כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭כֵן שְׂעִפַּ֣י יְשִׁיב֑וּנִי
וּ֝בַעֲב֗וּר ח֣וּשִׁי בִֽי׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שעפי ישיבוני" - מחשבותי ישיבוני מענה לפי ובעבור שאני חש ושותק ושמתי בי שתיקותי ישיבוני סעיפי לענות
"חושי" - שתיקותי כמו עת לחשות (קוהלת ג)
"
כלימתי" - מוסר אני שומע ממך יסורי כלימתי שאתה מכלימני ועל כן דבר רוח יענני מבינתי להשיבך
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"שעפי" - מחשבותי כמו בשעפים מחזיונות (לעיל ד)
"חושי" - מלשון חוש והרגשה
מצודת דוד
"
לכן" - בעבור מרבית דבריך הנה מחשבותי יכריחו אותי להשיב לך ועל כי יש בי הרגשה מרובה לחוש ולהרגיש בדבר כלימה ר"ל בעבור מרבית דבריך ובעבור מרבית הרגשתי אשיב לך
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
" לכן. כי במענה הראשונה אמר שבהשגת האדם על ידי חושיו אינו משיג ידיעה שלימה באשר אינו משיג רק חיצונית הדברים כפי מה שהם פועלים על חושנו לא את אמתת הדברים כמו שהם בעצמותם. ולא נוכל להשיג השגות רוחניות הבלתי מושגות לחושים, עד שגם השכל במשפטיו הנלקחים מן הבחינה והנסיון א"א לו לשפוט על עניני האלהות ועל מה שאחר הטבע. ועל שטה זו לעג הרבה. לכן בבואו להשיב על שלות הרשעים עזב את שטתו, והתוכח אתו ע"פ הבחינה והנסיון אשר השיג בחושיו. וז"ש "
לכן שעיפי ישיבוני". שישיבו אותי מן השטה הקודמת. וישיבו לי תשובה אחרת "
ובעבור חושי בי". שבתשובה זו אני נמשך לפי השגת החושים אשר בי. לפי מראית העין ולפי הבחינה והנסיון שהשגתי ע"י החושים, ומבאר הטעם שחזר בו משטתו הקודמת שלא רצה לסמוך על השגת החושים. שזה מפני כי.
ביאור המילות
"
ישיבוני". יש הבדל בין עונה ובין משיב, שהשבה תהיה גם מרחוק בשהוא שליח, והעניה הוא רק מקרוב, ובששניהם מקרוב תהיה התשובה לסתור דברי חברו, ופה ר"ל שסעיפיו ישיבו אותו מדרכו הקודם עפ"י שטת המחקר והתבונה, ופה יענה עפ"י בחינת החושים, "
וחושי", שם מורה על החושים, כמו שמצאנו ומי יחוש חוץ ממני
(קהלת ב') שבא על טעימת חוש הטעם, וכן יקראו יתר החושים בשם זה:
