אלשיך על איכה ד ז
<< | אלשיך על איכה • פרק ד' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זַכּ֤וּ נְזִירֶ֙יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֙צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם׃
עם כל זה אבינו הרחמן את בנו בכורו ישראל, גם בהעוותם לא היה מהראוי יעשה בנו שפטים גדולים מבסדום. כי הלא ראה נא מה ארכו בצערם, כי לו היו חלושי המזג ביום או יומים ימותו ברעב ולא יהיו כגוססין ימים רבים, אך "זכו נזיריה משלג צחו מחלב" והתמידו ברעב עד השתנותם לשחרות. ושמא תאמר אולי חלושים היו ובקלות ישתנו, לזה אמר "ספיר גזרתם". והוא מה שספרו רבותינו ז"ל (איכה רבה ד י) מאבן סנפרינון שיושם בסדן ויכו בה בקורנס, ותכנס בסדן לעוצם חוזק קושי הספיר מהברזל. והנה אלו "ספיר גזרתם", באופן שלא במהרה יתעלפו ברעב אם לא בהתמדה רבה.