מלבי"ם על איוב כ ב
| מלבי"ם על איוב • פרק כ' • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָ֭כֵן שְׂעִפַּ֣י יְשִׁיב֑וּנִי
וּ֝בַעֲב֗וּר ח֣וּשִׁי בִֽי׃
"" לכן. כי במענה הראשונה אמר שבהשגת האדם על ידי חושיו אינו משיג ידיעה שלימה באשר אינו משיג רק חיצונית הדברים כפי מה שהם פועלים על חושנו לא את אמתת הדברים כמו שהם בעצמותם. ולא נוכל להשיג השגות רוחניות הבלתי מושגות לחושים, עד שגם השכל במשפטיו הנלקחים מן הבחינה והנסיון א"א לו לשפוט על עניני האלהות ועל מה שאחר הטבע. ועל שטה זו לעג הרבה. לכן בבואו להשיב על שלות הרשעים עזב את שטתו, והתוכח אתו ע"פ הבחינה והנסיון אשר השיג בחושיו. וז"ש "לכן שעיפי ישיבוני". שישיבו אותי מן השטה הקודמת. וישיבו לי תשובה אחרת "ובעבור חושי בי". שבתשובה זו אני נמשך לפי השגת החושים אשר בי. לפי מראית העין ולפי הבחינה והנסיון שהשגתי ע"י החושים, ומבאר הטעם שחזר בו משטתו הקודמת שלא רצה לסמוך על השגת החושים. שזה מפני כי.
ביאור המילות
"ישיבוני". יש הבדל בין עונה ובין משיב, שהשבה תהיה גם מרחוק בשהוא שליח, והעניה הוא רק מקרוב, ובששניהם מקרוב תהיה התשובה לסתור דברי חברו, ופה ר"ל שסעיפיו ישיבו אותו מדרכו הקודם עפ"י שטת המחקר והתבונה, ופה יענה עפ"י בחינת החושים, "וחושי", שם מורה על החושים, כמו שמצאנו ומי יחוש חוץ ממני (קהלת ב') שבא על טעימת חוש הטעם, וכן יקראו יתר החושים בשם זה:
<< · מלבי"ם על איוב · כ ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.