ביאור:משלי כה כה

משלי כה כה: "מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה = וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק."

תרגום מצודות: שני אלו הנאתן שוה, והם: מים קרים הנשפכים על נפש העיפה מרוב החום, ושמועה טובה הבאה לאדם ממרחק.

תרגום ויקיטקסט: מים קרים, הנשפכים על נפש עייפה (צמאה ויבשה), מרעננים ומשמחים אותה; כך גם שמועה טובה, דרישת-שלום המגיעה מארץ מרחק, מרעננת את השומע ומשמחת אותו.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כה כה.

דקויות

1. "אם תראה אותו, תמסור לו דרישת שלום". כמה פעמים ביקשו מאיתנו למסור דרישת שלום, ואנחנו שכחנו? דרישת שלום נראית דבר קטן וחסר-חשיבות, אבל לפעמים יש לה חשיבות רבה:

כמו מים קרים הרוחצים ומרעננים נפש עייפה, כך שמועה טובה, דרישת שלום המגיעה מקרובי-משפחה או ידידים הנמצאים בארץ מרחק, ולכן יש להתייחס ברצינות גם לד"ש קטן.

בעבר, כשאמצעי התקשורת והתחבורה היו פחות משוכללים מאשר היום, היתה חשיבות הרבה יותר גדולה לדרישת שלום. אבל גם היום, כשהמרחקים התקשורתיים והגיאוגרפיים נעשו 'קצרים' יותר, עדיין יש מרחקים אחרים שמפרידים בינינו. ייתכן, למשל, שהיחסים בין אדם לרעהו נעשו קרירים יותר, ולא נעים לו להתקשר אליו ישירות, ולכן הוא מבקש למסור לו דרישת שלום דרכנו. זה לוקח בסה"כ 10 שניות - אז למה שלא נעשה זאת?

2. ניתן לדרוש את הפסוק גם על מרחק שכלי ורוחני. יש אנשים רחוקים מתורה, שיש להם רק מעט הזדמנויות ללמוד תורה, וגם כשהם לומדים - לא תמיד מבינים. מי שמביא אליהם שמועה טובה - דבר-תורה טוב ומעניין - מארץ מרחק - מארץ התורה הרחוקה מהם - מחיה את נפשם כמו מי ששופך מים קרים על נפש עייפה. ולכן, כל מי שיודע להגיד שמועה טובה צריך לעשות זאת, לא להתבייש.

3. הרמח"ל פירש "כי... בהגיע אל איש טובה אשר לא דימה בואה, תרבה בו השמחה מאשר תהיה על טובה אשר ידע בואה" (לשון לימודים א ב). בפרט, אנשים נהנים יותר להקשיב להרצאה כשהמרצה משלב בה אתגרים מחשבתיים, כי יש הנאה בהבנת נושא שנדמה לנו לפני-כן קשה להבנה.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/25-25