה, דאע"ג דאין לקרקעות אונאה ולא ביטול מקח הכא דדבר שבמדה הוא דאפי' בקרקעות נמי הדר, ואיכא לישנא דבית כור דמשמע קפידא ולישנא דמצרניו דמשמע ויתור, דאיפשר לאוקומי דעתיה בתרויהו, לקיומי מחילה בחד שיעורא ולקיומי קפידא בשיעורא אחרינא דנפיש מיניה, וצריכינן לשעוריה דעתיה כמה מחיל וכמה קפיד, על כרחיך כי משערינן באונאה או בביטול מקח משערינן. ורב הונא ורב יהודה דפליגי בשתות לקמן נמי בהא פליגי, רב יהודה סבר כי משערינן באונאה דדמיא ליה משערינן, ואידי ואידי קנה ומחזיר את האונאה, לאפוקי ביטול מקח דלא, משום דלא דמי, דהתם בטל מקח ואלו הכא קנה ומחזיר את הטעות, וכיון דבאונאה משערינן הוה ליה שתות כיתר משתות דלא מחיל. ורב הונא סבר בביטול מקח דהוי יתר משתות משערינן, דשיעורא דלא טעו ביה רובא דאינשי הוא ולאו דרך מקח וממכר הוא, ולהכי הוי בעלמא ביטול מקח. והכא נמי כי קפיד אהאי שיעורא הוא דקפיד, דכיון דלא טעו ביה רובא דאינשי למקרייה בית כור אלים קפידא דבית כור לאפוקיה מכלל מחילה דבסימניו ובמצרניו. אבל שתות דטעו ביה רובא דאינשי בשיעוריה וקרו ליה בית כור ודרך מקח וממכר הוא, אע"ג דלענין אונאה לא הוי מחילה, התם הוא דלא גלי אדעתיה דמחיל ולא מידי, אבל היכא דגלי אדעתיה דמחיל לא אלים קפידא דבית כור לאפוקיה מכלל מחילה דבסימניו ובמצרניו.
ואם נפשך לומר דבשום הדיינין פליגי, רב יהודה מדמי ליה לשום הדיינין דשתות כיתר משתות כדמיברר לקמן, ורב הונא סבר התם הוא דליכא דמחיל אבל הכא כי קפיד איתר משתות הוא דקפיד. ואפילו הכי מחוורתא כדפרשינן מעיקרא, דבין למאן דאמר שתות בפחות משתות והגיעו בין למ"ד כיתר משתות וינכה, מתני' דקתני עד שתות ינכה ממעלה למטה קא חשיב. מיהו לרב הונא דאמר שתות כפחות משתות, דקסבר עד ולא עד בכלל, והכי קאמר, ביתר משתות ועד שתות ולא עד בכלל ינכה. ולמ"ד שתות כיתר משתות קסבר עד ועד בכלל, והכי קאמר, יתר משתות עד שתות ועד בכלל ינכה.
ומסתברא (דרב) [כרב] יהודה דמתני' כותיה דיקא, דאי לרב הונא מאי שנא דלא איירי גבי מחילה אלא בפחות משתות, אדרבה אדאיירי בה בפחות משתות שמעינן דשתות כיתר משתות וינכה.
ומסתברא דלא את (המוכר) [המותר] בלבד מחזיר לו אלא את כל השתות. חדא מדקתני ינכה סתמא כדקתני גבי הן חסר הן יתר. ועוד דבין למ"ד שתות בין למ"ד יתר משתות, כיון דלשיעור אונאה או ביטול מקח קא נחית, כי הדר כוליה הדר ואע"ג דלא הוי ט' קבין, דכל יתר משתות לא מחיל איניש, דומיא דאונאה ושום הדינין דכי הדר כוליה הדר. וה"ה היכא דאותיר, דעד שתות הגיעו כדקתני בבריתא בהדיא, וממילא שמעת דשתות ויתר על שתות יחזיר, והתם נמי כי הדר כוליה הדר. ואי משום לישנא דבסימניו ובמצרניו, דמשמע ויתור, לא עדיף מהמוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה, דקימא לן (לעיל בבא בתרא סא,ב) דאע"פ שמצר לו מצרים החיצונים מצרים הרחיב לו. ומסתברא דלענין אהדורי קרקע או מעות כי דינא דהן חסר הן יתר דמי למתלי מילתא בט' קבין, דאי האי טיעותא דיתר על שתות הויא ט' קבין מחזיר לו קרקע, ואי לא מחזיר לו מעות דמי כוליה טעותא כדברירנא.
והשתא דאמרינן דטעמא דשני לן אליבא דרב הונא בין שתות ליתר משתות, דאלו יתר משתות לא טעו רובא דאינשי בשיעוריה למקרייה בית כור, ואלו שתות טעו רובא דאינשי בשיעוריה וקרו ליה בית כור, אי הכי מאי אירייא בסימניו ובמצרניו, בלאו הכי נמי כי פחת שתות, כיון דרובא דאינשי קרו ליה בית כור הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא. ואפי' יתר משתות נמי, כיון דאיכא מיעוטא דקרו ליה בית כור, וקי"ל דאין הולכין אחר הרוב בממון לאפוקי ממונא, לימא הגיעו שלא מכר לו אלא שמא. לא תיקשי לך, דכי אמרינן שלא מכר לו אלא שמא, בשמא דלא אתחזק בטעותא, כגון דמיתחזק בהאי שמא אפילו גבי מאן דקים ליה בגויה, אבל בשמא דלא מתחזק אלא בטעותא, כגון הכא דלא מיקרו ליה להאי שיעורא בית כור אלא מאן דלא קים ליה בשיעוריה, לא שייך למימר ביה [לא] מכר לו אלא שמא.
ובעינא דאימא מילתא ומסתפינא מרבואתא. דכי היכי (דנכי) [דגבי] בסימניו ומצרניו כל יתר משתות ינכה או יחזיר, וקי"ל דאע"ג דלית ביה במותר תשעת קבין הדר כוליה כדברירנא (לעיל ד"ה ומסתברא), גבי הן חסר הן יתר נמי כי אית ביה במותר יתר משתות אע"ג דלית ביה תשעת קבין נמי הדר כוליה. דכי אמרינן יתר מכאן יעשה חשבון, היכי דלא מטי כוליה ליתר משתות, אבל היכא דמטי ליתר משתות הדר כוליה, דכל יתר משתות לא מחיל. תדע דהא לישנא דסימניו ומצרניו מהני למהוי ויתור טפי מלישנא דהן חסר הן יתר, דאלו הן חסר הן יתר לא מהני אלא לרובע קב לסאה דהיינו ריבעא דשתותא, ואלו בסימניו ובמצרניו מהני אפי' לשתות שלם. וכיון דגבי סימניו ובמצרניו כי הוי יתר משתות הדר כוליה, דלענין מהדר כוליה כי דינא דט' קבין דמי, גבי הן חסר הן יתר נמי לענין מהדר כוליה כי דינא דט' קבין דמי. תדע נמי דכי סבירא לן נמי דלישנא דסימניו ובמצרניו גבי יתר משתות לא מהני, לא גרע מהיכא דלא א"ל בסימניו ובמצרניו אלא בית כור סתמא הוא דא"ל, ואי ס"ד גבי הן חסר הן יתר אע"ג דהוי יתר על שתות כל כמא דלא הוי תשעת קבין יעשה חשבון נמי, גבי בית כור סתמא נמי יעשה חשבון, דהא אסיקנא דבית כור סתמא נמי כהן חסר הן יתר דמי, וא"כ גבי בסימניו ובמצרניו נמי כי הוי יתר על שתות, נהי דלא מהני ביה לישנא דסימניו ובמצרניו למהוי כוליה ויתור, ליהני ביה לישנא דבית כור סתמא עד רובע לסאה למעבד חשבון, דהא ברירנא דבסימניו ובמצרניו היכא דהוי טעותא יתר על שתות כבית כור סתמא דמי. וכבר איתברר דבית כור סתמא (בהן) [והן] חסר הן יתר נמי כי הוי יתר על שתות אע"ג דלא הוי ט' קבין הדר כוליה.
ומסתפינא מרבואתא, דילמא בסימניו ובמצרניו נמי אע"ג דהוי יתר על שתות כי לית ביה ט' קבין יעשה חשבון דנותן רובע קב לסאה ויתור ומהדר ליה שארא. מיהו מחוורתא דמילתא כדאמרינן מעיקרא, ולדינא דאונאה ולדינא דט' קבין מדמינן ליה כדברירנא. ומסתברא דאי אמר ליה בית כור עפר זה ומצר ליה מצרניו, כסימניו וכמצרניו דמי. אבל לא מצר לו מצרניו, אי נמי מצר לו מצרניו ולא אמר ליה זה ולא סיימיה בסימניו, כבית כור סתמא דמי לענין ויתור, וליכא לפלוגי ביה אלא לענין דלא מצי מדחי ליה באחרינא:
יט. הרי אמרו בסימניו ובמצרניו פחות משתות הגיעו יתר על שתות ינכה אתמר רב הונא אמר שתות כפחות משתות והגיעו, רב יהודה אמר שתות כיתר משתות. רב הונא אמר שתות כפחות משתות והכי קאמר פחות משתות ושתות עצמו הגיעו יתר משתות ינכה. ורב יהודה אמר שתות כיתר משתות והכי קאמר פחות משתות הגיעו ויתר על שתות ושתות בכלל ינכה. וכבר ארוחנא בטעמא דחד מיניהו במתני' (לעיל סי' ד) יתר מדאי.
מתיבי פחות שתות או הותיר שתות הרי הוא כשום הדיינין והגיעו וה (ו) א שום הדיינין בשתות כיתר על שתות הוא. ומהדרינן וליטעמיך הא הגיעו קתני. ואלו גבי שום הדיינין מכרן בטל, אלא כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כשום הדיינין בשתות ממש בצמצום ולא כשום הדיינין דאלו ההם מכרן בטל ואלו הכא הגיעו. ופסקו מקצת רבואתא דהלכה כרב הונא דאמר שתות כפחות משתות, דהא דתניא פחת שתות או יתר משתות הרי הוא כשום הדיינין והגיעו, אלמא שתות הגיעו, כרב הונא דייקא דאמר שתות כפחות משתות, דאי לרב יהודה קשיא דקתני הגיעו. ומסקנא דשמעתא לפום האי גירסא דאשכחן בנוסחי דילן מסייע ליה. ורבינו חננאל ורבי' יצחק בעל הלכות זכרם לברכה נמי משמע הכי סלקא להו בנוסחי דידהו ומהאי טעמא פסקו הלכתא כרב הונא.
מיהו חזינא ליה לרבינו שמואל הצרפתי ז"ל בפירושא דהא שמעתא דגריס בה בין לרב הונא בין לרב יהודה מילתא דליתא בנוסחי דילן, דרב יהודה נמי מתרץ לה לבריתא לטעמיה. והכי משמע לן דגריס לה, מתיבי פחת משתות או הותיר שתות הרי הוא כשום הדיינין והגיעו והא שום הדיינין דשתות כיתר משתות, ולטעמיך הא הגיעו קתני, אלא כשום הדיינין דמכרן קיים, ולרב יהודה קשיא, אמר לך רב יהודה כשום הדיינין ולא כשום הדיינין, כשום הדיינין דשתות כיתר משתות ולא כשום הדיינין דאלו התם מכרן בטל ואלו הכא הגיעו.
וקא פריש ליה הכי, והא שום הדיינין דשתות כיתר משתות, דתנן שום הדיינין דפחת שתות או שהותיר שתות מכרן בטל, וקשיא לרב הונא. אמר לך רב הונא ולטעמיך הא הגיעו קתני, אלא מאי כשום הדיינין דקתני הכא, אליבא דרשב"ג היא דאמר התם מכרן קיים, והגיעו דקתני אתרויהו קאי, לא שנא אבסימניו ובמצרניו ולא שנא לשום הדיינין דבתרויהו שתות כפחות משתות והגיעו. ואמרינן קשיא לרב יהודה, אמר לך רב יהודה כשום הדיינין ולא כשום הדיינין, כשום הדיינין דשתות כיתר משתות דלא הוי מחילה, כרבנן דאמרי מכרן בטל. דלא כשום הדיינין, דאלו התם מכרן בטל כדקתני התם בהדיא אליבא דרבנן ואלו הכא הגיעו, ולאו דהוי מחילה אלא שאין המקח בטל, אלא קנה ויחזיר מעות כנגד השתות כדקתני במתני' ינכה. דהתם היינו טעמא דכיון דטעו ב"ד חוזרין מכל מה שעשו, אבל הכא דשניהם רוצים במכר זה למכור וזה לקנות המקח קיים והעודף יחזיר. ע"כ תורף דבריו ז"ל.
ומסתברא דאפילו לנוסחי דידן דלא טרח גמרא לתרוצא לבריתא אליבא דרב יהודה, רב יהודה גופיה יכיל לתרוצה לטעמיה כדכתבינן להאי גירסא בתרא. דאי לא תימא הכי, מאן דקרי לה לאותוביה ולסיועיה לרב יהודה מינה מאי קרי לה. ועוד סוגיא דגמרא גופיה אמאי לא אסיק מינה תיובתא לרב יהודה, אי נמי לאסוקה בקשיא. אלא משום דיכיל לתרוצה אליבא דרב יהודה כדאמרן. והאי דמתמהינן וליטעמיך הא הגיעו קתני, משום דלישנא דהגיעו אע"ג דיכיל רב יהודה לתרוצה אליביה לא דייק לישנא הכי, משום דלא דמי להגיעו דמתני', דאילו הגיעו דמתני' מחילה הוי ואילו הגיעו דבריתא ינכה. ומהאי טעמא פסקו מקצת רבואתא הילכתא כרב הונא דדיקא בריתא כותיה. אבל רבינו האיי גאון ז"ל פסק הלכתא כרב יהודה. ומסתברא כותיה, דאע"ג דדיקא בריתא כרב הונא, מתני' כרב יהודה דיקא, מדלא אשמועינן מחילה אלא בפחות משתות כדברירנא התם (לעיל סי' ד ד"ה ומסתברא). ואי משום לישנא דהגיעו דבריתא, לא קשיא, דאידי דקתני בשום הדיינין דלא הוי מחילה ואיצטריך לאשמועינן דלא כשום הדיינין דבטל מקח נקט לישנא דהגיעו דמשמע דלא בטל מקח:
מתניתין. בסימניו ומצריו פחות משתות הגיעו כו'. פירוש עד כאן דברנו במוכר לחברו בלא ראיית השדה אלא שאומר לו בית כור עפר שיש לי בבקעה פלונית אני מוכר לך הלך זה ושאל עליה והחזיק בה אחר זמן מדדו אותה ומצאוה חסרה ויתירה אבל עתה דבר המשנה במי שהעמידו עליה והראה לו סימניה ומצריה ואמר לו בית כור זה אני מוכר לך דכבר נתרצה במה שיש תוך המצרים ההם אלא אם כן יהיה חסרון גדול שיגיע עד שתות וכן אם יותיר דבר מכר את הכל עד שיגיע היתרון ביותר משתות. הראב"ד ז"ל.
אבל הרא"ם ז"ל פירש וזה לשונו: בסימניו ומצרניו כו'. פירוש אלו אמר לו מכרתי לך בית כור זה שזה סימניו ומצרניו אם פיחת שתות מן המדה הגיעו שהרי לא אמר לו מדה בחבל שהוא לשון דקדוק וחשבון וגם לא אמר לו הן חסר הן יתר שהוא לשון ויתור שדינו אפילו פיחת רובע לסאה או הותיר כו' וגם לא אמר לו בית כור זה סתם שדינו כהן חסר הן יתר אלא בית כור זה בסימניו ובמצרניו אני מוכר לך קאמר לו שהוא לשון דקדוק חשבון יותר מהן חסר הן יתר. ומסתמא אלא שאינו מגיע לדקדוק החשבון ללשון מדה בחבל ולפיכך אם פיחת פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה. עד כאן.
גמרא : רב הונא אמר שתות כפחות משתות והגיעו. ורב יהודה אמר שתות כיותר משתות וינכה. ואוקימנא פלוגתייהו בעד ועד בכלל. ותימה הוא לרב הונא היאך יתיישב לשון המשנה שהרי שנינו פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה ואם המשנה אמרה פחות משתות הגיעו היאך אפשר לומר דשתות נמי הגיעו. והראב"ד ז"ל נראה שנשמר מקושיא זו ואמר דרב הונא גריס פחות שתות הגיעו ורב יהודה גריס פחות משתות ומיהו עיקר מחלוקתן תלויה בעד ועד בכלל ואין עד ועד בכלל. ואיגו מתיישב בעיני דלא הזכירו זה במחלקותם כלל בגמרא ובפירושא בעלמא מצינו להם בגמרא שנחלקו ובגירסא לא נחלקו. ונראין יותר דברי ר"ש ז"ל שכתב בסידורא דמתניתין פחות שתות הגיעו ועכשיו אפשר למחלקותם בפירוש המשנה דרב הונא מפרש פחות שתות הוא פחות מן המדה שתות הגיעו ורב יהודה מפרש אם הטעות הוא פחות שתות כלומר פחות השתות הגיעו הא שתות ינכה. ומפני שגירסת הספרים אינה מסכמת לגירסת הרב ז"ל גם לא כפירוש רבינו חננאל ז"ל שבכולן גירסת פחות משתות אני אומר דאף על פי כן גרם להם מחלוקתם מה שיראה רישא שלא כסיפא דרישא תני פחות משתות הגיעו דמשמע הא שתות ינכה ואלו בסיפא קתני עד שתות ינכה והוה ליה למיתני שתות ינכה ולפיכך אמר רב הונא עד שתות דקאמר מלמעלה למטה קתני ועד ולא עד בכלל והכי קאמר שליש ורביע וחמש ושתות ולא שתות בכלל ינכה ורב יהודה סבר כיון דאמר ברישא פחות משתות הגיעו זה גלה על מה שאמר בסיפא עד שתות ינכה דעד ועד בכלל הוא. כן נראה לי. הרשב"א ז"ל.
וזה לשון הרא"ם ז"ל: איתמר רב הונא אמר שתות כפחות משתות והכי קאמר פחות משתות ושתות בכלל הגיעו יתר משתות ינכה ולהדין סברא הא דקתני במתניתין עד שתות ינכה מלמעלה למטה הוא והכי קאמר משליש ועד רביע ועד שתות ואין שתות בכלל ינכה ורב יהודה אמר שתות כיתר משתות והכי קאמר פחות משתות הגיעו ומשליש ינכה כלומר משליש ועד רביע ועד שתות ושתות בכלל ינכה. ויש לומר דהכי קאמר פחות משתות ושתות בכלל הגיעו והא דקתני עד שתות ינכה הכי קאמר עד שתות ושתות בכלל שהוא סוף שתות ינכה כלומר כשיעבור השתות משם יתחיל הנכוי ורב יהודה אמר שתות כיתר משתות והכי קאמר פחות משתות הגיעו עד שתות ואין שתות בכלל שהוא תחלת שתות ינכה כלומר כשיגיע לתחלת שתות משם יתחיל הנכוי. וליטעמיך והא הגיעו קתני אלא כשום הדיינים ולא כשום הדיינים כשום הדיינים שדינו לבטל מקח משתות הוא מתחיל שנמצא השתות עצמו בכלל הדין והוי ביטול מקח אף כאן לענין דין ויתור שתות עצמו בכלל הדין הוא והוי ויתור ולא כשום הדיינים דאלו התם ביטול מקח ואלו הכא הוי ויתור והגיעו. עד כאן.
אבל הר"ן ז"ל פירש וזה לשונו: וליטעמיך הגיעו קתני. כלומר והגיעו לשון מחילה הוא וקשיא לרב יהודה. אלא לעולם שתות כפחות משתות וברייתא הכי קאמר כשום הדיינים ולא כשום הדיינים כשום הדיינים דשתות ממש כלומר האי שיעורא דתנן ביה במתניתין הגיעו הוי כשיעורא דתנן שום הדיינין וכדי שלא תטעה לומר דשיעורא דתנן ביה הגיעו במתניתין הוי פחות משתות וכדרב יהודה תנא הכי לומר דשיעורי שוו אהדדי שבתרווייהו שתות ומיהו דיני לא שוו דאלו התם בטל מקח ואלו הכא הגיעו. זהו הפירוש הנכון. וסלקא ברייתא לרב הונא דאלו לרב יהודה קשיא הגיעו ולפיכך פסק הריא"ף ז"ל כרב הונא וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפרק כ"ח מהלכות מכירה. עד כאן.
וכן פירש הראב"ד ז"ל וזה לשונו: כשום הדיינים בשתות עצמה. פירוש לפי ששנינו במשנת כתובות שום הדיינין שפיחת שתות וכן שנינו פחות שתות הגיעו רצה ליתן לנו סימן שלא נטעה ויהיה פחות שתות זה כאותו פחות שתות שיש באותה משנה שהוא שתות עצמה ואינו פחות. ולדעת רב הונא הוא דמתרצה מתניתא דהא קתני בגווה הגיעו ולשון זה לא מצאנו אותו אלא לשון קיום שאין עליו שום תביעה. ובירושלמי מביא עליה נמצא גנב או קביוסטוס הגיעו ואין לנו להדחק שהרי במשנתינו אין לנו אלא הגיעו וינכה אבל המקח לעולם קיים הלכך הגיעו אינו אלא לשון מחילה. עד כאן.
והר"י ז"ל בעליות פירש וזה לשונו: וליטעמיך הגיעו קתני. דמשמע דהוי מחילה גמורה. מיהו לרב יהודה הוה סבירא ליה דהא דקתני הגיעו לומר שאין המקח בטל כמו שהוא בטל גבי שום הדיינים אלא המקח קיים וינכה ומכל מקום שתות כיתר משתות. לא כשום הדיינין ולא כשום הדיינין ולרב הונא מפרקינן לה כשום הדיינים דשתות ממש כלומר לא דמה תנא דברייתא דבר זה לשום הדיינים אלא לענין שהולכין בו אחר שתות כמו שהלכו אחר גבול זה גבי שום הדיינין וסימן בא ליתן לך שלא תשכח ותלך בזה אחר רובע לסאה כמו שאמרו גבי הן חסר הן יתר מיהו לא שיהא דין שתות דהכא כשתות דהתם דהתם שתות כפחות משתות ואלו הכא הוי מחילה. ולי נראה לפרש כשום הדיינים בשתות ממש דלא תימא כי היכי דלגבי הן חסר והן יתר דתנן פחות רובע לסאה והוא רובע הקב הא דקתני נמי גבי שתות ינכה שתות הקב קאמר דכי אמר ליה הן חסר הן יתר אזלינן בתר שתות הקב לפיכך שנה כאן בשום הדיינין דשתות ממש דאזלינן בתר שתות ממש דהיינו שתות מקח ולפי זה הפירוש לשון ממש כמשמעו ממש ולא לפירוש הראשון. וכמדומה לי שכן שמעתיה מפי מורי הרשב"א ז"ל. עד כאן.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה