רש"י על איוב ד
<< · רש"י על איוב · ד · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"אליפז" - בן עשו היה ועל ידי שנתגדל בחיקו של יצחק זכה שתשרה עליו שכינה
"התימני" - מארץ תימן מארצו של עשו (סא"א)פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"הנה יסרת רבים" - שהרבו דברים הוכחתם ויסרתם
"וידים רפות" - ויגורות מפורענות הבא עליהם אתה היית רגיל לחזקם ולומר אל תירא שכך הוא מדת הדיןפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"מנשמת אלוה יאבדו" - מנשיבת סערתו וכעסו
"ומרוח אפו יכלו" - כלים תמיד ועל דור המבול דיברפסוק י (כל הפסוק)
"שאגת אריה וקול שחל וגו'" - הארי גדול והשחל בינוני והכפיר קטן
"כולם נתעו" - כלומר המלכים והשרים והעבדים וכל שמות הללו שמות אריה הםפסוק יא (כל הפסוק)
"ליש אובד מבלי טרף" - השרים אבדו כליש זה האובד מבלי מזון כך אבד כחם מעשות חמס אובד אינו לשון אדם האובד דבר ממנו אלא הוא עצמו הולך לאיבוד כמו תעיתי כשה אובד (תהלים קיט) וכמו הייתי ככלי אובד (שם לא)
"ובני לביא יתפרדו" - מדבר בדור הפלגה אשר נפוצו משם על פני כל הארץפסוק יב (כל הפסוק)
"ואלי דבר יגונב" - חוזר על תוכחתו שהוכיחו עד הנה מה תזעק זכר נא מי הוא נקי אבד וגו' כאשר ראיתי וגו' ועל אודותיך אלי דבר נבואה יגונב מן הסגנון כדבר גנוב לפי שאין רוח הקודש נגלה על נביאי עובדי כוכבים בפרהסיא משל למלך שהיתה לו אשה ופלגש כשבא אצל אשתו בא בגלוי ואצל פלגשו בא בסתר ובגניבה כך הקב"ה לנביאי עובדי כוכבים ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה (בראשית כ) וכן ויבא אלהים אל לבן וגו' (שם לא) לבלעם נופל וגלוי עינים (במדבר כב) לאליפז בחזיונות הלילה אבל בנביאי ישראל כתיב (שם יב) פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות במדרש תנחומא מצאתי מוגה ול"ש
"ותקח אזני שמץ מנהו" - שמץ מקצת רוח הבנהפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"תסמר" - הרוח שערת בשרי
"תסמר" - הוא ל' אדם שעמדו שערותיופסוק טז (כל הפסוק)
"יעמוד" - עומד היה בפני ולא הייתי מכיר מראהו
"דממה וקול" - קול דבר חשאי הייתי שומע ד"א דממה וקול אשמע קול שמעתי מדממה אבל דממה לא שמעתי דממה אלו המלאכים שאומרים שירה כדמתרגם ואחר הרעש קול דממה דקה (מלכים א יט) קל דמשבחין בחשאי משה דממה שמע מכאן שהראשונים נשתמשו בקול והאחרונים בבת קול כאדם המכה בפטיש וקול ההברה נשמע למרחוק כך הוא אומרפסוק יז (כל הפסוק)
"האנוש מאלוה יצדק" - בתמיה
"ואם מעושהו יטהר גבר" - ואם יותר מעושהו יטהר גבר ומה זה חבירך יצעקפסוק יח (כל הפסוק)
"הן בעבדיו" - הצדיקים לא יאמין שלא יחטאו לו ומסלקם מן העולם לפני זמנם
"תהלה" - ל' הוללות