תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום) מתוך 
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022
ק״ת תשפ״ב, 3572.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 19מ(ג) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (להלן – החוק), ולפי סעיפים 20ז(א) ו־27(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציבות) ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”אגף השיקום“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הנכים;
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק;
”אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה;
”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי פרק ג׳ לחוק הכשרות לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
”גורם אחראי להפעלת מרכז“ – מי שהוסמך להפעיל מרכז ארעי לטיפול, לפי דין או החלטת ממשלה;
”הג״א“ – כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;
”חוק ביטוח בריאות“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”חוק הכשרות“ – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
”חוק הנכים“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
”חוק שיקום נכי נפש“ – חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000;
”חיית שירות“ – כהגדרתה בתקנות נגישות לשירות;
”יום התחילה“ – כמשמעותו בתקנה 35(א);
”מוסד רפואי“ – בית חולים, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול;
”מורשה נגישות“ – מורשה לנגישות השירות או מורשה לנגישות מתו״ס;
”מורשה לנגישות השירות“ – מורשה לנגישות השירות כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק;
”מורשה לנגישות מתו״ס“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק;
”מיופה כוח“ – כמשמעותו בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות, לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;
”מחלה מידבקת מסוכנת“ – מחלה שהוכרזה לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;
”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
”מסגרת“, ”מסגרת לשירותי יום“ ו”מסגרת לשהות ממושכת“ – כהגדרתן בתקנות המסגרות;
”מסגרת דיור“ – מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:
(1)
לעניין שירותים בתחום הבריאות – שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש;
(2)
לעניין שירותים בתחום הרווחה – מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012;
”מענה רפואי אחוד“ – מתן שירותי בריאות במרפאה של קופת חולים, לכל אדם, ובכלל זה לחברי קופת חולים אחרת, לפי הוראת שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין או לפי הוראת הרשות העליונה לבריאות;
”מפעל“ – מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967;
”מצב חירום“ – כהגדרתו בסעיף 19מ(א) לחוק, לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית, או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה באותו חוק, או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש״ל–1971, ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת;
”מרחב מוגן“ – מרחב מוגן שהוא אחד מאלה:
(1)
מרחב מוגן כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990;
(2)
אם אין בנמצא מרחב כאמור בפסקה (1) – מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג״א;
”מרחב מוגן חלופי נגיש“ – מרחב מוגן כמשמעותו בתקנה 3(ג);
”מרכז ארעי לטיפול“ – מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום, כדי לספק טיפול רפואי ייחודי לרבות בדיקות, כגון: טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או לטיפול במחלה מידבקת מסוכנת;
”מרכז נגיש“ – מרכז ארעי לטיפול לפי תקנה 11;
”מרפאה“ – כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם שמחזיקים ומפעילים משרד הבריאות, או קופת חולים, לרבות מרפאה לבריאות הנפש ותחנה לבריאות המשפחה, שניתן בה שירות לפי חוק ביטוח בריאות;
”מרפאה אחודה“ – מרפאה של קופת חולים שמספקת מענה רפואי אחוד;
”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי;
”עמדת טיפול“ – עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות;
”עמדת שירות“ – כהגדרתה בת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה;
”פקודת בריאות העם“ – פקודת בריאות העם, 1940;
”קופת חולים“ – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות;
”רשות ציבורית“ – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק;
”הרשות העליונה לבריאות“ – גוף שבראשו המנכ״ל וחברים בו קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל והמנהל הכללי של קופת החולים שבה מבוטח המספר הגדול ביותר של מבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
”שירותי בריאות“ – לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שנותנים במצב חירום משרד הבריאות, קופות החולים או נותני שירותים כמשמעותם בסעיף 23 לחוק ביטוח בריאות, וכן שירותי בריאות שניתנים לציבור עקב מצב החירום, לצורך התמודדות איתו או במהלכו;
”שפה פשוטה“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
”תומך בקבלת החלטות“ – כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות;
”ת״י 1918 חלק 1“ – ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
”ת״י 1918 חלק 4“ – ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
”תקנות המסגרות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021;
”תקנות הנכים“ – תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954;
”תקנות לפינוי ולקליטה בחירום“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022;
”תקנות נגישות בניין חדש“ – חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;
”תקנות נגישות למקום ציבורי“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
”תקנות נגישות לשירות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013;
”תקנות נגישות לשירותי בריאות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016.
נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים במצב חירום
(א)
לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור לפי תקנות אלה; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – שירותים שנועדו לאפשר את קבלת שירותי הבריאות, לרבות קביעת תורים, קבלת הפניות וקבלת אישורים מינהליים לביצוע פעולות רפואיות.
(ב)
בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל האפשר בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עימה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.
(ג)
אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (ב), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות ובייחוד למי שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות – אם יהיה בכך צורך, במקום – טיפול מותאם לאנשים עם מוגבלויות שונות, לפי צורכיהם הבריאותיים.
(ד)
מי שמספק שירותי בריאות במצב חירום, ימשיך ויספק לאדם עם מוגבלות את התאמות הנגישות שהוא חייב בהן לפי סעיפים 19יז ו־19כ לחוק, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום; אם לא ניתן לספק את אותן התאמות נגישות, יעשה ככל יכולתו להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות חלופיות לצורך השגת אותן מטרות הנגשה; ספק כאמור ייערך בעת שאינה מצב חירום כדי שיוכל לקיים תקנה זו.
מרחב מוגן במרפאה
(א)
בתקנה זו, ”שטח הרצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה“ – שטח פנוי שממדיו 1.0 מטר על 1.5 מטר.
(ב)
במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן; נוסף על כך, בכניסה למרחב המוגן יותקן שלט לזיהויו; בשלטי ההכוונה והזיהוי יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6); הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה.
(ג)
במרפאה שמתקיימות בה תקנות הנגישות למקום ציבורי, למעט קיומה של דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יאתר מי שאחראי להפעלת המרפאה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר, לפי הקיים במרפאה, שמובילה לתוכו דרך נגישה (בתקנה זו – מרחב מוגן חלופי נגיש); אם יש במרפאה יותר ממפלס אחד שבו ניתנים שירותי בריאות לציבור, יאותר מרחב מוגן חלופי נגיש בכל מפלס.
(ד)
ממדי הרצפה של המרחב המוגן החלופי הנגיש יכילו ככל האפשר שלוש פעמים שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה, ולא פחות מפעמיים שטח רצפה כאמור; ככל האפשר שטחי הרצפה האמורים יהיו צמודים זה לזה.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא הצליח האחראי להפעלת המרפאה לאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו כאמור באותה תקנת משנה, גם לאחר שבחן את האפשרות ששטחי הרצפה לא יהיו צמודים זה לזה, יתעד את הסיבות לכך, ויאתר מרחב מוגן חלופי נגיש שממדיו לפחות שטח רצפה לאדם בכיסא גלגלים ומלווה.
(ו)
בכל מפלס שבו אותר מרחב מוגן חלופי נגיש יהיה שלט הכוונה אחד או יותר, שמכוון את מי שנמצא באותו מפלס למרחב המוגן החלופי הנגיש במפלס זה; במרחב המוגן החלופי הנגיש יותקן שלט זיהוי שרשום בו: ”מרחב מוגן חלופי נגיש“ בליווי סמל הנגישות הבין־לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
(ז)
במצב חירום בעת שיש לעבור למרחב מוגן או למרחב מוגן חלופי נגיש, יסייע איש צוות המרפאה ככל האפשר בנסיבות מצב החירום לאדם עם מוגבלות שביקש זאת או שנראה לאיש הצוות שהוא נזקק לסיוע כאמור, להגיע למרחב מוגן כאמור; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת; לעניין זה, ”פעולה נדרשת“ – מעבר למרחב מוגן, או כל פעולה אחרת להצלת חיים.
(ח)
סייע איש צוות המרפאה לאדם עם מוגבלות לעבור למרחב מוגן חלופי נגיש כאמור בתקנת משנה (ז), יעבור איש הצוות למרחב המוגן הקיים במרפאה, אלא אם כן נשקפת לאיש הצוות סכנה גדולה יותר בעת המעבר; עם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב מוגן, יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש, כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במקרה הצורך.
תקשורת נגישה עם קופת החולים ומשרד הבריאות
(א)
במצב חירום ימשיכו לעמוד לרשות אנשים עם מוגבלות דרכי התקשורת הנגישות שמתקיימות בעת שאינה מצב חירום ליצירת קשר עם משרד הבריאות וקופת החולים, ככל האפשר לנוכח נסיבות מצב החירום.
(ב)
במצב חירום שבו חדל אחד מהאמצעים שבהם חברי קופת חולים יוצרים איתה קשר, לפעול או להיות זמין לשימוש הציבור, וכל עוד לא חזר להיות זמין, תפרסם קופת החולים הודעה על כך לפי תקנה 23.
מידע לציבור לעניין נגישות מרפאות
(א)
מידע לציבור במצב חירום שמפרסמים קופות החולים או משרד הבריאות, לגבי מרפאותיהם בציון המרפאות הפתוחות לציבור בנסיבות מצב החירום, יכלול נוסף על מידע בדבר התאמות הנגישות שחובה לפרסמן לפי סעיף 19יז ו־19כ לחוק, גם מידע אם כל אחד מהמפורטים להלן קיים או שאינו קיים לגבי כל מרפאה כאמור:
(1)
מקום חניה נגיש, ואם קיים – אם כולל מקום חניה לרכב גבוה;
(2)
דרך נגישה שמובילה אל הכניסה למרפאה מחניה נגישה וממדרכה ציבורית סמוכה;
(3)
אם קיימת דרך נגישה לפי פסקה (2) – אם השימוש בדרך נגישה זו מחייב שימוש במעלית או במעלון;
(4)
דרך נגישה מהכניסה למרפאה למקומות קבלת שירותי הבריאות במרפאה;
(5)
בית שימוש נגיש;
(6)
דרך נגישה מכניסה למרפאה לתוך מרחב מוגן המשרת את אותה מרפאה; אם במרפאה אין דרך נגישה למרחב המוגן שלה ובתוכו, יצוין אם אותר מרחב מוגן חלופי נגיש לפי תקנה 3 וכן יצוין אם רמת המיגון שלו נמוכה מרמת המיגון של המרחב המוגן העיקרי של המרפאה.
(ב)
אי־קיומם של אחד או יותר מהרכיבים המנויים בתקנת משנה (א), לא ימנע את הפעלתה של מרפאה במצב חירום, ואולם לפי בקשת אדם עם מוגבלות שעקב אי־קיומו של רכיב מהרכיבים האמורים נמנע ממנו במצב החירום לקבל שירות בריאות במרפאה, יפעלו משרד הבריאות או קופת החולים, לפי העניין, לספק לו שירות בריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום, או במקום אחר, לרבות בביתו או במסגרת הדיור שלו.
(ג)
במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה, או מעבדה לביצוע בדיקות, ובייחוד מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור.
(ד)
המידע לפי תקנה זו יפורסם לפי תקנה 23.
נגישות למידע לציבור לגבי שירותי בריאות במצב חירום
(א)
לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור במצב חירום או בעת שאינה מצב חירום, לפי העניין; לעניין תקנה זו –
”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם במצב חירום;
”מידע חיוני בתחום הבריאות“ – הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לבריאותם של אנשים במצב חירום, שנועדו להציל חיים או למנוע פגיעה בגוף, כגון הוראה לציבור להגיע למרכז ארעי לטיפול, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או נבחרי ציבור.
(ב)
כחלק מפרסום מידע לציבור בקשר לשירותי בריאות במצב חירום, משרד הבריאות יפרסם, לפי תקנה 23, המלצות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בדבר הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע כדי לייעל במצב חירום את קבלת השירות; ההמלצות יכללו בין השאר את אלה:
(1)
מסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עימו למקום קבלת שירות הבריאות, ובכלל זה את האבחנות (הדיאגנוזה) של מצבו הרפואי של האדם, בדיקות רפואיות וטיפולים משמרי חיים שהוא עובר דרך קבע, התרופות שהוא צורך, מינון נתינתן ורגישות לתרופות, ומכשירים רפואיים שהוא עושה בהם שימוש והנחיות רפואיות מקדימות שנתן למיופה כוח לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות או לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005; ההמלצות יפרטו כיצד אדם עם מוגבלות יוכל לאתר מסמכים אלה ולהפיק העתק מהם;
(2)
מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עימו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת;
(3)
מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיו המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עימו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות, כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה.
(ג)
משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב), אחת לשלוש שנים לפחות, לאחר היוועצות במשרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.
(ד)
רשות ציבורית המוסרת לציבור, במצב חירום, מידע חיוני בתחום הבריאות, תמסור לציבור בה בעת את אותו מידע גם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו־(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום.
מרפאה אחודה
(א)
במצב חירום שבו הורו שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, או הורתה הרשות העליונה לבריאות כי תפעל מרפאה אחודה, יחולו הוראות אלה:
(1)
בעת שמרפאה שפתוחה לשירות הציבור פועלת כמרפאה אחודה, יסייע אחד מאנשי צוות המרפאה במתן השירות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות בריאות והזדהה כאדם עם מוגבלות, או שנראה לאיש הצוות שאותו אדם עם מוגבלות זקוק לסיוע; איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ובמקום בולט לעין ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור יימצא שלט; בשניהם יהיה רשום: ”סיוע לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
(2)
במקרה שאיש הצוות אינו מצליח במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שפנה אליו כאמור בפסקה (1) ובייחוד אם הוא חבר בקופת חולים אחרת, יפנה איש הצוות לקופת החולים של אותו אדם כדי שתסייע לאיש הצוות לספק שירות בריאות לאותו אדם; קופת החולים של אותו אדם תפעל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום לסייע במתן שירות לאותו אדם באותה מרפאה, או שתדאג לכך שיקבל בהקדם האפשרי בנסיבות מצב החירום את שירות הבריאות במוסד רפואי אחר או באופן אחר;
(3)
פרסום שמפרסמים משרד הבריאות או קופת חולים לציבור לגבי המרפאה האחודה יכלול, נוסף על הפרטים שבתקנה 5(א), גם את כל אלה, בשפה פשוטה: ציון העובדה שכל אדם וחברי כל קופות החולים יכולים לקבל שירות במרפאה, פירוט שירותי הבריאות הניתנים לציבור באותה מרפאה, כתובת המרפאה ופירוט דרכי ההגעה אליה בתחבורה ציבורית; המידע בפסקה זו ייכלל בפרסום לפי תקנה 5(א);
(4)
קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3); משרד הבריאות יערוך את המידע האמור בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות שפועלות במתכונת של מרפאה אחודה, לפי יישובים, ולגבי כל מרפאה את המידע שבפסקה (3), בציון קופת החולים שמפעילה את אותה המרפאה; משרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים; משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי תקנה 23;
(5)
הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שהמרפאה שתיפתח במתכונת האמורה תהיה מרפאה שהיא נגישה לפי תקנות נגישות למקום ציבורי.
(ב)
קופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהן לפי תקנה (א)(1) ו־(2).
(ג)
משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.
מרכז לתקשורת מרחוק
(א)
כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור, ימשיכו להינתן במצב חירום, לשימוש אנשים עם מוגבלות, גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר במצב חירום עם ספקים של שירותי בריאות ועם גורמי סיוע, וכדי שספקים וגורמי סיוע כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:
(1)
תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;
(2)
תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנת משנה (ד);
(3)
תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: מסרון, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.
(ב)
שירותי התקשורת האמורים בתקנת משנה (א) יפעלו בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהן שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים, ויתקיימו לגביהם הוראות אלה:
(1)
התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, יועברו בזמן אמת;
(2)
ההיערכות להפעלת שירותי התקשורת תביא בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום, וייבחנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;
(3)
שירותי התקשורת יינתנו באמצעות אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הדרכה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.
(ג)
לצורך הפעלת שירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובייחוד לפי פסקה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע למצבי חירום שונים כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; המסרים יהיו לפי הוראות אלה:
(1)
הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן, מתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;
(2)
המידע יהיה בשפה פשוטה.
(ד)
שירות תרגום לשפת סימנים יינתן במרכז לתקשורת מרחוק לפי הוראות אלה:
(1)
דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
(2)
לבוש המתורגמן יהיה בגוון מנוגד לרקע;
(3)
פלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך; אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן;
(4)
על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.
נגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון במצב חירום
(א)
בתקנה זו –
”הסדר“ – כמשמעותו בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות;
”מזון ייעודי“ ו”תוסף מזון“ – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015;
”מערכת המרשמים“ – המערכת הממוחשבת של קופת חולים כמשמעותה בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות;
”סם מסוכן“ – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973;
”שליח“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק;
(2)
מי שקופת החולים, רוקח אחראי בבית מרקחת או בעל בית מרקחת, התקשר עימו למסירת תרופות למטופל;
”תכשיר“ – כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981;
”תרופה פסיכוטרופית“ – תכשיר המכיל אחד מן החומרים הפסיכוטרופים המופיעים בתוספת הרביעית לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם, ואחזקתם), התשל״ג–1973.
(ב)
קופת חולים תיערך כדי שלאדם עם מוגבלות יתאפשר במצב חירום לקבל תכשיר; האמור יחול לרבות בקשר לבתי מרקחת שהיא מפעילה בעצמה או שפועלים עימה בהסדר; ההיערכות תהיה לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, ולפי כוח האדם שיעמוד לרשותה במצב חירום.
(ג)
ההיערכות לפי תקנת משנה (ב) תכלול גם את אלה:
(1)
סידורים שיבטיחו ככל האפשר במצב חירום נגישות לביצוע בדיקת דם או בדיקה אחרת, שהיא תנאי לקבלת מרשם לתכשיר לאדם עם מוגבלות;
(2)
סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות, לרבות באמצעות תומך בקבלת החלטות שלו או שליח, להעביר לרופא בקופת החולים שבה הוא חבר, בקשה למרשם לתכשיר או בקשה להפניה לבדיקה שנדרשת לצורך רישום מרשם לתכשיר, באמצעי זמין שנגיש לאותו אדם ושפעיל במצב החירום, מבין כל האמצעים שבהם קופת חולים מתקשרת עם מבוטחיה כגון טלפון, יישומון, מסרון, דואר אלקטרוני, אתר האינטרנט של קופת החולים, ופקסימיליה, וכן באמצעות שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי תקנה 8.
(ד)
אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, לרבות העדר גישה כמשמעותה בסעיף 21ד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, של בתי מרקחת למערכת המרשמים, רשאי המנכ״ל לאשר לקופת חולים מסוימת לפרק זמן מוגבל עד שיהיה ניתן לשוב ולעשות שימוש במערכת המרשמים, ולא יותר מ־10 ימים, לפעול כאמור בתקנת משנה (ה); אישור המנכ״ל האמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות בדף המיועד לענייני מצבי חירום ובאתר האינטרנט של הקופה שקיבלה את האישור האמור.
(ה)
אישור כאמור בתקנת משנה (ד) יכול שיכלול את אלה:
(1)
אישור להעביר מרשם של אדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, לבתי מרקחת באמצעות אמצעי דיגיטלי נפוץ שבשימוש הציבור, ובכלל זה דואר אלקטרוני, או אמצעי לשיחוח (live-chat);
(2)
אישור להעביר את המרשם או את העתק המרשם גם באמצעות האדם עם המוגבלות או שליח;
(3)
אישור להחיל את האישור לפי פסקאות (1) ו־(2) לגבי מרשם לסם מסוכן; במקרה שלא יחול אישור לפי פסקה זו, יציין באישור המנכ״ל מהן החלופות שלפיהן תנפק קופת חולים סם מסוכן לאדם עם מוגבלות.
(ו)
המנכ״ל רשאי לשוב ולהאריך את תוקפו של האישור לפי תקנת משנה (ד) לפרק זמן מוגבל שלא יעלה על עשרה ימים אם ממשיכות להתקיים הנסיבות האמורות בתקנת משנה (ד).
(ז)
בתקופה שבה חל אישור לפי תקנות משנה (ד) עד (ו), יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור:
(1)
מי שמוסמך לפי דין לרשום מרשם רשאי להעביר לבית מרקחת את המרשם שרשם לאדם עם מוגבלות, לרבות העתק מרשם, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (ה);
(2)
בית מרקחת רשאי לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות לפי מרשם אף אם הוא העתק מרשם, לרבות תכשיר שהוא תרופה פסיכוטרופית, ובכפוף לתקנת משנה (ה)(3) – גם סם מסוכן.
(ח)
נוסף על האמור בתקנה זו, תבצע קופת חולים את כל אלה כדי להיערך למצב חירום, ובייחוד למצב שבו אישר המנכ״ל לפעול כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה):
(1)
סידורים שיאפשרו במצב חירום לכל רופא שפועל מטעם קופת חולים לרשום לאדם עם מוגבלות גם מרשם שאינו מרשם אלקטרוני שיוכל לשמש לניפוק תכשיר;
(2)
סידורים שיאפשרו לבית מרקחת של קופת חולים או שבהסדר עימה, לנפק לחבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות תכשיר לפי מרשם שניתן כדין, אף אם אינו מרשם אלקטרוני, או שהוא העתק מרשם;
(3)
מתן הוראות באילו בתי מרקחת בפריסה ארצית יהיה ניתן לנפק סם מסוכן לפי העתק מרשם;
(4)
סידורים כדי למזער את פרק הזמן שיידרש לקופת חולים לאשר זכאות לתכשיר שנדרש לאדם עם מוגבלות לפי מרשם, אם נדרש אישור כאמור;
(5)
סידורים כאמור בפסקה (4) למקרה שבו הוחלט על הפעלת מרפאה אחודה ועקב כך חברי קופת החולים יופנו לרכוש תכשירים בבית מרקחת שמפעילה קופת חולים אחרת או שבהסדר עם קופת החולים האחרת, לפי סכומי השתתפות עצמית לחברי קופת החולים האחרת.
(ט)
במצב חירום רשאי בית מרקחת לנפק תכשיר שמיועד לאדם עם מוגבלות גם באמצעות שליח.
(י)
האמור בתקנות משנה (ב) עד (ט) יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון, שהקופה מספקת לאדם עם מוגבלות.
(יא)
קופת חולים תבצע הכנות לצורך בניית יכולת לרציפות טיפול בתכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון באדם עם מוגבלות, ובכלל זה –
(1)
לגבי מסגרות דיור –
(א)
צמצום ככל האפשר במצב חירום של דרישה להתייצבות דיירי מסגרת דיור במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי ולתוסף מזון;
(ב)
היערכות במצב חירום לאספקה שוטפת של תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, למסגרת דיור, לרבות באמצעות הגדלת כמויות מוצרים אלה שמנופקות למסגרת בעת שאינה מצב חירום, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי במצב חירום;
(2)
סידורים הנדרשים כדי לאפשר הובלת תכשירים, מזון ייעודי ותוסף מזון, לרבות סמים מסוכנים או תכשירים הדורשים הובלה בקירור, מהמקום שבו קופות חולים מאחסנות אותם או מבית מרקחת, למקום שבו שוהה האדם עם המוגבלות במצב חירום, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.
(יב)
לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום שבו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:
(1)
לפי האמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;
(2)
באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (יא)(2);
(3)
אם יתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו־(2) בנסיבות מצב החירום.
(יג)
שליח שפועל לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות לפי פסקה (1) להגדרה ”שליח“, יוכל לפעול לעניין העברת בקשה למרשם או למסירת תכשיר שנופק אם בידו תעודת חברות בקופת חולים של האדם עם המוגבלות או תעודת זהות שלו, או שמתבצע זיהוי בדרך אחרת שמפעילה קופת חולים, ולעניין מסירת תכשיר שהוא סם מסוכן – אם התקיים גם האמור בתקנה 14(ב)(3) לתקנות הסמים המסוכנים, התש״ם–1979.
(יד)
לצורך יישום תקנה זו רשאית קופת חולים ובית מרקחת לדרוש כי אדם עם מוגבלות, אפוטרופוס שלו, מיופה כוח מתמשך שלו או שליח, לפי העניין, יציג לפניהם תעודה המעידה שהאדם שלו מיועד השירות לפי תקנה זו הוא אדם עם מוגבלות; בתקנת משנה זו –
”יציג“ – לרבות באמצעות משלוח העתק תעודה באחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (ג)(2);
”תעודה“ – לרבות תעודה שהנפיקה רשות ציבורית כגון תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה, תעודת נכה לפי תקנה 7 לתקנות הנכים; וכן אישור שהנפיקו שירותי הרווחה ברשות מקומית, אישור שהנפיקה קופת חולים, אישור שהנפיקו כל אחד מבין אלה: ועדה המוסמכת לקבוע נכות רפואית לפי דין, רופא, בעל מקצוע בריאות, או מסגרת דיור וכיוצא באלה.
(טו)
קופת חולים תפרסם לפי תקנה 23 את הסידורים שביצעה לפי תקנה זו.
(טז)
קופת חולים תיערך כדי שגם במצב חירום יוכל חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות, לקבל מידע באילו מבתי המרקחת שלה שפועלים יוכל לרכוש תכשירים, ובייחוד תרופות פסיכוטרופיות, סמים מסוכנים, מזון ייעודי או תוסף מזון; מידע כאמור יימצא באחד מאלה לפחות: באתר האינטרנט של קופת החולים בדף המיועד להיערכות למצבי חירום, במוקד המידע הטלפוני של הקופה, ביישומון, או בתקשורת כתובה עם מוקד המידע של הקופה, והכול אם אמצעים אלה פועלים במצב החירום.
(יז)
בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים שקיבל כאמור את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי תקנה 23.
(יח)
מוסד רפואי ששחרר אדם עם מוגבלות במצב חירום מאשפוז שבמהלכו נרשם לו מרשם לתכשיר או למזון ייעודי או לתוסף מזון, שלא צרך לפני האשפוז, ינפק לאותו אדם מוצר כאמור למשך שלושה ימי עבודה לפחות שלאחר יום השחרור מאשפוז, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין, ולתקופה שיורה.
(יט)
קופות החולים יגבשו נוהל ליישום אחריותן לפי תקנה זו.
(כ)
משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה לעניין יישום האמור בתקנה זו.
(כא)
הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון שזכאי להם נכה בשל נכותו המוכרת לפי חוק הנכים.
שירותי בריאות לדיירים של מסגרות דיור
(א)
מסגרת דיור –
(1)
תביא לידיעת דייריה, לרבות אפוטרופסיהם או מיופי כוח שלהם, את המלצות משרד הבריאות לפי תקנה 6(ב) להכנת מידע, תסביר להם את חשיבותן ותציע להם עזרה ביישום המלצות אלה; אופן מסירת המידע והתקשורת של המסגרת עם דייריה יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות;
(2)
ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו, סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1), יחול אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);
(ב)
מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;
(3)
מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מהדיירים שביקש או שהסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;
(4)
מסגרת תעדכן את המידע בעבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.
(ב)
מי שמספק שירותים בתחום הדיור לפי פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש, יביא לידיעת דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופי כוח שלו, את המלצות משרד הבריאות לפי תקנה 6(ב), ויסביר לו את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות לשירות; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.
(ג)
מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה בעת שאינה מצב חירום, תיערך כדי שלדייר שהוא אדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות במצב חירום לפי תקנה 2; ההיערכות למצב חירום תהיה לכל אלה לפחות:
(1)
לאחר תיאום עם קופות החולים – מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלת מסגרת הדיור, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה מצב חירום;
(2)
קבלת שירותי בריאות שלא ניתן לספקם במסגרת לפי פסקה (1), במרפאות הפתוחות לציבור במצב חירום, או במרכז ארעי לטיפול;
(3)
הפניית דייר לקבלת שירותי בריאות בבית חולים, כשאין לו אפשרות לקבל שירות בריאות שהוא זקוק לו כאמור בפסקאות (1) או (2).
(ד)
על מסגרת דיור שהיא אחת מאלה יחולו, לגבי דייריה, גם תקנות משנה (ה) עד (ו):
(1)
מסגרת דיור שמספקת גם שירותי בריאות לדייריה;
(2)
מסגרת שלפי רישיון או אישור לפי דין או לפי תנאי התקשרות, באחריותה לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, ”התקשרות“ – התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו בתקנות המסגרות, ולעניין בית דיור מוגן – גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.
(ה)
במצב חירום שבו נזקק דייר שהוא אדם עם מוגבלות לשירות בריאות, תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי תקנת משנה (א), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.
(ו)
טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של מסגרת, תערוך מסגרת הדיור הכנות בשיתוף הדייר, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, בקשר למידע שבו צויד כאמור בתקנת משנה (ה), כדי להקל עליו ועל מי שייתן לו את שירות הבריאות.
(ז)
מסגרת לדיור תגבש נוהל לגבי חובתה להיערך בנושאים המפורטים בתקנה זו; הנוהל יותאם למאפיינים של המסגרת והאנשים עם מוגבלות המתגוררים בה; המסגרת תפרסם את הנוהל לדיירי המסגרת במקום בולט לעין, ותביא לידיעתם את קיומו בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א)(1).
(ח)
משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו כל אחד נוהל לדוגמה למסגרות הדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.
מרכז ארעי נגיש לטיפול
מרכז ארעי לטיפול יהיה מרכז נגיש אם מתקיימים כל אלה:
(1)
ממדרכה ציבורית או משביל ציבורי הגובלים במגרש שבו המרכז, ממקום חניה נגישה וממקום חניית רכבי החירום וההצלה, שמשרתים את המרכז, תוביל דרך נגישה לכניסה נגישה אליו;
(2)
מכניסה למרכז הארעי לטיפול, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם, אם הם נדרשים במרכז:
(א)
לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום כאמור בתקנה 13(2);
(ב)
למקום המתנה לקבלת שירות הבריאות;
(ג)
לעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג שבה אדם מקבל שירות בריאות במרכז כאמור בתקנה 13(3);
(ד)
לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);
(ה)
לחדר או חלל מופרד, כאמור בתקנה 13(6);
(ו)
למלתחה נגישה כאמור בפסקה (4);
(ז)
למקלחת נגישה כאמור בפסקה (5);
(ח)
למרחב מוגן נגיש כאמור בפסקה (6);
(3)
אם יש בו בית שימוש לשירות הציבור – יימצא גם בית שימוש נגיש;
(4)
אם כחלק משירות הבריאות במרכז נדרשת פשיטת בגדים ועומדת לרשות הציבור מלתחה, תימצא במקום מלתחה נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
(5)
אם כחלק משירות הבריאות במרכז מקבל השירות נדרש להישטף, ועומדת לרשות הציבור מקלחת, תימצא במקום מקלחת נגישה לשימוש אדם עם מוגבלות;
(6)
אם נדרש במרכז מרחב מוגן, ויש בו מרחב מוגן לשימוש הציבור – יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש; בפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו ”מרחב מוגן נגיש“;
(7)
בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש, במלתחה נגישה, במקלחת נגישה ובמרחב מוגן נגיש, יתקיימו תקנות הנגישות למקום ציבורי.
התאמות נגישות חלופיות במרכז ארעי לטיפול
(א)
במרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו תקנה 11(1), (2), או (7) לגבי דרך נגישה, יימצאו אמצעים להעברה של אדם עם מוגבלות, כדוגמת אלונקה, שניתן לעשות בהם שימוש מיידי כדי לאפשר לו להיכנס למרכז ולקבל בו את שירות הבריאות.
(ב)
מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימת בו אחת או יותר מפסקאות תקנה 11(3) עד (7), יכלול התאמות נגישות חלופיות כלהלן, שימוקמו ככל האפשר כך שדרך נגישה תוביל אליהן מעמדת הטיפול:
(1)
אם יש במרכז בית שימוש לשימוש הציבור, אך אין בו בית שימוש נגיש – יימצא כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
(2)
אם לא קיימת במרכז מלתחה נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 11(4), תימצא עמדת הלבשה שכוללת משטח יציב, לצידו שטח פנוי שמאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים להגיע בצמוד לצלע הגדולה של המשטח ולעבור אליו, בצורה בטוחה, ולפשוט וכן ללבוש את בגדיו;
(3)
אם לא קיימת במרכז מקלחת נגישה ומתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 11(5), יימצאו במרכז סידורים לפי הוראות תקנה 10(ב)(2) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום, שיאפשרו לאדם עם מוגבלות לשטוף את עצמו; המעבר מעמדת הלבשה נגישה למקום השטיפה יהיה בפרטיות גם כלפי אנשי צוות המרכז;
(4)
אם נדרש קיומו של מרחב מוגן, ואין במרכז מרחב מוגן שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה, יאותר במרכז מרחב מוגן חלופי נגיש ותחול תקנה 3 בשינויים המחויבים.
(ג)
בכל אחד מהסידורים בתקנות משנה (ב)(1) עד (3) יימצאו סידורים לשמירה על פרטיות האדם שעושה בהם שימוש, גם כלפי צוות המרכז, כגון פרגוד או מחיצה.
הוראות לעניין מרכז ארעי לטיפול
בכל מרכז ארעי לטיפול יתקיימו הוראות אלה:
(1)
בכניסות וביציאות של מרכז ארעי לטיפול יוצבו, בעת שהוא פתוח לציבור במצב חירום, שלטי זיהוי ובהם המילים: ”כניסה“ או ”יציאה“, לפי העניין; בשלטים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
(2)
אם יש בו עמדת שירות – תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או עם אמצעי עזר בניידות אחר, נגישות לקבל שירות בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות תהיה נגישה לפי תקנה 18(א) או 19(ב) לתקנות נגישות לשירות, לפי העניין;
(3)
בעמדת טיפול אחת לפחות מכל סוג יתקיימו הוראות אלה:
(א)
לצד עמדת הטיפול יימצא שטח פנוי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת״י 1918 חלק 1 (סעיף 2.7.4);
(ב)
אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או נעזר באמצעי עזר לניידות יוכל לקבל את הטיפול כשהוא יושב בכיסא הגלגלים או נעזר באמצעי העזר, באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, לפי העניין; אם לא מתאפשר לאדם עם המוגבלות כאמור לקבל כך את הטיפול, יימצא במרכז, לפי מטרות הטיפול והאופן שבו הוא ניתן לציבור, אחד מהסידורים האלה, שיאפשר לאדם עם המוגבלות לקבל את הטיפול בדומה לכלל הציבור ובצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום:
(1)
צוות שיסייע לאדם לעבור לעמדת טיפול לפי רצונו וצרכיו של האדם;
(2)
כיסא שירותים עם סידורים לטיפול בהפרשות;
(3)
משטח בעמדת הטיפול כגון אלונקת רחצה;
(ג)
אם הציבור מקבל את הטיפול בעמדת הטיפול תוך שמירה על פרטיותו, יימצאו בה אמצעים שישמרו גם על פרטיותו של אדם עם מוגבלות המקבל את הטיפול;
(ד)
בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), אם במרכז ארעי לטיפול יש עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד ועצמאי – לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות (בפסקת משנה זו – עמדת טיפול נגישה), ויתקיימו כל אלה:
(1)
תכנון וייצור עמדת הטיפול יתבססו על הוראות לפי החוק שחלות על העניין, ולפי העניין גם על הוראות ת״י 1918 על חלקיו השונים;
(2)
מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד משלבי תכנון העמדה וייצורה, כי עמדת הטיפול היא עמדת טיפול נגישה; ואולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון העמדה ובייצורה, או עקב נסיבות מצב החירום, מצא המורשה כי העמדה אינה עמדת טיפול נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם העמדה אינה נגישה וכיצד יש להתאים את אופן מתן השירות כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור, ומתן השירות יותאם כאמור;
(4)
צוות המרכז יעזור לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו או אם ראה כי סיוע כאמור נדרש בכל הנוגע לקבלת שירות הבריאות, ובכלל זה, בין השאר, העברתו לעמדת טיפול, העברתו לכיסא שירותים, פשיטת בגדיו ולבישתם, העברתו למשטח בעמדת הטיפול, שטיפתו, והעברתו חזרה לאמצעי עזר לניידות;
(5)
לבקשת אדם עם מוגבלות, צוות המרכז ילווה אותו במהלך שהייתו במרכז ארעי לטיפול, לרבות לצורך התמצאות והשגחה, יסייע לו לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, הקראת מסמכים וכיוצא באלה, ויסייע בתקשורת עימו ככל הנדרש, תוך שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי תקנה 8, ובאמצעים לפי תקנה 17;
(6)
אם במרכז פועל מתחם שמשמש למענה לנפגעי דחק או אם המרכז כולל חלל שמתקהלים בו אנשים כגון אזור המתנה, יהיה במתחם או במרכז כאמור, לפי העניין, חדר שבפתחו דלת או חלל מופרד מסביבתו כגון באמצעות פרגוד, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו; בחדר או בחלל כאמור יתקיימו הוראות אלה:
(א)
החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;
(ב)
לצד החדר או החלל האמור יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות“ ויופיע לצידו סמל הנגישות הבין־לאומי;
(ג)
החדר או החלל האמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן לשימוש הציבור אם קיים במרכז;
(7)
במרכז ארעי לטיפול יימצאו שני כיסאות גלגלים לפחות לשימוש אנשים עם מוגבלות שיגיעו למרכז; פסקה זו לא תחול לגבי מרכז ארעי לטיפול שמשמש לבדיקה או לטיפול במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת.
אחריות לנגישות של מרכז ארעי לטיפול
(א)
מרכז ארעי לטיפול שיאושר לאחר יום התחילה יהיה מרכז נגיש שמתקיימים בו תנאי תקנה 11, אלא אם כן אף על פי שהגורם האחראי עשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש כאמור שעומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
(ב)
הגורם האחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול יבחן לגבי כל מרכז שאיתר עד ערב יום התחילה, את העמידה בתנאי תקנה 11 באחת מאלה:
(1)
לפי מסמכים שסיפק החייב בהנגשת המקום הציבורי שאותר לשמש כמרכז ארעי לטיפול, שמשמשים חייב כאמור לצורך חובותיו לפי תקנות הנגישות למקום ציבורי או לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
(2)
לפי אישור מורשה נגישות.
(ג)
מצא הגורם האחראי להפעלת מרכז, לאחר בחינה כאמור בתקנת משנה (ב), כי המרכז אינו נגיש – יחליף אותו במקום שמתקיימת בו תקנה 11, אלא אם כן אף על פי שעשה ככל יכולתו לאתר מרכז נגיש שגם עומד בדרישות לעניין מרכז כאמור של הרשות העליונה לבריאות או של שר הבריאות או המנכ״ל לפי דין, הוא לא הצליח בכך ותיעד את הסיבות לכך.
(ד)
הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שאושרו מיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא מרכז נגיש לפי תקנה 11 או לא, וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.
התאמת נהלים להפעלת מרכז ארעי לטיפול
גורם אחראי להפעלת מרכז יתאים את נהליו לאיתור, אישור והפעלה של מרכז ארעי לטיפול לצורך יישום תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת תוצאות אלה בהליך מתן שירות הבריאות לציבור:
(1)
זיהוי מוקדם, אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של צרכים וקשיים של אדם עם מוגבלות שהגיע למרכז ארעי לטיפול, בייחוד אם אינו מרכז נגיש, כדי שצוות המרכז יוכל להתאים בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, את שירות הבריאות שיינתן לו;
(2)
זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של ציוד עזר אישי חיוני שהגיע עם אותו אדם, ועלול להיפגע עקב שירות הבריאות שיעבור אותו אדם, תיעודו לצורך מציאת חלופות לאחר קבלת שירות הבריאות אם ייפגע או יאבד, ואפסונו באופן זמני עד שאותו אדם יסיים את קבלת שירות הבריאות;
(3)
זיהוי מוקדם אם אפשר, בשיתוף האדם עם המוגבלות או מלווה שלו, של חיית שירות כדי לאפשר לה לשהות בסמוך לאדם ששוהה במרכז, אם אפשר בנסיבות מצב החירום;
(4)
בחינת חלופות שקיימות בנסיבות מצב החירום, להתאמת שירות הבריאות כדי להימנע מפגיעה בחיית שירות ומגרימת נזק לציוד עזר אישי כאמור.
העברה ממרכז ארעי לטיפול
גורם אחראי להפעלת מרכז אחראי להעברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאין אפשרות לספק לו שירות בריאות במרכז ארעי לטיפול, למקום אחר שבו יהיה ניתן לספק לו את שירות הבריאות בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, אם אפשר בנסיבות מצב החירום, ובלבד שהסכים לכך, והכול בהתחשב בדחיפות במתן שירות הבריאות לאותו אדם; בתקנה זו –
”אין אפשרות לספק“ – העדר אפשרות לספק את שירות הבריאות על אף ביצוע התאמות נגישות באופן מתן שירות הבריאות כדי להתאימו למוגבלותו של אדם עם מוגבלות;
”הסכים לכך“ – האדם, אפוטרופסו או מיופה כוחו, לפי העניין, ואם לא היה ניתן לאתרם באופן מיידי – לפי החלטת הגורם האחראי על הפעלת המרכז הארעי לטיפול.
מידע נגיש לציבור ששוהה במרכז ארעי לטיפול
(א)
בלי לגרוע מתקנה 6, גורם אחראי להפעלת מרכז ארעי לטיפול ידאג כי במרכז ארעי לטיפול יימצא מידע גם בעניינים אלה:
(1)
מידע על המרכז והשירות שיינתן בו באופן שמבהיר בצורה ברורה ותמציתית את השלבים בתהליך קבלת שירות הבריאות, לפי סדר הפעולות של קבלתו, בליווי תמונות, מה על אדם שמקבל שירות בריאות במרכז לבצע, היכן ומתי, וציון השלבים שעלולים להיות מלווים בכאב או באי־נוחות; הכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות; מידע לפי פסקה זו יהיה זמין גם במרכז עם פתיחתו;
(2)
התאמות הנגישות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות שיש במרכז;
(3)
מידע על ההיערכות הנדרשת שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר לו לקבל שירות בריאות במרכז בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום;
(4)
צעדים שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה באמצעי עזר אישי ובחיית שירות שעלולה להתרחש עקב שירות הבריאות שיינתן במרכז, כגון עקב שטיפה.
(ב)
מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מרכז ארעי לטיפול, יהיה גם בשפה פשוטה.
(ג)
במרכז ארעי לטיפול יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות כמפורט להלן:
(1)
אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות לשימוש על משטח קשיח שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;
(2)
נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב;
(3)
לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמרכז, לרבות מידע בשלט אלקטרוני;
(4)
נמסר מידע לציבור ששוהה במרכז באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.
סייג לעניין הפעלת מרכז ארעי לטיפול
האמור בתקנות 11 עד 17 לא ימנע את הפעלתו של מרכז ארעי לטיפול שלא מתקיימות בו הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
מלווה וחיית שירות, ציוד עזר
(א)
אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק.
(ב)
תקנות 13(5) ו־(6) ו־17 יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.
רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו
(א)
קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
(ב)
היערכות זו תכלול גם את כל אלה:
(1)
ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיהם וכוח האדם שיעמוד לרשותם בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, ”שירות בריאות בבית“ – לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;
(2)
הסידורים האמורים בפסקה (1) יעסקו גם באפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבמצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יעסקו גם בהדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;
(3)
ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תעסוק גם בחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן במצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות בכוחות הצלה, ברשות המקומית ובמשרד הבריאות.
(ג)
קופת חולים ומי שהתקשרה עימו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו – ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם המוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:
(1)
יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בייחוד למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;
(2)
קופת החולים תורה על סדר הקדימויות ליצירת קשר עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו במצב חירום.
(ד)
במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.
(ה)
קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.
(ו)
ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.
(ז)
ספק שירות בבית שעימו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו – ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עימו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.
(ח)
קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.
(ט)
הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי חוק הנכים, שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.
היערכות לטיפול מרחוק
(א)
ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה.
(ב)
במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:
(1)
הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;
(2)
טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;
(3)
טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;
(4)
מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.
(ג)
משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.
(ד)
ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין ולתקופה שיורה.
(ה)
בתקנה זו –
”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000;
”מקצוע בריאות“ – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008;
”ספק מקצוע בריאות“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שלפי חוק ביטוח בריאות מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;
(2)
מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.
היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום
(א)
משרד הבריאות יגבש נוהל בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, במצב חירום (בתקנה זו – מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי החוק האמור, והזקוקים להם, בייחוד לנוכח מצב החירום.
(ב)
בנוהל יפורטו אלה לפחות, והדרכים לביצועם:
(1)
בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת פעילות מיוחדת לאספקת המכשיר, במצב חירום;
(2)
אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;
(3)
אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;
(4)
דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.
(ג)
משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו – ספק מכשירי שיקום).
(ד)
הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח תקנות הנכים זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי חוק הנכים, ולעניין ספקי מכשירי השיקום.
פרסום ומידע נגיש – כללי
(א)
על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שמוסרת לציבור רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה מצב חירום, יחולו תקנות 29, 32, 33(1) ו־35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות.
(ב)
מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה במצב חירום, יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמפעיל מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים במצב חירום.
אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח
(א)
בתקנה זו, ”אדם“ ו”אפוטרופוס מקצועי“ – כהגדרתם בתקנה 17 לתקנות המסגרות.
(ב)
אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:
(1)
אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת תקנה 10(א) עד (ז); על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה;
(2)
אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי תקנה 10(א), (ד) עד (ו), ולגבי אפוטרופוס מקצועי – גם 10(ז); לעניין תקנה 10 יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי תקנה 10(ד)(2).
(ג)
האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי תקנה 28(ג) –
(1)
דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1);
(2)
נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.
(ד)
אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.
חומרי הדרכה ולימוד עצמי
משרד הרווחה ומשרד הבריאות יכינו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למי שמספקים שירותי בריאות במוסד רפואי, במצבי חירום, לעניין אספקת שירות יעיל, בטיחותי ומכובד בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאלה מהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שמי שמספק שירות בריאות יוכל לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור, כהכנה למצב חירום ובמהלכו, באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, קצרים ותמציתיים; כל אחד מהמשרדים יפיץ עם תחילתו של מצב חירום, ואם אפשר עוד בטרם החל, את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מי שמספקים שירותי בריאות שונים במוסד רפואי; כל אחד מהמשרדים האמורים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום.
הדרכה
(א)
במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה –
”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
”צוות המרפאה“ – לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום.
(ב)
הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
(1)
הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים;
(2)
כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות;
(3)
אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
(4)
הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות;
(5)
הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי תקנה 25.
(ג)
ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.
תרגול
תרגילים שמבצעים משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה 24 וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום, יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת, ישולבו, לפי היקף התרגיל, אנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצורכיהם, ובלבד שבכל תרגיל ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות מאלה שבתרגיל שקדם לו; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה משתתפת באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו ככל האפשר אנשים עם מוגבלות.
פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם
(א)
מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.
(ב)
משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.
(ג)
מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה, יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ונוסף על כך נהלים אלה יהיו זמינים במשרדו בעת שהוא פתוח לציבור; הפרסום ייעשה בדרכים אלה:
(1)
בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
(2)
בהתאמות הנגישות למידע כמפורט בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות;
(3)
לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש מפרסם הנוהל;
(4)
באמצעות אתר האינטרנט של מפרסם הנוהל, אם קיים.
(ד)
מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנה זו יהיה נגיש על פי תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
פעולה לפי נוהל במצב חירום
מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.
ביצוע לפי תקן
אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; יראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, ”מועד ביצוע התאמת הנגישות“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.
עיגול תוצאות חישוב
מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.
זמינות והצגת מסמכים
(א)
מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב לשמור העתק עדכני שלהם שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.
(ב)
מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, המלצות או אמות מידה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.
תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
(א)
מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ואף על פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
(ב)
לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.
שמירת דינים
האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.
תחילה ותחולה
(א)
תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) עד (ו), שלושה חודשים מיום פרסומן.
(ב)
תחילתן של תקנות 6(ב) ו־(ג), 9(יז) ו־(יח), 10(א), (ב) ו־(ג), 24(ב)(2), 26, 27 – שישה חודשים מיום התחילה.
(ג)
תחילתן של תקנות 5(א), 6(א) ו־(ד), 7(א), 8, 9(ד) עד (ז) ו־(יב), 12, 13, 16, 17, 21(ד), 24(ב)(1) – 12 חודשים מיום התחילה.
(ד)
תחילתן של תקנות 10(ד) עד (ו) – 18 חודשים מיום התחילה.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), תחילתה של תקנה 6(ד) לעניין תחולת תקנה 5(ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום, על רשות ציבורית המוסרת לציבור במצב חירום מידע חיוני בתחום הבריאות, החל מהמועד שבו חלה חובה להנגשת שירות אינטרנט בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה החובה על הרשות הציבורית, לפי המוקדם.
(ו)
תחילתה של תקנה 23(א) לגבי החלת כל אחת מתקנות נגישות לשירות הנזכרות בה, החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה להנגשה בדרך הקבועה באותן תקנות בשירותי הבריאות, או החל מהמועד שבו חלה לפי דין החובה כאמור על הרשות הציבורית, לפי המוקדם, ולא לפני יום התחילה.
הוראות מעבר
(א)
המלצות לפי תקנה 6(ב) יפורסמו לראשונה לפי תקנה 6(ג) לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות במשרד הרווחה.
(ב)
המועד להשלמת ביצוע תקנה 3(ב) עד (ו) יהיה כלהלן:
(1)
לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה בתקנות נגישות לשירותי בריאות – המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי סעיף 19כ(ו) לחוק;
(2)
לגבי מרפאה חדשה – שנה מיום התחילה; לעניין זה, ”מרפאה חדשה“ – מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי תקנות נגישות בניין חדש.
(ג)
לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
(1)
(2)
קופת חולים – תקנה 20(ה) ו־(ח);
(3)
משרד הרווחה ומשרד הבריאות – תקנה 10(ח);
(4)
האפוטרופוס הכללי – תקנה 24(ג).
(ד)
לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
(1)
(2)
משרד הבריאות ומשרד הרווחה – תקנה 25;
(3)
מסגרת דיור – תקנה 10(ז);
(4)
גורם אחראי להפעלת מרכז – תקנה 15;
(5)
ספק שירות בבית – תקנה 20(ו);
(6)
ספק מקצוע בריאות – תקנה 21(א) ו־(ב);
(7)
אפוטרופוס מקצועי – תקנה 10(ז) כפי שהוחלה עליו בתקנה 24(ב)(2).
(ה)
לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:
(1)
מסגרת דיור – תקנה 10(א) ו־(ב) – השלמת הכנת המידע לראשונה;
(2)
אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת – תקנה 24(ב)(2).
(ו)
לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה 24(ב)(1).
(ז)
אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי תקנות 9, 20 ו־22 באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי תקנות אלה חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.
(ח)
מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 28(א), ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.
(ט)
גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצידם:
(1)
בתוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע תקנה 14(ב) עד (ד) לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי תקנה 14(ד), ולא פחות ממרכז אחד;
(2)
בתוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע תקנה 14(ב) עד (ד) לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי תקנה 14(ד);
(3)
מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שכלל לא ייוותר ברשימות שלפי תקנה 14(ד) מרכז שאינו מרכז נגיש:
(א)
לבצע את תקנה 14(א) לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;
(ב)
לבצע את תקנה 14(ב) עד (ד) לגבי יתרת המרכזים הלא־נגישים שברשימה לפי תקנה 14(ד).
(י)
ספק שירות בבית לפי תקנה 20 שלקופת חולים הייתה התקשרות עימו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה – לא תחודש ההתקשרות עימו לאחר תום התקופה האמורה.
ט״ו בתמוז התשפ״ב (14 ביולי 2022)
- בנימין גנץ
שר הביטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.