הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חפץ = רצון מתוך מחשבה תועלתית

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: חפץ

חפץ הוא רצון הנובע מתוך מחשבה תועלתית, אינטרס בלע"ז:

(בראשית לד יט): "ולא אחר הנער לעשות הדבר, כי חפץ בבת יעקב, והוא נכבד מכל בית אביו"= שכם רצה את בת יעקב גם מתוך תשוקה (כמו שנזכר בפסוקים הקודמים), וגם משיקולים של תועלת, מפני שהיא "בת יעקב" העשיר והנכבד: " "אחר שראה מעלת יעקב ובניו, התעורר אצלו חפץ מצד התועלת, שהיא בת יעקב שהוא עשיר גדול, חוץ מהחשק והאהבה בהנערה עצמה שכבר היתה ברשותו..." " (מלבי"ם) .
(במדבר יד ח): "אם חפץ בנו ה', והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו, ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש"= "אם ה' ירצה בנו כי יראה שאנחנו מועילים לו ומקיימים את מצוותיו, הוא יתן לנו את ארץ כנען".
(שמואל א יח כב): "ויצו שאול את עבדו: דברו אל דוד בלט לאמר: 'הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך, ועתה התחתן במלך'"- כולם אוהבים אותך, והמלך גם חפץ בך כי אתה מביא לו תועלת במלחמותיך בפלשתים.
(מלכים א ט א): "ויהי ככלות שלמה לבנות את בית ה' ואת בית המלך ואת כל חשק שלמה אשר חפץ לעשות"- שלמה בנה בניינים גם מתוך חשק רגשי וגם מתוך חפץ תועלתי; ייתכן שהוא בנה את בית ה' מתוך חשק ואהבה לה', ואת בית המלך - מתוך חפץ וצורך תועלתי.
(מלכים א יג לג): "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה, וישב ויעש מקצות העם כהני במות; החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות"- ירבעם הפך את עבודת ה' ממטרה לאמצעי - כל מי שחשב שהוא יכול להפיק תועלת מהקרבת קרבנות, היה יכול להתמנות ל"כהן" בבמות.
(שיר השירים ב ז): "השבעתי אתכם, בנות ירושלם, בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"(וכן שיר השירים ג ה, שיר השירים ח ד - אל תבזבזו את רגשות האהבה שלכן, חכו עד שתמצאו מישהו שירצה אתכן ואתן תרצו אותו, רצון שמבוסס על מחשבה הגיונית ( פירוט ).
(קהלת ג א): "לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים"- כל דבר שהאדם רוצה לעשות, ויש בו גם תועלת, יוכל לעשותו בסופו של דבר, צריך רק לחכות בסבלנות לזמן המתאים (ייתכן שהמילה " חפץ " רומזת גם לאהבה שנזכרה בשיר השירים).
(קהלת יב א): "וזכר את בוראיך בימי בחורתיך, עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר 'אין לי בהם חפץ '"- האדם צריך לזכור את ה' כל עוד הוא צעיר ויש לו כוח לעשות מעשים מועילים, לא לחכות לימי הזקנה שבהם לאדם אין כוח לממש את רצונותיו; מעין האזהרה ב (משלי ה יא): "ונהמת באחריתך, בכלות בשרך ושארך. ואמרת 'איך שנאתי מוסר, ותוכחת נאץ לבי...'". ( פירוט ).
(משלי לא יג): "דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה"- אשת חיל מעסיקה את ידיה בכל דבר המביא תועלת, ועושה זאת מתוך רצון ( פירוט ).

אבני חפץ הן אבנים יקרות, שאנשים רוצים בהן בגלל ערכן הגבוה:

(ישעיהו נד יב): "ושמתי כדכד שמשתיך, ושעריך לאבני אקדח, וכל גבולך לאבני חפץ"( פירוט )

ואולי מכאן באה המשמעות החדשה של המילה חפץ - אובייקט, עצם כלשהו שבעליו חפץ ורוצה בו כי הוא מביא לו תועלת (ואפשר לפרש כך גם את (משלי לא יג): "דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה": אשת חיל עושה חפצים במלאכת כפיה).

הנביאים הדגישו בכמה מקומות, שה' אינו חפץ בזבחים - הוא אינו מפיק מהם כל תועלת. הוא חפץ רק בכך שאנשים יקיימו את מצוותיו ויעשו צדקה ומשפט (כי הדבר מועיל לקיום הבריאה):

(שמואל א טו כב): "ויאמר שמואל: 'החפץ לה' בעלות וזבחים, כשמע בקול ה'?! הנה שמע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים!'"
(ישעיהו א יא): "למה לי רב זבחיכם, יאמר ה'? שבעתי עלות אילים וחלב מריאים, ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי"
(ירמיהו ט כג): "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי, כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'"
(הושע ו ו): "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעלות"
(יחזקאל יח כג): "החפץ אחפץ מות רשע, נאם ד' ה'?! הלוא בשובו מדרכיו וחיה!": ה' אינו חפץ גם ב"קרבנות אדם", אלא בתשובה (וכן יחזקאל יח לב, יחזקאל לג יא.
(מיכה ז יח): "מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו, לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא"
(תהלים מ ז): "זבח ומנחה לא חפצת, אזנים כרית לי, עולה וחטאה לא שאלת"
(תהלים קמז י): "לא בגבורת הסוס יחפץ, לא בשוקי האיש ירצה. רוצה ה' את יראיו, את המיחלים לחסדו."

ה' מצפה שגם בני ישראל יחפצו באותם דברים, ומוכיח אותם על כך שהם עוסקים בחפצים אחרים, יש להם רצונות שאינם משתלבים עם הרצונות של ה':

(ישעיהו נו ד): "כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי, ובחרו באשר חפצתי, ומחזיקים בבריתי"- ה' משבח את הסריסים הבוחרים לרצות את אותם דברים שה' חפץ בהם.
(ישעיהו נח ב): "ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון, כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב; ישאלוני משפטי צדק, קרבת אלהים יחפצון"- ה' מגנה את בני ישראל, הרוצים רק לימוד וידיעה, התעלות רוחנית וקרבת ה', אך לא מעשים של צדקה וחסד, שהם הדברים שה' חפץ באמת ( פירוט ).
(ישעיהו נח ג): "'למה צמנו ולא ראית, ענינו נפשנו ולא תדע?' הן ביום צמכם תמצאו חפץ, וכל עצביכם תנגשו!"- ביום צומכם, במקום לצמצם את עצמכם ולהשתדל לעסוק בחפצי ה', אתם עוסקים כרגיל בחפצים האישיים שלכם ( פירוט ). חפצי ה' ביום צום הם לעשות צדקה ומשפט, כפי שהנביא מסביר בהמשך ( פסוקים 6-7 ).
(ישעיהו נח יג): "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קדשי; וקראת לשבת ענג, לקדוש ה' מכבד; וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר"- בשבת האדם צריך להתנתק מחפציו ועסקיו, המביאים לו תועלת; וכן להימנע מללכת ברגליו למקום שבו הוא מתכוון לעשות את חפציו לאחר השבת.
(ישעיהו סו ג): "שוחט השור מכה איש, זובח השה ערף כלב, מעלה מנחה דם חזיר, מזכיר לבנה מברך און, גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה. גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם, יען קראתי ואין עונה, דברתי ולא שמעו, ויעשו הרע בעיני, ובאשר לא חפצתי בחרו"( פירוט )
(ירמיהו ו י): "על מי אדברה ואעידה וישמעו? הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב, הנה דבר ה' היה להם לחרפה לא יחפצו בו"

ועל כך אמרו חז"ל: " "עשה רצונך כרצונו" " ( משנה אבות ב ד ) .

החכמה מועילה יותר מכל חפץ, כלומר מכל דבר שהאדם רוצה לעשות, מכל עסק שהאדם חושב שמביא לו תועלת:

(משלי ג טו): "יקרה היא מפניים, וכל חפציך לא ישוו בה"- אי אפשר להשוות בין החכמה לבין כל חפץ אחר, כי כל חפץ הוא סופי ומוגבל, והחכמה היא אינסופית ובאמצעותה אפשר לשנות את גבולות המציאות (ע"פ גליה) .
(משלי ח יא): "כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה"( פירוט )

אולם הכסיל אינו מודע לתועלת שבתבונה, ולכן:

(משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו"( פירוט )

פירושים נוספים

בלשון המשנה ובלשון ימינו, המילה חפץ מציינת דבר כלשהו. יש שפירשו שהמשמעות הזו קיימת גם בלשון המקרא: " "לכל חפץ - לכל דבר; כל הדברים קרוים חפצים בלשון משנה" " (רש"י על קהלת ג א) .

פסוקים נוספים

חפצי אדם

(דברים כא יד): "והיה אם לא חפצת בה, ושלחתה לנפשה, ומכר לא תמכרנה בכסף; לא תתעמר בה תחת אשר עניתה"
דברים כה ז: " "ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר 'לא חפצתי לקחתה" '".
(שמואל א יח כה): "ויאמר שאול כה תאמרו לדוד 'אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך' ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים"( פירוט )
(שמואל א יט א): "וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד, ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד"
(שמואל ב כ יא): "ואיש עמד עליו מנערי יואב, ויאמר: 'מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד - אחרי יואב'"
(שמואל ב כד ג): "ויאמר יואב אל המלך 'ויוסף ה' אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה?'"
(מלכים א ה כב): "וישלח חירם אל שלמה לאמר 'שמעתי את אשר שלחת אלי, אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים. עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי'. ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו".
(מלכים א ט יא): "חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו, אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל"
(מלכים א כא ו): "וידבר אליה 'כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי'"
(ישעיהו יג יז): "הנני מעיר עליהם את מדי, אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו"
(ירמיהו מב כב): "ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם"
(מלאכי ג א): "הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות"
(דברי הימים א כח ט): "ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ידוד וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד"
(דברי הימים ב ט יב): "והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה"
(תהלים א ב): "כי אם בתורת ידוד חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה"
(תהלים לד יג): "מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב"( פירוט )
(קהלת ה ז): "אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם"( פירוט )
(קהלת ח ג): "אל תבהל מפניו תלך, אל תעמד בדבר רע, כי כל אשר יחפץ יעשה"
(קהלת ח ו): "כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו"
(קהלת יב י): "בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת"
(אסתר ב יד): "בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם"
(אסתר ו ו): "ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני. ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו... ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבשו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו... ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"
(נחמיה א יא): "אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך"

חפצי ה'

(שופטים יג כג): "ותאמר לו אשתו 'לו חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת'"
(שמואל א ב כה): "'אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים, ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו?' ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ ה' להמיתם"( פירוט )
(שמואל ב טו כו): "ואם כה יאמר 'לא חפצתי בך' - הנני, יעשה לי כאשר טוב בעיניו"
(שמואל ב כב כ): "ויצא למרחב אתי, יחלצני כי חפץ בי"
(שמואל ב כג ה): "כי לא כן ביתי עם אל, כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה; כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח"
(מלכים א י ט): "'יהי ה' אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל, באהבת ה' את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה'... והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה, מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה"
(ישעיהו מב כא): "ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר": לה' יש רצון, וכדי שהאדם יצדיק את קיומו ויקיים את רצון ה' בצדק, הוא צריך להגדיל תורה ולהאדיר, להגדיל את ידיעותיו בתורת ה', שהיא המגדירה במדוייק במה ה' חפץ.
(ישעיהו מד כח): "האמר לכורש רעי וכל חפצי ישלם, ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד"
(ישעיהו מו י): "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו, אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה"
(ישעיהו מח יד): "הקבצו כלכם ושמעו, מי בהם הגיד את אלה? ה' אהבו, יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים"
ישעיהו נג י: "וה' "חפץ דכאו החלי, אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח" "
(ישעיהו נה יא): "כן יהיה דברי אשר יצא מפי, לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו"
(ישעיהו סב ד): "לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ ה' בך וארצך תבעל"
(ישעיהו סה יב): "ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם"
(ירמיהו כב כח): "העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו? מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו"
(ירמיהו מח לח): "על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם ה'"
(הושע ח ח): "נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו"
(יונה א יד): "ויקראו אל ה' ויאמרו 'אנה ה' אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה ידוד כאשר חפצת עשית'"
(מלאכי א י): "מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם! אין לי חפץ בכם אמר ה' צבאות ומנחה לא ארצה מידכם"
(מלאכי ב יז): "הוגעתם ה' בדבריכם. ואמרתם במה הוגענו? באמרכם כל עשה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ, או איה אלהי המשפט?"( פירוט )
(מלאכי ג יב): "ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות"
(דברי הימים ב ט ח): "יהי ה' אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך לידוד אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה"
(תהלים ה ה): "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע"
(תהלים טז ג): "לקדושים אשר בארץ המה, ואדירי כל חפצי בם"
(תהלים יח כ): "ויוציאני למרחב, יחלצני כי חפץ בי"
(תהלים כב ט): "גל אל ה' יפלטהו, יצילהו כי חפץ בו"
(תהלים לה כז): "ירנו וישמחו חפצי צדקי, ויאמרו תמיד יגדל ה' החפץ שלום עבדו"
(תהלים לז כג): "מה' מצעדי גבר כוננו, ודרכו יחפץ"( פירוט )
(תהלים מ ט): "לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי"
(תהלים מ טו): "יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי"
(תהלים מא יב): "בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי"
(תהלים נא ח): "הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני"
(תהלים נא יח): "כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה"
(תהלים נא כא): "אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים"
(תהלים סח לא): "גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו"
(תהלים ע ג): "יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי"
(תהלים עג כה): "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ"
(תהלים קז ל): "וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם"
(תהלים קט יז): "ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו"
(תהלים קיא ב): "גדלים מעשי ידוד דרושים לכל חפציהם"
(תהלים קיב א): "הללו יה! אשרי איש ירא את ה', במצותיו חפץ מאד"( פירוט )
(תהלים קטו ג): "ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה"
(תהלים קיט לה): "הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי"
(תהלים קלה ו): "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות"
(משלי כא א): "פלגי מים לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפץ יטנו"( פירוט )
(איוב ט ג): "אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף"
(איוב יג ג): "אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ"
(איוב כא יד): "ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו"
(איוב כא כא): "כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו"
(איוב כב ג): "החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך"
(איוב לא טז): "אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה"
(איוב לג לב): "אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך"
(איוב מ יז): "יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו"
(רות ג יג): "ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי. חי ה' שכבי עד הבקר"
(קהלת ג יז): "אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם"
(קהלת ה ג): "כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-25.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חפץ - רצון מתוך מחשבה תועלתית

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xfc