פתיחת התפריט הראשי

כלל רמו

חז"ל שמרו והשתמשו בכל הדרכים שהשתמשו בהם חכמי הלשון והמליצה.



כלל רמז

וכן כיוונו דבריהם תמיד עם בעל הטעמים ( צו ס' קטז . אחרי ס' ז, וסימן יג, וסימן עט . תזריע ס' עג, תזריע ס' קמא . מצורע סימן סז, וסימן קג )

ובמקום שבא קמץ שלא באס"ף יש בו קצת הפסק לפי פירושיהם ( ויקרא ס' שפא, אחרי ס' צ ).

ותראה עומק חכמתם בזה במה שדרשו על "ורחץ במים" (שגבי בעלי קרי) במי מקוה, ולא דרשו כן על עשרה פעמים שכתוב "ורחץ במים" קודם לו. משום דבכולהו (לבד מבעל קרי) יש טעם מפסיק במלת "במים" ( מצורע ס' קסא ).

וכל מקום שיש קרי וכתיב דרשו שניהם.

ותמיד הקרי הוא כפי הפשט והכתיב עולה כפי הדרוש ( אחרי ש"מ‏[1] ). ועל "שערה" דרש ר"ש הכתיב וחכמים הקרי ( תזריע ס' נז )

וכן דרשו מלא וחסר -- "לוא יגיד" ( ויקרא ס' רצה. ועיין קדושים ס' יוד )


  1. ^ היות וסימן זה לא קיים, ברור שנפל כאן טעות דפוס. ולא יכולתי ליישבו. וראה בהקדמת רבינו לספר ירמיהו ד"ה ולמה זה התלונן -- ויקיעורך

כלל רמח

וכל המלות המושאלות השתדלו חז"ל להשיבם אל הוראתם העצמי.

  • כמו על פי , על דבר -- פירשו מענין דיבור. ( אחרי ס' פח )
  • "והקמות את המשכן כמשפטו" -- מעניין משפט ודין וכדומה . ( קדושים ס' פד )

וכן בשמות המשותפים הראו חבורם. כמו שם "פרד" בעבור שנפרד. וכן "ערב" על עירוב הצורות, וכדומה . ( ויקרא ס' רנז ).