פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב04:31:24  15.05.2005

"{{{1}}}"

"161 שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם;    ומדבריך (וּמִדְּבָרְךָ) פָּחַד לִבִּי.

162 שָׂשׂ אָנֹכִי עַל-אִמְרָתֶךָ - כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב.

163 שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה;  תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי.

164 שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ - עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

165 שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל.

166 שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה';   וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי.

167 שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ;  וָאֹהֲבֵם מְאֹד.

168 שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ;   כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ." "

בסוף בית ש מופיע פעמיים הפועל "שמר". לא מצאתי קשר ישיר בין פועל זה לבין שאר הפסוקים בבית, אבל אולי הקשר עובר דרך הבתים הקודמים. בבתים הקודמים, ובמיוחד בבית ר , ראינו שהמשורר נקלע למריבות קשות, בגלל המאבקים הציבוריים שניהל על קיום המצוות; בבית זה, ייתכן שהמשורר רוצה לנוח מעט ממאבקים אלה, ולחזק את שמירת התורה בחייו הפרטיים.

  •         בתחילת הבית, הקשיים של המשורר מגיעים לשיאם - הוא נרדף לא ע"י רשעים מפשוטי העם, אלא ע"י שרים: "שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם..."; אך מחשבותיו כבר אינן נתונות לשרים הרודפים אחריו, אלא רק לדבר ה': "... "ומדבריך (וּמִדְּבָרְךָ) פָּחַד לִבִּי" ". דבר ה' משמח אותו כמו השלל שמוצאים כשמנצחים במלחמה: "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל-אִמְרָתֶךָ - כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב"; הוא כבר אינו מעוניין בניצחון אלא רק בדבר ה' עצמו.
  •         בהמשך מתאר המשורר את שנאתו לדברי שקר ואת אהבתו לתורה ולמשפטים: "שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה; תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי. שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ - עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"; ייתכן שהוא היה מעדיף להתרחק מדברי שקר ולא להתעסק בהם כלל - גם לא להילחם בהם, אלא רק לעסוק בתורה (העיונית) ולשיר שירי תהילה לה'.
  •         המשורר מתאר את קנאתו באנשים שאוהבים רק את התורה, עוסקים בתורה העיונית בלבד, ואינם נכנסים למאבקים ציבוריים: " "שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל"
" ( ע"ע ). אך המשורר עצמו, למרות שהוא אוהב את התורה, אינו מסתפק בתורה העיונית, הוא אוהב ורוצה לקיים את את מצוות ה' ועדותיו המעשיות - ולכן הוא מסתבך בצרות ונזקק לישועת ה': " "שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה';   וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי. שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ ;  וָאֹהֲבֵם מְאֹד" "
  •         אך בסיום הבית, המשורר מסכם ומחליט שהוא ממשיך לשמור את המצוות המעשיות: "שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ ...", מתוך ידיעה שה' רואה את כל דרכיו, ושומר עליו מצרות: " "...כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ"
".

הבית כולו מלא ברגשות - רגשות שונים ואף סותרים: אהבה (3 פעמים), שנאה, פחד, שמחה, תהילה ותקוה; כך ממחיש הבית את סערת הרגשות שמתחוללת בליבו של המשורר, המתלבט בין לימוד עיוני בלבד, לבין לימוד עיוני המשולב במאבקים לקיום המצוות באופן מעשי.

התלבטות זו היא, כנראה, חלק בלתי נפרד מהחיים בעולם התורה. האם המשורר ימצא לה פתרון כללי? נראה בבית הבא .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119s