ביאור:משלי כא כב

משלי כא כב: "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה."

תרגום מצודות: בא לשבח החכמה מהגבורה, ואמר: הנה החכם עלה לעיר גבורים, ונצחם והוריד (השפיל) חוזק בטחונם אשר התחזקו במבצר העיר.

תרגום ויקיטקסט: אדם חכם יכול לעלות גם אל עיר גבוהה ומבוצרת הנשמרת על-ידי חיילים גיבורים, ולהוריד את העוז (הביצורים) שהעיר בוטחת בהם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא כב.

דקויות

עיר גיבורים היא עיר מבוצרת שיש בה לוחמים גיבורים; חכם הוא אדם היודע ללמוד.

עוז מציין ביצורים חזקים, או כוח רב; עוז מבטחה הוא הביצורים או הכוח שהעיר בוטחת ומאמינה בו שישמור עליה.

בתחילת הפסוק, העיר נמצאת למעלה והחכם למטה, ולכן "עיר גיבורים עלה חכם"; בסוף הפסוק, החכם למעלה והעיר למטה: "ויורד עוז מבטחה".

אדם היודע ללמוד, אינו נרתע מעיר מבוצרת עם לוחמים גיבורים. הוא עולה אל העיר, לומד בחכמתו את סוד כוחה, ומצליח להוריד את עוז מבטחה - באופן מוחשי (הורס ומוריד לארץ את חומות ההגנה) או באופן מופשט (משפיל את כוחה ומחליש אותה).

מה בא הפסוק ללמדנו?

1. "בא לשבח החכמה מהגבורה" (מצודת דוד, וכן רבי יונה): החכמה מאפשרת לחכם להתגבר על עיר מבוצרת שיש בה הרבה גיבורים; מכאן, חשוב יותר שהחיילים יהיו חכמים משיהיו חזקים; תקציב החינוך חשוב יותר מתקציב הביטחון.

2. בא לשפר את הבטחון העצמי של אדם חכם, שלא יפחד להיכנס לעיר גיבורים, כי הוא בחכמתו יכול להתגבר עליהם.

הקבלות

עיר גיבורים היא משל לכל אתגר שנראה לנו קשה ובלתי-פתיר; הפסוק מלמדנו שלא להתייאש, אלא לגשת לאתגר בחכמה, ללמוד אותו היטב, ובסופו של דבר להיכנס אליו ולהתגבר עליו. בפרט:

1. אתגר היצרים החומריים של האדם: "מדבר ממלחמת הנפש... כוחות החומר מתגברים... יושבים בהר מבצר... ובכל זאת, מי שמתנהג לפי חוקי החכמה יכבוש את העיר, ויכוף את בני הבשר וכוחות התאוה אל משמעתו, ויורישם מפניו בחרב החכמה..." (מלבי"ם).

2. אתגר לימוד הסודות האלהיים: "עיר גיבורים זה השמים. עלה חכם - כל חכם וצדיק עולה בכל לילה ולומד שם... וכל אחד הוריד עוז מבטחה - מובחר שבמבטחה... ישעיהו הנביא הביא הקדושה... יחזקאל הביא 'ברוך כבוד ה' ממקומו'" (הגאון מווילנה).

3. אתגר קבלת תורת ה' והבאתה לבני האדם: "עיר גיבורים עלה חכם - זה משה רבנו, שעלה לבין המלאכים גיבורי כוח. ויורד... - תורה." (רש"י ע"פ מדרש משלי). מספר הקבלות מחזקות פירוש זה:

המלאכים נקראו גיבורים, (תהלים קג כ): "בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְּבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְבָרוֹ".
בפרשת מתן תורה נזכרו עליה וירידה - משה עלה, (שמות יט ג): "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר..."; וה' ירד עם התורה, (שמות יט כ): "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיַּעַל מֹשֶׁה"
התורה נקראה עוז בפרק המתפרש על מעמד הר סיני, (תהלים כט יא): "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".

4. גם ר' נחמן מברסלב רמז לפסוק זה בסוף סיפורו "מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו" - ראו שם.

5. פסוקים נוספים מקשרים בין חכמה וגבורה:

(משלי ח יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה; אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה"

(משלי כד ה): "גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בתחבולות תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה ברוב יוֹעֵץ."*

(קהלת ט יד): "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים. וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא" (פירוט; ראו גם מלבי"ם על משלי כא22, שהסביר את הקשרים וההבדלים בין הפסוקים).

6. חכמים לא מתחילים מייד להילחם - הם מנסים קודם להרגיע את המריבה, (משלי כט ח): "אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-22