תקנות המקרקעין (אגרות)

תקנות המקרקעין (אגרות) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974

תקנות בדבר אגרות רישום


ק״ת תשל״ה, 222; תשל״ו, 1412; תשל״ז, 38, 880, 1368; תשל״ט, 396, 1864; תש״ם, 1172, 1346, 1806, 2178; תשמ״א, 1000; תשמ״ב, 214, 332; תשמ״ג, 2; תשמ״ד, 2067, 2392; תשמ״ז, 1264; תשנ״א, 198, 338; תשס״ד, 148, 282; תשס״ט, 586; תש״ע, 1431; תשע״א, 1092; תשע״ו, 470, 471; תשע״ז, 1734.

עדכון סכומים: ק״ת תשמ״א, 24, 1367; תשמ״ג, 517, 1635; תשמ״ד, 656, 1784; תשמ״ה, 427, 1505; תשמ״ח, 982; תשמ״ט, 274, 982; תש״ן, 152, 734; תשנ״א, 275, 960; תשנ״ב, 487, 1130; תשנ״ג, 163, 934; תשנ״ד, 264, 1102; תשנ״ה, 433, 1535; תשנ״ו, 249, 1154; תשנ״ז, 205, 844; תשנ״ח, 131, 214, 952; תשנ״ט, 244; תש״ס, 147; תשס״ב, 305, 1003; תשס״ג, 319; תשס״ו, 1011; תשס״ח, 227, 1075; תשס״ט, 325; תש״ע, 341, 1346; תשע״א, 496; תשע״ב, 403; תשע״ג, 395; תשע״ד, 462; תשע״ה, 694; תשע״ו, 809; תשע״ז, 581; תשע״ח, 954; תשע״ט, 1788; תש״ף, 382; תשפ״א, 1131; תשפ״ב, 1386; תשפ״ג, 2340; תשפ״ד, 828.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 149, 150 ו־168 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לענין פרק ב׳, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: הוראות כלליות

הגדרות [תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ז־3, תשס״ד, תשע״ז]
בתקנות אלה –
”שוויים של מקרקעין“ – המחיר שאפשר לקבל במכירת המקרקעין כשהם נקיים מכל משכנתה מאת מוכר מרצון לקונה מרצון;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי לפי סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות או איגוד ערים;
”קרוב“ – בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו לרישום העסקה, הורה, צאצא, אח ואחות;
”מוסד ציבורי“ – כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963;
”נכה“ –
(1)
(2)
נכה כמשמעותו בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957, או נכה תאונת עבודה כמשמעותו בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, או נכה כתוצאה מתאונת דרכים או משיתוק, או קטוע יד או רגל, שדרגת נכותם אינה פחותה מ־50%;
(3)
נכה אחר שדרגת נכותו היא 100%;
”נפגע“ – נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1957, וכן נפגע כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970, לרבות שאיריו של נפגע כאמור, הזכאים לקיצבה;
”בן משפחה של חייל שנספה במערכה“ – כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950, לרבות הורה של נספה ואלמנתו, שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם, ויתום עד גיל 30, ולרבות אלמנה של הנספה, שנישאה ונישואיה השניים הופקעו, וחל עליה סעיף 12א(ג) לחוק האמור;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד המשפטים;
”הממונה“ – הממונה על המרשם, כמשמעותו בסעיף 118 לחוק;
”המפקח“ – המפקח על רישום מקרקעין, כמשמעותו בסעיף 117 לחוק;
”רשם“ – רשם כמשמעותו בסעיף 116 לחוק;
”שכירות“ – (נמחקה);
”ספק שירותי מידע אלקטרוני“ – מי שהמנהל הכללי הרשהו להפיץ נתונים מפנקסי המקרקעין באמצעים אלקטרוניים;
”צפיה במידע“ – צפיה בנתונים שהופצו מפנקסי המקרקעין לרבות באמצעות ספק שירותי מידע אלקטרוני.
אגרות רישום [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״א]
(א)
בעד רישום ובעד שירות אחר של הרשם יגבה הרשם אגרות כמפורט בתוספת.
(ב)
סכומי האגרות לפי תקנת משנה (א) ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
(ב1)
סכום אגרה שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.
(ג)
המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח התוספת, כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו.
(ד)
בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הנחה בעד פעולות בממשק מקוון [תיקון: תשע״ז]
על אף האמור בסעיפים 13 ו־19 לתוספת, בעד פעולה המפורטת בסעיף 13 שתתבצע בממשק מקוון באמצעות אתר האינטרנט של משרד המשפטים, תשולם אגרה בשיעור של 80 אחוזים מהאגרה הקבועה, ובעד פעולה המפורטת בסעיף 19 לתוספת שתתבצע בממשק מקוון כאמור על ידי תאגיד בנקאי, לא תיגבה אגרה; לעניין זה, ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
קביעת שוויים של מקרקעין [תיקון: תש״ם־3, תשמ״א]
(א)
מקום שתקנות אלה קובעות אגרות לפי שוויים של המקרקעין, תחושב האגרה לפי השווי שנקבע לאותם מקרקעין על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, לאותה שנת מס שבה נרשמת העסקה.
(ב)
לגבי מקרקעין שלא הוטל עליהם מס רכוש לשנה שבה נרשמת העסקה, תחושב האגרה לפי שוויים בשעת הרישום; אולם אם היה שוויים בשעת הרישום פחות מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה, תחושב האגרה לפי אותה תמורה.
שווי המקרקעין בשעת הרישום, כאמור לעיל, יישום בידי מי ששר המשפטים מינהו לכך ותוקף השומה הוא לששה חדשים בלבד; המפקח רשאי להאריך את המועד, אם נוכח כי בנסיבות המקרה יש טעם סביר לעשות כן.
אי־התחשבות בשכירות לקרוב
ברישום שכירות או משכנתה בסכום בלתי מסויים במקרקעין המושכרים לקרובו של המשכיר, והשכירות נעשתה תוך חמש שנים לפני הרישום ולא נרשמה, לא תבוא השכירות בחשבון שוויים של המקרקעין לצורך קביעת האגרה.

פרק ב׳: פטורים והנחות

תאגידים שנוסדו בחוק
רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום בישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, פטורים מכל אגרה.
מוסדות לאומיים
ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה אינק׳, יונייטד ישראל אפיל אינק׳ וחברת הימנותא בע״מ, פטורים מכל אגרה.
חברות ממשלתיות עירוניות לשיכון
”פרזות“, חברה ממשלתית־עירונית לשיכון ירושלים בע״מ, ”חלמיש“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב–יפו בע״מ, ו”שקמונה“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע״מ, פטורים מכל אגרה.
הועד למען החייל
האגודה למען החייל ”הועד למען החייל“ וכן ”האגודה למען החייל נכסי החייל (נח)“ פטורות מכל אגרה.
אפוטרופוס
האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים פטורים מכל אגרה.
האפוטרופוס הכללי [תיקון: תש״ם־4, תשס״ט]
על אף האמור בתקנה 20(א), האפוטרופוס הכללי פטור מאגרה בעד כל אחד מאלה:
(1)
קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו;
(2)
עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות;
(3)
רישום הערת אזהרה ומחיקתה על פי בקשתו.
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה [תיקון: תשס״ט]
על אף האמור בתקנה 20(א), החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע״מ כמשמעותה בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006, פטורה מאגרה בעד כל אחד מאלה:
(1)
קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו, כדרוש לה לביצוע תפקידיה;
(2)
עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות כאמור בפסקה (1).
רשויות מקומיות
רשות מקומית פטורה מאגרה בעד רישום שכירות או משכנתה, אם שוכנע המפקח שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.
מוסדות ציבור
מוסד ציבור פטור מאגרה בעד רישום שכירות במקרקעין או רישום משכנתה, אם שוכנע הממונה כי המקרקעין או ההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשים או מיועדים לשמש את המוסד במישרין.
הפקדת סכום לרישום משכנתה [תיקון: תשל״ז־2]
אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, כי בעת עשיית התחייבות לרישום משכנתה במקרקעין, הופקד בידיו או בידי מורשהו סכום האגרה שהיתה משתלמת אילו נרשמה המשכנתה אותה שעה, יראו אותו סכום כאילו הוא האגרה שנגבתה ושולמה בעד רישום המשכנתה לפי תקנות אלה.
נכים, נפגעים ומשפחות חיילים שנספו במערכה [תיקון: תשמ״ג]
(א)
נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה, פטורים מאגרה בעד רישום משכנתה ורישום שכירות.
(ב)
פטור כאמור יינתן גם לבן הזוג של נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה.
(ג)
נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של הזכאי לפטור.
עולים [תיקון: תשל״ו]
(א)
עולה פטור מאגרה בעד רישום משכנתה, ובלבד שההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשת כערובה לתשלום מחיר מקרקעין שבעד רכישתם קיבל פטור מתוספת מס על פי תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974.
(ב)
פטור כאמור יינתן גם לבן זוגו של העולה.
(ג)
נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם עולה, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של העולה.
(ד)
שולמה אחרי יום כ׳ באדר ב׳ תשכ״ז (1 באפריל 1967) אגרה בעד העברת מקרקעין לעולה על פי תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 (להלן – התקנות הפוקעות), או הופקדה אגרה כאמור בתקנה 11(א) לתקנות הפוקעות, ורישום ההעברה היה פטור מאגרה אותה שעה – יוחזר הסכום ששולם לפי הוראות הממונה.
רישום שכירות במקרקעין בתוקף חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי״ט–1959, פטור מכל אגרה.
מדינות חוץ
(א)
אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
(ב)
המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
(ג)
המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
(1)
המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
(2)
המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.
העברה מתאגיד לתאגיד
הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין –
(1)
מתאגיד שהוקם על־פי דין אחד לתאגיד שהוקם על־פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה;
(2)
מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם.
מפעלים מאושרים
(א)
בשכירות מקרקעין שלפי אישור מרכז ההשקעות הם כלולים בתכנית מאושרת כמשמעותה בחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, ידחה הממונה את תשלום האגרה, כפי שנקבעה בעת הרישום, לחמש שנים.
(ב)
בעד רישום שכירות או שכירות משנה שערב תחילתן של התקנות הפוקעות (בתקנה זו – יום התחילה) חל על רישומן סעיף 3(ט) לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשכ״ו–1966, תהא האגרה 40 לירות, ובלבד שהרישום יבוצע לפני יום י״א בטבת תשל״ז (1 בינואר 1977) והוכח להנחת דעתו של מפקח, כי ההשקעה בוצעה לפני יום התחילה וכי הרישום לא בוצע לפני כן מסיבות שלשוכר לא היתה שליטה עליהן.
מקרקעין שהוקם עליהם מיתקן
(א)
בתקנה זו, ”מיתקן“ – מבנה, נטיעה, צינור, מכונה, משאבה, באר וכיוצא באלה.
(ב)
נרשמה שכירות במקרקעין שיש בהם או עליהם מיתקן, והוכח להנחת דעתו של המפקח, שהמיתקן הוקם בידי מי שהזכות נרשמה בשמו והוא שכר את המקרקעין לפני הקמת המיתקן, תחושב האגרה על רישום הזכות לפי שווי המקרקעין בשעת הרישום בלי המיתקן שהוקם.
מתן פטורים והחזר אגרה
(א)
כל מקום שמתן פטור או הנחה (לשניהם ייקרא בתקנה זו – פטור) מסור בתקנות אלה למנהל הכללי, לממונה או למפקח, מוסמכים הם – כל אחד בתחום הפטורים המסורים לשיקולו – לענין קביעת הפטור כאמור בסעיף 149(ג) לחוק.
(ב)
בנוסף לתנאים שנקבעו בפרק זה למתן פטור, יהא רשאי המוסמך ליתן פטור לפי תקנות אלה לקבוע לכל פטור תנאי, שמקבלו יעשה מעשה פלוני או יימנע מעשייתו; הפר מקבל הפטור תנאי שנקבע כאמור, או תנאי שנקבע בפרק זה למתן הפטור, יורה הממונה על גביית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הפטור.
(ג)
סכום האגרה שניתן לגביה פטור על תנאי יהיה שעבוד על המקרקעין והרשם יציין זאת בפנקסים; קיים מקבל הפטור את התנאי, יורה הממונה על מחיקת השעבוד.
(ד)
בכל מקרה שתקנות אלה קובעות פטור, רשאי המנהל הכללי או הממונה – כל אחד בתחום סמכותו לפי תקנות אלה – להורות על החזרת האגרה או עודף האגרה ששולמה, לפי הענין, אם נתמלאו התנאים שנקבעו בתקנות אלה למתן הפטור והוא משוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן.
(ה)
הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו על־פי התקנות הפוקעות, אם נוכח כי מי ששילם אגרה כאמור היה זכאי לפטור על פיהן.
סייג לפטורים
(א)
שום דבר האמור בפרק זה לא יתפרש כמעניק פטור מאגרה בעד קבלת נסחים או בעד עיון.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו פטורים:
(1)
מי שחלות עליו תקנות 6 ו־15 – מאגרות בעד קבלת נסחים או בעד עיון;
(2)
מי שחלה עליו תקנה 10 – מאגרה בעד עיון ביחס לכל נכס הנמצא בתחום שיפוטו;
(3)
מי שהוכר כבן משפחה של חייל שנספה במערכה או של חייל שנעדר כמשמעותו בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 – מאגרה בעד נסח רישום או בעד עיון ביחס לכל נכס הרשום בשמו של החייל.

פרק ג׳: הוראות משלימות

מי חייב בתשלום אגרה
אגרה לפי תקנות אלה ישלם –
(1)
בעד רישום משכנתה – הממשכן;
(2)
בעד רישום עסקה אחרת – מי שזכות לפיה נרשמת על שמו;
(3)
בעד שירות אחר של הרשם – מבקש השירות.
דין שבר של לירה
בקביעת אגרה לפי תקנות אלה יהא דין שבר של לירה העולה על חמישים אגורות כדין לירה, ושבר שאינו עולה על חמישים אגורות לא יובא בחשבון.
החזרת אגרה ששולמה בטעות
(א)
הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו בגלל טעות שבחישוב או פעולה שלא בוצעה.
(ב)
הממונה יורה על החזרת כל סכום ששולם ביתר בהסתמך על שומה ששונתה לאחר מכן בערר או בערעור.
ביטול
(א)
תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 – בטלות.
(ב)
פטור או הנחה שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח חיקוק שהיה אותה שעה בתקפו, יעמדו בתקפם בהתאם להוראות אותו חיקוק.
הוראת מעבר
הוגשה בקשה לרישום לפני תחילתן של תקנות אלה והרוכש לא שילם בגין רכישה זאת תוספת מס לפי סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963, תשולם בעד אותו רישום האגרה שהיתה חלה ערב תחילתן של תקנות אלה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ב׳ בחשון תשל״ה (18 באוקטובר 1974).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974“.
[תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז, [הודעות]]

תוספת

(תקנה 2)

בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות שבפרק ב׳ לתקנות, אשר יראו אותם כחלק מכל הוראה שבתוספת לפי הענין.
(כל הסכומים מעודכנים לשנת 2024)
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
מכר, שכירות, שכירות משנה, העברת שכירות, ביטול שכירות, תיקון תנאי שכירות -
42 שקלים חדשים (37 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
משכנתה -
(א)
בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ב)
בעד רישום כל אחד מאלה – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017):
(1)
העברת משכנתה;
(2)
העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה;
(3)
שינוי או תיקון בתנאי משכנתה, או בשמות הצדדים לעיסקת המשכנתה, או בשם החייב;
(4)
העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו.
(ג)
רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת:
(1)
אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה – פטור מכל אגרה;
(2)
אם הכסף מופקד בלשכה – 170 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
ירושה -
(א)
בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ב)
הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו בסעיף 14 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 – פטור מכל אגרה.
(ג)
העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה ללא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ד)
האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם אפוטרופוס או מנהל עזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עזבון במקרקעי העזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה בנוסף לאגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.
(ה)
העברת זכות במקרקעין מאפוטרופוס, או ממנהל עזבון, ליורש על פי צו ירושה – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ו)
במקרה של רישום שכירות במקרקעין על שם יורשו של שוכר שנפטר, תשולם האגרה לפי סעיף זה ולא לפי סעיף 1, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של מפקח כי השכירות הקודמת נתבטלה מכוח תנאיה במות השוכר והשכירות החדשה נרשמת ליתרת התקופה.
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
רישום הערה על צו קיום צוואה או מינוי מנהל עזבון -
עם רישום ההערה תשולם אגרה בסך 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017), בנוסף לכל אגרה אחרת המשתלמת לפי תוספת זו, אולם אין לגבות אגרת הערה לגבי עזבון אחד אלא פעם אחת בלבד.
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
פיצול (פרצלציה) ואיחוד -
(א)
בעד פיצול – 149 שקלים חדשים (132 ש״ח מתואם לשנת 2017) בעד כל חלקה שנוצרה בפיצול.
(ב)
בעד איחוד – 149 שקלים חדשים (132 ש״ח מתואם לשנת 2017) בעד כל חלקה המתאחדת עם אחרת או עם אחרות לחלקה מאוחדת, אם היו החלקות בבעלותו של אותו אדם.
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ו]
בתים משותפים - בשקלים חדשים
(א)
רישום בית משותף
(1)
בעד בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים 154 (25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(2)
בעד רישום הבית כאמור, לגבי כל דירה 92 (15 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(3)
ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 – פטורים מכל אגרה.
(ב)
תיקון צו רישום
(1)
בעד הבקשה לתיקון צו רישום 154 (25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(2)
עם הגשת טענות 154 (25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(3)
לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון 92 (15 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(ג)
ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים
(1)
בעד הבקשה לביטול 154 (25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(2)
עם הגשת טענות 154 (25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(3)
בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן.
(ד)
רישום תקנון מוסכם
(1)
בעד רישום תקנון מוסכם כאמור בסעיף 62 לחוק 154 (25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(2)
בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם 154 (25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(ה)
הכרעה בסכסוכים
בהליכים להכרעה בסכסוך לפי סימן ד׳ לפרק ו׳ של החוק יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית.
(ו)
בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות - פטור מאגרה.
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־2, תשס״ד, תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז]
נסחים והעתקים מפנקסים וממסמכים ומידע ממוחשב אחר - בשקלים חדשים
(א)
בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו – 83 (74 ש״ח מתואם לשנת 2016)
(א1)
בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף – 145 (130 ש״ח מתואם לשנת 2016)
(א2)
בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, ”מסר אלקטרוני“ ו”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 17 (15 ש״ח מתואם לשנת 2016)
(ב)
(נמחק)
(ג)
(נמחק)
(ד)
(נמחק)
(ד1)
עיון באמצעות קבלת עותק ממסמכי תיק רישום בית משותף שנסרקו בסריקה ממוחשבת; עותק כאמור יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת וקבלתו תהיה על גבי תקליטור או באופן מקוון מרחוק; בפרט משנה זה – 35 (33 ש״ח מתואם לשנת 2016)
”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;
(ה)
מידע ממוחשב אחר – בעד כל שירות 171 [צ״ל: 177] (157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־2, תשע״ו־2]
עיון - בשקלים חדשים
(1)
בעד כל נכס או זכות שביחס אליהם נדרש העיון 80 (66 ש״ח מתואם לשנת 2010)
(2)
בתיק פיזי של בית משותף כשקיימת לגביו אפשרות לעיון כאמור בפרט 7(ד1) וקבלת עותק מצולם ממנו 242 (200 ש״ח מתואם לשנת 2010)
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
תיקון בפנקס -
(א)
תיקון בפנקס, על פי צו של מפקח כאמור בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש״ל–1969 (להלן – תקנות הרישום), אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם – פטור מכל אגרה; בכל מקרה אחר – 171 שקלים חדשים [צ״ל: 177 שקלים חדשים] (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ב)
חידוש רישום, על פי סעיף 135 לחוק – פטור מאגרה.
(ג)
מבוצע תיקון על פי הוראות בית משפט מוסמך, או על פי הוראות הממונה או רשות מוסמכת אחרת, תשולם האגרה לפי מהות הפעולה.
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז]
ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין -
(א)
אם מבצע השירות הוא עובד אחד – 308 שקלים חדשים (50 ש״ח מתואם לשנת 1987); אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד – תוספת של 308 שקלים חדשים (50 ש״ח מתואם לשנת 1987) בעד כל עובד נוסף.
(ב)
אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים – תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק.
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
רישום זיקת הנאה -
(א)
בעד רישום זיקת הנאה – 154 שקלים חדשים (137 ש״ח מתואם לשנת 2017), בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית.
(ב)
בעד מחיקת רישום זיקת הנאה – בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית – 97 שקלים חדשים (86 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשל״ט־2]
רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין -
2% משוויים של המקרקעין או של הזכות.
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
הערת אזהרה -
(א)
בעד רישום הערת אזהרה –
(1)
בעד כל רישום – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(2)
היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017) בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות.
(3)
היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017), ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית.
(ב)
בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים – 115 שקלים חדשים (106 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
הערה על הגבלת כשרות -
בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
הערה על הצורך בהסכמה -
(א)
בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ב)
בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה – 119 שקלים חדשים (106 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ו]
הערה בדבר מקלט ומחסה -
רישום הערה לפי תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 – פטור מכל אגרה.
[תיקון: תשע״ז]
הערה על אי־התאמה להיתר -
רישום או מחיקת הערה לפי תקנה 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011, על פי בקשת מוסד תכנון – פטורים מכל אגרה.
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
(נמחק).
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
שינוי מקום הסמכות לרישום עסקה -
העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת, פטורה מכל אגרה.
[תיקון: תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז]
שינוי שם -
רישום שם ששונה לפי חוק השמות, התשט״ז–1956, פטור מכל אגרה.
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
מחיקת רישום של זכות שפקעה -
בעד מחיקת הרישום של זכות שפקעה – 119 שקלים חדשים (106 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
רישום זכות קדימה -
(א)
בעד רישום זכות קדימה, לכל רישום – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ב)
בעד מחיקת רישום של זכות קדימה, לכל מחיקה – 119 שקלים חדשים (106 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז]
נאמנות -
רישום הערה על קיומה של נאמנות – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
הערה על הקדש -
רישום הערה על הקדש – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
החלפת נאמני ההקדש -
רישום הערה על החלפת נאמני ההקדש – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
חוב כספי -
(א)
בעד הערה שנרשמת לפי דין על קיומו של חוב מס או חוב כספי – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
(ב)
בעד הערה בדבר נקיטת הליכים לגביית חוב המס או החוב הכספי – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
חוב היטל השבחה -
רישום הערה בשל חוב היטל השבחה – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
ייעודם של מקרקעין -
רישום הערה לפי תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה -
הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה – 171 שקלים חדשים (152 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
הסכם שיתוף -
רישום הערה על הסכם שיתוף – 177 שקלים חדשים (157 ש״ח מתואם לשנת 2017).
[תיקון: תשע״ז]
מחיקת רישום -
מחיקת רישום שבוצע בהתאם לסעיפים 21 עד 28 – 114 שקלים חדשים (101 ש״ח מתואם לשנת 2017).


י״ח בחשון תשל״ה (3 בנובמבר 1974)
  • חיים י׳ צדוק
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.