(תהלים קיט קסה): "שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל"

האמנם לאוהבי התורה יש שלום? הרי, כפי שניתן לראות במזמור קיט, המשורר עצמו נקלע למריבות ומאבקים קשים סביב התורה (ראו למשל בבית ר )!

1. ייתכן שהכוונה לשלום מיצר הרע. לדברי חז"ל, כשאדם עוסק בתורה מתוך אהבה, התורה מצילה אותו מיצר הרע, ולכן לאוהבי התורה יש "שלום רב", "ואין למו מכשול" של עבירה. (ע"פ מלבי"ם)

2. אולי "שלום" מלשון שלמוּת - אוהבי התורה מגיעים לשלמות רוחנית, ואין להם מכשול בדרך לשלמות זו (ע"פ המאירי) .

3. ואולי המשורר מדבר על אנשים שאוהבים רק את התורה, כלומר רק את החלק העיוני - ולא את החלק המעשי; הם יושבים בישיבות ולומדים, ואינם יוצאים למאבקים על קיום מצוות התורה בציבור. לכן הם נהנים משלום רב, ואין להם מכשול. אך המשורר עצמו אינו כזה - הוא אינו אוהב רק את התורה, הוא אוהב גם את המצוות, החוקים, המשפטים וכו' (כמו שכתוב שני פסוקים אחר כך: "שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ; וָאֹהֲבֵם מְאֹד"); ולכן הוא אינו מסתפק בלימוד, אלא יוצא למאבקים ציבוריים, ומסתבך במריבות. לפי זה, הפסוק "שלום רב לאוהבי תורתך..." נאמר בנימה של קנאה - המשורר מקנא באנשים שאוהבים רק את התורה, ולומדים תורה בשקט ובשלוה; והדבר מתאים לתוכן של בית ש .