תולדות תנאים ואמוראים/ג/רבן גמליאל (השלישי)

אהרן הימן
תולדות תנאים ואמוראים
אות ג
→רבן גמליאל בן רבן שמעון הנהרג	ר' גמליאל (הרביעי) בן ר' יהודה נשיאה הראשון ודור העשירי להלל הבבלי←

רבן גמליאל (השלישי)

בן הבכור של רבי ודור שמיני להלל הבבלי.

קרוב מאוד לומר שזכה עוד לראות את אבי אביו רבן שמעון ב"ג, יען כי רבי אביו היה בכור לאביו, והוא היה ג"כ בנו הגדול דרבי, ורבי היה כבר גדול הדור בחיי אביו כב"מ פד:, ולכן מצינו נדה סג: ר"ג בר רבי אומר משום רש"בג.

והיה תלמיד מובהק לאביו כחולין צח. ההוא דאתא לקמיה דר"ג בר רבי א"ל "אבא" לא שיער וכו', ובירושלמי תרומות פ"י ה"ו וכלאים ספ"ב מובא הלשון שאתא ושאיל לאכוה.

ובכתובות קג: יסופר שבשעת פטירתו של רבי אמר לבני גדול אני צריך נכנס אצלו רבן גמליאל ומסר לו סדרי נשיאות א"ל בני, נהוג נשיאותך ברמה, זרוק מרה בתלמידים, ואע"פ שר' שמעון אחיו היה גדול ממנו בחכמה אבל ביראת חטא היה ממלא מקום אביו.

וזכה עוד להיות נזכר במשנה אבות פ"ב מ"ב מאמרו היקר שאמר יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, וכל העמלים עם הציבור יהיו עמלים עמהם לש"ש, ומה נאה למי שאמרם יען שהוא היה באמת ירא חטא.

וכן נראה שמה שאמרו סוטה רפ"ב ר"ג אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה וכו', הוא ר"ג בר רבי כמו שאמרו שם בגמרא טו. דשמעיה לר"מ, ומה גם לגרסת הגמרא שם ט. תניא רבי אומר - היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה.

וכן כלים פ"ח מ"ט שקחשיב מקודם ר' יהודה ואח"כ ר"ג אפשר שהוא ר"ג בר רבי.

ובאמת נהג נשיאותו ברמה וכל תלמידו הגדולים דרבינו הקדוש ישבו אח"כ בישיבתו הגדולה, וגם רב הארוך בדורו יסופר בחגיגה פ"א ה"ח שבקשו ליתן לו רשות לראות מומי בכירות והשיבו איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא.

וכן תלמידו הגדול דרבי "בר קפרא" מצינו חולין ה: ארי"בל משום ב"ק, רבן גמליאל (בנו של רבי, רש"י) ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה, וזה ידוע שכ"מ שאמרו "הוא וב"ד" הכונה שהוא היה הנשיא והריש מתיבתא גם יחד והיה ראש סנהדריה הגדולה ולכן לא מצינו מעולם שיאמרו ר' יוחנן או רב וב"ד.

ובאמת היתה ישיבתו גדולה מאוד כי החכם שלו היה אחיו ר' שמעון, ור' אפס ור' חנינא היו הראשים בתלמידי הועד ככתובות קג:.

וגם שמואל שהיה הראשי לאמוראי דור הראשון בבבל מצינו ב"ב קלט: וירושלמי כתובות פי"ג ה"ג ובנדה סג: אר"י אמר שמואל זו דברי רבן גמליאל בר רבי.

וכן ר' חנינא כירושלמי תרומות פ"י ה"ו ומובא בתוס' חולין סד: ד"ה גיעול, שמעון בר בא א"ר חנינא מעשה בא לפני ר"ג בר רבי, (ובירושלמי שם נפל ט"ס) וכן רי"הבל אמר משמו קידושין פ"ג ה"ב, וכן בנו ר' יהודה נשיאה כביצה פ"א ה"יא, ר' הושעיה רבה אמר לר' יודן נשיא שמעת מאביך - א"ל כשם ששמעתי (מאבי) בלחישה כך אני וכו'. וכן ר' יוחנן כחולין קו. שאמר שאלתי את ר"ג בנו של רבי ואוכל טהרות היה ואמר לי וכו'.

ובספר דו"ד ח"ג צד 38 יאמר שאין גם אחד מן החכמים מתייחס להיות מתלמידיו, ולא ראה כל הגמרות מפורשות שכל גדולי הדור ההוא היו תלמידיו, וכן יאמר שם שמה שאמרו בירושלמי חלה פ"ד ה"ז שביקש להנהיג דמאי בסוריא ולא הניחו ר' אושעיא הוא ר"ג בר רבי, והוא טעות גמור כי ר' אושעיא שלא הניח לר"ג להנהיג דמאי הוא ר' גמליאל בנו של ר' יהודה נשיאה הראשון ולא ר"ג בר רבי וכאשר הבאנו לעיל הירושלמי ביצה פ"א ה"א שר' הושעיא רבה שאל לר"י נשיאה אם שמע מאביו, א"כ איך נוכל לומר שר' אושעיה לא הניח לר"ג בר רבי להנהיג דמאי בסורא?

וכן יאמר שם מה שאמרו שבת פ"ו ה"א שפ"א ירד ר"ג בר רבי לטייל בחצרו בשבת ומפתח של זהב בידו וגערו בו חבריו, הוא ג"כ טעות גדול כי שם הוא ר"ג האחרון אבי אביו דהלל שתיקן העיבור, וכמבואר בערכו.

ומה שלא מצינו הלכותיו, זה יען שבימיו כבר נגמרה סידור המשנה ובדורו ובדור בנו ר"י נשיאה אז היה סידור הברייתות לפרש המשנה, וע"פ רוב נשנו הברייתות בשם סתם, וע"פ עדות היוחסין שכל היכי דתני רב ספרא משום חד דבי רבי, הוא ר"ג בנו של רבי.

מדרשותיו היקרות מלבד מאמרו היקר באבות מצינו בתופסתא סוטה פ"ו ה"ד על הפסוק מה שאמר מה הצאן ובקר ישחט להם שכונת משה היה לומר לה' שאם אתה נותן להם בשר בהמה דקה, אומרים בשר בהמה גסה בקשנו, בהמה גסה, אומרים - חיה ועוף בקשנו, חיה ועוף אומרים דגים וחגבים בקשנו, ובכתובות י. י: שהיה בקי גדול בטבעיות, ובמנחות פד. דתניה ר"ג בר רבי אומר נאמר כאן ארץ וכו', ובפד"רא רפ"יז נזכר דרשה ממנו.

מחייו הפרטים לא מצינו שום דבר, זולת שהיה לו שני בנים האחד הוא ר' יהודה נשיאה, והשני היה שמו הלל, ונזכרו יחד פסחים נא. וירושלמי רפ"ד ושמחות רפ"ח, וכן כתב היוחסין שיהודה והלל היו בני ר"ג בר רבי.

ולפי דעת חכמי האחרונים לא האריך ימים והיה נשיא לערך עשר שנים, וקצת ראיה לזה מוכח מירושלמי סנהדרין פי"א סה"ג שאמרו אלו שבע מדות שמנו חכמים בצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובניו, ר' יוחנן אמר "כל שבע מדות - היו ברבי מאן רבי הוא ר"י הנשיא" ופשט הפשוט שר"ש בן מנסיא (ושם רש"בג הוא ט"ס וצ"ל כמו באבות פ"ו) שהיה בן דורו של רבי אמר שכל השבע מדות נמצאו ברבי ובבניו, אבל הוא לא ראה שר"ג לא האריך ימים, אבל ר' יוחנן שראה שר"ג בר רבי לא האריך ימים על ממשלתו וגם לא היה גדול בתורה כרבי לכן אמר שכל שבע מדות נתקיימו (אך) ברבי, אבל לא בבניו.

וכפי שבארנו בערך רבי שנפטר לערך תקד לשטרות א"כ נפטר ר"ג בנו לערך תקיד, והיה לערך כבן ששים שנה בפטירתו, ועל כסאו ישב בנו הגדול ר' יהודה נשיאה ומלך ימים רבים.