אלשיך על איכה ד כא
<< | אלשיך על איכה • פרק ד' • פסוק כ"א |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יושבתי יוֹשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֙יִךְ֙ תַּעֲבׇר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי׃
כהתם הקינה, רוח הקדש תדבר נחומים לעמו ישראל על גליותם, ואומרת "שישי ושמחי וכו'. שישי" אדום בעמדך על הפרק בחרבן ראשון, "ושמחי" בהחריב ירושלם בשני, אך דעי כי לא לעולם חוסן כי "גם עליך תעבור כוס" ולא תוכל לשתות את כולו:
והוא ענין מאמרם ז"ל (ילקוט שמעוני עמוס רמז תקמ) על פסוק ויסרתיך למשפט (ירמיהו ל יא), ועל פסוק רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם (עמוס פג ב). כי משלו משל למלך שיש לו שני לווים אחד אוהב ואחד שונא. אל האוהב אומר תפרע לי מעט מעט, בהזדמן לך דינר או איסר או פונדיון הריצהו לי. ועושה כן, לסוף הזמן נמצא שפרע את כל חובו עד בלתי השאיר כלום ולא נצטער כלל. אך את שונאו אומר, איני חפץ רק ליקח את הכל בסוף הזמן כאחת. והיה האיש ההוא, כל מעות המזדמנות לו אוכלם בבואם, ובהגיע ימי הפקודה לשלם אין לו אפילו לאחד מעשרה בחובו, ונוגשו עדי אובד. כך הקב"ה נושה בכל אומה ואומה מכל חטאתם וכל פשעיהם, ואך אל ישראל יום יום יעמוס למו פקודת אשמתם. וכמו שאמר הכתוב (מלכים א ח, נט), לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. ועל ידי כן נמצאו פורעים הכל ואין מוותרים להם כלום, ויכולים לסובלו, וזהו ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך (ירמיה ל יא). לא כן אומות העולם, כי אם שכל אשמותם צרורות בשמלותם על שכמם עד סופם, ובכן לעת קץ אין בהם די שלם אפילו אחד מני אלף מחובותם:
וזה יאמר פה "גם עליך תעבר כוס", ואז מבלי שתותך הכל רק בדרך העברתו בלבד שתריח או תטעום קצת מאשר בתוכו "תשכרי ותתגלי" כל כסויי אשמותך. (כב) מה שאין כן ישראל שכבר פרעו הכל קו לקו, שעל ידי כן "תם עונך בת ציון" לגמרי, שלא ויתרו לך כלום, לכן "לא יוסיף" עוד "להגלותך" אחר גלות אדום הוא הרביעי. אך "בת אדום" שלא פרעת והכל שמור לך לסוף, לא תעצר כח לקבל כל עונש עונותיך, כי אם עון אחד וגלות כל חטאתיך ותכלה, וזהו "פקד עונך" וכו'. והוא מאמרם ז"ל בויקרא רבה (יג ה) וכו' נמשלה לחזיר שמראה טלפי טהרה, כך הם מראים טהרה ותחתיהם לא כן. ובזה יאמר, כי אז "יתגלו" לא יעצרו כח למרקם, וזהו "פקד עונך" וכו':