<< · מ"ג איוב · כ · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מוּסַ֣ר כְּלִמָּתִ֣י אֶשְׁמָ֑ע
  וְ֝ר֗וּחַ מִֽבִּינָתִ֥י יַעֲנֵֽנִי׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מוסר כלמתי" - על כי אשמע יסורי כלימה מה שאתה מכלים אותי ולזה הרצון מהבנת לבי יכריח אותי להשיב לך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מוסר כלמתי אשמע בעת שרוח מבינתי יענני". בעת שרציתי לענות עפ"י דרכי התבונה שהיא לבדה תבין בעניני מה שאחר הטבע. שמעתי מוסר כלימתי. מה שהכלים איוב את דרכי הפילוסופי הזה. לכן בחרתי להשיב לך ע"פ הבחינה והנסיון. כפי שטתך, שאתה סומך על השגת החוש:

ביאור המילות

"ורוח מבינתי". הבינה תשיג שלא ע"י החוש, רק בהוצאת דבר מתוך דבר ע"י היקשים ותשיג מן המאוחר אל הקודם, ובזה אמר "יענני", כי הוא החזיק בדרכי הבינה שלדעתו רק הבינה תשיג האמת לא החוש, והיה המענה של הבינה כפי דעתו, משא"כ מענה החוש שבחר בו עתה, אינו כפי שטתו אמר ישיבוני, יען שהוא נגד דעתו, רק שמוכרח לבחור בתשובה שיברר דבריו עפ"י השגת החוש מפני ששמע כלימתו על דרך מענהו הקודם שהיה עפ"י רוח בינתו וזאת יסר אותו בל יתוכח עתה עפ"י דרך זה:
 

<< · מ"ג איוב · כ · ג · >>