כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֭מְעַט אוֹיְבֵיהֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ
וְעַ֥ל צָ֝רֵיהֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽי׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כמעט אויביהם אכניע" - בשעה מועטת הייתי מכניע אויביהם
"
אשיב ידי" - אשיב מכתי מעליכם לתת אותה עליהם ואז
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
כמעט - במעט זמן.
וטעם אשיב – בעבור שאכניע בימים קדמונים כל אויביהם.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
כמעט" - כשעור מעט זמן חיש מהר הייתי מכניע אויביהם והייתי משיב ידי על הצרים להכות ולחזור ולהכות
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כמעט", שישמעו לי, ר"ל תיכף שיתחילו לשמוע מעט לדברי ה', אז "
אויביהם אכניע", שהם אויביהם בלב "
ועל צריהם" המצירים להם בפועל "
אשיב ידי", לכלותם פעם אחר פעם:
ביאור המילות
(טו-טז) "
אויביהם צריהם, משנאי ה'". בארתי לקמן פ"ט כ"ג הבדלם, כי הצר הוא המציר בפועל, ועליו משיב ידו להענישו בפועל, והאויב דורש רעה בלב ויכניע אותו שיכנע בלבו מדה כנגד מדה, והשונא אינו דורש רעה דוקא רק נבדל ממנו ומרחיקו, וע"כ אמר משנאי ה', ומשנאי בפועל שגורם שגם אחרים ישנאו אותו, וחז"ל דרשו כל משנאי אהבו מות אל תקרא משנאי אלא משניאי, וזה רצוף בפשטות מלת משנאי בפועל, וחסר מלת אשר משנאי ה' אשר יכחשו לו, כמו וכחשתי לאל ממעל איוב ל', וכן מלת על נמשך לשתים על צריהם אשיב ידי, (על) משנאי ה', ועתם עת פורעניותם, ומלת כמעט, ר"ל לו שומע לי כמעט:
