תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם) מתוך
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016
ק״ת תשע״ו, 2274.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19יז, 19כ, 19כא, 19כד, 19כוו־19סחלחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (להלן – החוק), בהתייעצות לפי סעיף 19כא(א) לחוק עם ספקי שירותים גדולים, עם ארגונים המייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב עם הוראות תקן ישראלי, לפי העניין, ובהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של החוק, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
”אדם עם מוגבלות“ ו”נציבות“ – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק;
”בית חולים“ – כמשמעותו בסעיף 24א לפקודת בריאות העם, לרבות מרפאות חוץ, שניתן בו שירות בריאות ממלכתי, לרבות שטחי החוץ שבהם;
”בית חולים קיים“ – בניין בבית חולים לרבות שטחי החוץ שלו או חלק מבניין שהוא בית חולים, שהבקשה להיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי הוגשה לוועדה המקומית לפני יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009);
”דרך ציבורית“ – דרך המשמשת את הציבור, לרבות שביל להולכי רגל שאינו מדרכה;
”הנציב“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק או מי שהוא מינה, לצורך תקנות אלה, מבין עובדי הנציבות;
”הממונה“ – עובד משרד הבריאות שמינה המנהל הכללי של משרד הבריאות לעניין תקנות אלה;
”חדר אשפוז מיוחד“ – חדר אשפוז המתאים גם לאשפוז אנשים עם מוגבלות לרבות אלה המתניידים בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות;
”חדר בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת“ – חדר המאפשר לאדם עם מוגבלות, לרבות מי שמתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעבור בדיקה או טיפול רפואיים הניתנים במוסד בריאות קיים;
”חייב בביצוע נגישות“ – לעניין שירות בריאות – מי שאחראי להספקת אותו שירות בריאות; לעניין מוסד בריאות קיים – מי שהוטלה עליו החובה לפי סעיף 19ח(ג) לחוק לבצע התאמות נגישות;
היא מוחזקת ומופעלת על ידי קופת חולים, משרד הבריאות, לרבות מכון ובית מרקחת שמוחזקים ומופעלים כאמור, או שהיא מוחזקת ומופעלת על ידי רשות מקומית כגון מרפאה לבריאות המשפחה;
(2)
היא מופעלת על ידי נותן שירותים ונוסף על כך מתקיים בה אחד מאלה:
היא מוקד לשירותי רפואה ראשונית דחופה לאחר שעות הפעילות הרגילות של מרפאה כמשמעותה לפי פסקה (1) לעיל;
(ג)
היא מקום, לרבות מכון, שניתנים בו אחד משירותי הבריאות האלה: דימות באמצעות רנטגן, CT או MRI, בדיקות אנדוסקופיות בתחום הגסטרו, שירות להתפתחות הילד שהכיר בו משרד הבריאות, שיקום לב, טיפולי פוריות מסוג IVF, בדיקות או מיפויים באמצעות רפואה גרעינית (כגון באמצעות איזוטופים), בדיקות נוירולוגיות (EMG או NCT), בדיקות מאמץ (לרבות אקו), ממוגרפיה, בדיקת צפיפות העצם, שירות שיקום של צוות רב־מקצועי שכולל בעלי מקצוע מתחומים כגון עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה או פסיכולוגיה;
(3)
היא מקום שניתנים בו שירותי רפואת שיניים על ידי ספק שירותי בריאות גדול;
”מרפאת חוץ“ – לרבות מכון;
”מרפאה קיימת“ – מרפאה שהיא בניין לרבות שטחי החוץ שלו, או חלק מבניין, שהבקשה להיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי הוגשה למוסד תכנון לפני יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009); ובלבד ששטחים אלה הם בהחזקת המרפאה בלבד, ואינם שטחים ציבוריים שבאחריות הרשות המקומית או כל גורם אחר;
”שירות בריאות“ – לרבות שירות נלווה כגון שירותי מזכירות רפואית;
”שירות בריאות ממלכתי“ – שירות בריאות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות;
”ת״י 1918 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
”ת״י 1918 חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;
”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
”ת״י 1918 חלק 3.2“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים;
”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
”ת״י 1918 חלק 6“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 6 – נגישות הסביבה הבנויה: אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלות ראייה;
”ת״י 2252 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 2252, חלק 1: משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים;
”ת״י 2252 חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 2252, חלק 2: משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע;
בלי לגרוע מכל דין אחר, החייב בביצוע נגישות אחראי לביצוען והחזקתן התקינה של התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות הציבוריים הקיימים שבהם ניתנים שירותי בריאות, לפי תקנות אלה.
חייב בביצוע נגישות שהוכיח אחד מאלה לעניין התאמת נגישות שיש לגביה התאמת נגישות חלופית, יהיה פטור מביצועה, ויבצע במקומה התאמת נגישות חלופית:
(1)
לא ניתן לבצעה מסיבות הנדסיות באישור מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ובאישור הממונה; התקיים האמור בפסקה (3) להגדרה ”סיבות הנדסיות“, צורפה חוות דעתו של מתכנן שלד בניין לעניין זה;
(2)
ביצועה יהווה פגיעה מהותית באופיו המיוחד של בניין, והממונה אישר זאת.
(ג)
חייב בביצוע נגישות שהוכיח אחד מאלה לגבי התאמת נגישות אחרת, יהיה פטור מביצועה:
(1)
לא ניתן לבצעה מסיבות הנדסיות באישור מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, ונוסף על כך, באישור הממונה והנציב; אם מתקיים האמור בפסקה (3) להגדרה ”סיבות הנדסיות“, צורפה חוות דעתו של מתכנן שלד בניין לעניין זה;
(2)
ביצועה יהווה פגיעה מהותית באופיו המיוחד של בניין והממונה והנציב אישרו זאת;
(3)
לעניין זה, ”פטור“ – לרבות פטור לתקופה קצובה;
(ד)
אושר פטור לפי תקנת משנה (ג) –
(1)
רשאים הממונה והנציב לקבוע התאמת נגישות שונה שתבטיח נגישות לשירות הבריאות הממלכתי המסוים באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור;
אין דרך נגישה שמובילה לחדר אשפוז מיוחד או לחדר לבדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת;
יורו הממונה והנציב על התאמת נגישות שונה לתקופה קצובה התואמת את התקופה שלה נקצב הפטור, שתבטיח נגישות לשירות הבריאות הממלכתי המסוים באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור, ובכלל זה להורות על הספקת השירות במקום ציבורי נגיש אחר שמתקיימות בו הוראות תקנות אלה; הממונה והנציב יהיו רשאים לאשר מחדש את הפטור או את התאמת הנגישות השונה ולהורות על חידוש התנאים או להורות על תנאים אחרים לאחר ששקלו מחדש את הנסיבות.
תכנית הנגשה והתאמה של קופות חולים וספקי שירות גדולים
(א)
קופת חולים וספק שירות גדול שאינו בית חולים או קופת חולים, יגישו לשר הבריאות תכנית הנגשה והתאמה למרפאות קיימות שאותן הם מחזיקים ומפעילים, במועד שנקבע לפי סעיף 19יט לחוק; התכנית תכיל את כל אלה:
(1)
רשימת המרפאות הקיימות;
(2)
עיקרי הליך ההנגשה עד השלמת ביצוע הוראות תקנות אלה, לפי מדדים כגון סוגי התאמות נגישות, או לפי מרפאות, הכול לפי שיקול דעתו של החייב בביצוע נגישות.
(ב)
בהכנת התכנית האמורה, קופת חולים וספק שירותי בריאות גדול כאמור ייקחו בחשבון את היקף התאמות הנגישות ומורכבות ביצוען, כדי שביצוען יסתיים עד המועד שנקבע לפי החוק.
(ג)
התכנית לפי תקנת משנה (א) תאושר, לפי העניין, על ידי מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות.
המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להתנות מתן רישיון או אישור הנדרש לפי דין לצורך הפעלת שירותי בריאות או חידוש רישיון או אישור כאמור, ביישום הוראות תקנות אלה.
(ב)
שירות בריאות שניתן לראשונה לאחר תחילתן של תקנות אלה במוסד בריאות קיים, לא יינתן אלא לאחר שהתקיימו במוסד הבריאות, או בחלק שלו שבו ניתן השירות, לפי העניין, הוראות תקנות אלה.
הורו תקנות אלה על בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי הוראות תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט שלו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; ויראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, ”מועד ביצוע התאמת הנגישות“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.
חייב בביצוע נגישות ישמור העתק של כל מסמך שנדרשו הוא או מי שפעל מטעמו, בהכנתו או מילויו לפי תקנות אלה; המסמך יישמר 7 שנים ממועד סיום ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנות אלה בבניין הנוגע לעניין.
(ב)
חייב בביצוע נגישות חייב להעביר לממונה או לנציב, או להציג לו, לפי העניין, לא יאוחר מתום עשרים ואחד ימים מיום שנדרשו לכך, העתק מסמך מהמסמכים הנזכרים בתקנת משנה (א).
(ג)
המסמכים הנזכרים בתקנה זו יכול שיהיו מסמכים בקובץ דיגיטלי או בפורמט נפוץ.
החייב בביצוע התאמות נגישות אחראי לכך כי התאמות הנגישות במוסד בריאות קיים יהיו תקינות וזמינות בכל עת שהמקום פתוח לציבור וכל עוד ניתן בו שירות בריאות.
(ב)
לא יפגע אדם בהתאמות נגישות במוסד בריאות קיים, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא במהלך תקופת שיפוץ של המקום, ובלבד שהבטיח נגישות חלופית לאותו מקום לתקופת השיפוץ.
(ג)
לכבש נגיש לצורך נגישות חלופית, במהלך תקופת שיפוץ כאמור בתקנת משנה (ב), ייחשב כבש שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
רוחבו הפנוי 90 ס״מ לפחות וכושר נשיאתו 350 קילוגרם לפחות;
(2)
שיפועו אחיד בין שני משטחי ביניים; ואולם אפשר ששיפועו יעלה על 8% ולא יעלה על 12%, ובלבד שאורכו של כבש עם שיפוע כאמור לא יעלה על 2.5 מטרים;
(3)
בשולי הכבש רכיבי הגנה וננקטו אמצעים למניעת תזוזה של הכבש;
(4)
עלה הפרש הגובה בין קצות הכבש על 20 ס״מ – יימצאו משני צדיו בתי אחיזה.
(ד)
חייב בביצוע התאמות נגישות יבטיח כי התאמות הנגישות יהיו זמינות ושמישות לאדם עם מוגבלות בכל שעות מתן השירות, זולת אם מתקיימות הפסקות בשירות לציבור כולו עקב תקלות טבעיות או לצורך ביצוע פעולות תחזוקה כאמור בתקנת משנה (ה); חייב כאמור ידאג, ככל האפשר, לנגישות חלופית לשירותי הבריאות במקרה של פעולת תחזוקה ידועה מראש שעלולה לפגוע בזמינות השירות לאדם עם מוגבלות.
(ה)
החייב בביצוע התאמות נגישות יבצע פעולות תחזוקה שוטפות להתאמות הנגישות שבוצעו במקום הציבורי ובמיתקניו, לרבות הסרת מכשולים זמניים במעברים נגישים ויבצע פעולות תחזוקה באמצעי העזר הקבועים שנעשה בהם שימוש בשירות; פעולות התחזוקה יבוצעו באופן שיפגע במידה הפחותה ביותר, ככל האפשר, במתן שירות הבריאות.
תחילתן של תקנות אלה 180 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
(ב)
בתקופה שעד להשלמת ביצוע הוראות תקנות אלה יחול האמור בסעיף 19כ(ב) לחוק.
(ג)
על סימן אזהרה, סימן מוביל לטיפוסיו השונים, סימן בקצה שלח מדרגה, ניגוד חזותי וניגוד מישושי, או סימן מאתר, לפי תקנות אלה, שיבוצעו לאחר יום התחילה, יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 6.
ניתן שירות ציבורי שאינו שירות בריאות במוסד בריאות קיים או בחלק ממנו, ובכלל זה מרכז קניות, לא יחולו תקנות אלה, ויחולו על המקום ועל השירות ההוראות לפי החוק, לפי העניין.
דרך ההגעה של אדם עם מוגבלות משטח ציבורי הגובל בבית חולים קיים, לשטחי חוץ של בית חולים קיים, לכניסה אליו ובתוכו, למקומות שבהם ניתן שירות ציבורי לכלל הציבור, היא הדרך שכלל הציבור משתמש בה; לעניין זה, סטייה מקטע דרך שבה הולך כלל הציבור לשם התגברות על הפרש גובה לא תיחשב כאי־עמידה בדרישה האמורה. הותקנה דרך נגישה לאחר יום התחילה, תהיה סטייה כאמור בסמוך ככל האפשר לדרך שבה הולך כלל הציבור.
מגבול מדרכה או דרך ציבורית, הגובלת ומקושרת לבית חולים קיים, אל הכניסה אליו;
(2)
מכניסה לבית חולים, ממקום חניה, מדרכה, תחנת הסעה, מקום להורדת נוסעים והעלאתם ודרך ציבורית, ככל שהם בתחום בית חולים קיים, לכניסה לבניין שניתן בו שירות בריאות או מקום שעומד לשימוש הציבור;
(3)
מהכניסה לבניין שבו ניתן שירות בריאות, למקומות בתוכו או מחוצה לו, שבהם ניתנים שירותי בריאות, ולמקומות שבהם מבקר או שוהה הציבור, ובכלל זה –
(א)
חדרי בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת;
(ב)
חדרי אשפוז מיוחדים;
(ג)
שירותים נלווים כגון עמדות שירות ומודיעין;
(ד)
חצרות שניתנים בהן שירותי בריאות כגון חצר סגורה במחלקה במרכז לבריאות הנפש או חצר במרכז שיקום;
(ה)
מקומות בבית חולים קיים, שבהם, לצורך ליווי מאושפז, נדרש מלווה לשהות או לבצע פעולות, כגון חדר הנקה או חדר החתלה;
(4)
במוסד בריאות קיים שהוא מתחם של בניינים – נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (3), בין בניינים הנמצאים במתחם כאמור, שניתנים בהם שירותי בריאות או מקומות שעומדים לשימוש הציבור.
(ב)
אם מחוץ לשטחו של בית חולים קיים נמצאים מקומות חניה לציבור המגיע אליו, או תחנות תחבורה ציבורית, המשרתות את הציבור שמגיע לבית החולים, יפנה בית החולים למי שאחראים לדרך ממקומות החניה ולדרך מתחנות התחבורה הציבורית, עד לכניסה לבית החולים, בדרישה כי ידאגו שדרכים אלה יהיו גם נגישות לאדם עם מוגבלות; הפנייה תבוצע בתוך 60 ימים מיום התחילה.
בבית חולים קיים למעט בבית חולים למחלות ממושכות, בבית חולים שהוא מוסד גריאטרי ובבית חולים שהוא מרכז לבריאות הנפש, סך כל מקומות החניה הנגישים בחניון לשימוש הציבור, לרבות במקומות חניה שנמצאים כמקבץ לאורך דרך בבית חולים קיים, יהיו כמפורט בטבלה:
טור 1
טור 2
טור 3
טור 4
סך כל מספר מקומות החניה הקיימים
מספר מזערי של מקומות חניה נגישים
סך הכול
לרכב גבוה
לרכב רגיל
3 עד 10
1
1
–
11 עד 25
3
1
2
26 עד 50
6
2
4
51 עד 75
7
2
5
76 עד 100
8
3
5
101 עד 150
10
4
6
151 עד 200
12
4
8
201 עד 300
14
6
8
301 עד 400
16
6
10
401 עד 500
18
6
12
501 עד 1,000
18 ובנוסף 4% מסך כל מקומות החניה שמעל 500
6 בתוספת מקום חניה נגיש אחד לפחות לכל 3 מקומות חניה נגישים או חלק מ־3, מעבר ל־18 מקומות החניה הנזכרים בטור 2
ההפרש בין טור 2 לטור 3
יותר מ־1,000
38 ובנוסף 2% מסך כל מקומות החניה שמעל ל־1,000
13 בתוספת מקום חניה נגיש אחד לפחות לכל 3 מקומות חניה נגישים או חלק מ־3, מעבר ל־38 מקומות החניה הנזכרים בטור 2
ההפרש בין טור 2 לטור 3
לעניין פסקה זו, ”סך כל מספר מקומות החניה הקיימים“ – כל מקומות החניה הקיימים בחניון מסוים או כמקבץ לאורך דרך מסוימת, לפי העניין, בבית חולים קיים.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), בבית חולים קיים שהוא בית חולים למחלות ממושכות או שהוא מוסד גריאטרי או בית חולים שהוא מרכז לבריאות הנפש, סך כל מקומות החניה הנגישים בחניון לשימוש הציבור, לרבות במקומות חניה שנמצאים כמקבץ לאורך דרך בבית חולים כאמור, יהיו לפי טבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים האמור בטור ג׳ שלצד פרט משנה (2).
(ג)
ממדי מקומות החניה הנגישים יהיו לפי ת״י 1918 חלק 2 סעיף 2.7 העוסק במקומות חניה נגישים; ואולם במקומות חניה שהיו קיימים ערב יום התחילה שנועדו להיות נגישים, אפשר שיתקיימו הממדים של חניה נגישה לפי האמור בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, בטור ג׳ שלצד פרט משנה (2), פסקה (1); על אף האמור, היה והגובה החופשי בדרך שבה נוסע רכב במקום חניה מקורה ואל חניית רכב גבוה –
(1)
קטן מ־220 ס״מ אך אינו קטן מ־205 ס״מ, יסומנו 75% מהחניות לרכב גבוה הנדרשות לפי פסקאות (א) או (ב), לפי העניין, במקום החניה המקורה; יתרת מקומות החניה לרכב גבוה יוקצו מחוץ למקום החניה המקורה ובקרבת הכניסה לבניין שניתן בו שירות בריאות;
(2)
קטן מ־205 ס״מ, יוקצו מקומות החניה הנגישים לרכב גבוה, מחוץ לבניין למקום החניה המקורה ובקרבת הכניסה לבניין שניתן בו שירות בריאות.
(ד)
על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב ככל האפשר בסמוך לכניסות לבניינים שבהם ניתן שירות בריאות בבית חולים קיים ובפרט בסמוך לכניסות למחלקות שיקום; לשם ביצוע האמור, אפשר שמקומות חניה נגישים יועברו מתוך חניון או מקבץ מקומות חניה הנזכרים בפרטי משנה האמורים.
(ה)
בית חולים קיים, שאין מקומות חניה נגישים בתחום המקרקעין שבאחריותו, יפנה לא יאוחר מ־60 ימים מיום התחילה, לרשות המקומית הנוגעת לעניין, בבקשה כי תקצה מקומות חניה נגישים סמוך ככל האפשר אליו ובמרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.
במרחק שאינו קטן מ־5 מטרים ואינו גדול מ־25 מטרים ממפגש מדרכה עם שביל ציבורי שמוביל לבניין שניתן בו שירות בריאות, תימצא הנמכת מדרכה.
(ב)
בהנמכת מדרכה יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 2 סעיף 2.6.4.2 הדן בהנמכת מדרכה; על אף האמור, היתה קיימת הנמכת מדרכה ערב יום התחילה, יש בה אפשרות עלייה וירידה למדרכה בשיפוע שלא יעלה על 10%.
(ג)
הוראת פרט זה לא תחול במקרה שבמרחק שאינו עולה על 25 מטרים ממפגש כאמור יש מעבר חצייה שכולל הנמכת מדרכה.
התגברות על הפרש גובה בשטחי חוץ ופנים – הוראות כלליות
(א)
בהפרשי גובה אנכיים בדרך נגישה בבית חולים קיים, יתקיימו הוראות פרט משנה (ב); על אף האמור, אפשר שאמצעי שהיה קיים בדרך נגישה ערב יום התחילה, ישמש כאמצעי להתגברות על הפרש גובה, אם התקיימו בו הוראות פרט 9.
(ב)
בהפרש גובה בדרך נגישה בבית חולים קיים, יימצא אמצעי להתגברות על הפרש גובה שיתקיימו בו דרישות אלה, בכפוף להוראות פסקה (ג):
דרישות ת״י 2252 חלק 1, אך אם מותקן בהפרש גובה העולה על 2 מטרים, יותקן בפיר סגור;
(ב)
ממדי רצפת המעלון יהיו 140×110 ס״מ לפחות; הפתח יהיה בדופן הקצרה של המעלון;
(ג)
מעלון אנכי שמותקן בפיר סגור מעל גובה 2 מטרים יעמוד גם בדרישות אלה:
(1)
המעלון יהיה מסוג תא סגור הכולל קירות, עם דלתות ועם תקרה פריקה; לגבי מעלון אנכי שמתוכנן לשתי תחנות בלבד – אם ניתן פטור לפי תקנה 6(ב) מהתקנת תא סגור, אפשר שיותקן מעלון תא שכולל קירות עם תקרה פריקה או תא מעלון בלא קירות או בלא תקרה;
(2)
לחצני התחנה ולחצני התא יהיו מסוג לחיצה רגעית;
(3)
דלתות התא הסגור ודלתות הפיר ייפתחו ויסגרו באופן אוטומטי;
(4)
דלת התא הסגור ודלת הפיר ייפתחו בתנועה ישרה אופקית כגון דלת הזזה, ולא באמצעות דלת כנף סובבת על צירה; אישר מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה שמסיבות הנדסיות לא ניתן להתקין דלתות מסוג זה, אפשר שדלת התא הסגור תהיה מסוג דלת מתקפלת (”אוטובוס“) ודלת הפיר תהיה מסוג דלת כנף;
(5)
בצמוד לדלת התא ודלת הפיר, יהיה משטח תפקוד לפי ת״י 1918 3.1 סעיף 2.3.5 הדן במשטחי תפקוד.
בהפרש גובה בדרך העולה על 20 ס״מ – מתקיימות בו ההוראות המפורטות להלן בכפוף לפרט משנה (1), לפי האמצעי שנמצא מבין אלה: מעלית, מעלון אנכי, כבש או מעלון משופע:
(א)
במעלית שהיתה קיימת ערב יום התחילה בבית חולים קיים, יתקיימו הוראות טבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים טור ג׳ שלצד פרט משנה (9), ואולם ממדי התא יהיו כאמור בפסקה (2) בטור ג׳ האמור; גובה קו האמצע של הלחיץ הנמוך ביותר לא יפחת מ־90 ס״מ וגובה קו האמצע של הלחיץ הגבוה ביותר לא יעלה על 140 ס״מ; הלחיץ המסמן את קומת הכניסה יובחן משאר לחיצי הפיקוד בניגוד מישושי וחזותי;
יותקן כבש לפי פרט משנה 8(ב) או מעלון משופע לפי הוראות אלה:
(1)
המעלון המשופע לא יימצא בדרך נגישה המובילה למקום קבלת שירות בריאות שהוא רפואה דחופה;
(2)
יתקיימו בו דרישות ת״י 2252 חלק 2 החלות על מעלונים בבניינים שיש בהם גישה לציבור;
(3)
מעלון משופע ואבזריו במצב סגור, לרבות המסילה לא ייחשבו כגורעים מרוחב המדרגות המזערי הנדרש;
(4)
כושר ההרמה של המעלון לא יפחת מ־300 ק״ג; ציון העומס המרבי על המעלון לפי הוראות ת״י 2252 חלק 2, יהיה במקום בולט לעין;
(5)
המעלון יכלול משטח לכיסא גלגלים (carriage with wheelchair platform) ותא מושב (chair carriage) שיתקיימו בהם גם הוראות אלה:
(א)
ממדי המשטח הפנוי לכיסא הגלגלים יהיו רוחב 85 ס״מ לפחות ואורך 95 ס״מ לפחות;
(ב)
המושב יהיה מסוג מושב מתקפל; בעת שאינו בשימוש הוא יימצא במצב מקופל באופן שלא יגרע מהמשטח הפנוי לכיסא גלגלים. העומס המרבי שהמושב יכול לשאת לא יפחת מ־200 ק״ג;
(ג)
המעלון תקין וזמין לשימוש מיידי בכל עת, להפעלה ושימוש עצמאי;
(ד)
מרום המדרגה התחתונה ביותר והלאה ממנה, יימצא שטח חופשי שאורכו 300 ס״מ לפחות.
בבית חולים קיים, למעט במחלקה מסוימת שהיא בית חולים קיים ונמצאת בבניין ציבורי אחר, יתקיימו הוראות אלה:
(1)
קיים מערך התמצאות והכוונה שמאפשר לאדם עם מוגבלות להגיע מהכניסות לבית החולים ומתחנות להסעת המונים בתוך מתחם בית החולים, ככל שקיימות, למקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות;
(2)
מערך התמצאות והכוונה כאמור בפסקה (1) יתבסס, ככל שנדרש, על שילוב של אמצעים, כגון מערכת ניווט אישי, סימנים מובילים, סימני אזהרה, סימנים מאתרים, הכוונה קולית, ליווי אנושי, שלטים לרבות פיקטוגרמות ואמצעים מתאימים אחרים; באמצעים אלה יתקיימו הוראות ת״י 1918 על חלקיו השונים, ובכלל זה חלק 4; בפרט, בקלט ובפלט של אמצעים כאמור, ככל שקיימים, יתקיימו הוראות חלק 4 האמור; ניתן ליווי אנושי מטעם החייב כהתמצאות והכוונה כאמור, יהיה החייב פטור מביצוע שילוב האמצעים כאמור ברישה של פסקה זו;
(3)
המערך יספק לאדם עם מוגבלות יכולת התמצאות רציפה בדרך ליעד המבוקש באמצעות מידע פשוט, ברור, ואחיד ככל האפשר;
(4)
מערך ההתמצאות וההכוונה תוכנן בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות.
(ב)
בלי לגרוע מהאמור ב־(א), ביקש אדם עם מוגבלות, מראש, יספק לו החייב בביצוע נגישות מלווה לצורך הגעה ליעד בבית החולים.
(ג)
סימן מוביל שתחילתו בקו מגע בין שביל למדרכה, יקושר ברציפות לסימן מאתר שיותקן לרוחב מדרכה כאמור; היתה זו מדרכה ציבורית שבאחריות רשות מקומית, יפנה בית החולים לרשות המקומית, לא יאוחר מ־60 ימים מיום התחילה, בבקשה כי תבצע סימן מאתר במדרכה הציבורית.
במעברים שמשמשים את המטופלים במחלקות אשפוז, יימצאו בתי אחיזה רציפים משני צדי המעברים, למעט בחלקי מעברים אם הדבר אינו ניתן לביצוע בשל קיומם של פתחים, חלונות, ארונות או רכיבי בניין אחרים; בבית אחיזה יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 סעיף 2.5.7 הדן בבתי אחיזה בכבש והוא יהיה בניגוד חזותי לקירות; ואולם אפשר שבבית אחיזה שהיה קיים ערב יום התחילה, יתקיימו במקום האמור בפרט משנה זה, הוראות טבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, טור ג׳ שלצד פרט משנה (13).
(ב)
בבניין שהשירות העיקרי הניתן בו הוא שירות בריאות לילדים, יימצא במחלקות לאשפוז ממושך ובמחלקות שיקום לילדים, בית אחיזה כאמור בפרט 20(ב).
לגבי דלת סובבת על ציר צד, בדרך נגישה, שאינה נפתחת באופן אוטומטי, ושמעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול לא נשמר שטח קיר חופשי ברוחב 30 ס״מ לפחות, יתקיימו אחד או שני אלה, לפי העניין:
(א)
יימצא אמצעי טכני לפתיחת הדלת באופן עצמאי;
(ב)
בחדר שנדרשת בו פרטיות, יימצא אמצעי שיאפשר את נעילת הדלת ופתיחת הנעילה בהישג יד של אדם המתנייע בכיסא גלגלים; האמצעים יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף 2.6.3 הדן בטווחי הגעה של אדם המתנייד בכיסא גלגלים, ותחול לגביהם תקנה 6 לתקנות הנגישות לבניין קיים ובמקום הנציב יבוא שם הממונה.
(ב)
במחלקות אשפוז בבית חולים כללי, בכניסה למחלקה שאינה מבוקרת כניסה, תותקן דלת לפתיחה אוטומטית או פתיחה באמצעות לחיץ העשוי בניגוד חזותי לסביבתו; הלחיץ יימצא בטווח הגעה משותף ובלא מכשול לפי ת״י 1918 חלק 1, סעיף 2.6.4; צוין שחרור מנגנון נעילת הדלת על ידי חיווי קולי, יצוין גם על ידי חיווי חזותי במקום בולט לעין המשתמש, ולהיפך.
בדלתות ובשערים הנפתחים אוטומטית או בדלת מבוקרת כניסה, יש אמצעי הגנה למניעת הילכדות אדם עם מוגבלות המבקש לעבור בפתח; היו אלה גם דלת או שער הסובבים על ציר צד, יימצא אמצעי אזהרה למניעת פגיעה מהן באמצעות התרעה קולית וחזותית.
רוחב המעבר החופשי בפתח שמקושר לדרך נגישה, במקומות אלה לא יפחת מ־90 ס״מ:
(1)
פתחים במחלקה לרפואה דחופה לרבות לחלקיהם הפנימיים המשמשים למתן שירות בריאות;
(2)
פתח יחידת אשפוז מיוחדת ופתחי בית השימוש הנגיש והמקלחת הנגישה המשרתים את יחידת האשפוז, ובכלל זה פתח תא משולב המשרת את היחידה;
(3)
פתח חדר אוכל או חדר יום;
(4)
פתח חדר בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת והפתחים שבתוכו לחלקיו הפנימיים המשמשים למתן שירות בריאות.
(ב)
בפתח חלל אחר שניתן בו שירות בריאות, שאינו נזכר בפרט משנה (א) – 75 ס״מ לפחות; אם נדרשת הריסת קיר כדי ליישם רוחב מעבר חופשי 75 ס״מ, יורחב אותו פתח ורוחב המעבר החופשי בו יהיה 80 ס״מ לפחות.
(ג)
רוחב המעבר החופשי שבדרך נגישה, המובילה לפתחים שבפרטי משנה (א) ו־(ב), לא יפחת מרוחב הפתחים שבפסקאות האמורות, לפי העניין; למען הסר ספק, תחילתה של הדרך הנגישה האמורה בכניסה נגישה לבניין, ונכללים בה גם פתחי מעברים ואמצעים להתגברות על הפרש גובה; על אף האמור, אפשר שבמחלקה מסוימת שהיא בית חולים קיים ונמצאת בבניין ציבורי אחר שאינו בית חולים קיים, יחול פרט 8(ד) שבתוספת השנייה.
(ד)
בבית חולים שאינו בית חולים לאשפוז כללי, שניתן לו פטור לפי תקנה 6(ב) מהוראת פרט משנה (א), לא יקטן רוחב המעבר החופשי בפתח לפי פרט משנה (א) מ־80 ס״מ; במקרה כאמור, יחול גם האמור לגבי A ו־B לפי פרט 11.
במדרגות בשטחי חוץ ושטחי פנים של בניין שהשירות העיקרי הניתן בו הוא שירות בריאות לילדים, יימצא בית אחיזה שני נמוך יותר שהפן העליון שלו בגובה 60 עד 65 ס״מ וכן יתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 2 סעיף 2.4.6 הדן בבתי אחיזה במדרגות. ואולם אם ערב יום התחילה קיים במדרגות בית אחיזה שני נמוך יותר, אפשר שבמקום האמור, הפן העליון שלו יהיה בגובה 59 עד 75 ס״מ ויתקיימו בבית האחיזה הוראות טבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, טור ג׳ שלצד פרט משנה (13), למעט פסקה (2).
בתי שימוש נגישים לשימוש הציבור במרפאות חוץ יהיו לפי הוראות אלה: בקומה שיש בה בית שימוש לשימוש הציבור, מרחק ההליכה מכל נקודה בקומה לבית שימוש נגיש, באותה קומה, לא יעלה על 75 מטרים; לא קיים בית שימוש לציבור בקומה מסוימת שניתן בה שירות בריאות, לא יעלה המרחק האופקי לבית שימוש נגיש מכל נקודה בקומה כאמור, לבית שימוש נגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים; כפוף למרחקים האמורים וככל האפשר, יימצא בית השימוש הנגיש בקרבה או באותה קומה שבה קיים חדר בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת. בית שימוש נגיש כאמור ישמש את שני המינים או לחלופין יימצא בית שימוש נגיש אחד לפחות לנשים ובית שימוש נגיש אחד לפחות לגברים; בשתי האפשרויות האמורות, חלק בתי השימוש המשותפים יהיו עם גישה מצד ימין לאסלה וחלקם עם גישה מצד שמאל לאסלה.
בבניין שניתן בו שירות בריאות בבית חולים קיים, ומתקינים בו בית שימוש נגיש לאחר יום התחילה, יהיה בבניין לאחר התקנה כאמור, בית שימוש נגיש אחד לפחות מטיפוס 2 שישמש את שני המינים.
(ו)
בלי לגרוע מהאמור בפרט משנה (ה), בבניין שבו מרפאות חוץ יימצא בית שימוש נגיש מטיפוס 2, אחד לפחות, שישמש את שני המינים, ככל האפשר בסמוך למעליות.
(ז)
בבניין שבו מרפאות חוץ יימצא חדר שבו מתאפשרת החלפת חיתול לאדם המתנייע בכיסא גלגלים; בחדר זה יתקיימו הוראות של עמדת הלבשה נגישה לפי פרט 26.
(ח)
בית שימוש נגיש שתקנה זו דנה בו, לא יימנה עם בתי השימוש הנגישים שמשרתים את יחידות האשפוז.
(ט)
ניתן פטור לפי תקנה 6(ב) מהתקנת בית שימוש נגיש מטיפוס 2, יותקן בבניין בית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת״י 1918 חלק 3.1 סעיף 2.11.4 הדן בתא שירותים המאפשר מעבר לאסלה מצד אחד.
במדור שירותים שבו נמצאות משתנות, יתקיימו במשתנה אחת לפחות דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 סעיף 2.11.8 הדן במשתנות, וכל המשתנות יובחנו בניגוד חזותי לסביבתן; ניגוד כאמור ניתן לביצוע לרבות באמצעות מדבקה על הקיר שצמוד למשתנה, שהיא בניגוד חזותי לסביבתה; ממדי המדבקה יהיו כאלה שתוכל להכיל בתוכה עיגול בקוטר 15 ס״מ לפחות.
בבית חולים קיים, לרבות בכל אחד מבין מחלקה לרפואה דחופה, מרפאת חוץ ובמחלקת אשפוז, יהיו חדרים לבדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת שיתקיימו בהם הוראות אלה, למעט אם לפי הוראות משרד הבריאות לא נדרשים חדרים ייעודיים לבדיקה או לטיפול במאושפז במחלקה או בשירותי בריאות, מסוג מסוים:
(1)
מספרם יהיה כזה שיבטיח שגם אדם עם מוגבלות יוכל לקבל את כל אחד מסוגי שירותי הבריאות, לעבור את כל סוגי הבדיקות ולקבל את כל סוגי הטיפולים שניתנים במקום, לרבות אלה הדורשים ציוד רפואי או ניתנים על ידי בעלי מקצוע רפואי וכן סוגי שירותי בריאות שבהם מתבצעת הכנה, השהיה או התאוששות לאחר קבלת השירות; השירותים האמורים יינתנו לאדם עם מוגבלות באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור;
(2)
בחדר כאמור שנדרש בו מעבר מכיסא גלגלים למשטח אחר לצורך בדיקה או טיפול, יימצא שטח חופשי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת״י 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4; נדרשת הזזת קיר לצורך התאמת חלל למידות השטח החופשי האמור, הרי שבמידת האפשר יותאם שטחו לכלול עיגול שקוטרו 170 ס״מ לפחות;
(3)
בחדר לבדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת שנדרשת בו הסרת בגדים לצורך הבדיקה או הטיפול, תהיה עמדת הלבשה נגישה לפי פרט 26, בתוכו או בצמוד; היתה העמדה בצמוד לחדר האמור, יהיה המעבר מעמדת ההלבשה לחדר בדרך נגישה ובפרטיות; פרטיות כאמור תושג באמצעים כגון שינוי מבני כך שהמעבר לעמדת ההלבשה יהיה מתוך חדר האמור, או אמצעי קבוע שאדם עם מוגבלות יכול להפעיל באופן עצמאי;
את פניו העליונים ניתן להביא לגובה 45 עד 50 ס״מ מפני הרצפה וכן לגובה משטח הבדיקה או הטיפול שאליו יעבור הנבדק. על אף האמור, בתא הלבשה שבו הנבדק מתפשט שלא לצורך בדיקה ועובר בחזרה לכיסא גלגלים, כגון בבריכת שחייה טיפולית די בכך שגובה המשטח יהיה בין 45 ל־50 ס״מ מפני הרצפה;
(ג)
מבנה המשטח יאפשר להיצמד אליה מצד הצלע הארוכה ולעבור אליו מכיסא גלגלים; אפשר שהמשטח יהיה נייד ושניתן להביא אותו למצב של עצירה מוחלטת לצורך ביצוע מעבר בטוח מאמצעי עזר לניידות ואל משטח בדיקה או טיפול;
(ד)
העומס הכולל שבו יעמוד משטח כאמור יהיה 200 ק״ג לפחות; אפשר שמשטח שעליו תבוצע הבדיקה או הטיפול ישמש גם להתפשטות או התלבשות ובלבד שמתקיימות בו דרישות פסקאות משנה (א) עד (ד);
(2)
יימצא מאחז יד שיסייע לאדם עם מוגבלות לצורך שלבי ההתלבשות;
(3)
השטח הכולל הנדרש לתא הלבשה נגיש יהיה כזה שאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, יוכל להיכנס אליו, להגיע למשטח, ולעבור אליו, אף בעזרת מיתקן הרמה ומלווה, בעת הצורך; בפרט, לצד האורך של המיטה יימצא שטח פנוי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4, במידת האפשר, יהיה השטח הפנוי עיגול שקוטרו 170 ס״מ לפחות;
(4)
עמדת ההלבשה תאפשר פרטיות גם אל מול אנשי הצוות;
(5)
יימצא סידור להנחת או תליית הבגדים ושאר האבזרים הנלווים של אדם עם מוגבלות שיימצא בטווח הגעה לחזית או לצד, לפי העניין, לפי ת״י 1918 חלק 1 סעיף 2.6.3; אם הוצא פטור לפי תקנה 6(ב) מהמשטח האמור בפסקה (1)(א), אפשר שבמקום המשטח האמור יימצא, משטח מרופד ששטחו 80 על 120 ס״מ, לפחות, ויתקיימו בו פסקאות (1)(ב) עד (ד) שגובהו בתחום 45 עד 50 ס״מ; אפשר שהמשטח יהיה מתקפל.
בחלק בניין שבו מקלחות לשימוש הציבור תימצא מקלחת נגישה אחת ומלתחה נגישה אחת לפחות.
(ב)
המקלחת תימצא בתא משולב עם בית שימוש ומלתחה נגישים לפי פרט 28(ג)(3)(ג), או כחלל עצמאי, שבתוכו או בצמוד לו מלתחה נגישה; אם המלתחה צמודה למקלחת, יהיה המעבר מהמלתחה למקלחת בדרך נגישה ובפרטיות.
במחלקה יהיו חדרי אשפוז המתאימים גם לאשפוז אנשים עם מוגבלות לרבות אלה המתניידים בכיסא גלגלים (להלן – חדר אשפוז מיוחד).
(ב)
סך כל חדרי האשפוז המיוחדים יאפשרו לאשפז בו־זמנית; אנשים עם מוגבלות לרבות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים, בשיעור של 10% לפחות מסך כל המיטות במחלקה, ולא פחות ממיטה אחת; בפרט זה, ”סך כל המיטות במחלקה“ – מספר המיטות הכולל כפי שנרשם בתעודת הרישום של בית חולים לפי תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים), התשכ״ו–1966.
(ג)
בחדרי האשפוז הנגישים יתקיימו הוראות אלה:
(1)
לכל 2 מיטות לכל היותר שבהן מתאשפזים אנשים עם מוגבלות, יהיה בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה לפי ההוראות המפורטות בפסקאות (2) עד (4) להלן, למעט אם לפי הוראות משרד הבריאות לא נדרשים בית שימוש או מקלחת לשימוש המאושפז במחלקה מסוג זה, כגון במחלקה לטיפול נמרץ כללי וטיפול נמרץ ומיוחד ביילוד ובפג;
(2)
יתקיים האמור בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, טור ג׳ שלצד פרט משנה (30), פסקאות (ב)(3) עד (12), ובמקום ”130 ס״מ“ בפסקה (6) יבוא ”150 ס״מ לפחות“; נדרשה הזזת קיר לצורך התאמת חלל למידות השטח החופשי האמור, הרי שככל האפשר יותאם שטחו לכלול עיגול שקוטרו 170 ס״מ לפחות; מאחזי היד לצד האסלה יהיו מקובעים, ולצד הכיור יישאר מקום חופשי שיאפשר מעבר כיסא שירותים לצורך חפיפה מעל האסלה תוך כדי תנועה בהמשך לציר האורך של האסלה. במקלחת שבחדר אשפוז מיוחד אפשר שבמקום כיסא מקובע מתקפל יהיה אמצעי ישיבה יציב אחר שיורה בית החולים (להלן – הוראות ליחידה נגישה); אפשר שמקלחת נגישה תהיה בחלל נפרד מבית השימוש הנגיש, ובלבד שיתקיימו הוראות אלה:
על אף האמור בפסקה (1), יתקיימו בתא בית שימוש נגיש כאמור, הוראות ליחידה נגישה הדנות בהזזת קיר, גובה האסלה והמקום החופשי בין האסלה לכיור;
(ג)
יימצא בבית שימוש נגיש סידור לשטיפה כגון מקלח יד, לשימוש אדם עם מוגבלות גם בעת שהוא יושב על האסלה, ובלבד שאין בכך פגיעה ברמת ההגיינה הנדרשת באותה מחלקה לפי הוראות בית החולים;
(ד)
תא מקלחת נגיש יהיה מסוג תא פתוח או תא סגור ויתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 סעיף 2.2 הדן במקלחת נגישה; על אף האמור, במקלחת שהיתה קיימת ערב יום התחילה ושאמורה להיות נגישה אפשר שיתקיימו הוראות טבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, טור ג׳ שלצד פרט משנה (24);
(ה)
על אף האמור בפסקה (4), אפשר שבמקום כיסא מקובע מתקפל יהיה אמצעי ישיבה יציב אחר שיורה בית החולים;
(3)
במקרה שבו המקלחת או בית השימוש שמשרתים את חדר האשפוז המיוחד, בין אם בתאים נפרדים או בתא אחד, צמודים אליו אך הכניסה אליהם אינה מתוך חדר האשפוז המיוחד, יתקיים אחד מאלה:
(א)
יבוצע שינוי מבני כך שהמעבר למקלחת או לבית השימוש הנגישים יהיה מתוך חדר האשפוז המיוחד;
(ב)
המעבר למקלחת או לבית השימוש הנגישים יהיה בפרטיות שתושג על ידי אמצעי קבוע שאדם עם מוגבלות יכול להפעיל באופן עצמאי;
(ג)
במחלקה יימצא תא משולב שמשרת את יחידת האשפוז, קרוב ככל האפשר אליה, ובו בית שימוש נגיש, מלתחה נגישה ומקלחת נגישה; בתא המשולב יתקיימו הוראות אלה:
(1)
יימצאו בו הקבועות והאבזרים הנדרשים בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 סעיף 2.11 הדן בתא שירותים נגיש; האסלה תמוקם כך שניתן לעבור אליה משני הצדדים. גובה מושב האסלה הוא 42 ס״מ עד 45 ס״מ מהרצפה; יישאר מקום חופשי שיאפשר מעבר כיסא שירותים לצורך חפיפה מעל האסלה תוך כדי תנועה בהמשך לציר האורך של האסלה; נוסף על כך יימצא מעבר חופשי משני צדי האסלה כדי לאפשר מעבר אליה מכיסא גלגלים;
(2)
מידות משטח הרחצה ופני הרצפה בתא יהיו לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.2.4 הדן בפני הרצפה;
(3)
יימצאו מאחזי יד, ברזים, אבזרים ומושב מקלחת המתאימים לנדרש בת״י 1918 חלק 3.2 סעיפים 2.2.6, 2.2.7, 2.2.8 ו־2.2.9, לפי העניין. אפשר שבמקום כיסא מקובע מתקפל יהיה אמצעי ישיבה יציב אחר שיורה בית החולים;
(4)
משטח מרופד (כגון מיטה) שניתן לשטיפה שרוחבו 80 ס״מ ואורכו 180 ס״מ, לפחות, במידת האפשר רוחבו יהיה 90 ס״מ; גובה פני המשטח העליונים 45 עד 50 ס״מ מפני הרצפה; אפשר שהמשטח יהיה מתקפל; מבנה המשטח יאפשר להיצמד אליו מצד הצלע הארוכה ולעבור אליו מכיסא גלגלים; המשטח יעמוד בעומס אנכי של 200 ק״ג לפחות. לצד המשטח יימצא מאחז יד קבוע בצורת L;
(5)
הרוחב החופשי של פתח התא יהיה 90 ס״מ לפחות, ומשני צדיו יהיה משטח תפקוד לפי ת״י 1918 חלק 3.1 סעיף 2.3.5;
(6)
השטח הכולל של התא ומיקום הקבועות והאבזרים בתוכו, יבטיחו את כל אלה:
(א)
שיתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר, להגיע לכל אחת מהקבועות והאבזרים בתא, לרבות אסלה, מקלחת, המשטח המרופד והמדף למוצרי רחצה, ולעשות בהם שימוש; שימוש כאמור כולל גם פשיטה ולבישה של בגדים;
(ב)
שהיית מלווה בתא יחד עם האדם עם המוגבלות, ונוסף על כך, לפי הצורך, הימצאות מיתקן הרמה; בפרט, לצד האורך של המשטח המרופד יימצא שטח פנוי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4; במידת האפשר, יהיה השטח הפנוי עיגול שקוטרו 170 ס״מ;
מהוראות פסקת משנה (1), מתא משולב שבו ניתן לעבור לאסלה משני הצדדים, תימצא אסלה שתתאפשר אליה גישה מצד אחד לפחות; נוסף על כך, יחול שאר הדרישות בפסקה האמורה לגבי גובה האסלה, מעבר כיסא שירותים ומעבר מכיסא גלגלים;
(ב)
מהוראות פסקת משנה (4), אפשר שבמקום משטח מרופד שרוחבו 80 ס״מ ואורכו 180 ס״מ, לפחות, יימצא משטח מרופד שרוחבו 80 ס״מ ואורכו 120 ס״מ, לפחות;
(4)
במחלקה שבה בתי השימוש או המקלחות אינן חלק מחדרי האשפוז ואינן צמודות אליהם, אפשר שיימצא תא משולב שמשרת את יחידת האשפוז, ובו בית שימוש נגיש, מלתחה נגישה ומקלחת נגישה; בתא המשולב יתקיימו הוראות פסקה (3)(ג) לעיל;
(5)
במחלקות שבהן קיים סיכון למטופל כגון במחלקה לבריאות הנפש, אפשר שבמקלחת נגישה, בית שימוש נגיש או תא משולב, שמשרתים יחידת אשפוז מיוחדת, יהיו מאחזי היד פריקים.
בבית שימוש שמשרת חדר אשפוז שאינו חדר אשפוז מיוחד, יימצא מאחז יד קבוע בצורת L מצדה האחד של האסלה, שיתקיימו בו הוראות אלה:
(1)
הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 סעיף 2.11.6.3 הדן במאחז יד קבוע;
(2)
פניו העליונים של המוט האופקי יהיו בגובה 18 ס״מ עד 24 ס״מ מפני מושב האסלה;
(3)
מקום המפגש שבין המוט האנכי לאופקי יימצא במרחק 20 עד 25 ס״מ מעבר לקצה הקדמי של מושב האסלה.
(ב)
במקלחת שמשרתת חדר אשפוז שאינו חדר אשפוז מיוחד, יימצא מאחז יד אנכי ומאחז יד אופקי, קבועים, היוצרים יחדיו צורה של L, שתסייע לאדם עם מוגבלות המתקלח במקלחת; אורכם של מאחזי היד 60 עד 80 ס״מ וקוטרם בין 30 מ״מ עד 40 מ״מ; גובה קצהו התחתון של מאחז היד האנכי יהיה בין 70 עד 80 ס״מ מעל הרצפה, וגובה מאחז היד האופקי בגובה שבין 70 ס״מ עד 80 ס״מ מהרצפה. מסביב למאחזים יהיה מרווח חופשי לגריפה.
(ג)
על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) –
(1)
מאחז יד קבוע בבית שימוש כאמור בפרט משנה (א) או במקלחת כאמור בפרט משנה (ב), שהיה קיים ערב יום התחילה, יראו אותו כמי שהתקיימו בו הוראות פרט משנה (א) ו־(ב);
(2)
במקומות שבהם קיים סיכון למטופל או לציבור ממאחזי יד, לרבות ממאחז יד פריק, אפשר שלא יימצאו מאחזי יד כאמור.
(ד)
בבית שימוש ובמקלחת שמשרתים חדר אשפוז שאינו חדר אשפוז מיוחד, המתלים, אם קיימים, הם בניגוד חזותי לסביבתם.
באמצעי הפעלה לשימוש הציבור יתקיימו הוראות טבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, פרט משנה (27); בפרט, יתאפשר לאדם המתנייע בכיסא גלגלים שמתאשפז בחדר אשפוז מיוחד להפעיל את אותם אמצעי הפעלה המיועדים להפעלה בידי אדם המאושפז בחדר אשפוז שאינו חדר אשפוז מיוחד.
הבדיקה וביצוע התאמות הנגישות האמורות בתקנה 2 לתקנות הנגישות לבניין קיים, גם יאפשרו לאדם עם מוגבלות המלווה מטופל למרפאה, נגישות רציפה למקומות במרפאה שבהם לצורך ליווי מטופל, נדרש מלווה לשהות או לבצע פעולות, כגון סיוע לילד בעת בדיקה.
יראו כאחראי גם את החייב בביצוע נגישות לפי תקנות אלה ו”נגישות לקבלת שירות ציבורי“ – לרבות קיומו של בית שימוש נגיש לאנשים עם מוגבלות, כשלרשות הציבור המבקר במרפאה עומד בית שימוש;
רשאי החייב בביצוע נגישות לפנות לממונה בבקשה לקבלת פטור ממעבר מקום לפי תקנה 10(ה), אם לדעתו העברת אותו שירות בריאות שאליו אין נגישות לאדם עם מוגבלות יחד עם כלל הציבור, מהמרפאה הקיימת שבו הוא ניתן, למקום שמתקיימות בו הוראות תוספת זו, תוביל לפגיעה מהותית בזמינות השירות לציבור;
(ב)
הממונה, בהסכמת הנציב, רשאי לפטור את החייב ממעבר מקום לפי תקנה 10(ה), ובלבד שהורו תנאים לאחראי לאספקת שירות הבריאות, כך ששירות הבריאות יינתן נוסף על המרפאה הקיימת, במקום שהוא נגיש לפי תוספת זו לאדם עם מוגבלות, ובאותה זמינות ואיכות כפי שניתן לכלל הציבור. אישור הממונה והנציב לפטור לפי פרט משנה זה והתנאים שהורו, יינתנו לתקופה קצובה שלא תעלה על שש שנים, ולאחריה יתבטל מאליו; הממונה בהסכמת הנציב, רשאים לאשר מחדש את הפטור ולהורות על חידוש התנאים או להורות על תנאים אחרים, בכפוף לתקופה הקצובה האמורה; לא יעשו הממונה והנציב כן, אלא לאחר ששקלו מחדש את הנסיבות הצריכות לעניין בעת דיון בחידוש הפטור והתנאים.
האחראי לשירות בריאות במרפאה קיימת שאין לרשותה מקום חניה נגיש או שבבניין שבו היא נמצאת אין חניון ציבורי שמשרת את הבניין, ובו מקומות חניה נגישים, יפנה לרשות המקומית הנוגעת לעניין, באמצעות דואר רשום, בבקשה כי תקצה מקומות חניה נגישים לאנשים עם מוגבלות סמוך ככל האפשר למרפאה הקיימת.
(ב)
בחניון שמתקיימים לגביו כל התנאים שלהלן, יוקצו לפי תקנות הנגישות לבניין ציבורי קיים חניות נגישות לשימוש הציבור שמגיע לקבל שירות במרפאה הקיימת:
(1)
החניון נמצא בחזקת האחראי לשירות בריאות;
(2)
החניון נמצא במקרקעין שבהם נמצא בניין שבו רק מרפאות קיימות או במרחק שלא עולה על 100 מטר מהמקרקעין כאמור;
(3)
מקומות החניה בחניון משמשים את עובדי המרפאות;
(4)
אין חניון אחר לשימוש הציבור במרחק של עד 100 מטרים מהכניסה לבניין האמור בפסקה (2).
שיפוע כבש שהיה קיים ערב יום התחילה לא יעלה על 8%; ואולם אפשר שהשיפוע לא יעלה על 10% למרחק של עד 5 מטרים, אם לא ניתן להקטין את שיפוע הכבש האמור ל־8% לכל היותר וניתן אחד מאלה:
ממדי תא מעלית שהיה קיים ערב יום התחילה יהיה כאמור בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, טור ג׳ שלצד פרט משנה (9), פסקה (2); נוסף על כך, גובה קו האמצע של הלחיץ הנמוך ביותר בתא מעלית לא יפחת מ־90 ס״מ וגובה קו האמצע של הלחיץ הגבוה ביותר לא יעלה על 140 ס״מ; הלחיץ המסמן את קומת הכניסה יובחן משאר לחיצי הפיקוד בניגוד מישושי.
רוחב המעבר החופשי שבדרך נגישה, המובילה לפתחים שבפרט משנה (א), לא יפחת מרוחב הפתחים שבפרט המשנה האמור; למען הסר ספק, תחילתה של הדרך הנגישה האמורה בכניסה נגישה לבניין, ונכללים בה גם פתחים אמצעיים להתגברות על הפרש גובה.
(ד)
ההוראה שבפרט משנה (ג) לא תחול במקרה שבו רוחב המעבר החופשי בכניסה הראשית לבניין שבו מצויה המרפאה הקיימת או בפתח אמצעי להתגברות על הפרש גובה כגון מעלית שמובילה לחדר בדיקה וטיפול מיוחד, קטן מ־90 ס״מ; במקרה כאמור רוחב המעבר החופשי בכל הפתחים המפורטים בפרט משנה (א) ובפרט משנה זה, לא יהיה קטן מ־80 ס״מ.
אם במרפאה קיימת, קיים בית שימוש המשמש את הציבור, יימצא במרפאה גם בית שימוש נגיש, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין מחוץ לתחום המרפאה; על אף האמור, בבית מרקחת שהוא מרפאה קיימת וקיים בו בית שימוש המשמש את הציבור, אפשר שבית שימוש נגיש שישמש את מבקרי בית המרקחת יימצא בבניין שבו מצוי בית המרקחת; לעניין פסקה זו, ”בית שימוש נגיש“ – כמפורט בפרט משנה (21)(א), לעניין פרט משנה (א)(1) ו־(2).
במרפאה קיימת יהיו חדרי בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת שיתקיימו בהם הוראות אלה:
(1)
מספרם יבטיח שגם אדם עם מוגבלות יוכל לקבל במרפאה את כל אחד מסוגי שירותי הבריאות, להיבדק בכל סוגי הבדיקות ולקבל את כל סוגי הטיפולים שניתנים שם, בין באותו החדר ובין בכמה חדרים, לרבות אלה הדורשים ציוד רפואי או ניתנים על ידי בעלי מקצוע רפואי, וכן סוגי שירותי בריאות שבהם מתבצעת הכנה, השהיה או התאוששות לאחר קבלת השירות. השירותים האמורים יינתנו לאדם עם מוגבלות באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור;
(2)
בחדר כאמור שנדרש בו מעבר מכיסא גלגלים למשטח אחר לצורך בדיקה או טיפול, יימצא שטח חופשי לסיבוב כיסא גלגלים לפי ת״י 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4; נדרשה הזזת קיר לצורך התאמת חלל למידות השטח החופשי האמור, יותאם במידת האפשר שטחו לכלול עיגול שקוטרו 170 ס״מ לפחות;
(3)
בחדר טיפולים ובדיקה נגיש שנדרשת בו הסרת בגדים לצורך הבדיקה או הטיפול, תהיה עמדת הלבשה נגישה לפי פרט (14), בצמוד אליו או בתוכו; היתה העמדה בצמוד לחדר האמור, יהיה המעבר מעמדת ההלבשה לחדר בדרך נגישה ובפרטיות. פרטיות כאמור תושג באמצעים כגון שינוי מבני כך שהמעבר מעמדת ההלבשה לחדר יהיה מתוך החדר האמור, או באמצעות אמצעי קבוע שאדם עם מוגבלות יכול להפעיל באופן עצמאי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.