תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום) מתוך

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022

---

ק״ת תשפ״ב, 2798; תשפ״ד, 3146.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19מ(ג) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (להלן – החוק), ולפי סעיפים 20ז(א) ו־27(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציבות), ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: פינוי אוכלוסייה

פרק ב׳: קליטת אוכלוסייה מפונה

פרק ג׳: פינוי וקליטה עם היערכות מיוחדת

סימן א׳: פינוי מביתם של אנשים עם מוגבלות שמשרד הבריאות אחראי לפנותם ליעד קליטה מתאים

סימן ב׳: פינוי מביתם של אנשים עם מוגבלות הנדרשים להיערכות מיוחדת ושאינם באחריות משרד הבריאות

סימן ג׳: שיתוף מידע

פרק ד׳: שונות

תוספת ראשונה

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“ ו”נציבות“ – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק;

”גורם מפנה“ – מי שנקבע לפי דין או לפי החלטת ממשלה להיות אחראי לפינוי אוכלוסייה במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, לרבות צה״ל;

”דרך נגישה“, ”בית שימוש נגיש“, ”מלתחה נגישה“ – כל אחד מאלה שמתקיימות בו הוראות תקנות נגישות למקום ציבורי שחלות על בניין או על מקום שאינו בניין שמשמש מיתקן קליטה נגיש, לפי העניין;

”הג״א“ – כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

”חיית שירות“ – כהגדרתה בתקנות הנגישות לשירות;

”חצר״מ“ – חולה עם צרכים רפואיים מיוחדים כמשמעותו בתקנה 25(א);

”הנציב“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק או מי שהוא מינה, לצורך תקנות אלה, מבין עובדי הנציבות שהוא בעל מומחיות מתאימה;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”יום התחילה“ – כמשמעותו בתקנה 39(א);

”יחידת אכסון מיוחדת“ – כהגדרתה בפרט 8.180 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;

”מועמד לפינוי מוקדם“ – כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות נגישות המסגרות ושמופיע ברשימה שהכין המוסד לביטוח לאומי לפי תקנה 5(ב) לתקנות נגישות המסגרות או ברשימה שהוכנה לפי תקנה 5(ד) לתקנות נגישות המסגרות על ידי מסגרת שמספקת שירותי אפוטרופסות;

”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק;

”מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה“ – כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק;

”מיתקן קליטה“ – מקום ציבורי שמיועד בשעת חירום, לפחות, לשמש לקליטת אנשים שפונו מבתיהם עד למציאת פתרון דיור חלופי או עד להחזרתם לבתיהם;

”מיתקן קליטה ארצי“ – מיתקן קליטה שהוא מקום שמיועד גם בשגרה לשהיית בני אדם ואכסנתם;

”מיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות“ – מיתקן קליטה ארצי לפי הוראות תקנה 17;

”מיתקן קליטה מקומי“ – מקום ציבורי שהוסב במצב חירום לשמש כמיתקן קליטה ברשות מקומית;

”מיתקן קליטה מקומי נגיש“ – מיתקן קליטה מקומי שהתקיימו בו הוראות תקנה 10;

”מלווה“ – אדם המסייע לאדם עם מוגבלות, עקב מוגבלותו, בקשר למצב החירום;

”ממונה החירום של משרד הבריאות“ – מי שהמנהל הכללי של משרד הבריאות מינה מבין עובדי משרדו לצורך תקנות אלה;

”מנהל מיתקן קליטה“ – מי שמונה לתפקיד מנהל מיתקן קליטה, גם אם תואר משרתו שונה;

”מסגרת“ – כהגדרתה בתקנות נגישות המסגרות;

”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;

”מצב חירום“ – כהגדרתו בסעיף 19מ(א) לחוק, לרבות מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית, או מצב הדורש התגוננות אזרחית כהגדרתה באותו חוק, או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התש״ל–1971;

”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק;

”מרחב מוגן“ – מרחב מוגן כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990, ואם אין בנמצא מרחב כאמור – מרחב פנימי בבניין שנמצא מתאים לפי הנחיות הג״א;

”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי;

”רשות מקומית“ – כהגדרתה בחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, לרבות מועצה אזורית כהגדרתה בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, ומועצה מקומית תעשייתית כמשמעותה בסעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש];

”הרשות העליונה לפס״ח“ – רשות פינוי סעד וחללים שבמשרד הפנים שהוקמה לפי החלטת ממשלה 515 מיום כ״א באב התש״ן (14 באוגוסט 1960);

”רשימת מיתקני הקליטה הארציים“ – רשימת מיתקני הקליטה הארציים שמנהלת הרשות העליונה לפס״ח;

”שפה פשוטה“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;

”ת״י 1918 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות, בכפוף לתקנה 38;

”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת, בכפוף לתקנה 38;

”תקנות נגישות למקום ציבורי“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:

(1)

חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;

(2)

תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990;

(3)

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011;

(4)

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011;

(5)

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013;

(6)

תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016;

(7)

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018;

(8)

תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018;

”תקנות נגישות לשירות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013;

”תקנות נגישות המסגרות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021;

”תקנות התכנון והבנייה“ – תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970.

פרק א׳: פינוי אוכלוסייה

2.

אמצעים מותאמים לפינוי של אנשים עם מוגבלות

גורם מפנה יבצע את ההכנות הדרושות, במסגרת היערכותו מראש למצבי פינוי, כדי שעם תחילת פינוי יהיה מוכן גם לפינוי של אדם עם מוגבלות ויעמדו לרשותו האמצעים כמפורט להלן:

(1)

אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;

(2)

אמצעים לפינוי ולהעברת אדם עם מוגבלות גם בדרך שאינה נגישה, כגון אלונקה;

(3)

כלי רכב מותאמים שנדרשים להסעת אנשים עם מוגבלות, כגון אוטובוס מיוחד נגיש, כהגדרתו בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב השכרה ואוטובוסים), התשע״ג–2012, ורכב בטיחותי כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994.

3.

פינוי אנשים עם מוגבלות בעת פינוי אזור מסוים

(א)

פעל גורם מפנה לאיתור אנשים במטרה לפנותם מאזור מסוים, יאתר גם את האנשים עם מוגבלות באזור כאמור ויפנה אותם לאחר שבירר את רצונם להתפנות ככל שמתאפשר בנסיבות מצב החירום; הגורם המפנה ייתן עדיפות לפעולות איתור ופינוי של אנשים עם מוגבלות כאמור על פני פעולות איתור ופינוי של כלל הציבור, ככל שמתאפשר בנסיבות מצב החירום.

(ב)

רשות מקומית שהיא גורם מפנה, שאיתרה אנשים עם מוגבלות שיש בידיה מידע מראש כי יש לגביהם צרכים מיוחדים כמפורט להלן, תעביר מידע בדבר קיומם של צרכים אלה לגביהם גם לגורם מפנה ולכוחות הצלה שפועלים לפינוי האוכלוסייה כדי לייעל את פינוי האנשים עם מוגבלות:

(1)

אדם שיש לתקשר עימו שלא באמצעות דיבור;

(2)

אדם שנדרשת היערכות מיוחדת לאספקת צרכים חיוניים לגביו או שנדרשת הכנת אמצעים מיוחדים לפינויו.

4.

מלווה, חיית שירות, ואמצעי עזר

(א)

לבקשת אדם עם מוגבלות או מלווהו, יפונה אדם עם מוגבלות עם אלה כדי שיוכלו לסייע לו:

(1)

המלווים שלו;

(2)

חיית השירות שלו;

(3)

אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות.

(ב)

גורם מפנה יפעל לאספקת צרכים חיוניים אחרים לאדם עם המוגבלות, אם יש בידו מידע מראש על צרכים אלה לגביו.

5.

נגישות מידע לגבי פינוי וקליטה

(א)

לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לפינוי אוכלוסייה במצבי חירום וקליטתה, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובכל עת אחרת; לעניין תקנה זו –

”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, ובכלל זה גם בעת מצב חירום;

”מידע חיוני“ – הוראות עשה, הוראות להימנעות ממעשה, או אזהרות, בקשר לפינוי אוכלוסייה מביתה או ממסגרת שבה היא נמצאת, קליטת אוכלוסייה במקום שיועד לכך כגון מיתקן קליטה, או חזרת אוכלוסייה לביתה או למסגרת, וכן הסברים שנלווים להוראות אלה ונמסרים לציבור, לרבות הודעות שנמסרות לציבור בקשר לכל אלה מפי בעלי תפקידים בכירים בממשלה, בצה״ל או במשטרה, או נבחרי ציבור, ולמעט אותות התרעה על מצבי חירום שמפעיל הג״א לכלל הציבור.

(ב)

מוסר גוף ציבורי ובכלל זה גורם מפנה, מידע לציבור לגבי פינוי אנשים מבתיהם או קליטתם במיתקני קליטה, בעת מצב חירום או בכל עת אחרת, יכלול המידע גם הוראות שמופנות לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם, בעניינים אלה לפחות, לפי נושא המידע שנמסר לציבור:

(1)

מידע על מיתקן הקליטה, השירות שיינתן בו, והתאמות הנגישות לאדם עם מוגבלות במיתקן קליטה;

(2)

מידע על סוגי הכנות שעל אדם עם מוגבלות לבצע מבעוד מועד כדי לאפשר את פינויו מביתו, קליטתו במיתקן קליטה ושהייה בו, בצורה יעילה, בטוחה ומכבדת, והכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; במידע שנמסר מראש ייכלל גם מידע על הכנות בעניינים אלה, ככל שהן נדרשות מאדם עם מוגבלות:

(א)

הכנת הפריטים המפורטים בתקנה 3(ב)(1) לתקנות נגישות המסגרות שיש לפנותם יחד עם האדם;

(ב)

הכנת מידע לפי תקנה 3(ב)(2) ו־(3) לתקנות נגישות המסגרות שנדרש להיות זמין למי שמסייע לאדם בפינוי או בתהליך קליטתו במיתקן קליטה ושהייתו שם;

(3)

מידע בדבר המידע שעל אדם עם מוגבלות או מלווהו להעביר לגורם מפנה טרם הפינוי, כדי לסייע ולייעל את הליך הפינוי של אותו אדם, ובכלל זה בדבר צרכים קיומיים וחיוניים לאותו אדם, אופני תקשורת עם אותו אדם במצב חירום והצורך לפנות את אותו אדם בשכיבה או בישיבה; באותה הודעה יפורטו אמצעי העברת המידע הנגישים העומדים לשם כך לרשות אדם עם מוגבלות.

(ג)

גוף ציבורי ובכלל זה גורם מפנה (בתקנה זו – גורם מיידע), המוסר בעת מצב חירום מידע חיוני לציבור, ימסור לציבור בה בעת את אותו מידע בכל אחד מאלה לפחות:

(1)

באופן קולי, באופן כתוב, ובאופן חזותי בשפת סימנים;

(2)

אם המידע נמסר ישירות למכשירים דיגיטליים אישיים של הציבור, כגון טלפון נייד, המידע יועבר למכשירים האמורים בשלושה אופנים אלה בו־זמנית:

(א)

בכתב;

(ב)

בקול כגון הודעה קולית מוקלטת;

(ג)

בסרטון וידאו בשפת סימנים או בקישורית לסרטון כאמור.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (ג) –

(1)

גורם מיידע שמוסר מידע לציבור באחד האופנים לפי תקנת משנה (ג)(1), ופרסם לציבור, ככל האפשר מראש, בדרכי הפרסום שבשימושו כולל באתר האינטרנט שלו, היכן ניתן למצוא באותו זמן את אותו מידע באופנים האחרים לפי אותה תקנת משנה, יראו אותו כאילו עמד בחובה האמורה;

(2)

תקנת משנה (ג)(1) לא תחול על מידע חיוני שהוא כריזה בדיבור במרחב הציבורי שנועדה להודיע לתושבי מקום מסוים שעליהם להתפנות מביתם, ובלבד שנערכת סריקה מבית לבית לוודא שהובא לידיעת מי שנמצא בו הצורך להתפנות.

(ה)

הכין גורם מיידע מידע חיוני בעת מצב חירום או בכל עת אחרת, טרם מסירתו לציבור בעצמו או באמצעות אחר, יכין את המידע החיוני בכל אחד מהאופנים המפורטים בתקנת משנה (ג)(1); העביר גורם מיידע מידע חיוני כאמור לגורם אחר לצורך מסירתו לציבור, יעביר לו את המידע בכל אחד מהאופנים האמורים בתקנת משנה (ג)(1).

(ו)

על מידע חיוני קולי שמוסר גורם מיידע יחולו גם הוראות אלה:

(1)

הוראות עשה או הוראות להימנעות ממעשה יבהירו בצורה בהירה ותמציתית מה על הציבור לבצע, היכן ומתי, ויוצגו לפי סדר הפעולות שעל הציבור לבצע, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו, ולהפיג חרדות;

(2)

המידע יהיה בשפה פשוטה;

(3)

יתקיימו לגבי המידע הקולי הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בדרישות מהפלט הקולי (2.1.9.4), ואם הדבר אינו מתאפשר עקב נסיבות מצב החירום, יתקיימו בו אלה לפחות: המידע הקולי יושמע באופן ברור, בקצב איטי ובלא מוסיקת רקע.

(ז)

על מידע חיוני שגורם מיידע מוסר בכתב יחולו גם הוראות אלה:

(1)

הוראות תקנת משנה (ו)(1) ו־(2);

(2)

אם עשה הגורם המיידע שימוש בכתוביות במידע המועבר – יהיו אלה כתוביות הגלויות לכלל הצופים במידע ושאינן סמויות, והן יוצגו בניגוד חזותי לרקע אחיד שעליו הן יופיעו.

(ח)

במידע חיוני שמועבר בתרגום לשפת סימנים לפי תקנת משנה (ג) יתקיימו גם הוראות אלה:

(1)

דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;

(2)

לבוש המתורגמן יהיה בגוון אחיד מנוגד לרקע;

(3)

פלג גופו העליון לפחות ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך, ואולם אם הדובר מופיע במסך ודבריו נוגעים להתרחשות, חפץ או אמצעי אחר, שמופיעים לצידו במסך – יכול שישתרע על 30% לפחות מהמסך;

(4)

על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

(ט)

במידע חיוני שמעביר גורם מיידע באמצעות האינטרנט או יישומונים, יתקיימו גם הוראות תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות.

(י)

על שירות ובכלל זה אספקת מידע, שנותן גוף ציבורי, לרבות גורם מפנה, בעת שאינה עת מצב חירום, כהכנה לפינוי או לקליטת אוכלוסייה, יחולו תקנות 29, 31, 32, 33(1), 34, 35 עד 35ו לתקנות נגישות השירות, וכן תהיה לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים נגישות להגיע לעמדת שירות שבה השירות ניתן, ולקבל אותו; אם בנסיבות העניין מתאפשר, עמדת שירות אחת לפחות מהעמדות הזמניות שניתן בהן שירות זהה תהיה נגישה לפי תקנה 19(ב) לתקנות נגישות לשירות.

6.

רציפות העברת המידע

גורם מפנה שפינה אוכלוסייה למיתקן קליטה, יעביר לצוות המיתקן מידע לגבי אנשים עם מוגבלות שפינה, אם קיים ברשותו, שלדעתו יש בו כדי לייעל את הליך קליטתם.

7.

מרכז לתקשורת מרחוק

(א)

הפעילו משטרת ישראל או צה״ל מוקד דיווח או מידע לציבור במצב חירום (בתקנה זו – מוקד חירום), יופעל במסגרתו מרכז שיספק את שירותי התקשורת המפורטים להלן לשימוש אנשים עם מוגבלות במצב חירום, כדי שיוכלו למסור ולקבל מידע:

(1)

תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות;

(2)

תרגום לשפת סימנים, מרחוק, באמצעות שיחת וידאו וקול שמתקיימים בה התנאים שבתקנה 5(ח);

(3)

תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: סמס, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.

(ב)

בעת שפועל מוקד החירום, יתקיימו בשירותי מרכז לתקשורת מרחוק האמורים בתקנת משנה (א) הוראות אלה:

(1)

שירותי המרכז יפעלו במצב חירום ברציפות במשך כל ימות השבוע ושעות היממה;

(2)

שירותי המרכז יעבירו את התמלול, התרגום או ההתכתבות, לפי העניין, בזמן אמת;

(3)

ההיערכות להפעלת המרכז תיקח בחשבון מענים לעומסי יתר עקב מצב החירום ויוכנו חלופות למקרים של קריסת רשת תקשורת;

(4)

את המרכז יאיישו אנשים שיש להם ניסיון באספקת שירותים אלה, ועברו גם הכשרה בעניינים אלה: תקשורת במצבי חירום, צרכים של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, ואופני התקשורת עימם.

(ג)

לצורך הפעלת המרכז לתקשורת מרחוק לפי תקנת משנה (א), ובפרט לפי תקנת משנה (א)(3), יוכנו בשגרה מסרים קצרים של מידע חיוני למצבי חירום שונים, כדי שישמשו למענה לאנשים עם מוגבלות; על המסרים תחול תקנה 5(ו)(1) ו־(2).

8.

הדרכה ותרגול

(א)

גורם מפנה יכלול במסגרת הדרכות שהוא מבצע בקשר לפינוי אוכלוסייה, ולפי העניין, גם הדרכה בנושאים האמורים בתקנות 2 עד 7, וכן הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים במצב חירום של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, דרכי תקשורת ומענה תומך ראשוני; מורשה לנגישות השירות יאשר מראש את תוכנית ההדרכה.

(ב)

גורם מפנה יתרגל, במסגרת תרגילים שהוא מבצע בקשר לפינוי אוכלוסייה גם תרגול לפינוי אנשים עם מוגבלות; בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה״ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים, תוך שימת לב לצרכיהם; לעניין תקנת משנה זו, ”אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

(ג)

בתרגילים כאמור בתקנת משנה (ב), יתורגלו, לפי מתווה התרגיל, גם אלה:

(1)

שימוש באמצעים המפורטים בתקנה 2;

(2)

איתור אנשים עם מוגבלות ודאגה לצרכיהם החיוניים לפי תקנה 3;

(3)

פינוי אדם עם מוגבלות יחד עם מלוויו, חיית השירות שלו או ציוד עזר אישי, לפי תקנה 4;

(4)

העברת מידע נגיש כאמור בתקנה 5, בפרט במצבים של תקלות באספקת חשמל ובאמצעי תקשורת;

(5)

שימוש במרכז לתקשורת מרחוק לפי תקנה 7;

(6)

שיתוף פעולה בין גורמים מפנים שונים לצורך פינוי מהיר ויעיל של אנשים עם מוגבלות מבתיהם, וקליטתם בצורה מהירה ובטוחה במיתקן קליטה.

(ד)

התגלו ליקויים בתרגול, גורם מפנה יטפל בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד התרגול, בליקויים שהתגלו כאמור, לשם מניעת הישנותם במצב חירום, ובכלל זה תיקון מסמכי הנחיות והוראות לפינוי אוכלוסייה.

פרק ב׳: קליטת אוכלוסייה מפונה

9.

מיתקן קליטה מקומי נגיש

(א)

מיתקן קליטה מקומי שאושר ככזה ערב תחילתן של תקנות אלה ושאינו מיתקן מקומי נגיש יוחלף בידי הרשות המקומית במיתקן קליטה מקומי נגיש שמתקיימת בו תקנה 10(א), ואם אין בנמצא מיתקן כאמור – שמתקיימת בו תקנה 10(ב).

(ב)

האמור בתקנת משנה (א) לא יחול אם הרשות המקומית לא הצליחה לאתר מקום ציבורי שיכול לשמש למיתקן קליטה מקומי נגיש שעומד גם בדרישות הרשות העליונה לפס״ח לאישור מיתקן קליטה, ותיעדה את הסיבות לכך.

(ג)

משרד החינוך ישתף פעולה עם הרשות המקומית בתהליכי החלפת מיתקן קליטה מקומי לא נגיש במיתקן קליטה מקומי נגיש כאמור בתקנת משנה (א), בקשר להגשת בקשה לאישור כוח אדם הנדרש להפעלת מיתקני הקליטה בשעת חירום לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967.

(ד)

הרשות המקומית תנהל רשימה של מיתקני הקליטה המקומיים שלה, ובה תציין לגבי כל מיתקן קליטה מקומי אם הוא נגיש, ואם מתקיימת בו תקנה 10(א) או (ב).

(ה)

מיתקן קליטה מקומי שיאושר לאחר תחילתן של תקנות אלה יהיה מיתקן קליטה מקומי נגיש; האמור לא יחול אם הרשות המקומית לא הצליחה לאתר מקום ציבורי שיכול לשמש מיתקן קליטה נגיש שגם עומד בדרישות הרשות העליונה לפס״ח לאישור מיתקן קליטה, ותיעדה את הסיבות לכך.

10.

מיתקן קליטה מקומי נגיש

(א)

מיתקן קליטה מקומי יהיה מיתקן קליטה מקומי נגיש אם יתקיימו בו הוראות אלה:

(1)

מגבול מדרכה ציבורית או מגבול שביל ציבורי הגובלים במגרש שבו מיתקן הקליטה, תוביל דרך נגישה אחת לפחות אל הכניסה למיתקן הקליטה;

(2)

מכניסה למיתקן קליטה מקומי נגיש, ממקום חניה נגיש וממקום להורדת נוסעים בתוכו, אם קיימים, תוביל דרך נגישה לכל אחד מאלה ובתוכם:

(א)

לעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג של שירות שניתן במקום;

(ב)

למרחב מוגן שמשרת את מיתקן הקליטה;

(ג)

לחלל אחד לפחות המיועד לשהייה ולינה;

(ד)

לבית שימוש נגיש כאמור בפסקה (3);

(ה)

לחדר או חלל מופרד כאמור בתקנה 11(2);

(3)

במיתקן הקליטה יימצא בית שימוש נגיש;

(4)

לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים תהיה נגישות להגיע לעמדת שירות ולקבל את השירות שניתן בה; אם התאפשר בנסיבות העניין, עמדת שירות אחת לפחות תהיה נגישה לפי תקנה 19(ב) לתקנות נגישות השירות;

(5)

סידורי רחצה – אם במיתקן הקליטה יש מקלחות לשימוש המתפנים, תהיה בו גם מקלחת נגישה שמובילה אליה דרך נגישה מהכניסה למיתקן הקליטה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו מיתקן קליטה מקומי שמתקיימת בו תקנת משנה (א), למעט קיומה של דרך נגישה לתוך מרחב מוגן לפי תקנת משנה (א)(2)(ב), או שלא מתקיימים בו סידורי רחצה לפי תקנת משנה (א)(5), כמיתקן קליטה מקומי נגיש, אם יתקיימו חלופות לפי הוראות אלה:

(1)

אם לא קיימת דרך נגישה לתוך מרחב מוגן לפי תקנת משנה (א)(2)(ב) –

(א)

יאותר במיתקן הקליטה מרחב מוגן אחר ברמת מיגון שוות ערך או נמוכה יותר ממנו, שמובילה אליו ובתוכו דרך נגישה כאמור בתקנת משנה (א)(2)(ב) (בתקנה זו – מרחב מוגן חלופי נגיש);

(ב)

בכניסה למיתקן הקליטה יותקן שלט הכוונה למרחב המוגן החלופי הנגיש שאותר לפי פסקת משנה (א); נוסף על כך, יותקן במרחב המוגן החלופי הנגיש שלט זיהוי שרשום בו: ”מרחב מוגן נגיש“ בליווי סמל הנגישות הבין־לאומי; בשלטים האמורים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשלטים במרחבים מוגנים נגישים (2.1.3.12(ב)), אופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);

(ג)

לבקשת אדם עם מוגבלות, יסייע איש צוות ממיתקן הקליטה לאותו אדם להגיע למרחב המוגן החלופי הנגיש; איש הצוות ידאג לכך שאותו אדם מוגן ככל האפשר בנסיבות העניין; לאחר מכן רשאי איש הצוות לעבור למרחב המוגן הקיים במיתקן;

(2)

במיתקן קליטה מקומי שיש בו מקלחות לשימוש הציבור ואין בו מקלחת נגישה, יימצאו כל אלה בעת שייפתח לשימוש הציבור:

(א)

קיים שטח רצפה פנוי שממדיו 130 סנטימטרים כפול 90 סנטימטרים לפחות ובגבולותיו אין כל סף או מכשול ברצפה (בפסקה זו – שטח רחצה);

(ב)

באחת מצלעות שטח הרחצה יש משטף ידני המחובר לצינור גמיש שאורכו אינו קצר מ־120 סנטימטרים;

(ג)

בצמוד לשטח הרחצה נמצא שטח נוסף שמתאים לשטח פנוי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4, שישמש כמלתחה;

(ד)

המעבר בין שטח הרחצה למלתחה הוא בדרך נגישה;

(ה)

סביב שטח הרחצה ושטח המלתחה נעשו סידורים מתאימים לשמירה על הפרטיות של מי שעושה שימוש בהם כגון פרגוד או מחיצה המקיפים אותם;

(ו)

אל שני השטחים האמורים מובילה דרך נגישה מהכניסה למיתקן הקליטה.

(ג)

הרשות המקומית באישור מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה תאתר, טרם מצב חירום, את המקומות בתוך מיתקן הקליטה המקומי שבהם יהיה ניתן להציב את הסידורים האמורים בתקנת משנה (ב)(2), ותוודא כי יהיה ניתן בנסיבות מצב חירום להציבם במהירות.

(ד)

בסידורים הנדרשים לפי תקנות משנה (א) עד (ב), ובפרט בדרך נגישה, בבית שימוש נגיש ובמקלחת נגישה, יתקיימו הוראות תקנות הנגישות למקום ציבורי.

11.

הוראות נוספות למיתקן קליטה מקומי

במיתקן קליטה מקומי, לרבות מיתקן קליטה מקומי נגיש, יתקיימו הוראות אלה:

(1)

בדרכים המובילות למיתקן קליטה המפורטות בתקנה 10(א), יימצאו שלטי הכוונה לכניסות למיתקן קליטה; נוסף על כך בכניסות וביציאות של מיתקן קליטה יוצבו שלטי זיהוי ובהם המילים: ”כניסה“ או ”יציאה“ לפי העניין; ליד עמדות שירות במיתקן יוצב שלט זיהוי לעמדה כאמור; בשלטים יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);

(2)

יימצא חדר כגון כיתת לימוד או משרד, ובפתחו דלת, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום עקב מוגבלותו ולמלווהו, ואולם אם מסיבות הנדסיות, באישור מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אין אפשרות לחדר כאמור, יימצא במקום החדר האמור חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה; בחדר או בחלל לפי העניין יתקיימו הוראות אלה:

(א)

החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות;

(ב)

לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות“ ויתקיימו בשלט הוראות ת״י 1918 חלק 4 המנויות בפסקה (1);

(ג)

נוסף על האמור, חדר או חלל מופרד כאמור יימצא קרוב ככל האפשר למרחב מוגן במיתקן הקליטה;

(3)

לעניין תיק הפעלה למיתקן קליטה מקומי יחולו הוראות אלה:

(א)

הנחיות שמעבירה הרשות העליונה לפס״ח לרשות המקומית לגבי תיק הפעלה למיתקן הקליטה, יכללו מידע לגבי צרכים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים במצב חירום, ולעניין אופני תקשורת עימם, לאחר שהתייעץ עם הנציבות וכן עם משרד הרווחה, ולגבי אנשים עם מוגבלות נפשית – עם משרד הבריאות;

(ב)

הרשות המקומית תכלול בתיק הפעלת מיתקן הקליטה את המידע לפי פרט (א), וכן את פרטי ההתקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע, אם פרטיהם מצויים ברשותה;

(ג)

מנהל מיתקן קליטה ישמור על תיק הפעלת מיתקן קליטה ובו מידע כאמור בפרט (א) במיתקן הקליטה באופן שיהיה מוכן וזמין לשימוש;

(4)

במיתקן קליטה מעת שייפתח יימצא כיסא גלגלים אחד לפחות, לשימוש נקלטים שהם אנשים עם מוגבלות.

12.

הפעלת מיתקני קליטה מקומיים

(א)

החליטה הרשות העליונה לפס״ח או רשות מקומית לפתוח לציבור מיתקן קליטה מקומי, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שמיתקני הקליטה הנגישים באותה רשות מקומית, ייפתחו ראשונים.

(ב)

נפתח מיתקן קליטה נגיש לציבור, יישמר לשימוש אנשים עם מוגבלות חלל אחד לפחות המיועד לשהייה ולינה שדרך נגישה מובילה אליו לפי תקנה 10(א)(2)(ג), ויימצאו בו מיטות ומזרנים לשימוש אנשים עם מוגבלות מוקדם ככל האפשר; חלל וציוד כאמור יישמרו לשימוש אנשים עם מוגבלות.

(ג)

אם במיתקן הקליטה נעשה שימוש בבתי שימוש ארעיים, תוביל לאחד מהם לפחות דרך נגישה, ואם אפשר בנסיבות העניין תתאפשר גישה ושימוש עצמאי לאדם המתנייד בכיסא גלגלים.

(ד)

הוסעו מתפנים ממיתקן הקליטה למקום אחר לצורך קבלת שירות פלוני, יועמדו לרשות אדם עם מוגבלות סידורי הסעה נגישים למקום כאמור; לא התאפשר עקב נסיבות מצב החירום להעמיד הסעה כאמור לאדם עם מוגבלות, תסופק לו חלופה שתאפשר לו לקבל את אותו שירות פלוני, ככל האפשר באותה איכות וזמינות כמו שאר הציבור שבמיתקן הקליטה.

(ה)

לבקשת אדם עם מוגבלות יינתן לו במיתקן הקליטה סיוע במילוי טפסים או בכתיבת בקשה.

13.

מלווה וחיית שירות, ציוד עזר

אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו במיתקן הקליטה המקומי.

14.

מידע נגיש לציבור ששוהה במיתקן קליטה מקומי

(א)

מידע כתוב שהוכן במסגרת הכנות לפתיחת מיתקן קליטה, יהיה גם בשפה פשוטה.

(ב)

במיתקן קליטה יימצאו אמצעים לתקשורת והנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות ואלה לפחות: אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות שיאפשרו לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו;

(ג)

לבקשת אדם עם מוגבלות יוקרא לו מידע כתוב שהועמד לרשות הציבור שבמיתקן הקליטה, לרבות מידע בשלט אלקטרוני, כהגדרתו בת״י 1918 חלק 4 (סעיף 1.3.18) (בתקנה זו – שלט אלקטרוני).

(ד)

נעשה במיתקן קליטה שימוש בכריזה קולית להעברת מידע, יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב.

(ה)

ניתן מידע לציבור ששוהה במיתקן קליטה באמצעות שלט אלקטרוני, יועבר מידע חדש שמועלה לתצוגה לציבור שבמיתקן גם בכריזה קולית.

15.

התאמת נוהלי הקליטה

נוהלי הקליטה שלפיהם מאותרים, מאושרים ומופעלים אתרי קליטה יותאמו לצורך יישום הוראות תקנות אלה, ונוסף על כך לצורך השגת מטרות אלה בהליך הקליטה:

(1)

זיהוי מוקדם ככל האפשר של אדם עם מוגבלות שהגיע למיתקן קליטה, במיוחד אם אינו מיתקן קליטה נגיש, כדי שיפרט את צרכיו במצב החירום לשם מתן מענה סביר לצרכיו;

(2)

ליווי אדם עם מוגבלות במהלך שהייתו במיתקן קליטה, לצורך התמצאות והיכרות עם נקודות קבלת השירות שבמקום, וכן לצורכי תפקוד כגון סיוע במילוי טפסים, קריאת מסמכים וכיוצא באלה;

(3)

העברה בהקדם האפשרי של אדם עם מוגבלות שאותר ואופיין כמי שאינו יכול לשהות במיתקן קליטה מקומי שאליו הגיע, למיתקן קליטה נגיש ברשות המקומית או למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות לפי תקנה 17.

16.

מעבר אדם עם מוגבלות ממיתקן קליטה מקומי למיתקן קליטה ארצי המיועד אנשים עם מוגבלות

(א)

נמצא בהליך הקליטה שמיתקן הקליטה אינו מתאים לשהיית אדם עם מוגבלות מסוים, או לבקשת אדם עם מוגבלות, יחליט העובד הסוציאלי במיתקן הקליטה לפי ההנחיות המפורטות בתוספת הראשונה, אם להעביר אותו למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות; בהעדרו של עובד סוציאלי, יחליט בדבר מי שמנהל מכלול האוכלוסייה ברשות המקומית מינה לעניין זה; אם לא מונה אדם כאמור, או שהוא אינו זמין, יחליט בדבר מנהל מיתקן הקליטה.

(ב)

הוחלט שיש להעביר אדם עם מוגבלות למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות והוא הסכים לכך, יחולו הוראות אלה:

(1)

הרשות המקומית תודיע על כך בהקדם האפשרי למשרד הרווחה; משרד הרווחה והרשות העליונה לפס״ח יתאמו בהקדם האפשרי את העברת האדם למיתקן קליטה ארצי;

(2)

הרשות המקומית תעבירו, לאחר שהתקבל אישור ממשרד הרווחה, למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות בהקדם האפשרי; ביקש אדם כאמור או מלווים מטעמו – יועברו עימו המלווים, חיית השירות שלו, וציוד עזר אישי, לפי העניין;

(3)

בד בבד עם ביצוע ההעברה, תמסור הרשות המקומית הודעה על העברתו למיתקן קליטה למי שיבקש אותו אדם עם מוגבלות.

17.

מיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות

(א)

הרשות העליונה לפס״ח תאתר בסיוע משרד הרווחה ומשרד הבריאות מיתקני קליטה ארציים שמיועדים בעיקרם לקליטת אנשים עם מוגבלות באופן שיספקו מענה בפריסה ארצית.

(ב)

במיתקן קליטה ארצי שאותר כאמור בתקנת משנה (א), יתקיימו הוראות התקנות כמפורט להלן, לרבות לעניין מרחב מוגן:

(1)

תקנות הנגישות לשירות;

(2)

תקנות נגישות למקום ציבורי, לפי העניין.

(ג)

ניתן במיתקן קליטה ארצי פטור מביצוע התאמות נגישות לפי התקנות האמורות בתקנת משנה (ב), לא ישמש המקום מיתקן קליטה ארצי המיועד לקליטת אנשים עם מוגבלות; בפרט, לא ישמש כמיתקן קליטה ארצי המיועד לקליטת אנשים עם מוגבלות, בניין שאין בו יחידות אכסון מיוחדות לפי ההוראות והכמות המזערית הנדרשת לפי התקנות האמורות.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם לא קיימת באתר קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות דרך נגישה למרחב מוגן תחול תקנה 10(ב); בדיקה בדבר התקיימות תקנה 10(ב) תיעשה בסיוע משרד הרווחה או משרד הבריאות, לפי העניין.

(ה)

הרשות העליונה לפס״ח תחזיק ברשותה מסמכים אלה לגבי כל מקום אכסון שהוא מיתקן קליטה ארצי כאמור בתקנת משנה (א):

(1)

חוות הדעת של מורשה נגישות השירות ומורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לפי סעיף 8ב(ב) לחוק רישוי עסקים, שהוגשו לרשות רישוי עסקים לצורך מתן רישיון עסק או חידושו למקום האכסון שנבחר למיתקן קליטה ארצי, שמהן עולה כי מתקיימים התנאים שבתקנת משנה (ב), ואם מקום האכסון אינו חייב ברישיון עסק – חוות דעת של מורשי הנגישות כאמור שמהן עולה כי מתקיימים התנאים שבתקנת משנה (ב); בחינת חוות הדעת לעניין זה תיעשה בסיוע משרד הרווחה או משרד הבריאות, לפי העניין;

(2)

רשימה של התאמות הנגישות, שפרסם מקום האכסון לפי תקנה 34 לתקנות הנגישות לשירות.

(ו)

הוחלט על פינוי אוכלוסייה, תפתח הרשות העליונה לפס״ח לאחר אישור משרד האוצר, בהקדם האפשרי, מיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות, אחד לפחות, כדי לאפשר קליטת אנשים אלה, לפי הצורך: חצר״מ, מועמד לפינוי מוקדם שאינו חצר״מ, אדם עם מוגבלות שפונה למיתקן קליטה ברשות מקומית שבה לא קיים מיתקן קליטה מקומי נגיש, ואדם עם מוגבלות שהתקבלה החלטה להעבירו ממיתקן קליטה מקומי לפי תקנה 16.

(ז)

מעת שייפתח מיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות, יימצאו בו שני כסאות גלגלים לפחות לשימושם של נקלטים שהם אנשים עם מוגבלות, שיספק משרד הרווחה או משרד הבריאות לפי העניין.

18.

תיק הפעלה למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות

(א)

הרשות העליונה לפס״ח תתאים את ההנחיות לתיק הפעלה למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות, לפי המלצות משרד הרווחה ולעניין אנשים עם מוגבלות נפשית – המלצות משרד הבריאות, וכן בהתייעצות עם הנציבות, ובאישור מורשה לנגישות השירות; ההנחיות יהיו בעניינים אלה לפחות:

(1)

פירוט השירותים שניתנים לאנשים עם מוגבלות במיתקן ארצי ואפיון פעילות שגרת השהייה;

(2)

היערכות למצבים שבהם אנשים עם סוגי מוגבלויות שונים שוהים במיתקן ארצי, לרבות כשהם נמצאים בו־זמנית במיתקן הקליטה;

(3)

כוח אדם, ציוד ואמצעי עזר שנדרשים לביצוע האמור בפסקאות (1) ו־(2), לרבות אנשי מקצוע והיעזרות במתנדבים אם יהיו, שיהיו זמינים במיתקן קליטה ארצי המיועד לקליטת אנשים עם מוגבלות; לעניין זה, ”ציוד ואמצעי עזר“ – לרבות אלה שנדרשים לביצוע פעולות היום יום, ואמצעים לביצוע מעבר מכיסא גלגלים למשטח אחר.

(ב)

תיק ההפעלה יכלול נוסף על כך פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע.

(ג)

מנהל מיתקן קליטה ארצי ישמור על תיק ההפעלה האמור במיתקן הקליטה באופן שיהיה מוכן וזמין לשימוש.

19.

סידורים ומידע נגיש לציבור ששוהה במיתקן קליטה ארצי

(א)

במיתקן קליטה ארצי שמיועד לאנשים עם מוגבלות יימצא חדר כאמור בתקנה 11(2).

(ב)

במיתקן קליטה ארצי יתקיימו דרישות תקנה 14.

20.

הוראות מנהל מיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות

מנהל מיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות רשאי להורות שיחידות אכסון מיוחדות ישמשו את כלל ציבור הנקלטים במיתקן שהם אנשים עם מוגבלות לצורך שימוש בבית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ולא יוקצו לאדם מסוים.

21.

מיתקני קליטה ארציים

(א)

בעריכת התקשרויות עם מקומות שהם מועמדים לשמש מיתקן קליטה ארצי, הרשות העליונה לפס״ח תיתן עדיפות לביצוע התקשרויות עם מקומות שלפי חוות הדעת כאמור בתקנה 17(ה)(1) מתקיימות בהם תקנות הנגישות למקום ציבורי ותקנות הנגישות לשירות, ותחזיק את המסמכים לפי תקנה 17(ה)(1) ו־(2); בוצעה התקשרות חדשה כאמור לאחר יום התחילה, תציין הרשות העליונה לפס״ח ברשימת מיתקני הקליטה הארציים לגבי אותו מיתקן אם הוא עומד בדרישות התקנות האמורות לפי חוות הדעת כאמור.

(ב)

החליטה הרשות העליונה לפס״ח לפתוח לציבור מיתקן קליטה ארצי, תינתן עדיפות ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, שמיתקן קליטה ארצי שלפי הרשימה עומד בתקנות הנגישות למקום ציבורי ובתקנות הנגישות לשירות, ייפתח תחילה.

22.

קליטה – מסגרות לשהות ממושכת

(א)

משרד הרווחה ייערך לקליטת אנשים עם מוגבלות ממסגרות לשהות ממושכת כהגדרתה בתקנות נגישות המסגרות (בתקנה זו – מסגרת לשהות ממושכת), שהוא אחראי לפנותם במצב חירום, לרבות הצוותים שלהם, לפי הוראות תקנה זו.

(ב)

בין השאר, יכין המשרד מיפוי ארצי לפי מחוזות של מסגרות לשהות ממושכת לפי סוגי מוגבלויות של האנשים שעשויות להתאים לקליטת מסגרות כאמור; המשרד ישתף את המסגרות במידע שנמצא במיפוי שערך.

(ג)

בבדיקת המסגרות שיתאימו לקליטה תינתן תשומת לב להתאמת המסגרת הקולטת למוגבלויותיהם ולצורכיהם של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, ובכלל זה אנשים עם צרכים סיעודיים ואנשים הזקוקים להשגחה.

(ד)

בעריכת המיפוי כאמור בתקנת משנה (ב) תובא בחשבון גם אפשרות קליטתם של אנשים ממסגרות כאמור במיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות.

(ה)

עוד יבחן המשרד את קיומה של קיבולת נוספת, אם קיימת, במסגרות לשהות ממושכת, שתאפשר במקרה הצורך קליטה של אנשים עם מוגבלות שפונו מביתם במצב חירום באותן מסגרות.

23.

הדרכה

(א)

במסגרת הדרכת צוותי מיתקני הקליטה, יודרכו הצוותים גם כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלות.

(ב)

ההדרכה תכלול, בין השאר, את כל אלה:

(1)

הכרת סוגי מוגבלויות, וכן צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות במצב חירום;

(2)

כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות, והתגובה לחיית שירות;

(3)

אסטרטגיות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות, במיוחד במצב חירום, לרבות דרך ולשון הפנייה אליהם.

(ג)

נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), תכלול ההדרכה הצעות למענים אפשריים במצב חירום בפרט לגבי אנשים עם מוגבלות.

(ד)

ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים.

(ה)

הרשות העליונה לפס״ח תיוועץ במשרד הרווחה ולעניין אנשים עם מוגבלות נפשית – עם משרד הבריאות, וכן בנציבות, לגבי חומרי ההדרכה.

(ו)

מורשה לנגישות השירות יאשר את תוכנית ההדרכה.

24.

תרגול

תרגילים המבוצעים בקשר למיתקני קליטה, יכללו גם את ביצוע האמור בתקנות 11 עד 16 ו־18 עד 20, לפי מתווה התרגול, כמו גם יישום הנהלים שהוכנו לפי תקנה 15; בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה״ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים, תוך שימת לב לצורכיהם; לעניין תקנה זו, ”אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

פרק ג׳: פינוי וקליטה עם היערכות מיוחדת

סימן א׳: פינוי מביתם של אנשים עם מוגבלות שמשרד הבריאות אחראי לפנותם ליעד קליטה מתאים

25.

חולה עם צרכים רפואיים מיוחדים

(א)

חולה עם צרכים רפואיים מיוחדים הוא אדם עם מוגבלות שמתגורר בביתו, שעקב מצבו הבריאותי וצרכיו הרפואיים המורכבים, פינויו במצב חירום עם כלל הציבור יעמיד אותו בסיכון רפואי משמעותי, ועל כן יש לפנותו בהליך ייעודי נפרד מכלל הציבור, אל מוסד רפואי או מיתקן קליטה מתאים, ובכלל זה כל אחד מאלה לפחות:

(1)

מטופל בהנשמה ממושכת;

(2)

מטופל נתמך במערכת נשימה דרך קבע;

(3)

אדם במצב סיעודי מורכב;

(4)

מטופל באשפוז בית.

(ב)

משרד הבריאות לאחר היוועצות בקופות החולים, במשרד הרווחה, במרכז השלטון המקומי ובמרכז השלטון האזורי, יפרסם מדדים רפואיים מומלצים להגדרת חולים עם צרכים רפואיים מיוחדים, באופן שיסייע לקופות החולים לאתר מבין מבוטחיהן חולים כאמור, וכן מדדים מומלצים לצורך ההחלטה אם אדם כאמור יפונה בשכיבה או בישיבה.

26.

אנשים עם מוגבלות שמשרד הבריאות אחראי לפנותם מביתם במצב חירום

(א)

במצב חירום שבו מפנים אוכלוסייה מביתה, משרד הבריאות אחראי לפנות חצר״מ שנכלל ברשימה לפי תקנה 27 מביתו ולהעבירו ליעד קליטה שבו יינתן מענה לצרכיו הרפואיים והקיומיים.

(ב)

משרד הבריאות ייערך לפינוי במצב חירום של חצר״מ, בכל אלה לפחות:

(1)

הכנות לוגיסטיות לגבי ציוד רפואי וכלי רכב מותאמים שנדרשים לביצוע הפינוי, לרבות פינוי מלווה לפי בחירת האדם יחד עימו, וכוח אדם, כדי שיעמדו לרשותו במצב חירום;

(2)

יצירת רשימה של אתרי יעד לפינוי שאליהם יפונה חצר״מ במצב חירום, שבהם ניתן להמשיך ולספק לחצר״מ המפונה את השירות הרפואי שלו הוא זקוק, וכן הנחיית אתרי היעד בדבר היערכותם לקליטת המפונים;

(3)

היערכות לעניין ציוד רפואי וכלי רכב מותאמים לצורך החזרת האדם והמלווה שלו לביתו בסיום מצב החירום, וכוח אדם הנדרש לכך.

(ג)

משרד הבריאות יכין נוהל להיערכותו לפינוי חצר״מ לפי חובותיו המפורטות בתקנת משנה (ב), לפחות.

(ד)

משרד הבריאות יגבש נוהל בהסכמת צה״ל, לקבלת סיוע בכוח אדם מצה״ל לפינוי לפי תקנה זו, לאחר שמשרד הבריאות מיצה את האמצעים וכוח האדם העומדים לרשותו ובהתאם ליכולות צה״ל; הנוהל יסדיר את פניית משרד הבריאות לצה״ל לשם קבלת הסיוע ואת סוג ואופן תיאום הסיוע במצבי חירום שונים, והתקשורת בין הגופים.

(ה)

משרד הבריאות יגבש נוהל בהסכמת מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, למקרים שבהם משרד הבריאות יזדקק לסיוע מרשות מקומית לביצוע הפינוי לאחר שמיצה את יכולותיו ואת הסיוע שיכול להעניק לו צה״ל.

(ו)

משרד הבריאות יבצע את ההכנות הנדרשות להיערכות לפינוי לפי הנוהל כאמור בתקנת משנה (ג) ובכלל זה דאגה לציוד רפואי, אמצעי פינוי וכוח אדם שיידרש לכך.

27.

היערכות קופות החולים לפינוי חצר״מ מביתו

(א)

כל קופת חולים תאתר מבין מבוטחיה את מי שהוא חצר״מ ותכין רשימה שתכלול את שם המבוטח ומספר הזהות שלו, כתובת מגוריו, מספר הטלפון, שם איש קשר, מספר הטלפון שלו, אופן התקשורת הנגישה עימם, הרשות המקומית שבה הוא מתגורר, וקופת החולים שבה הוא מבוטח (בתקנה זו – רשימת חצר״מ).

(ב)

כל קופת חולים תחזיק מידע לגבי מי שנכלל ברשימת חצר״מ, לגבי עניינים אלה לפחות:

(1)

לאיזה מסוגי החולים עם צרכים רפואיים מיוחדים המפורטים בתקנה 25(א)(1) עד (4) הוא משתייך;

(2)

שם המטפל העיקרי שלו, מספר הטלפון שלו ואופן התקשורת הנגישה עימו;

(3)

אם נדרש פינוי בשכיבה או בישיבה;

(4)

מידע רפואי שנדרש לצורך פינויו והעברתו מביתו למקום שבו ייקלט תוך מזעור הסיכון לחייו, וכן המידע הנדרש לפי תקנה 3(ב)(1) עד (3) לתקנות נגישות המסגרות.

(ג)

קופת חולים תעביר למשרד הבריאות מידע לפי הוראות אלה:

(1)

אחת לשלושה חודשים לפחות תעביר את רשימת החצר״מ, ואת המידע לפי תקנת משנה (ב)(1) עד (3) ומידע על ציוד רפואי חיוני לפי תקנה (ב)(4) לגביהם;

(2)

ממונה החירום של משרד הבריאות, רשאי לאשר לקופת חולים להעביר רק חלק מהמידע האמור בפסקה (1), או לדרוש העברת המידע האמור בשל צורך להיערך למצב חירום מסוים אף אם לא חלפו שלושה חודשים כאמור בפסקה (1);

(3)

ממונה החירום של משרד הבריאות רשאי להורות לקופת חולים להעביר פרטי מידע נוספים לפי תקנת משנה (ב)(4), אם מצא שהעברת המידע נדרשת להיערכות ולביצוע פינוי.

(4)

בלי לגרוע מתקנה 35, המידע יועבר באמצעי דיגיטלי מאובטח שיורה ממונה החירום של משרד הבריאות לקופת החולים;

(5)

ממונה החירום של משרד הבריאות יורה על אמצעי דיגיטלי מאובטח להעברת המידע שהוא אמצעי שקיים בידי קופות החולים ומשרד הבריאות, כל עוד לא הוקמה מערכת מידע מאובטחת ייעודית שתאפשר העברת מידע עדכני, מלא, ובאופן שוטף.

(ד)

קופת חולים תכין נוהל להיערכותה לפינוי מבוטחיה שהם חצר״מ שמפונה באמצעות משרד הבריאות, ובפרט לפי חובותיה המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ג) והנחיות להכנות אישיות לחצר״מ לפי תקנה 28(1)(ב) ו־(5).

28.

ביצוע פינוי של חצר״מ

במצב חירום שבו הוחלט על פינוי חצר״מ יחולו הוראות אלה:

(1)

קופת החולים תפעל לפי הנוהל שהכינה לפי תקנה 27(ד), ובפרט –

(א)

קופת חולים תעביר למשרד הבריאות את המידע שבידיה באותה עת לפי תקנה 27(א) ו־(ב);

(ב)

קופת חולים תודיע למי שנכלל ברשימת החצר״מ, ולאיש הקשר שלו, באופן שנגיש להם, על הצורך בפינויו מביתו, תברר את רצונו להתפנות, תדווח על תגובתו למשרד הבריאות, ותנחה את החצר״מ בהכנות האישיות שעליו לבצע לצורך הפינוי;

(2)

משרד הבריאות ידווח בהקדם האפשרי למוסד לביטוח לאומי ולאפוטרופוס הכללי על ההחלטה לפינוי חצר״מ כדי שהם ומסגרותיהם יוכלו להיערך לפי תקנה 33;

(3)

משרד הבריאות יבצע את הפינוי בהתאם לנוהל שלפי תקנה 26(ג); לבקשת משרד הבריאות יסייע צה״ל בכוח אדם לביצוע הפינוי בהתאם לנוהל שלפי תקנה 26(ד) ולאחר שמשרד הבריאות מיצה את האמצעים העומדים לרשותו;

(4)

משרד הבריאות ידווח בהקדם האפשרי –

(א)

לרשות העליונה לפס״ח על מספר האנשים שהם חצר״מ שיש לקלוט אותם במיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות;

(ב)

לקופות החולים, למוסד לביטוח לאומי, ולאפוטרופוס הכללי, לאן הועברו האנשים שהם חצר״מ שבאחריות כל אחד מהם שפונו מביתם, ומתי חזרו אליו;

(5)

קופת חולים, המוסד לביטוח לאומי והאפוטרופוס הכללי, ידאגו לכך שאנשים שפונו מביתם יקבלו ברציפות את השירותים שהם אחראים לאספקתם, מעת שנודע להם לאן פונו, ככל האפשר בהתחשב בנסיבות מצב החירום, וכן לאחר שמצב החירום הסתיים.

סימן ב׳: פינוי מביתם של אנשים עם מוגבלות הנדרשים להיערכות מיוחדת ושאינם באחריות משרד הבריאות

29.

פינוי אנשים עם מוגבלות שהם מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ

(א)

רשות מקומית בסיוע צה״ל אחראים, במצב חירום שבו מפנים אוכלוסייה מביתה, לפנות מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ מבתיהם ולהעבירם ליעד קליטה שבו יינתן מענה לצרכיהם הקיומיים.

(ב)

רשות מקומית וצה״ל ייערכו לפינוי כאמור בתקנת משנה (א) בכל אלה לפחות:

(1)

הכנות בהקשר לרכבים מותאמים שנדרשים לביצוע הפינוי, כדי שיהיו זמינים לשימוש במצב חירום;

(2)

איתור מקומות אפשריים כגון מיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות, שאליהם יפונו מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ במצב חירום;

(3)

היערכות לצורך החזרת האדם לביתו בסיום מצב החירום.

30.

תוכנית לפינוי אנשים חירשים–עיוורים ונהלים

(א)

משרד הרווחה יגבש תוכנית לפינוי במצב חירום של חירשים–עיוורים שמתגוררים ברשות המקומית שתכלול הוראות לגבי כל אלה, לפחות:

(1)

איתורם של אנשים חירשים–עיוורים;

(2)

הכנת חלופות ליצירת קשר ותקשורת עם אנשים חירשים–עיוורים במצב חירום, ובפרט אם הם מתגוררים בביתם;

(3)

היערכות להעברתם של אנשים חירשים–עיוורים למקום שבו ייקלטו, תוך מתן עדיפות לקבץ יחדיו אנשים חירשים–עיוורים כדי לייעל את הגשת המענה התקשורתי הייחודי והרציף עם אנשים אלה וביניהם, כמו גם לשפר את יכולתם להתמצא במקום שבו ישהו;

התוכנית תכלול סיוע מצד משרד הרווחה לגיוס תומכים חזותיים, מתווכי תקשורת, ואף הסתייעות בעת הצורך במי שיודע לסמן בשפת סימנים לצורך מתן המענה.

(ב)

משרד הרווחה וצה״ל יגבשו נוהל כללי מומלץ להיערכות לפינוי אנשים עם מוגבלות שהם מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ, שיכלול הוראות בעניינים אלה לפחות:

(1)

הגורם שיחליט כי הגיעה שעת הפינוי וכיצד מתבצע הפינוי;

(2)

המלצות להיערכות לפי תקנה 29(ב)(1) עד (3) לפחות;

(3)

ביצוע חובות משרד הרווחה לפי תקנת משנה (א).

(ג)

משרד הרווחה יגבש את התוכנית והנהלים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לאחר היוועצות במרכז השלטון המקומי ובמרכז השלטון האזורי.

(ד)

רשות מקומית תגבש נוהל לגבי הנושאים המפורטים בתקנה 29 ובתקנת משנה (א) המותאם למאפייניה ולהיערכותה למצבי חירום; הנוהל יתבסס על הנוהל הכללי המומלץ לפי תקנת משנה (ב).

(ה)

צה״ל, משרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי יגבשו נוהל משותף שיסדיר את הגשת הסיוע של צה״ל לרשות מקומית לביצוע פינוי לפי תקנת משנה (א); הנוהל יכלול את דרכי הפנייה של רשות מקומית לצה״ל, מצבים שבהם צה״ל ייזום הצעת סיוע, אופני התקשורת בין הגופים, תיאום הסיוע, וכן אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים.

(ו)

צה״ל ומשרד הרווחה יבצעו את ההכנות הנדרשות מכל אחד מהם לצורך היערכות לפינוי של אוכלוסיות לפי פרק זה; משרד הרווחה יבצע הכנות לגבי הסיוע הנדרש מצידו במצב חירום לשם יישום של התוכנית לפינוי חירשים–עיוורים האמורה בתקנת משנה (א).

(ז)

רשות מקומית שפינתה מועמד לפינוי מוקדם שאינו חצר״מ מביתו תודיע בהקדם האפשרי על פינויו, על המקום שאליו פונה ועל החזרתו לביתו לפי ההוראות שלהלן, ורשאית היא להודיע כאמור ישירות או באמצעות משרד הרווחה אם יוסכם על כך בנוהל שלפי תקנה 32(יב):

(1)

למוסד לביטוח לאומי – לגבי מועמד כאמור שבמידע שהועבר לה ממשרד הרווחה לפי תקנה 32(ח)(2) צוין כי מקור המידע לגביו במוסד לביטוח לאומי;

(2)

לאפוטרופוס הכללי – לגבי מועמד כאמור שבמידע שהועבר לה ממשרד הרווחה לפי תקנה 32(ח)(2) צוין כי מקור המידע לגביו באפוטרופוס הכללי.

31.

פינוי מוקדם במצב חירום

במצב חירום שבו הוחלט על פינוי אנשים עם מוגבלות שהם מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ, הרשות המקומית וצה״ל יבצעו את הפינוי בהתאם לנהלים שלפי תקנה 30(ד) ו־(ה).

סימן ג׳: שיתוף מידע

32.

שיתוף מידע לצורך היערכות וביצוע פינוי [תיקון: תשפ״ד]

(א)

מסגרות שבאחריות האפוטרופוס הכללי יעבירו לו אחת לשלושה חודשים לפחות את המידע המפורט להלן לגבי מי שאיתרו לפי תקנה 5(ד) לתקנות נגישות המסגרות:

(1)

שם, מספר זהות, כתובת מגוריו, מספר טלפון, שם איש קשר שלו ומספר הטלפון שלו, אופן התקשורת הנגישה עימם, והרשות המקומית שבה הוא מתגורר (בתקנה זו – רשימת המועמדים לפינוי מוקדם של האפוטרופוס הכללי);

(2)

מידע לוגיסטי להיערכות לפינויו, שכולל את ציון המידע אם הפינוי בשכיבה או בישיבה, ציוד אישי חיוני, ואם יש צורך במלווה לסיוע בסיעוד, בהתמצאות, או בהשגחה (בתקנה זו – מידע לוגיסטי לפינוי מוקדם).

(ב)

מסגרות למתן שירותי סיעוד יעבירו למוסד לביטוח לאומי, אחת לשלושה חודשים לפחות, מידע לוגיסטי לפינוי מוקדם לגבי מי שהן מספקות לו שירות ושנכלל ברשימה של מועמדים לפינוי מוקדם כמשמעותה בתקנה 5(ב) לתקנות נגישות המסגרות.

(ג)

אחת לשלושה חודשים לפחות האפוטרופוס הכללי יעביר למשרד הרווחה את המידע האמור בתקנת משנה (א), והמוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד הרווחה את המידע האמור בתקנת משנה (ב) וכן את רשימת המועמדים לפינוי מוקדם כמשמעותה בתקנה 5(ב) לתקנות נגישות המסגרות.

(ד)

משרד הבריאות יעביר למשרד הרווחה, אחת לשלושה חודשים לפחות, את רשימת החצר״מ שבידיו לפי תקנה 27(ג) בצירוף פרטי מידע לגבי הצרכים החיוניים של מי שברשימת החצר״מ כגון חצר״מ עם צורך לפי תקנה 25(א)(1) או (2), צורך בהשגחה, או צורך בסיוע בביצוע פעולות יום יום (ADL). (להלן בתקנה זו – פרטי המידע הנוספים).

(ה)

משרד הרווחה יעשה שימוש ברשימת החצר״מ שהועברה לו לפי תקנת משנה (ד) כדי לסמן את אלה:

(1)

ברשימת המועמדים לפינוי מוקדם לפי תקנה 5(ב) לתקנות נגישות המסגרות, את מי שמשרד הבריאות אחראי לפנותו, ולגבי שאר האנשים ברשימה יסמן משרד הרווחה שהרשות המקומית וצה״ל אחראים לפנותם (בתקנה זו – רשימת הביטוח הלאומי המטויבת); משרד הרווחה יעביר, אחת לשלושה חודשים לפחות, את רשימת הביטוח הלאומי המטויבת למוסד לביטוח לאומי, וזה יעביר למסגרת שבאחריותו, אחת לשלושה חודשים לפחות, מידע מהרשימה האמורה לגבי מי שאותה מסגרת נותנת לו שירות;

(2)

ברשימת המועמדים לפינוי מוקדם של האפוטרופוס הכללי את מי שמשרד הבריאות אחראי לפנותו, ולגבי שאר האנשים ברשימה יסמן שהרשות המקומית וצה״ל אחראים לפנותם (בתקנה זו – רשימת האפוטרופוס המטויבת); משרד הרווחה יעביר, אחת לשלושה חודשים לפחות, את רשימת האפוטרופוס המטויבת לאפוטרופוס הכללי, וזה יעביר למסגרת שבאחריותו, אחת לשלושה חודשים לפחות, מידע מהרשימה האמורה לגבי מי שאותה מסגרת נותנת לו שירות.

(ו)

משרד הרווחה יאחד לרשימה אחת, את רשימת המועמדים לפינוי מוקדם של האפוטרופוס הכללי ורשימת מועמדים לפינוי מוקדם כמשמעותה בתקנה 5(ב) לתקנות נגישות המסגרות, שהועברו לו לפי תקנת משנה (ג), ויציין לצד כל מי שמופיע בה אם מקור המידע במוסד לביטוח לאומי או באפוטרופוס הכללי (להלן – הרשימה המאוחדת).

(ז)

משרד הרווחה יעשה שימוש ברשימה המאוחדת כדי לסמן ברשימת החצר״מ שלפי תקנת משנה (ד), את אלה שמסגרות הביטוח הלאומי או מסגרות האפוטרופוס הכללי, אחראיות להכינם לפינוי מוקדם לפי תקנה 5 לתקנות נגישות המסגרות (בתקנה זו – רשימת החצר״מ המטויבת); משרד הרווחה יעביר, אחת לשלושה חודשים, לפחות את רשימת החצר״מ המטויבת למשרד הבריאות, בצירוף מידע לוגיסטי לפינוי מוקדם שהועבר לו לפי תקנת משנה (ג), לגבי מי שסימן כאמור.

(ח)

משרד הרווחה יעשה שימוש ברשימת החצר״מ שלפי תקנת משנה (ד), כדי להפריד מתוך הרשימה המאוחדת שלפי תקנת משנה (ו), רשימה נוספת כאמור בפסקה (2) להלן, ויעביר לרשות מקומית, אחת לשלושה חודשים לפחות, מידע לגבי כל מי שנכלל ברשימות המפורטות להלן ומתגורר באותה רשות מקומית:

(1)

רשימת החצר״מ ופרטי המידע הנוספים כאמור בתקנת משנה (ד);

(2)

רשימה נוספת שבה מופיעים רק מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ והרשות המקומית וצה״ל אחראים לפנותם (בתקנה זו – הרשימה הנוספת), בצירוף מידע לוגיסטי לפינוי מוקדם שהועבר למשרד הרווחה לפי תקנת משנה (ג) לגבי מי שנכלל ברשימה הנוספת.

(ט)

בעת מצב חירום שבו הוחלט על פינוי אנשים שהם חצר״מ או פינוי מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ, יעביר כל אחד מהגורמים המנויים בתקנות משנה (א) עד (ח) את המידע שנמצא בידו באותה עת למי שעליהם להעביר לו מידע לפי תקנות המשנה האמורות.

(י)

בעת מצב חירום, עם סיום הליך הפינוי של חולים עם צרכים רפואיים מיוחדים ברשות מקומית מסוימת, יעביר משרד הבריאות בהקדם האפשרי לקופות החולים ולמשרד הרווחה את רשימת האנשים שהם חצר״מ שנכללים ברשימת החצר״מ המטויבת ומתגוררים באותה רשות מקומית, שאותם לא פינה; משרד הרווחה יעדכן בהקדם האפשרי את הרשות המקומית הנוגעת בדבר.

(יא)

משרד הרווחה רשאי לשנות את סדר הפעולות והעברות המידע שעליו לבצע לפי תקנות משנה (א) עד (י) ובלבד שיועבר כל המידע שהוא חייב להעביר לפי תקנות אלה, ולא יועבר מידע שהעברתו לא הותרה בתקנות אלה אלא אם כן העברתו מותרת לפי כל דין.

(יב)

בלי לגרוע מתקנה 35, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי והאפוטרופוס הכללי, בהיוועצות עם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, יגבשו נוהל משותף לעניין תהליכי העברת המידע בעת שאינה מצב חירום, לפי תקנות משנה (א) עד (י), וכן העברת מידע במצב חירום לפי תקנות 28 ו־30(ז), כדי להבטיח את רציפות המידע וההכנות הנדרשות לפינוי יעיל מביתם של מפונים באחריות משרד הבריאות שהם גם מועמדים לפינוי מוקדם, ומעת חזרתם לביתם בסיום מצב החירום.

(יג)

בלי לגרוע מתקנה 35, העברת המידע לפי תקנה זו תיעשה באמצעים דיגיטליים מאובטחים הקיימים בידי מי שחייב להעביר את המידע ובידי מי שאליו מועבר המידע.

33.

הכנות לפי תקנות נגישות המסגרות

במצב חירום שבו הוחלט על פינוי אנשים שהם חצר״מ או מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ, המוסד לביטוח לאומי, האפוטרופוס הכללי, באמצעות מפעילי המסגרות שבאחריותם, יכינו לפינוי את המועמדים לפינוי מוקדם לפי הנוהל הפרטני כאמור בתקנה 5(ג) לתקנות נגישות המסגרות.

34.

תרגול

במסגרת תרגילים לפינוי וקליטת אנשים שהם חצר״מ או מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ, יתורגלו גם החובות לפי תקנות 25 עד 32, ובתרגילים שכוללים דימוי אוכלוסייה, ישתתפו גם אנשים שהם חצר״מ או מועמדים לפינוי מוקדם שאינם חצר״מ, לפי העניין; במסגרת תרגילים כאמור יתורגלו גם העברות מידע לפי תקנה 27(ג) או 32 לפי העניין, ואולם העברה של מידע ושימוש בו במסגרת תרגיל ייעשו רק אם לא ניתן בנסיבות העניין להגשים באופן סביר את מטרות התרגיל באמצעות מידע שאינו אמיתי; נדרש שימוש במידע אמיתי, השימוש בו יהיה מצומצם ככל האפשר בנסיבות העניין, ייחשף רק למי שמוסמך היה לקבלו ולעשות בו שימוש לפי תקנות אלה, ויישמר רק בידי מי שמוסמך לשמור אותו לפי תקנות אלה ובדרך הקבועה בהן; נעשה שימוש במידע שאינו אמיתי, יינקטו מרב האמצעים להפרידו מהמערכות ומהמאגרים שבהם נשמר מידע אמיתי, למניעת שיבוש המידע האמיתי הקיים במערכות ובמאגרים אלה.

35.

שמירת פרטיות [תיקון: תשפ״ד]

על מידע, כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, לרבות ידיעות על ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותן באותו חוק (בתקנה זו – המידע), שנאסף או התקבל לפי תקנות אלה, יחולו הוראות אלה:

(1)

המידע יישמר בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר אלא במידה הנדרשת לביצוע תקנות אלה;

(2)

מידע שהתברר כי אינו עדכני או אינו נדרש לביצוע תקנות אלה, יימחק בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שלושה חודשים;

(3)

המידע ישמש לתכלית של פינוי וקליטה במצב חירום והיערכות לפינוי וקליטה כאמור במצב חירום לפי תקנות אלה, ולתכלית זו בלבד או לתכלית של ביצוע הוראות אחרות לפי סעיף 19מ לחוק, ולתכליות אלה בלבד;

(4)

לא יתאפשרו שימוש, לרבות צפייה, בפרטי המידע שהתקבל לפי תקנות אלה אלא בידי בעלי תפקידים, בקופת חולים, במפעיל מסגרת למתן שירותי סיעוד, במסגרת למתן שירותי אפוטרופסות או בגוף הציבורי, שהמנהל של קופת החולים, של מפעיל המסגרת או של הגוף הציבורי, לפי העניין, או מי שמנהל כאמור הסמיך לכך מקרב בעלי התפקידים בקופת החולים, במפעיל המסגרת, או בגוף הציבורי, נתן להם אישור פרטני לכך ושחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע (להלן – מורשי הגישה למידע); גוף ציבורי המקבל מידע לפי תקנות אלה, ידווח לגוף שממנו קיבל את המידע על מורשי הגישה למידע; לעניין תקנה זו, ”גוף ציבורי“ – כהגדרתו בפרט (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות;

(5)

פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו ברמה נאותה, לפי הוראות כל דין; גוף ציבורי לא יעביר מידע לפי תקנות אלה, אלא לקופת חולים, למפעיל מסגרת למתן שירותי סיעוד, למסגרת למתן שירותי אפוטרופסות או לגוף ציבורי אחר, לאחר שהשתכנע שמקבל המידע עומד בהוראות הדין בעניין שמירת המידע, אבטחתו ושמירה על סודיותו;

(6)

על אף הוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, מי שקיבל מידע לפי תקנות אלה לא יעבירו לאחר אלא לשם ביצוע תקנות אלה או לתכלית של ביצוע הוראות אחרות או שימושים נוספים לפי סעיף 19מ לחוק;

(7)

פרט לאמור בפסקה (6), אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות או לפיו.

פרק ד׳: שונות

35א.

סיוע באמצעות משרד הרווחה [תיקון: תשפ״ד]

במצב חירום משרד הרווחה רשאי לעשות שימוש במידעשלפי תקנות אלה לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות, כפי שיתאפשר בנסיבות מצב החירום, כשגורם שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה או לפי סעיף 19מ לחוק, אינו מסוגל לבצעה.

36.

התאמת נהלים

גורם מפנה, הרשות העליונה לפס״ח, רשות מקומית וכל גורם אחר האחראי על פינוי או קליטת אוכלוסייה, יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את נוהליהם לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, ואת תיקי ההפעלה למצב חירום, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.

37.

פעולה לפי נוהל במצב החירום

מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שכתב, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לאור נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

38.

ביצוע לפי תקן

אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; ויראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, ”מועד ביצוע התאמת הנגישות“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

39.

תחילה והוראות מעבר

(א)

תחילתן של תקנות אלה למעט האמור בתקנות משנה (ב) או (ג) שלושה חודשים מיום פרסומן (בתקנות אלה – יום התחילה).

(ב)

תחילתן של תקנות 8, 11(1), (2) ו־(4), 12, 14, 19, 23, 24, 26(ו) – שישה חודשים מיום התחילה.

(ג)

תחילתן של תקנות 5, 7, 29(א), 30(ו) ו־(ז), 31, 32(א) עד (ג) ו־(ה) עד (י), 33, ו־34 – 12 חודשים מיום התחילה.

(ד)

תחילתן של תקנות 26(א), 27(ג), 28 ו־32(ד) – 18 חודשים מיום התחילה.

40.

הוראת מעבר – היקף חובת ההנגשה לפי תקופות

(א)

גוף שערב כניסתן לתוקף של תקנות אלה היה אחראי לשירות שניתן לציבור בקשר לפינוי או קליטת אוכלוסייה במצב חירום והוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יגיש לשר הביטחון לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום פרסום תקנות אלה, תוכנית המפרטת את עיקרי הליך ההנגשה לפי תקנות אלה.

(ב)

לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצויינת לצידם:

(1)

הרשות העליונה לפס״ח – תקנות 11(3), 15 ו־18;

(2)

משרד הבריאות – תקנות 25(ב), 26(ג) עד (ה);

(3)

משרד הרווחה וצה״ל – תקנה 30(ב) ו־(ג);

(4)

צה״ל, משרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי – תקנה 30(ה);

(5)

משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי והאפוטרופוס הכללי – תקנה 32(יב);

(ג)

כל גורם שנכלל בתקנה 36 ישלים לראשונה את ביצוע חובותיו לפי התקנה האמורה עד תום שישה חודשים מיום התחילה.

(ד)

לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצידם:

(1)

גורם מפנה – הכנות לפינוי לפי תקנה 2;

(2)

הרשות העליונה לפס״ח – תקנה 17, למעט תקנת משנה (ו);

(3)

משרד הרווחה – תקנות 22 ו־30(א);

(4)

משרד הבריאות – תקנה 26(ב) ו־(ו);

(5)

קופות החולים – תקנה 27(ד);

(6)

רשות מקומית – תקנות 29(ב) ו־30(ד);

(7)

משרד הרווחה וצה״ל – תקנה 30(ו);

(8)

צה״ל – תקנה 29(ב).

(ה)

לא יאוחר מ־18 חודשים מיום התחילה תשלים כל קופת חולים את ביצוע חובותיה לפי תקנה 27(א) ו־(ב).

(ו)

רשות מקומית תשלים את ביצוע האמור בתקנה 9(א) לפי לוחות הזמנים שלהלן:

(1)

בתוך שישה חודשים מיום התחילה תבדוק הרשות המקומית אם אחד לפחות ממיתקני הקליטה המקומיים שברשותה הוא מיתקן מקומי נגיש, ותציין את המידע ברשימה כאמור בתקנה 9(ד);

(2)

בתוך 12 חודשים מיום התחילה רשות מקומית תשלים את ביצוע הוראת תקנה 9(א) לגבי 40% לפחות מהמיתקנים המקומיים שאינם מיתקנים מקומיים נגישים ערב יום התחילה (בתקנה זו – רשימת המיתקנים הלא־נגישים), ולא פחות ממיתקן מקומי אחד;

(3)

בתוך 24 חודשים מיום התחילה הרשות המקומית תשלים את ביצוע הוראת תקנה 9(א) לגבי 100% מרשימת המיתקנים הלא־נגישים;

(4)

מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (3), תמשיך רשות מקומית מדי שנה, לבצע את הוראת תקנה 9(א) לגבי יתרת רשימת המיתקנים הלא־נגישים, עד שלא ייוותר בה ולו מיתקן קליטה מקומי אחד שאינו נגיש, תוך עדיפות לאיתור מיתקני קליטה מקומיים נגישים שמתקיימת בהם תקנה 10(א);

(5)

רשות מקומית תדווח לרשות העליונה לפס״ח, במהלך התקופה שבין 1 בנובמבר ובין 31 בדצמבר של כל שנה על מספרם של מיתקני הקליטה המקומיים הנגישים ושאינם נגישים שבאחריותה;

(6)

בלי לגרוע מהאמור בפסקה (5), הרשות העליונה לפס״ח תפנה לא יאוחר מ־31 באוקטובר בכל שנה לרשויות המקומיות כדי לקבל את הדיווח לפי פסקה (5).

(ז)

לא יאוחר מ־12 חודשים מיום התחילה, הרשות העליונה לפס״ח תציין לגבי 40% לפחות ממיתקני הקליטה שברשימת מיתקני הקליטה הארציים ושעימם היא התקשרה לפני תחילתן של התקנות, אם לפי המסמכים שבתקנה 17(ה)(1) מתקיימות בהם תקנות הנגישות למקום ציבורי ותקנות הנגישות לשירות, ובנוסף על כך תחזיק את המסמכים שבתקנה 17(ה)(1) ו־(2).

(ח)

לא יאוחר מ־24 חודשים מיום התחילה תשלים הרשות העליונה לפס״ח ותציין לגבי 100% ממיתקני הקליטה שברשימת מיתקני הקליטה הארציים ושעימם היא התקשרה לפני תחילתן של התקנות, אם לפי המסמכים שבתקנה 17(ה)(1) מתקיימות בהם תקנות הנגישות למקום ציבורי ותקנות הנגישות לשירות, ובנוסף על כך תחזיק את המסמכים שבתקנה 17(ה)(1) ו־(2).

41.

עיגול תוצאות חישוב

מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.

42.

זמינות והצגת מסמכים

(א)

מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, תוכנית או מדדים חייב לשמור העתק עדכני של הנוהל, הרשימה, התוכנית והמדדים שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.

(ב)

מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל, רשימה, תוכנית או מדדים, חייב להעביר לנציב, או להציג לו, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מהם, ובלבד שבמידע המועבר יימחקו שמות אנשים ומספרי הזהות שלהם, אם קיימים.

(ג)

גורם מפנה, הרשות העליונה לפס״ח, רשות מקומית וכל גורם אחר האחראי על פינוי או קליטת אוכלוסייה, יפרסם נהלים שהכין לפי תקנות אלה באתר האינטרנט שלו בדף שמיועד למידע בעניין מצבי חירום, ונוסף על כך יהיו נהלים אלה זמינים במשרדו בעת שהם פתוחים לציבור; הפרסום ייעשה לפי תקנה 34(א) לתקנות נגישות לשירות, ולעניין הצגת מסמכים בשירות אינטרנט – גם לפי סימן ג׳ לפרק ה׳ בתקנות האמורות.

43.

תחזוקה ונגישות זמנית חלופית

(א)

מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך כי התאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.

(ב)

לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

44.

דיווח

(א)

כל אחד מאלה ידווח לנציב עד תום שישה חודשים מיום התחילה על התקדמותו להשלמת חובותיו לפי תקנה 40: הרשות העליונה לפס״ח, משרד הבריאות, קופת חולים, משרד הרווחה, צה״ל, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, המוסד לביטוח לאומי והאפוטרופוס הכללי.

(ב)

הנציב ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת על ההתקדמות בהשלמת החובות בתוך חודש מקבלת המידע כאמור בתקנת משנה (א).

תוספת ראשונה

(תקנה 16(א))

תבחינים לבחינת הצורך בהעברת אדם עם מוגבלות ממיתקן קליטה מקומי למיתקן קליטה ארצי

1.

מי שהוסמך לפי תקנה 16(א) לשקול העברת אדם עם מוגבלות ממיתקן קליטה מקומי למיתקן קליטה ארצי, יפעל כמפורט להלן:

(א)

יבצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן – ההערכה), ובפרט בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס בעיקר על מידע שסיפק אותו אדם, וכן מידע שסיפק אפוטרופוס שלו, תומך בקבלת החלטות שלו או מי שמלווה אותו:

(1)

יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם;

(2)

מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובפרט לאור אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;

(3)

הסיוע הנדרש לאדם לביצוע פעולות היום יום;

(4)

הצורך בהשגחה צמודה על האדם;

(5)

הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;

(6)

הצורך של אותו אדם באמצעים לצורך ביצוע פעולות יום יום ולתקשורת.

(ב)

ישקול את הצורך בהעברת אדם עם מוגבלות ממיתקן קליטה מקומי למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות לאור התבחינים שלהלן, לפחות:

(1)

אלה מבין הצרכים שמופו בהערכה לפי פרט משנה (א) ובפרט החיוניים שבהם, לא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, אם ימשיך אותו אדם לשהות במיתקן קליטה מקומי או במיתקן קליטה מקומי נגיש;

(2)

אם ניתן לספק טוב יותר את צורכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם ישהה במיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות ולא במיתקן קליטה מקומי או מיתקן קליטה מקומי נגיש;

(3)

אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, למיתקן קליטה ארצי המיועד לאנשים עם מוגבלות.

---

ו׳ בניסן התשפ״ב (7 באפריל 2022)

• בנימין גנץ
  שר הביטחון

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.